הנושאים החמים
הנושאים החמים
העתקתי מה שנוגע לנידון כאן מספר שמירת הלשון לבעל החפץ חיים ח"א שער הזכירה - פרק ו, כדאי לעיין בכל הפרק שם.
וְאַל יִפָּלֵא בְּעֵינֶיךָ עַל זֶה, שֶׁהֲרֵי אָנוּ רוֹאִין, כַּמָּה אֲנָשִׁים מְדַבְּרִים לָשׁוֹן הָרָע וְאֵין לָהֶם שׁוּם נֶגַע. מָצִינוּ לָהֶם תֵּרוּץ מִמִּדְרַשׁ חֲזַ"ל, שֶׁאָמְרוּ עַל הַפָּסוּק (מִשְׁלֵי כ"א כ"ג), "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ", שׁוֹמֵר מִצָּרַעַת נַפְשׁוֹ:
וְעוֹד מָצָאתִי תֵּרוּץ לַקֻּשְׁיָא הַנַּ"ל בְּסֵפֶר דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה בְּשֵׁם "סֵפֶר הַקָּנֶה", וְזֶה לְשׁוֹנוֹ, רְאֵה וְהָבֵן, שֶׁכָּל הַמּוֹצִיא לָשׁוֹן הָרָע מִפִּיו, נִדּוֹן בְּצָרַעַת וְגוֹ', אָמַר לוֹ רַבִּי, אִם כֵּן, כָּל יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ מְצֹרָעִים, שֶׁהֲרֵי בַּעֲוֹן לָשׁוֹן הָרָע גָּלוּ יִשְׂרָאֵל וְכוּ', אָמַר לוֹ, שְׁקוּלָה הָעֲנִיּוּת כְּצָרַעַת, וַהֲרֵי הוּא עָנִי, הַנִּמְסָר בִּידֵי אָדָם [פֵּרוּשׁ, וְעַל יְדֵי זֶה תּוּסַר מִמֶּנּוּ הַגַּאֲוָה, שֶׁהִיא עַל פִּי רֹב הַסִּבָּה הָעִקָּרִית לְלָשׁוֹן הָרָע, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב ר' יוֹנָה בְּשַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה, וּכְמוֹ שֶׁיְּבֹאַר אִם יִרְצֶה ה' לְקַמָּן, וְגַם הוּא יָרֵא לְדַבֵּר עֲלֵיהֶם מִיִּרְאָתוֹ פֶּן יִוָּדַע הַדָּבָר וְלֹא יֵיטִיבוּ עִמּוֹ] וְעַיֵּן שָׁם עוֹד עִנְיָן נוֹרָא בָּזֶה. וְכֵן אִיתָא בְּתִקּוּנֵי זֹהַר, דְּעָוֹן זֶה גּוֹרֵם, חַס וְשָׁלוֹם, לַעֲנִיּוּת. עַל כֵּן, מִי שֶׁרוֹצֶה לִחְיוֹת בְּטוֹבָה יִשְׁמֹר עַצְמוֹ:
וְאַל יִפָּלֵא בְּעֵינֶיךָ עַל זֶה, שֶׁהֲרֵי אָנוּ רוֹאִין, כַּמָּה אֲנָשִׁים מְדַבְּרִים לָשׁוֹן הָרָע וְאֵין לָהֶם שׁוּם נֶגַע. מָצִינוּ לָהֶם תֵּרוּץ מִמִּדְרַשׁ חֲזַ"ל, שֶׁאָמְרוּ עַל הַפָּסוּק (מִשְׁלֵי כ"א כ"ג), "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ", שׁוֹמֵר מִצָּרַעַת נַפְשׁוֹ:
וְעוֹד מָצָאתִי תֵּרוּץ לַקֻּשְׁיָא הַנַּ"ל בְּסֵפֶר דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה בְּשֵׁם "סֵפֶר הַקָּנֶה", וְזֶה לְשׁוֹנוֹ, רְאֵה וְהָבֵן, שֶׁכָּל הַמּוֹצִיא לָשׁוֹן הָרָע מִפִּיו, נִדּוֹן בְּצָרַעַת וְגוֹ', אָמַר לוֹ רַבִּי, אִם כֵּן, כָּל יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ מְצֹרָעִים, שֶׁהֲרֵי בַּעֲוֹן לָשׁוֹן הָרָע גָּלוּ יִשְׂרָאֵל וְכוּ', אָמַר לוֹ, שְׁקוּלָה הָעֲנִיּוּת כְּצָרַעַת, וַהֲרֵי הוּא עָנִי, הַנִּמְסָר בִּידֵי אָדָם [פֵּרוּשׁ, וְעַל יְדֵי זֶה תּוּסַר מִמֶּנּוּ הַגַּאֲוָה, שֶׁהִיא עַל פִּי רֹב הַסִּבָּה הָעִקָּרִית לְלָשׁוֹן הָרָע, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב ר' יוֹנָה בְּשַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה, וּכְמוֹ שֶׁיְּבֹאַר אִם יִרְצֶה ה' לְקַמָּן, וְגַם הוּא יָרֵא לְדַבֵּר עֲלֵיהֶם מִיִּרְאָתוֹ פֶּן יִוָּדַע הַדָּבָר וְלֹא יֵיטִיבוּ עִמּוֹ] וְעַיֵּן שָׁם עוֹד עִנְיָן נוֹרָא בָּזֶה. וְכֵן אִיתָא בְּתִקּוּנֵי זֹהַר, דְּעָוֹן זֶה גּוֹרֵם, חַס וְשָׁלוֹם, לַעֲנִיּוּת. עַל כֵּן, מִי שֶׁרוֹצֶה לִחְיוֹת בְּטוֹבָה יִשְׁמֹר עַצְמוֹ:
