הנושאים החמים
הנושאים החמים
בס"ד
שבוע טוב לכולם.
סיפור קטן, ונס גדול, ואזהרה חמורה.
יום שישי לפנות בוקר, היקום נם את שנתו, השקט עוטף כל פינה שוקקת,
ורק ניצוצי הבוקר מבשרים על בואו של יום חדש ורענן.
החלומות של יושבי ביתנו מתפתחים לכיוונים מפתיעים, ולא מעלים על דעתם התרחשות שעומדת להתרחש,
כמו בכל בית יהודי, מטעינים בני הבית את המצברים שלהם הישר מאת בורא העולם.
[חשבתם פעם האיך זה היה נראה אילו היינו צריכים להטעין את עצמנו ע"י כבל חשמלי].
יחד אתנו מוטענים, איך לא, שלל אביזרי התקשורת לעוד יום של פעילות, התקשריות, סערות, ודרמות, קווים חסומים, קווים שנחסמים, קווי משפחה, קווי הטרדה, קווי בית המשיח, קווי התרמה, קווי כיתה, סמינר, ביה"כ, ת"ת, חברים שנזכרו בנו בשל המצ'ינג שלהם, ועוד שלל של שיחות שמעמיסים על הבטרייה הקטנה של המכשיר הכשר, כך שבערבו של יום, הוא צועק לי, קלולקלוק..קלולקלוק, - איי 'יוסי' גמרת עלי היום, אין... אני מותש, עוד רגע ואני נכבה לך, בבקשה תטעין אותי... נו דיי, כבר.. לילה... תן מנוחה.
טוב, ידידנו הטוב, חייב אותך חי למחר אחרת אני נחשב כמת, אז בלילה מצאנו את השקע מעל הספה כמקום טוב להטענה מושלמת, [הא... אני יודע מה שאתם חושבים לגבי המיקום, לא להעליב בבקשה].
זהוא... כמה פשוט, כמה שיגרתי.
ואז בא לפנות בוקר הפיצוץ הגדול.. בום... בום אחד גדול...
התעוררנו חלק מהמשפחה, אה, פיצוץ, אה לא.. זה כלום....
זה כנראה מבחוץ... המשכנו לטוות את קורי החלומות שלנו, לא גרשנו את קורי השינה.
לקום לפנות בוקר המוקדמות ולגרש את טעמו הטוב של קורי השינה היא אכזריות לשמה.
המשכנו לישון, וקמנו כרגיל.
סיבוב קטן בבית, והגענו למרכז הסלון.
שם נגלה הנס הגדול מסביב פזורים בכל עבר חלקים של מטען הסמנסוג המקורי והחדש.
שרוף בחלקו.
כן, כן פשוט נס גדול, המטען התפוצץ מעל הספה התפזר מעליו ומסביבו,
לא הצליח לעורר את בני הבית שיבדקו את מקור הפיצוץ,
ובחסדי השם הגדולים, שלל אביזרים הדליקים באזור לא נדלקו,
הבית לא עלה באש ב"ה, ויותר מזה כבר מיותר לציין את גודל הנס.
די להיזכר בסיפורים של שריפות ממכשירים כאלה להעביר זעזוע מטלטל.
הודו לה'... ברכו לו, זמרו לו, שירו לו, תספרו תהילותיו, תפרסמו ב'פרוג' את גודל חסדיו.
אז ראשית הכל ואחרית הכל תודה, ושוב תודה לך מלך מלכי המלכים,
הוא הוא שומר עלינו... הואאא אוהב אותנו, הואאא אבא של כולללללם.
תודה לך 'אבא'.
כאן המקום להזהיר שהמטען נקנה בחנות לכלי בנין גדול בעיר,
והוא מטען חדש של כשבוע, מטען שאמור להיות מקורי.
אז, הזהרו שלא להטעין בלילות, ולא להטעין במקומות דליקים, רק במקומות שחסינים מלהידלק.
הזהרו, ושמרו, והזהרו, כי גם אנחנו אמרנו שלנו זה לא יקרה...
אשמח לרעיונות למי אפשר להתלנונן ע"כ.
מה עוד אפשר לעשות בנידון.
אשמח אם תעבירו את האזהרה הלאה... בבקשה.
ואולי גם נצרף עוד מעט תמונות.
