שיתוף וביקורת / פגישה שלישית

אשר שרבר

משתמש סופר מקצוען
יעקב חיכה לשלמה עד שלוש בלילה, בקושי כמה חזירי בר שוטטו בחוץ והוא חשב שבטח שלמה חושש לעבור את הכבישים בשעה כזו ואולי בגלל זה הוא לא בא, הוא איש טוב, תמיד דן לכף זכות.

שלמה יצא הערב לפגישה שלישית. אתמול הם חפרו כל הלילה אם היא מעניינת או לא, ואם זה הבאשערט או שזה סתמי מידי ולא מעניין. אחר כך שלמה הלך לראשישבע שאמר לו פגישה שניה היא תמיד דאון כזה ומי בכלל עושה פגישות ביום, הכי טוב בלילה, אז יש אוירה כזאת שמתאימה יותר.

עוד סיבוב במיטה, נכנס יוצא, ירד לעוד סיגריה ושוב למכונה של הפחיות לקנות פרוט וואטר בטעם אבטיח להעביר את הזמן

בסוף נכנס מאוכזב למיטה, שלמה לא עונה לטלפון והוא לא רוצה לנג'ז למרות שנראה לו מוגזם לחשוב שהם נפגשים עד עכשיו. אבל איך זה שהוא לא התקשר להגיד שסיים והלך הביתה. רק לספר לו את כל הצרות הוא יכול אבל להגיד איך היה הוא משאיר אותו במתח.

בתחילת השבוע שלמה התלבט אם בכלל לגשת לשידוך הזה. אמא שלו ביררה ואמרה שהיא מתלבטת אבל שייגש ונראה איך יילך. אם תהיה כימיה היא תזרום. והוא חשב שהוא לא בשל לבדוק כימיה, איך אני אדע אם יש בינינו כימיה? הוא חשב. ויעקב שכבר נפגש שלוש פעמים אמר לו מרגישים, אתה תראה לבד. שלמה צחק ואמר שהוא לא יודע, אחרת כבר היה מתארס בעצמו ויעקב שתק. לך תספר לו מה הוא הרגיש ולמה לא יצא מזה כלום.

כשהוא חזר מהפגישה הראשונה הוא אמר שהוא לא יודע, ויעקב אמר שאם היא לא דוחה אותו ואין סיבה מיוחדת להגיד לא, עושים עוד פגישה. שלמה אמר שהוא רק רצה לבדוק אם מרגישים ויעקב אמר שזה עדיין לא נקרא.

בבוקר באמצע הסדר שלמה דפק לו על הגב, יעקב אמר לחברותא שהוא מקווה שזה יהיה קצר ויצא.

סליחה שלא עניתי אתמול כבר ישנתי, ולא הייתי מסוגל להתקשר קודם.

מה קרה? איך היה?

היא אמרה לי שחסרה לה אצבע.

מה?!

כן, אחרי איזה שעה וחצי של פגישה היא אמרה שיש משהו שהיא רוצה להגיד לי. האמת שהחסרתי איזה פעימה וחצי, נלחצתי, הייתי בטוח שהיא על כדורים או משהו כזה. אבל אז היא אמרה שחסרה לה אצבע.

?

!

ומה אמרת?

האמת, שהייתי נבוך ושתקתי, וזה היה רגע מזור כזה. תחשוב אני לא מכיר אותה, ופתאום בום. ממש מביך. למרות שאני מלך בלפרק סיטואציות מביכות, אתה מכיר אותי. שם פשוט שתקתי.

חשבתי גם על למה אמא שלי לא שמעה על זה, ופתאום הבנתי שאולי זה מה שהיא רמזה. הייתי נבוך ומתוסכל, לא רציתי לפגוע בה, רק לבוא הביתה ולשאול את אמא שלי, למה? למה מגיע לי בחורה בלי אצבע, ולמה היא לא סיפרה לי.

היא הסתכלה עלי מחכה. ואני בשלב מסויים אמרתי בחיוך, טואוב, נחשוב גם על זה. וחזרתי למה שדיברנו קודם.

ואז, היא עצרה אותי, הסתכלה לי בעיניים ואמרה. זה לא נושא לטאטא מתחת השטיח.

זה היה הבום השני שלי בפגישה.

נכון, אמרתי שנחשוב על זה.

אבל אני רוצה לדבר על זה, היא אמרה.

היא סיפרה על ההתמודדות של ההורים עם החיסרון הזה, על חסרי הטאקט ברחוב ובבית הספר, על התמודדויות חברתיות בכיתה ובשכונה ועל איך שהיא הפכה את החיסרון למותג.


אולי בגלל זה לא שמעתי על זה כלום

היא אמרה לי שהיא היתה בטוחה שאני יודע מזה וכשראתה שאני לא אומר כלום הרגישה שחייבים לספר.

תקשיב יעקב, חזרתי הביתה מבולבל כמו שלא הייתי מעולם. נכון אמרת לי שמרגישים? אחרי שדיברנו על הקושי וההתמודדות, הרגשתי, נפתחנו אחד לשניה סיפרתי על חולשות שלי ועל דרכים שלי להתמודד איתם. וגם פירגנתי לה על הצורה שהיא מתמודדת עם זה.

אתה יודע מה. ברגע שהיא אמרה לי שאני מטאטא מתחת לשטיח והיא רוצה לדבר על זה, הרגשתי.

אבל כשעזבתי אותה פתאום ממש כעסתי. כעסתי שהסתירו ממני, שנתנו לי להרגיש ולא לחשוב. כעסתי נורא ולא הייתי מסוגל לדבר עם אף אחד.

אני מבולבל יעקב. מבולבל.

 
נערך לאחרונה ב:

הפקות כתיבה

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
מוזיקה ונגינה
טוב ומה ההמשך? אי אפשר לעזוב אותנו ככה, מבולבלים, באמצע.
 

Sara led

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
בסוף בפגישה הרביעית, היא אמרה לו שהאמת היא שכלל לא חסרה לה אצבע,
והיא רק רצתה לבדוק איך הוא מתמודד עם הקשיים ואיך הוא מגיב בזמני לחץ.
ואם הוא רוצה אותה עד כדי כך שהוא מוכן להקריב בשביל זה.
אחלה מבחן!
 

הדוויג

עורך תוכן ראשי
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
עריכה תורנית
בסוף בפגישה הרביעית, היא אמרה לו שהאמת היא שכלל לא חסרה לה אצבע,
והיא רק רצתה לבדוק איך הוא מתמודד עם הקשיים ואיך הוא מגיב בזמני לחץ.
ואז הוא אמר לה שלא מתאים לא אישה שבוחנת אותו בכאלה מבחנים והוא מוריד את השידוך.

ואז הוא אומר שהוא רק רצה לעשות לה מבחן איך היא מתמודדת עם הקשיים ואיך היא מגיבה בזמני לחץ.

מזל טוב.
 

יאן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
בסוף בפגישה הרביעית, היא אמרה לו שהאמת היא שכלל לא חסרה לה אצבע,
והיא רק רצתה לבדוק איך הוא מתמודד עם הקשיים ואיך הוא מגיב בזמני לחץ.
ואז הוא גילה לה שהוא עיוור בעין אחת.
והיא התביישה להוריד. וכמובן שזה גם היה בלוף.
בסוף הם התחתנו וכל הזמן עושים מבחנים אחד לשני.

חייהם אינם חיים והוא אומר לה כל הזמן את התחלת.
 

שני זאת אני :)

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
מיוחד +++
נגיעה במקום רגיש, והסיטואציה מתוארת מעולה.

תפס אותי גם התסכול של החבר ותחילת הכעס על זה שבשעת (אולי תחילת) שמחה, שוכחים אותו, ואיך כששומע על חיסרון, ההרגשה הזאת די נעלמת והוא קשוב כבתחילה.

וכמובן מחכים להמשך.
 

הדוויג

עורך תוכן ראשי
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
עריכה תורנית

יעקב1245

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
סיפור מאוד יפה, מרגש, וגם אמין.

הרגשתי כמה פעמים במהלך הקריאה איזו תקיעה, כביכול מחשבות וסיטואציות שהתערבבו בלי סדר ומהם יצאו משפטים ארוכים ומסובכים כמו זה למשל
בקושי כמה חזירי בר שוטטו בחוץ והוא חשב שבטח שלמה חושש לעבור את הכבישים בשעה כזו ואולי בגלל זה הוא לא בא
את זה למשל הייתי מציע להפוך ל -

יעקב חיכה לשלמה עד 3 בלילה מעביר את השעות הארוכות בחברתם של חזירי הבר. כשאלו החלו להפוך את הפחים ולנהום בתוקפנות החל לחשוב שבטח שלמה חושש לעבור את הכבישים בשעה כזו.
'אולי לכן הוא לא בא'?
דן שלמה לכף זכות.
 

אשר שרבר

משתמש סופר מקצוען
האמת שהרעיונות שלכם להמשך משעשעים.
אני בכלל חשבתי להשאיר את הקונפליקט באוויר, לחשוב או להרגיש. זו שאלה קשה. האמא או הילד, מי צודק.
מה אומרים לקחת אותם לפרק נוסף?

תמיד אומרים לי שאני מהדק את הסיפור ולא משאיר מרחב לדמיין מה קרה שם, מעניין אותי אם גם כאן זה כך, אשמח לתובנות.

חוץ מזה יש בסיפור הזה עצמו שני חלקים כשהחלק הראשון בכלל מתמקד שיעקב שנשאר מתובכל מזה שעוזבים אותו. האמת שכשהתחלתי את הסיפור חשבתי על הנושא הזה. וזה נגמר לי מהר. כך מצאתי את עצמי עובר לשלמה ולפגישה עצמה. (אגב בעקבות דיון כאן בפורום השבוע ניסיתי לחטוף קצת אוץ ולדמיין מששהו משוגע, והופתעתי מעצמי) וכדי לא להשאיר את הפינה לא סגורה חזרתי לשלמה ששוכח שככה השאירו אותו לבד וחוזר מיד להקשיב. אני מתלבט אם להעיף את כל החלק הראשון לא מעניין.

תובנות חברים, ותודה על התגובות כאן ובפרטי.
 

אפקטכתיב

משתמש מקצוען
האמת שהרעיונות שלכם להמשך משעשעים.
אני בכלל חשבתי להשאיר את הקונפליקט באוויר, לחשוב או להרגיש. זו שאלה קשה. האמא או הילד, מי צודק.
מה אומרים לקחת אותם לפרק נוסף?

תמיד אומרים לי שאני מהדק את הסיפור ולא משאיר מרחב לדמיין מה קרה שם, מעניין אותי אם גם כאן זה כך, אשמח לתובנות.

חוץ מזה יש בסיפור הזה עצמו שני חלקים כשהחלק הראשון בכלל מתמקד שיעקב שנשאר מתובכל מזה שעוזבים אותו. האמת שכשהתחלתי את הסיפור חשבתי על הנושא הזה. וזה נגמר לי מהר. כך מצאתי את עצמי עובר לשלמה ולפגישה עצמה. (אגב בעקבות דיון כאן בפורום השבוע ניסיתי לחטוף קצת אוץ ולדמיין מששהו משוגע, והופתעתי מעצמי) וכדי לא להשאיר את הפינה לא סגורה חזרתי לשלמה ששוכח שככה השאירו אותו לבד וחוזר מיד להקשיב. אני מתלבט אם להעיף את כל החלק הראשון לא מעניין.

תובנות חברים, ותודה על התגובות כאן ובפרטי.

אולי כדאי שתישן על זה לילה,וגם שלמה.
מיוחד במינו הקטע .
 

אלישבע10

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
לדעתי, ההתחלה והסיום מוסיפים ענין לסיפור.
במקום סיפור קלאסי על פגישה שלישית שבה אחד הצדדים סיפר לפגוש\ה על בעיה רפואית, הכנסת החבר לסיפור מאפשרת לתאר את הפגישה בגוף ראשון, בצורה אותנטית המדגישה את הבלבול והתהייה.
ההרגשות של חבר החדר שחברו באמצע להפגש, ורגשות התסכול שהוא חש מחוסר השיתוף בשעה שהוא שרוי במתח, מוסיפות מימד עמוק ומיוחד לסיפור. חבל להשמיט.
מה שכן, הייתי משנה את כותרת הסיפור. הפגישה השלישית היא לא עיקר הסיפור אלא הרקע לתחושות ולרגשות.
 

אשר שרבר

משתמש סופר מקצוען
מה אומרים על פרק המשך כזה?


הם עמדו על מדרגות החירום האדומות שיורדות מהפנימיה, מאחורי חדרי הכביסה. יעקב גרד בעצבנות את הנעל על חוד הברזל של המעקה, ושלמה שחיכה להשתתפות לא הבין למה יעקב שותק.

קרה משהו?

לא יודע אם לספר לך. הגיב מהורהר, אולי קצת מעורער. נזרק באחת שנה אחורה.

זוכר שאמרתי לך שמרגישים?

אני הרגשתי, ועוד איך.

היתה חסרה לה אצבע?

הלוואי. יעקב נאנח,
זה היה קשור אלי דווקא, ולא ידעתי מראש.

נו, אני במתח.

היינו אחרי פגישה שלישית, כבר אמרתי כן, היא אמרה כן, עוד לא קבענו מקום ושעה, אבל היה די ברור שזו תהיה פגישה בשביל לסגור.


ואז
גילו שיש לי סכרת נעורים.

מה?
איך גילו, ביום אחד? לא זה היה סיוט, התעלפתי, ואז הלכתי לבדיקות הויא חיכתה עוד יום ועוד יום ומרחנו תירוצים, אוף זה היה נורא. בשלב מסויים
ההורים שלה התחילו לחשוד, ואנחנו הסברנו שיש משהו, ושבודקים, בהתחלה היא עוד התעקשה קצת אבל כשקיבלנו תשובות ההורים שלה החליטו לחתוך.

שלמה התיישב על המדרגות המלוכלכות. מולל בדל סיגריה משומשת מתלבט איך להמשיך מכאן את השיחה.

הבנת אותה?

כן. אני מבין אותה עד היום. ואמרתי לשדכן שיגיד שאני לגמרי מבין אותה.

אבל זה לא אותו דבר התנער יעקב, ואני לא מבין בכלל למה סיפרתי לך את זה. אף אחד לא יודע מזה.

רגע, אתה מספר את זה היום לפני שאתה נפגש? שלמה לא הרפה וחזר בחוסר טאקט מובהק, וקיווה שיעקב יסלח על הסקרנות המגעילה הזו.

טוב סליחה ששאלתי. אמר מהר לפני שיעקב פשוט יסתובב ויילך. אני פשוט בשוק שלא סיפרת לנו כלום ואתה סובל לבד.

עזוב אותי שלמה, בשביל מה הייתי צריך לפתוח את זה, איך מתקדמים עם הסיפור שלך?

לא יודע. ואני גם לא מבין, לא נראה לי שראיתי שום אצבע חסרה, והיא לא החביאה ידיים. אולי ברגל? ממש מוזר. איך זה יכול להפוך למותג.

נו נו, אתה יודע שאהרל'ה התארס עם בחורה מגמגמת?

בטח, כולם דיברו על זה.

למה הוא התארס איתה?

לא יודע.

הוא לא שם לב. הם היו בטחים שהוא יודע. וכשהבינו שלא, שלחו אותו באופן מיוחד לעוד פגישה. לא רצו לרמות, וגם אמא שלו אמרה לו אתה הולך לפגישה בשביל לראות אם זה לא מפריע. הוא יצא מהפגישה ואמר לה שהיא לא מגמגמת. תקשיב, אכלתי אצלם סעודת שבת לא מזמן, היא מגמגמת.

כנראה הרגיש משהו ולא ראה שחסר אצבע אממ לא שמע את הגמגום.

הם צחקו והתחילו לחזור לבית המדרש.

תקשיב, אני אומר לשדכן שאני הולך על עוד פגישה, אבל אני חושב שהיא קנתה אותי בסיפור ולא במי שהיא.

נו נו

מה נו נו?

אם אתה לא באמת מרגיש אותה, ורק מזדהה עם הסיפור שלה. אל תלך.

מה? אבל היא תפגע.


בסדר. תפגע בה בפגישה רביעית? לא. פשוט תתארסו, מחוסר נעימות.
 
נערך לאחרונה ב:

שני זאת אני :)

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
תפנית.
שיחה מעניינת ומפתיעה.

סכרת נעורים מגלים תוך יום?
הערה קטנה - יש חלקים בשיחה שמנשיבים הצגה, נגיד
בוא נחזור אליך שלמה
סה"כ זה חברים, כדאי אולי להזרים אותם קצת יותר, וגם קצת יותר סוער, התגובה של שלמה ל'סוד' קצת לקונית, תכניס הפתעה, סקרנות...
 

אשר שרבר

משתמש סופר מקצוען
תפנית.
שיחה מעניינת ומפתיעה.

סכרת נעורים מגלים תוך יום?
הערה קטנה - יש חלקים בשיחה שמנשיבים הצגה, נגיד

סה"כ זה חברים, כדאי אולי להזרים אותם קצת יותר, וגם קצת יותר סוער, התגובה של שלמה ל'סוד' קצת לקונית, תכניס הפתעה, סקרנות...
ערכתי קצת, יותר טוב?
 

Sara led

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
התפתחויות מפתיעות.

לא יודעת למה, מרגיש לי קצת בוסרי.
אם לא הייתי מכירה את הסגנון כתיבה זה היה עובר בסדר.
אבל בגלל שהתרגלנו לרף מסוים, אז זה לא זה.
 

כנפיים

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
הפרקים יפים מאד מאד. לגבי הכתיבה, ההרגשה כאילו מושקע הרבה מאמץ בהגשת התוכן, הכתיבה כאילו מוזנחת. היא טובה, אבל כמו שאמרה @Sara led לעומת תכנים קודמים, פחות טובה. אולי צריך קצת להתנתק ולחזור לזה שוב במבט רק על הכתיבה?
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט א'

א אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה:ב אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ:ג אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ:ד אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד:ה אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ:ו אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ:ז אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:ח אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:
נקרא  21  פעמים

לוח מודעות

למעלה