מהו המקור.

פסיק · 17/7/19

ידוע הוא שב'מן' היו בני ישראל מרגישים בו את כל הטעמים. (יומא עה.), וכל מאכל אשר רצו להרגיש טעמו היו מרגישים בו.
ושמעתי אומרים לי שמאכל אשר לא ידעו בני ישראל את טעמו, לא היו יכולים להרגיש ב'מן'.
היש לאחד מכם מקור לכך?
בתודה מראש.

שרה מגן · 17/7/19

קדושת לוי, במדבר, בהעלותך:

מי יאכילנו בשר כו' זכרנו את הדגה כו' (במדבר יא, ה). לכאורה אינו מובן מה ענין לבשר זכרנו את הדגה. ונבאר, כי במן טעמו כל הטעמים שרצו לטעום בו, רק זה המאכל שהיה ידוע להם הטעם היו ממשיכים במחשבה במן לטעום בו זה הטעם, אבל זה המאכל שלא טעמו עדיין לא ידעו האיך להמשיך טעמו במן. והנה טעם בשר כשר, דהיינו בשחיטה ומליחה כמצותה יש לו טעם אחר מבשר בלא שחיטה ומליחה. והנה במצרים היו אוכלים בשר בלא מצוה, דהיינו בלא שחיטה ומליחה זה הטעם ידעו אבל הטעם מבשר הנעשה כמצותה זה לא ידעו עדיין טעמו. וכאן אחר מתן תורה שנצטוינו בבשר על מצות הנ"ל זה הטעם לא ידעו איך להמשיך במן כדי לטעום בו אבל טעם דגים טעמו במן מחמת שלא נשתנה טעמן שלא היה בה שום מצוה. וזהו שאמרו מי יאכילנו בשר כו', כדי לטעום טעמו אחר כך במן. זכרנו את הדגה, טעם דג אנו יכולין לטעום במן אבל טעם בשר לא כנ"ל. וזהו שהקדוש ברוך הוא יעשה סעודה לעתיד לבא מלויתן ושור הבר ובר אווזות ויין המשומר, כי באמת יאכלו בני ישראל מן כאשר היה בימי יציאת מצרים לכך יעשה הקדוש ברוך הוא סעודת הצדיקים לעתיד לבא מהדברים אלו כדי שאחר זה כשיאכלו המן יטעמו המאכלים שאכלו בסעודה ובמי באר יטעמו כל המשקים כאשר היה ביציאת מצרים:

פסיק · 17/7/19

תודה על התשובה המהירה. חן חן.
אין מקור קדום יותר? זה חידוש של הרה"ק בעל ה'קדושת לוי'?

ספרא וסייפא · 17/7/19

החידושי הרי"ם בספר הזכות מחדש חידוש גדול עוד יותר,
שמאכלות אסורות לא טעמו במן, שהרי טעם כעיקר.

פסיק · 17/7/19

נכתב ע"י ספרא וסייפא:
החידושי הרי"ם בספר הזכות מחדש חידוש גדול עוד יותר,
שמאכלות אסורות לא טעמו במן, שהרי טעם כעיקר.

ולא הוא בלבד דן בנושא.
הרבה דיו כבר נשפך בענין זה של מאכלות אסורות בטעם המן.

ספרא וסייפא · 17/7/19

רוב רובם דנו אם ביקש לטעום טעם איסור - אם עבר על האיסור. והוא מחדש שכלל לא טעמו טעם האסור.
אכן גם החיד"א כתב כי לכאורה לא היו משנים לו משמים לטעם איסור.

שרה מגן · 17/7/19

נכתב ע"י פסיק:
זה חידוש של הרה"ק בעל ה'קדושת לוי'

הציטוט הוא מהקדושת לוי. ולא מובא במקום מקור.

פסיק · 17/7/19

נכתב ע"י שרה מגן:
הציטוט הוא מהקדושת לוי. ולא מובא במקום מקור.

צריך לעיין בקדושת לוי מכון 'הדרת חן', אולי הביאו שם דבר בהערות. אבל אין הספר תחת אמתחתי.

ספרא וסייפא · 17/7/19

לא ציינו שם דבר.

פסיק · 17/7/19

ייש"כ.
א"כ מה נאמר אנן בתריהו...

2u2 · 18/7/19

ראה ספר דגן שמים לכל עניני המן
http://beta.hebrewbooks.org/47138

נחמד לעזור · 26/7/19

אני לא מבין מה צריך לזה מקור, זה עניין טכני לחלוטין, איך אפשר לרצות להרגיש טעם שמעולם לא טעמת?
גם הקדושת לוי הנ"ל לא אומר את זה כחידוש, אלא כדבר פשוט שלא שייך להרגיש טעם שלא טעמת.

ספרא וסייפא · 26/7/19

נכתב ע"י נחמד לעזור:
אני לא מבין מה צריך לזה מקור, זה עניין טכני לחלוטין, איך אפשר לרצות להרגיש טעם שמעולם לא טעמת?
גם הקדושת לוי הנ"ל לא אומר את זה כחידוש, אלא כדבר פשוט שלא שייך להרגיש טעם שלא טעמת.

למה? מי אמר שהיו צריכים לחשוב על הטעם עצמו? אולי היה מספיק לחשוב על המאכל המספק את הטעם?

שרה מגן · 26/7/19

נכתב ע"י נחמד לעזור:
אני לא מבין מה צריך לזה מקור, זה עניין טכני לחלוטין, איך אפשר לרצות להרגיש טעם שמעולם לא טעמת?
גם הקדושת לוי הנ"ל לא אומר את זה כחידוש, אלא כדבר פשוט שלא שייך להרגיש טעם שלא טעמת.

נכתב ע"י ספרא וסייפא:
למה? מי אמר שהיו צריכים לחשוב על הטעם עצמו? אולי היה מספיק לחשוב על המאכל המספק את הטעם?

ועוד,
כל נושא ה"מן" היה חוץ לגדרי הטבע, ולכן ההסתמכות על "גדרים טכניים רגילים" משוללת ויש מקום לברור הנושא.

מהו המקור.

עורך תורני וכותב תוכן

מהמשתמשים המובילים!

עורך תורני וכותב תוכן

משתמש מקצוען

עורך תורני וכותב תוכן

משתמש מקצוען

מהמשתמשים המובילים!

עורך תורני וכותב תוכן

משתמש מקצוען

עורך תורני וכותב תוכן

משתמש מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש מקצוען

מהמשתמשים המובילים!

אשכולות דומים

פסח כשר ופרימיום!

תגיות נפוצות