שבוע טוב לכולם.
סיפור קטן, ונס גדול, ואזהרה חמורה.
יום שישי לפנות בוקר, היקום נם את שנתו, השקט עוטף כל פינה שוקקת,
ורק ניצוצי הבוקר מבשרים על בואו של יום חדש ורענן.
החלומות של יושבי ביתנו מתפתחים לכיוונים מפתיעים, ולא מעלים על דעתם התרחשות שעומדת להתרחש,
כמו בכל בית יהודי, מטעינים בני הבית את המצברים שלהם הישר מאת בורא העולם.
[חשבתם פעם האיך זה היה נראה אילו היינו צריכים להטעין את עצמנו ע"י כבל חשמלי].
יחד אתנו מוטענים, איך לא, שלל אביזרי התקשורת לעוד יום של פעילות, התקשריות, סערות, ודרמות, קווים חסומים, קווים שנחסמים, קווי משפחה, קווי הטרדה, קווי בית המשיח, קווי התרמה, קווי כיתה, סמינר, ביה"כ, ת"ת, חברים שנזכרו בנו בשל המצ'ינג שלהם, ועוד שלל של שיחות שמעמיסים על הבטרייה הקטנה של המכשיר הכשר, כך שבערבו של יום, הוא צועק לי, קלולקלוק..קלולקלוק, - איי 'יוסי' גמרת עלי היום, אין... אני מותש, עוד רגע ואני נכבה לך, בבקשה תטעין אותי... נו דיי, כבר.. לילה... תן מנוחה.
טוב, ידידנו הטוב, חייב אותך חי למחר אחרת אני נחשב כמת, אז בלילה מצאנו את השקע מעל הספה כמקום טוב להטענה מושלמת, [הא... אני יודע מה שאתם חושבים לגבי המיקום, לא להעליב בבקשה].
זהוא... כמה פשוט, כמה שיגרתי.
ואז בא לפנות בוקר הפיצוץ הגדול.. בום... בום אחד גדול...
התעוררנו חלק מהמשפחה, אה, פיצוץ, אה לא.. זה כלום....
זה כנראה מבחוץ... המשכנו לטוות את קורי החלומות שלנו, לא גרשנו את קורי השינה.
לקום לפנות בוקר המוקדמות ולגרש את טעמו הטוב של קורי השינה היא אכזריות לשמה.
המשכנו לישון, וקמנו כרגיל.
סיבוב קטן בבית, והגענו למרכז הסלון.
שם נגלה הנס הגדול מסביב פזורים בכל עבר חלקים של מטען הסמנסוג המקורי והחדש.
שרוף בחלקו.
כן, כן פשוט נס גדול, המטען התפוצץ מעל הספה התפזר מעליו ומסביבו,
לא הצליח לעורר את בני הבית שיבדקו את מקור הפיצוץ,
ובחסדי השם הגדולים, שלל אביזרים הדליקים באזור לא נדלקו,
הבית לא עלה באש ב"ה, ויותר מזה כבר מיותר לציין את גודל הנס.
די להיזכר בסיפורים של שריפות ממכשירים כאלה להעביר זעזוע מטלטל.
הודו לה'... ברכו לו, זמרו לו, שירו לו, תספרו תהילותיו, תפרסמו ב'פרוג' את גודל חסדיו.
אז ראשית הכל ואחרית הכל תודה, ושוב תודה לך מלך מלכי המלכים,
הוא הוא שומר עלינו... הואאא אוהב אותנו, הואאא אבא של כולללללם.
תודה לך 'אבא'.
כאן המקום להזהיר שהמטען נקנה בחנות לכלי בנין גדול בעיר,
והוא מטען חדש של כשבוע, מטען שאמור להיות מקורי.
אז, הזהרו שלא להטעין בלילות, ולא להטעין במקומות דליקים, רק במקומות שחסינים מלהידלק.
הזהרו, ושמרו, והזהרו, כי גם אנחנו אמרנו שלנו זה לא יקרה...
אשמח לרעיונות למי אפשר להתלנונן ע"כ.
מה עוד אפשר לעשות בנידון.
אשמח אם תעבירו את האזהרה הלאה... בבקשה.
ואולי גם נצרף עוד מעט תמונות.
נערך לאחרונה ב:
