אלקסתימיה ולאהוב...

Almonit

משתמש פעיל
אישה נשואה, כשטוב לה- אז הכי טוב לה בעולם, טוב שאי אפשר להבין. וכשרע לה- אז הכי רע לה בעולם, רע שאי אפשר להבין
כל כך כואב.
מרגיש לי שהגענו לדבר בעצמו.

איך יכול להיות שמישהו טוב נמצא כאן, ועדיין כל כך רע לי?
זה לב הענין.

הפרק מרגש מהרגיל ונוגע.
 

shira bira

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
פרק כ"ב

מה אתם חושבים על משפטים חכמים? זוכרים ששמעתם פעם אחד כזה? חכו רגע, אני לא מתכוונת בכלל לציטוטי ההשראות הפופולריים. לאמרות השפר נוסח: מה שלא תהיה- תהיה אחד טוב, של אברהם לינקולן. או: עלינו להיות השינוי שאנו רוצים לראות בעולם, של גנדי. הם נהדרים, אבל כעת לא התכוונתי למשפטים האלו. אפילו שיש לי מהם אוסף מטופח בקפידה.

התכוונתי לכמה מילים שמקבלים בחינם, באמצע שיחה רגילה. כאלו שנשלפות אחרי המילים 'אתה יודע ש...'. ואז מגיעה המשפט החכם. אולי הוא לא נוצץ בשביל להבריק על מגנט, לא מנוסח באלגנטיות של חריטה מתכתית או סתם מגיע בלי אפשרות בחירה, כמו בחנות. וכנראה בגלל זה לא תופסים אותו בשניה הראשונה, רק בשלישית או ברביעית. זה בסדר, לוקח זמן לקבל את האמת החכמה שצועקת שם, במילים.

דיברתי פעם עם אישה מאוד רגילה, והיא נתנה לי משפט כזה, חכם. כבר היה לי אוסף, אמרתי לכם, אבל הוא לא התאים לשם, המשפט. גם לא למגנטים החמודים שנתנו לי חברות במהלך השנים. ולעוד מגנטים שקנו לי אחיות שלי ל'מקלחת המתנות' שלפני החתונה, שבאנגלית קוראים לה שאוואר ואין לי כוח לברר איך כותבים את זה. נסתפק במקלחת. אז ככה אמרה לי האישה המאוד רגילה ההיא, משפט חכם:

אישה נשואה, כשטוב לה- אז הכי טוב לה בעולם, טוב שאי אפשר להבין. וכשרע לה- אז הכי רע לה בעולם, רע שאי אפשר להבין. אתם יודעים מה העוצמה של המשפט הזה? שבכל פעם שהתת מודע מקפיץ אותו, כי הוא מתאים לסיטואציה, אז מבינים אותו עוד יותר עמוק. מרגישים עוד יותר חזק כמה הטוב, הוא טוב שאי אפשר להבין וכמה גם הרע, הוא רע שאי אפשר להבין. הבנתם. תקראו שוב, אני יודעת שהבנתם.

די חבל שהשיחה המקרית עם האישה הזאת לא היתה לפני החתונה שלי, גם לא מיד אחרי. בגלל שככה, לא היה לי משפט להסביר בו לעצמי את האמת, וגם לא הנחמה שבצרת רבים. כלומר רבות, בדגש. וככה נשארתי לבד. האישה שלפעמים טוב לה ולפעמים רע נורא ואף אחד לא יכול היה להבין, כמה.

חזרתי לעבודה. מטופטפת כמו כלה צעירה שיש לה מלא נדוניה להשתמש בה. עם חיוך זורח כמו שיש רק לזוגות צעירים, ולב בוכה כמו שיש רק לאישה נשואה כשלא טוב לה. מחייכת למחמאות, ולמראה במטבחון, ולצוות ששמח איתי. ובוכה לעצמי מאחורי דלת סגורה, מעל לדפים שניסיתי למלא, כדי להסביר לעצמי מה קורה בעולם אחרי שמתחתנים. כותבת וכותבת, ודוחפת את הדפים לפח מתחת השולחן, עמוק. לא מצליחה להבין מה אני ומה הוא, ולמי פה בכלל יש בעיה.

הוא מנסה להיות אחד טוב, אפילו שהוא לא שמע אף פעם על אברהם לינקולן. הוא לא יודע מי זה. המון דברים הוא לא יודע. אבל הוא מנסה, משאיר פתקים כשהוא יורד לבית הכנסת ואני ישנה או עושה את עצמי. פתקים דביקים בצורת פרח, מהחבילה שקניתי אחרי שהמדריכה הסבירה שפתקים זה מומלץ. כנראה גם המדריך שלו המליץ, כי הוא משתמש בחבילה הזאת כמעט כל יום. לפעמים פעמיים ביום.

הוא מנסה עוד דברים, אני רואה. זה מוזר, אבסורדי, איך יכול להיות שמישהו טוב נמצא כאן, ועדיין כל כך רע לי? אני שומרת את הפרחים הדביקים האלו, מלקטת אותם אחד אחד, מהשולחן והשיש ושוב מהשולחן. מחייכת, מתנחמדת, מנסה לשתף אותו. מנסה כמו גנדי, להיות השינוי שאני רוצה לראות, בארץ של תוהו. בעולם הבלתי האפשרי המתגבש כאן.

*הסתבך לי עם הזמנים, הם התערבבו איכשהו וכבר צהריים. אז תפרידו בעדינות...
אני אמשיך את קו המחשבה של הפרק הנפלא הזה ואעלה מן האוב קלישאה ישנה אך מחמיאה:
הסיפור הזה כמו יין. משתבח פלאים עם הזמן והפרקים.
ניתן לשרטט כמעט במוחש את עקומת הלמידה.
 

shira bira

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
אתם יודעים מה העוצמה של המשפט הזה? שבכל פעם שהתת מודע מקפיץ אותו, כי הוא מתאים לסיטואציה, אז מבינים אותו עוד יותר עמוק. מרגישים עוד יותר חזק כמה הטוב, הוא טוב שאי אפשר להבין וכמה גם הרע, הוא רע שאי אפשר להבין. הבנתם. תקראו שוב, אני יודעת שהבנתם
מנסה כמו גנדי, להיות השינוי שאני רוצה לראות, בארץ של תוהו. בעולם הבלתי האפשרי המתגבש כאן.
חזק!
 

אשר שרבר

משתמש סופר מקצוען
המשפטים האלה נצמדים למוח במיוחד לכלה צעירה וכל דבר מקפיץ לה אותו לקדימה של המודע וחופר כמו היתוש של טיטוס.

ביקורת, במחילה.
מה פתאום התחלת לדבר איתנו? לשאול אותנו שאלות וכאלה.
וחוצמיזה הפרק ארוך מידי בשביל התובנה הזו והתובנה שלא כל המשפטים החכמים שאשה אומרת באמצע הרחוב אפשר לשים על המגנט שעל המקרר.
 

שני זאת אני :)

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
יש לך יכולת מדהימה לדייק מצבים.
מיוחד.

הפרק ארוך מידי בשביל התובנה הזו
גם אני הרגשתי משהו קצת דומה, שהפרק הביא המון מחשבות וכולו מתרחש בתוך הראש, היה חסר הלשמוע דוח שיח ביניהם, או סצנה אמיתית כלשהיא שמתרחשת, ואנחנו קולטים ממנה לבד חלק מהתובנות שהעלית, וחווים את הקשר שלהם ממקום של שיתוף במשהו שקרה.
 

shira bira

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
מה פתאום התחלת לדבר איתנו? לשאול אותנו שאלות וכאלה.
זו הפעם הראשונה שהיא פונה לקוראים? משום מה, זכורות לי פעמים נוספות כאלו.
אבל אולי אני טועה.
 

א-ירושלמית

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
איור וציור מקצועי
פרסום וקופי
UX UI
D I G I T A L
זו הפעם הראשונה שהיא פונה לקוראים? משום מה, זכורות לי פעמים נוספות כאלו.
אבל אולי אני טועה.
צודקת. השימוש בטכניקה הזאת מאפיינת את הסדרה הזאת.
 

