התייעצות אבחון לאוטיזם

איטא · 8/8/19

נכתב ע"י כוכב103:
יש מכנים משותפים די מובהקים לאוטיזם שנראים אחרת מאיחור התפתחות.

אני ממש בורה בתחום לכן מעניין אותי אם לא קשה לך לפרט קצת יותר
איזה מכנים?

מציצה · 8/8/19

יש הרבה חזרתיות שלפעמים נראה כמו אובססיביות
מקובעות שהילד לא מסוגל בלי מסגרת ברורה מה קורה בכל רגע
מגלים ענין במשחקים שלא בצורה הרגילה לדוג' עגלה של בובה אז הוא יתעניין דווקא בסיבוב הגלגל
יש תנועתיות בידיים
התפרצויות זעם
כמובן שזה תלוי לפי רמה ויש עוד
לחלקם את הכל

תיקתוק · 8/8/19

ד"ר דיצה צחור מאסף הרופא.

רות גולדבלט · 8/8/19

נכתב ע"י מציצה:
יש הרבה חזרתיות שלפעמים נראה כמו אובססיביות
מקובעות שהילד לא מסוגל בלי מסגרת ברורה מה קורה בכל רגע
מגלים ענין במשחקים שלא בצורה הרגילה לדוג' עגלה של בובה אז הוא יתעניין דווקא בסיבוב הגלגל
יש תנועתיות בידיים
התפרצויות זעם
כמובן שזה תלוי לפי רמה ויש עוד
לחלקם את הכל

מוסיפה עלייך מנסיוני בעבודה עם ילדים כאלה.
לפעמים יש גם שאלות חוזרות (והרגשה פנימית של קצר בתקשורת )
בנוסף הקשר עין לא תמיד קיים לזמן ארוך ולעיתים יש גם שגיאות תחביריות .
ובעיקר התיסכול מהחוסר קשר קיים גם אצל הילד וגם אצל ההורה, תחושה של פספוס כזה, לא מצליחים לתפוס איתו שיחה, הוא בעולם של עצמו ובראש של עצמו.

יוסייוסייוס · 8/8/19

באופו כללי.
אפשר לעבוד עם קופת החולים.
במקרה של חשד רציני ככל שהאיבחון מהר יותר ההטבות של המדינה מגיעות מהר יותר.
לכן לפעמים כלכלית כדאי לפנות פרטי.
עד שקופת החולים עובדת זה יכול לעכב הרבה זמן.
תל השומר נחשב 'המקום' ולפחות מהטובים בארץ לאיבחון.
אמנם בתל השומר מדובר בעבודה יסודית של הרבה אנשי מקצוע, אבל צריך להגיע הרבה פעמים ומצד ההורים מדובר בעבודה קשה, אבל זה שווה את זה.

שםמשתמש · 8/8/19

נכתב ע"י איטא:
בעיקר איחור בהתפתחות?
ממש מעניין

שימו לב כתבתי איחור התפתחותי רב תחומי ולא איחור התפתחותי ( מה שהיה נהוג לקרוא בעבר - פיגור).

נכתב ע"י כוכב103:
ה לא נראה בד"כ כמו איחור התפתחותי, אלא אם כן - מי שאבחן אותו עשה את זה בכלים לא מקצועיים.
יש מכנים משותפים די מובהקים לאוטיזם שנראים אחרת מאיחור התפתחות.

מדובר בילדים שהם בני עשרה כיום- האבחנה ניתנה לפני מספר שנים.
אני עוסקת בתחום ולצערי אני רואה ילדים עם אבחנה "מתוקנת/ מעודכנת" רק אחרי הרבה שנים , שזה כואב ממש.
וכן, יש שוני גדול בין ההגדרות. אבל לא כל הילדים רפפטטיביים וכו'
וכשאין תקשורת מילולית ואין דרך לתקשר לפעמים בגיל צעיר קשה לדעת על מה זה בדיוק יושב. ( בכול אופן במודעות והדיוק של לפני מספר שנים)
לא סתם יש גנים (ואפילו כיתות) אבחוניים

eden24696 · 8/8/19

נכתב ע"י שםמשתמש:
אני עוסקת בתחום ולצערי אני רואה ילדים עם אבחנה "מתוקנת/ מעודכנת" רק אחרי הרבה שנים , שזה כואב ממש.

בטח שתראי הרבה ילדים עם אבחנה מעודכנת בגיל העשרה,
כי כשהם אובחנו לראשונה עוד לא יצא הDSM-5, שהכניס הרבה יותר ילדים להגדרה.
אצל ילדים שאובחנו אחרי 2013 זה לא המצב.

שםמשתמש · 8/8/19

נכתב ע"י eden24696:
בטח שתראי הרבה ילדים עם אבחנה מעודכנת בגיל העשרה,
כי כשהם אובחנו לראשונה עוד לא יצא הDSM-5, שהכניס הרבה יותר ילדים להגדרה.
אצל ילדים שאובחנו אחרי 2013 זה לא המצב.

