דיון סגנון כתיבה שמבוסס על...?!

  • פותח הנושא kiwi
  • פורסם בתאריך

kiwi

מהמשתמשים המובילים!
המשתמש נחסם
שלום לכם חברי פרוג ומתעניינים בכלל!

אני חדשה כאן ושמחה על הבמה ועל ההזדמנות לקשר בלתי אמצעי (מה זה, בכלל?) עם חובבי כתיבה וקריאה.

רציתי לשתף אתכם במשהו שקורא לי במהלך הקריאה- כתיבה ואשמח שתחוו את דעתכם:

אני כותבת, למגירה, עם רצון כלשהו להוציא לאור אי פעם סיפור מושלם (מה שלא קרה, בינתיים, לצערי). ושמתי לב לתופעה מעניינת שאולי דנתם עליה בפורום ואולי לא: לאחר שאני קוראת, הכתיבה הסמוכה שלי לאותה קריאה דומה בסיגנון לספר האחרון שקראתי. למשל- קראתי את מ. להמן בעיבוד פרידמן? הסגנון שלי זהה לסגנון הנ"ל. קראתי מהללאל? הסגנון שלי מתובל במשפטים עסיסיים בנוסח קינן. קוראת את דבורי רנד? מכניסה מילים תאורים עמוקים במילים קצרות. קוראת את חיים ולדר? הסגנון נעשה מסקרן, עם הומור עצמי מסוים (מקווה שהגדרתי את כל זה בסדר)

בקיצור, זה קורה לעוד כותבים?

אני מחבבת את זה, אבל זה נראה לי די מביך אם אוציא לאור והקוראים המנוסים יבחינו בגניבת-סגנון –שלא-במתכוון.

אני אשלח לכם מספר קטעים, ותנסו לראות אם אתם מזהים את הסגנון, או שזו רק תחושה שלי.
 

kiwi

מהמשתמשים המובילים!
המשתמש נחסם
חנות הירקות השכונתית נמצאת במרכז הרחוב הראשי. עובדה זו גורמת לה להיות נגישה לכל תושבי השכונה אך גם תוקעת למדי את הולכי הרגל הנאלצים להלך לעיתים קרובות בין ארגזי ירקות המדיפים ניחוח קל של ירקות טריים, אדמה רטובה וטחב מסוים. גם התחבורה נתקעת לפעמים כשמתרחשת פריקת סחורה באמצע היום; דבר שלא קורה בדרך כלל. הסחורה מתקבלת רוב הפעמים השכם בבוקר.

בחנות הירקות את פוגשת גם שכנות שלא יוצא לך לדבר איתן במהלך היום. כמו את דינה יענטל.

מילכה בוררת שעועית טריה מתוך קופסאות פלסטיק דקיקות ומכניסה לתוך שקית שקופה בעלת ידיות את המובחר ביותר, כשדינה-ינטל נכנסת לחנות. מילכה מאירה לה פנים.

דינה ינטל ניגשה אליה במהירות. "מילכה, טוב שאני פוגשת אותך. אל תשאלי! נורא ואיום מה שהולך שם! חייבים לעזור להם!"

"למי? מה קרה?"

"למשפחת כהנסון. האבא השקיע בחברה של רמאים. הבטיחו לו הרבה כסף, הוא שיעבד את הדירה. בכסף של ההלוואה שילם לרשעים, לקחו את הכסף וברחו. איזה בלגן הולך שם! השווער התערב, נהיה בלגן בשלום בית. אל תישאלי."

"במה אני יכולה לעזור?" לקולה של מילכה מתגנבת נימת רחמים מודגשת.

"מה פרוש במה? הם צריכים דחוף מאה חמישים אלף שקל, בשביל ההתחלה, שיוכלו לפקוח עיניים".

"את רוצה שאתרום להם?" מילכה פותחת את ארנקה ושולפת מטבע של עשרה שקלים, "זה מה שאני יכולה כרגע", התנצלות קלה מורגשת בקולה. היא חושבת להמשיך הלאה, לעבר התפוחים. ירוחם בעלה, שיחיה, אוהב סלט וולדורף.



זה קטע ראשון, הוא מזכיר סגנון כתיבה של איזה ספר? או שזה נראה סגנון אישי שלי?
לי אישית זה נראה דומה לסגנון של להמן בעיבוד פרידמן?
 

kiwi

מהמשתמשים המובילים!
המשתמש נחסם
כי איצה, למרות כל השאיפה שלו וההתקדמות והרצון ומה שהוא- הוא גם התפטר שבוע שעבר מהעבודה המכניסה והיציבה שהיתה לו- והוא זורק אותם שוב לקלחת של תשלומי המשכנתא- ואם לא די בכך הרי שהיא הסתמכה על הכסף הזה ושילמה באשראי תשלומים דחויים שעכשיו לועגים לה מרחוק: חכי אנחנו מצפים לך בסיבוב.

ואם לא די בכך, הוא גם לא סיפר לה ששבוע הוא בלי עבודה, וגם לא התייעץ איתה אם להתפטר או לא.

ולא משנה מה הסיבה - אסור היה לו בשום פנים ואופן לנהוג ככה!

והכעס הזה, הצודק כל כך- גורם לה לקבל את איצה בטענות ובפחד מהעתיד.

ואיצה מתכווץ יותר לתוך עצמו, מרגיש יותר ויותר שהוא גרוע כל כך, ושלא יכול להיות מצב גרוע יותר.

והוא לא יודע כמה הוא טועה.


זה נראה סגנון של קינן? (לא שאני רוצה להלך בגדולות ונפלאות ממני, אבל בכל זאת ;))
 

מ. י. פרצמן

סופרת ועורכת, מנהלת קהילת כתיבה
מנהל
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
אני כותבת, למגירה, עם רצון כלשהו להוציא לאור אי פעם סיפור מושלם (מה שלא קרה, בינתיים, לצערי). ושמתי לב לתופעה מעניינת שאולי דנתם עליה בפורום ואולי לא: לאחר שאני קוראת, הכתיבה הסמוכה שלי לאותה קריאה דומה בסיגנון לספר האחרון שקראתי. למשל- קראתי את מ. להמן בעיבוד פרידמן? הסגנון שלי זהה לסגנון הנ"ל. קראתי מהללאל? הסגנון שלי מתובל במשפטים עסיסיים בנוסח קינן. קוראת את דבורי רנד? מכניסה מילים תאורים עמוקים במילים קצרות. קוראת את חיים ולדר? הסגנון נעשה מסקרן, עם הומור עצמי מסוים (מקווה שהגדרתי את כל זה בסדר)
לי זה קורה הרבה. אולי לא 'בסגנון של', אבל בהחלט 'בהשראת'.
לכן אני משתדלת לקרוא ספרות טובה. וכשאני יודעת שבימים הקרובים עלי לכתוב קטע בז'אנר מסוים, אשתדל לקרוא ספרות דומה ואיכותית בסגנון דומה כמה ימים קודם לכתיבה. זה חלק מתחומי ההעשרה שכותב צריך להשקיע בו.
זה קורה גם בעוד תחומים. עד כמה שהיינו רוצים לחיות בתוך היצירה שלנו, במציאות יש לנו גם חיים מסביב לה, והמוח מוסט מענייני הפרויקט. לכן, כדי לאפס את המוח ולהחזיר אותו לאוירת הפרויקט, צריך להשאיר את האוירה בחדר פינתי באחד מתאי המוח. כך, גם כשאנו עוסקים במשהו אחר, החדר הזה עדיין פעיל, וכשצריך אותו פשוט פותחים את הדלת.

בגרפיקה קוראים לזה inspiration board. הגרפיקאי, הרי, לא חי יחד עם העיצוב שלו, וכשהוא עוזב את הסטודיו שלו בערב הוא מתעסק בעוד אלפי דברים. אחר כך בא הלקוח, ושואל "אבל איפה הקוף שרציתי בלוגו?" והגרפיקאי מגרד בפדחתו ומגמגם "יאו, שכחתי".
האינספריישן בורד (*באדיבות גוגל: קרש השראה) מאגד את הפוקוס. הוא גורם לכך שהמוח תופס מיד את עשרות החלקיקים המתרוצצים באויר ומסדר אותם בתוך מעין 'קרש' שהתת מודע שלנו מסוגל לתרגם לתוך שפת עבודה.
בכתיבה זה אחרת, וקריאת ספר לוקחת יותר זמן מאשר הכנת אינספריישן בורד. אבל גם זה חלק מההשקעה בפרויקט: כשקוראים ספרות כלשהי זה מכניס אותנו לתוך האוירה. זה גורם למוח שלנו לדבר באותה שפה.
 

מ. י. פרצמן

סופרת ועורכת, מנהלת קהילת כתיבה
מנהל
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
דוגמה נוספת (סלחו לי על הכנסת התחומים השונים לפורום כתיבה)
ראיתם פעם את משרדי חברת גוגל? מקוריות בעיצומה. שש קומות מלאות בעיצובים ואלמנטים מופרעים, סליחה על המילה. הגדילו לעשות במשרדים בתל אביב: בין קומה אחת לשניה מפרידה מגלשה. במקום לרדת במדרגות העובדים גולשים ויורדים לקומה מתחת.
חוץ מכל הסיבות העסקיות (והגאוניות) שמאחורי זה, הרי שהעובדים מוכנסים בתת מודע שלהם לאוירה. העיצוב מפתח בהם את המקוריות, גורם להם לחשוב בגדול ומחוץ לקופסה. זהו, אחד הדברים, שהופך את גוגל להיות מה שהיא.
אוירת השראה היא חלק מאוד חשוב מתהליך היצירה, כמעט בלתי נפרד.
 

אפקטכתיב

משתמש מקצוען
ברוכה הבאה!
זה קורה לי פעמים רבות מספור.
יש מקרים שזה מבורך עבורי ועוזר לי ישירות בכתיבה
(האמת שזה קורה לי יותר בקופיריטינג)
יש מקרים שזה מפריע לי ולכן אני מעדיפה פחות לקרוא אז
בשביל להיות יותר "סטרילית".
 

שני זאת אני :)

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
נפלאות כח ההרגל.

זוכרת שאחרי שקיעה מסיבית בחומר למבחן בגאומטריה, הייתי מתהלכת בבית ורואה שהמרצפות עשויות משולשים משולשים, הארונות מצלעות שוות, וכל העולם בנוי מזויות ישרות... ובכלל, כל עצם שנקרא בדרכי, אוטומטי עטה עליו פרבולה וירטואלית וקרא להסקת מסקנות מספריות.

ובהחלט קורה המון בענין הספרים, גם בלי לכתוב, מוצאים את עצמנו חושבים ומגיבים בראש בסגנון הספר, במיוחד ספרים שיש להם קו מאד מסוים וברור, שקמנו מהם מושפעים.
רק שמכאן ועד לכתוב כמו הסופר הדרך קצת יותר ארוכה, כי לחקות תמיד זה מסובך, אז פה כשזה ללא כוונה, רוב הסיכויים שנכנס גם הרבה ביטוי אישי ונותן גם הוא הרבה מהטון.
 

מ. י. פרצמן

סופרת ועורכת, מנהלת קהילת כתיבה
מנהל
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
זוכרת שאחרי שקיעה מסיבית בחומר למבחן בגאומטריה, הייתי מתהלכת בבית ורואה שהמרצפות עשויות משולשים משולשים, הארונות מצלעות שוות, וכל העולם בנוי מזויות ישרות... ובכלל, כל עצם שנקרא בדרכי, אוטומטי עטה עליו פרבולה וירטואלית וקרא להסקת מסקנות מספריות.
:);)
קורה בלי סוף גם בתכנות. כבר אי אפשר לראות תופעה כלשהי בלי לנסות לבנות לה אלגוריתם.
 

כנפיים

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
אני אשלח לכם מספר קטעים, ותנסו לראות אם אתם מזהים את הסגנון, או שזו רק תחושה שלי.
שלך.
לגמרי שלך. בבלעדיות.

את כותבת ממש יפה, ולא כמו מישהו.
בטוחה שאם היית משאירה לנו לנסות לנחש של מי הסגנון אף אחד לא היה עולה על זה...

הבנתי את הזיקה שמצאת, אבל היא קלושה. סגנון מבנה המשפטים דומה במשהו. לא יותר.

ושוב, זה יפה בפני עצמו.
 

כנפיים

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
האינספריישן בורד (*באדיבות גוגל: קרש השראה)
לוח השראה.
והוא משמש אנשים לאינספור דברים. לגמרי לא רק לעיצוב.
כל הלוחות בפינטרסט בנויים על הרעיון הזה.

לוח ההשראה נועד בעיקר לתת אוירה ופחות להזכיר פרטים מהפרוייקט.

הרי שהעובדים מוכנסים בתת מודע שלהם לאוירה.
האוירה שיוצרת ההשראה באמת מאד חשובה, אבל אישית, אני תמיד צריכה פסק זמן של רענון בין השראה ליצירה. רוצה אותה לגמרי שלי.
 

kiwi

מהמשתמשים המובילים!
המשתמש נחסם
תודה על התגובות, החכמתם אותי מאוד!
אני שמחה שיש את הפורום הזה, הוא מדהים בעיני. והעובדה שיש את האפשרות לקבל משוב למה שאת כותבת מרנינה.
את האמת? יש לי פחד קהל, גם קהל וירטואלי. זה חיובי כי ככה את שוקלת פעמיים מה לפרסם ומה לא, אבל פחד מוגזם זה דבר שלפעמים תוקע..
בכל מקרה תודה על המחמאות, על התודות ועל התשובות שנתנו לי פרספקטיבה נוספת.
בשבילי, לשתף פעם ראשונה בפורום כזה זו היתה חוויה מעניינת.

וכמובן, תגובות נוספות יתקבלו בברכה...
 

שיילה

מהמשתמשים המובילים!
כתיבה ספרותית
סגנון ספרותי אומנותי אינו נובע משפה עשירה או מיצירת משפטי מחץ לתליה על המקרר.
סגנונו הספרותי של הסופר הוא המִשְקף דרכו הוא קורא את העולם שסביבו. ככל שראייתו מתרחבת, מצטמצמת יכולתו להעביר זאת במרווח הצר של המילון העברי.
בקיצור, העולם הוא אותו עולם, שני סופרים בשני קצוותיו יכולים ללא קורטוב של נבואה או גניבה, לתת פרשנות ואווירה שווה לאותה הסיטואציה.
 

אלישבע10

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
ולא משנה מה הסיבה - אסור היה לו בשום פנים ואופן לנהוג ככה!

והכעס הזה, הצודק כל כך- גורם לה לקבל את איצה בטענות ובפחד מהעתיד.
המשפט השני קצת מזכיר את מאיה קינן, הראשון וודאי לא (מיה למשל לא הייתה משתמשת בסימן קריאה).

אצלי בכל אופן, לאחר קריאת אחד או יותר מספרי ממלכה במבחן ברצף לכל גבר ברחוב יש חרב בנדן, אנשים מתגוררים באחוזות ונוסעים בכרכרות והשפה באופן כללי (במחשבה, לא בדיבור) הופכת למליצית קמעה.
כבר שמעתי על מישהי שכינתה את בעלה "האביר משפחוביץ" לאחר לילה שבו היא קראה את מהללאל. מקווה שהיא לא חיכתה עד בוש למשרתת שתגיש לה את קערת המים לנטילה.
 

kiwi

מהמשתמשים המובילים!
המשתמש נחסם
שלום, הדגשתי משפט נוסף שיתכן ש'העתקתי' אותו מאיזה ספר. סתם זה נראה לי משפט מוכר שפעם קראתי אותו... אשמח לשמוע את דעתכם.


"מה זה היה, איצה המזכיר?" הוא קופץ ממקומו, מבוהל כולו. אילו היה עונש מאסר לאנשים שבאים בהפתעה ומבהילים אותך, הוא היה מבקש עבור רובי את העונש המירבי, ללא חנינה באמצע.

מרב פחד, הוא לא מצליח לענות.
 

הכוכב העולה

משתמש פעיל
מוזיקה ונגינה
מעבר לכל ספק שכל סופר מתחיל בימינו באינסטנקטיביות מחקה את הסופרים שממימיהם שתה, אך בכזו צורה קיצונית זה די מחודש בשבילי, אבל לאחר קריאה ממושכת מהרבה סגנונות אט אט הסגנון הפנימי יוצר איזה תמליל מהתבליל והמילה האחרונה נהיית שלך לגמרי.
 

kiwi

מהמשתמשים המובילים!
המשתמש נחסם
תודה על התגובה. אם כי לא הבנתי לפי דבריך אם אכן הסגנון נראה 'לקוח' מסופרים אחרים?
 

הכוכב העולה

משתמש פעיל
מוזיקה ונגינה
אני טוען שכל סגנון מבוסס על הסופרים שהרבינו לקרוא מפרי עטם, אבל אף פעם זה לא יחקה אפי' באם תנסה. ואגב אני כעת עמוק ב"אדמה פראית" של מ' קינן, ואני לא רואה הרבה דמיון, אם כי חושבני שאינך צריך לשאוף לסגנונה לכל אחד יש את סגנונו שבו חננו הבורא, ואין טעם לנסות להתהדר בנוצות של אחרים. כמה שיותר טבעי זה יוצא הכי מושלם.
 

kiwi

מהמשתמשים המובילים!
המשתמש נחסם
בהחלט! זה נכון שצריך לשאוף לסגנון כתיבה אישי ולא לסגנון של כותבים אחרים.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט א'

א אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה:ב אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ:ג אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ:ד אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד:ה אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ:ו אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ:ז אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:ח אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:
נקרא  30  פעמים

לוח מודעות

למעלה