palm

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
איור וציור מקצועי
העיגול הלבן נשאר מונח, שליו, מולי. עטור בזר הזרדים המושקע. אני יודעת שהיא עוקבת מהעץ ממול, היונה. מחכה שהכל יחזור להיות כרגיל. הוילון יוסט, החלון ייסגר, והיא תוכל לשוב אל הקן שלה, להשקיע בחיים החדשים שיבקעו בו. אני אוהבת את הביצה הזו. עיגול קטנטן עם אמירה גדולה של התחלה ושל שלום.
מיוחד!!!!!!!!!!
איך את אוספת עוצמה ותקווה בכל פינת מפגש
עלי והצליחי
 

אלי7 א

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
הסיפור הזה כמו יין. משתבח פלאים עם הזמן והפרקים.
מצטרפת.
הפרק הזה מקסים.
אני חושבת שהמשפט הזה של האישה המקסימה בהחלט שווה פרק נפרד.
זוהי לא תובנה, זה מן מים שמחלחלים טיפה אחרי טיפה עד שאמת הזאת ניצבת.
בעיני- הפרק הזה מושלם.
הוא נוגע חזק, הוא נותן סופסוף הצצה אמיתית ללב של הבחורה ואפילו קצת של הבחור
 

הפקות כתיבה

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
מוזיקה ונגינה
הפרק אכן מרגש מאי פעם, אולי כי היא כבר ממש מבינה את החסר.
כמה הערות:
הוא הרי מכין לה פתקים, זה אומר שיש לו משהו, מה יש שם? ולמה היא לא מקבלת את זה? הייתי מצפה לקצת יותר מהצד שלו, או שהיא תספר קצת עליו.
בנוסף, מצטרפת להערה של @אשר שרבר - לדעתי ההקדמה ארוכה מדי.
 

פרפר סגול

משתמש מקצוען
חזרתי לעבודה. מטופטפת כמו כלה צעירה שיש לה מלא נדוניה להשתמש בה. עם חיוך זורח כמו שיש רק לזוגות צעירים, ולב בוכה כמו שיש רק לאישה נשואה כשלא טוב לה. מחייכת למחמאות,

כמה טראגי, המשחק המאולץ הזה, מצד שני, אולי זה מה שמאפשר לאנשים לשמור על שפיותם.
 

RACHELIZ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
אישה נשואה, כשטוב לה- אז הכי טוב לה בעולם, טוב שאי אפשר להבין. וכשרע לה- אז הכי רע לה בעולם, רע שאי אפשר להבין.
תובנה מאלפת!
כמעט אחרי כל פרק שני אנחנו אומרים שזה ה-פרק. בעצם אחרי כל פרק ראשון.
ככה זה כשזה הולך ומשתבח...

הוא הרי מכין לה פתקים, זה אומר שיש לו משהו, מה יש שם? ולמה היא לא מקבלת את זה?

משהו זה לא מספיק. בטח לא כשהיא עדיין לא יודעת לקרוא ל'ילד' בשמו.
היא הרי כתבה שזה מה שכנראה המדריך לימד אותו וכשהוא כותב אפילו פעמיים ביום זה לא זה...
זו דוגמא שמסבירה בדיוק את הבעיה.

הייתי מצפה לקצת יותר מהצד שלו, או שהיא תספר קצת עליו

הסידרה הזו מספרת את הסיפור שלה והיא מביאה את הבעיה שלו כביכול כאגב ולכן אין הרבה סיפורים עליו.
 

כנפיים

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
@עיתונאות ועריכת תוכן , תודה שוב.
הפרק נפלא. גם לי חסרה קצת התרחשות, אפילו בסגנון שילוח הקן, אבל אני מדי משוחדת, כך שכמעט לא שמתי לב לזה...

היטבת למקד את הפוקוס ולהראות שוב, כמה זה לא באמת תלוי בו, ואף שהוא משתדל- העיקר חסר מן הקשר.

הייתי מצפה לקצת יותר מהצד שלו, או שהיא תספר קצת עליו.
יתכן שגם היכולת לספר את הדברים האלו מדי מורכבת עבור אלקס, וודאי שלא יוכל לעשות זאת בעומק כזה.
כך שנשאר לנו רק לקרוא את תימיה והעובר עליה ולהשקיף עליו דרכה.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכא

א שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי:ב עֶזְרִי מֵעִם יְהוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:ג אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ:ד הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל:ה יְהוָה שֹׁמְרֶךָ יְהוָה צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ:ו יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה:ז יְהוָה יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ:ח יְהוָה יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
נקרא  1  פעמים

לוח מודעות

למעלה