נכון.
לכן כתבתי שהאבחנה ניתנה לפני שנים.
אבל יש גם אחוז מסויים גם כיום (הרבה יותר קטן, לשמחתנו) עם עידכוני אבחנה בהמשך.

כוכב103 · 8/8/19

נכתב ע"י איטא:
אני ממש בורה בתחום לכן מעניין אותי אם לא קשה לך לפרט קצת יותר
איזה מכנים?

התנהגויות חזרתית (החל מלדפוק את הראש במיטה במשך שעה ועד לספר אותו סיפור אלף פעמים)
המנעות מתקשורת עם הסביבה ופעילות עם חברה
עדיפות להיות לבד (גם כשקורים דברים מעניינים סביבו)
חוסר הבנת סיטואציות חברתיות (לא מבין למה צוחקים, מה קרה, מה השני מרגיש וכדו')
מבט מזוגג/מרוחק

זה כמובן יכול להיות בדרגות שונות ולהראות בטווח רחב של רמות. כל ילד הוא אחר.
וזה דורש אבחון- ולא ניחוש.

שםמשתמש · 8/8/19

נכתב ע"י איטא:
אני ממש בורה בתחום לכן מעניין אותי אם לא קשה לך לפרט קצת יותר
איזה מכנים?

לפי הDSM-5 :

A. ליקויים בקומוניקציה ואינטרקציה סוציאלית [תקשורת]:

א. לקות בהדדיות ריגשתי וסוציאלית – קשיים שונים שיוצרים ילד מנותק. הפרעות מגוון שיוצרים טווח מגישה חברתית אבנורמלית. (קושי בשיתוף ברגשות והבעת עניין, בקיום שיח (שמירה על תורות), ביוזמה וכן בתגובה). ועד לכישלון מוחלט באינטראקציה חברתית- זו הרמה הקשה ביותר, הילד לא מגיב לשום דבר.
ב. לקות בקומוניקציה לא ורבלית(ג'סטות, שפת גוף, הבעות פנים, קשר עין) בעת אינטראקציה חברתית– גם כאן מדובר בטווח שנע בין אינטגרציה חלשה בין התקשורת הוורבלית ללא וורבלית גם בהבעה וגם בהבנה ועד חוסר מוחלט של הבעה (וורבלית או לא וורבלית). כגון: קשר עין אבנורמלי , שפת גוף והבעות פנים אבנורמלית , ליקוי בהבנה (שפתית או של כל הסיטואציה התקשורתית), ליקוי בשימוש בג'סטות
ג. לקות בהתפתחות השמירה על- והבנה של- קשרים סוציאליים – הטווח במקרה הזה נע קושי בהתאמת התנהגות למצב חברתי – לקושי ביצירת חברויות או שיתוף במשחק דמיוני (דורש אמצעיים לשוניים וידע חברתי) – ועד חוסר עניין בבני הגיל. לא מסתכלים על הילדים האחרים ולא מתייחסים אליהם.

B. דגמים מוגבלים של התנהגות, עניין ופעולות [התנהגות]- קטגוריה זו מאד בולטת אצל אוטיזם

א. התנהגות סטראוטיפית וחזרתית – מתבטאת בתנועות מוטוריות, שימוש באובייקטים או דיבור. לדוגמא: סידור אובייקטים בשורות (הפרת הסדר גורמת לחוסר נוחות), תנועות מוטוריות חוזרות, נפנוף אובייקטים

ב. התעקשות של sameness –שהכל ישאר אותו דבר, שלא ישנו להם כלום, כי הם רוצים לשמור על משהוא בטוח, מוכר חוסר גמישות והיצמדות לרוטינות ודגמים ריטואליים של התנהגות מילולית ו/או לא.

ג. תחומי עניין מקובעים ומוגבלים – שהינם אבנורמלים בעוצמה או בפוקוס. זה יכול להיות עניין באספקט לא שיגרתי של תחום, או במיקוד בתחום מסוים. התעניינות בתחום מוגבל באופן מוגזם או פרסברטיבי. (התעניינות בגלגלי מכונית משחק, בהייה בנר דולק או מאוורר מסתובב).

ד. היפר/היפו אקטיביות / עניין לא רגיל בתגובה לגירוי או אספקט סנסורי בסביבה –
אם יש רגישות יתר או היפר רגישות זה לא אומר שהילד אוטיסט, צריך שיהיה את כל הדברים ע"מ לאמר שהילד אוטיסט, אפילו בדרגה קלה מאד.

התייעצות אבחון לאוטיזם

משתמש מקצוען

משתמש פעיל

משתמש סופר מקצוען

מהמשתמשים המובילים!

משתמש מקצוען

משתמש פעיל

משתמש מקצוען

משתמש פעיל

משתמש סופר מקצוען

משתמש פעיל

פסח כשר ופרימיום!

תגיות נפוצות