אתחיל:
השורש ב.ל.ע.
המשמעות, לכאורה, בליעה. לבלוע. להעלים בתוך בית קיבול כלשהו, לרוב אוכל אבל אפשר להחיל גם על כרטיסי אשראי.
השורש מתקבל היטב בכל הבניינים.
בָּלַע - משמעות פשוטה.
נבלע - מוחל על המושא, שהופך להיות נושא במשפט הסביל. אם אני (נושא) בלעתי (נשוא) את האוכל (מושא) - האוכל נבלע.
הבליע - גרם ל'משהו' להעלם. ה"אבן עזרא" בהגדרתו החריפה לבניין הפעיל, מגדיר אותו כבעל פעולה כפולה לנפעל. (כלומר, יש "אני" שגורם לפעולה ל"זה")
הובלע - כנ"ל נבלע.
המשמעות בבנינים הכבדים כבר מסבכת אותי:
בִּלֵּע, בֻּלַּע - המשמעויות האלו קיימות בפיוטים במשמעות של חורבן, אני לא זוכרת עכשיו ציטוטים מדוייקים.
האם צריך להרחיב את המשמעות של השורש הזה? או שהמשמעות של "לבלע" נבלעת (איך?) במשמעות הכללית של השורש?
לא נכון!
עיינו לדוגמא:
{ח} בִּלַּ֤ע הַמָּ֙וֶת֙ לָנֶ֔צַח וּמָחָ֨ה אֲדֹנָ֧י יְהוִ֛ה דִּמְעָ֖ה מֵעַ֣ל כָּל־פָּנִ֑ים וְחֶרְפַּ֣ת עַמּ֗וֹ יָסִיר֙ מֵעַ֣ל כָּל־הָאָ֔רֶץ כִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר׃
פירוש רש''י:
בלע המות: יכסנו ויעלימנו עולמי' מישראל :
[ישעיהו כה ח]
המשמעות של בליעה היא כל דבר שנעלם מן העין ולאו דווקא כלפי אוכל.
ישנם עוד עשרות מקואות בתנ"ך, כמו ישעיהו כה ז,
או אפילו כאן:
{טז} וְעַתָּ֡ה שִׁלְח֣וּ מְהֵרָה֩ וְהַגִּ֨ידוּ לְדָוִ֜ד לֵאמֹ֗ר אַל־תָּ֤לֶן הַלַּ֙יְלָה֙ בְּעַֽרְב֣וֹת הַמִּדְבָּ֔ר וְגַ֖ם עָב֣וֹר תַּעֲב֑וֹר פֶּ֚ן יְבֻלַּ֣ע לַמֶּ֔לֶךְ וּלְכָל־הָעָ֖ם אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ׃
פירוש רש''י:
וגם עבור תעבור: את הירדן. פן יבולע למלך: שלא יעצתיו לטובה , ויעשה כדברי אחיתופל. יבלע: יאמר לו בסתר ובבליעה.
[שמואל ב יז]
וזה גם תשובה לזה:
נראה לי שהמקור הראשון (לא בדקתי) לבליעה שלא בהקשר של אוכל (ואולי בכלל):
"וְלֹא־יָבֹ֧אוּ לִרְא֛וֹת
כְּבַלַּ֥ע אֶת־הַקֹּ֖דֶשׁ וָמֵֽתוּ" (במדבר ד, ב).
רש"י: "ולא יבאו לראות כבלע את הקדש" - לתוך נרתק שלו כמו שפירשתי למעלה בפרשה זו ופרשו עליו בגד פלוני וכסו אותו במכסה פלונית ובלוע שלו הוא כסויו".
אבל ברמב"ן למעשה מסוכמים 3 הסברים לשורש בל"ע [רש"י ואונקלוס, חז"ל, אבן-עזרא]. השאלה היא אם אלו הסברים קרובים של אותה משמעות, או באמת משמעויות שונות, וז"ל (רמב"ן):
"
ולא יבאו לראות כבלע את הקדש" - כשמכניסין את הכלי לתוך נרתיקו כמו שפירש למעלה בפרשה זו ופרשו עליו בגד פלוני וכסו אותו במכסה פלוני
ובלוע שלו זהו כסויו,
לשון רש"י והוא דעתו של אונקלוס.
ורבותינו אמרו במסכת סנהדרין (פא) שזו אזהרה על הגונב כלי שרת שחייב מיתה והקנאין פוגעין בו
שהגנבה והגזל יקראו בליעה מלשון חיל בלע ויקיאנו (
איוב כ טו) והוצאתי את בלעו מפיו (
ירמיהו נא, מד)
ור"א [=ראב"ע] אמר
כפשוטו, שלא יבאו לראות כאשר יוסר פרכת המסך ויגלה הארון רק אחרי כן כאשר יכוסה יבאו לשאת אותו ויהיה "כבלע את הקדש" כאשר יוסר הבנין מעל הארון שהוא הקדש
מלשון בלע ה' ולא חמל (
איכה ב ב) יחד סביב ותבלעני (
איוב י ח)".
בגדול, ההסברים: כיסוי, גניבה, חורבן [או הסרה].
הנושאים החמים
הנושאים החמים
