עזרה כיף לנו לארח אבל...

מצב
הנושא נעול.

nori

משתמש מקצוען
עיצוב ואדריכלות פנים
@מרחבית אני מבינה את דברייך ומסכימה איתם באופן חלקי, אני גם מכירה את הגישה שלך מנושאים אחרים ודומים.
אני חושבת שאם מדובר במקרה פרטי, שיחה אישית של נשואה ורוקה את צודקת. ואף אחד לא יכול לעשות את החשבון לשני, לא לתבוע ולא להשוות, ובטח לא להרגיש עליונות בשל הסטטוס שלו.
אבל מאחר וזה לא ענין אישי, אלא דיון ציבורי על תופעה בעיני נכון לחדד את הסדרי עדיפויות. במה אנחנו מאמינים ומה קדם למה ואיך נכון לנהוג. כל זה כמובן עם כבוד לאחר ורגישות שימת לב לגבולות.
(זה לא כולל דרישות, התנהגות אלימה ודורסנית, אי כבוד לאחר וזלזול בחפצים/ עבודה של מישהו אחר. את זה אני שוללת.)
וזה לא שאני הולכת לחנך איזו בחורה (מה לעשות, אין לי אחת כזו במרחק נגיעה..) שלעזור לאחות חשוב מאד ולפעמים כדאי לשים את הלימודים בצד בשביל זה. אני כן אומרת שכך חינכו אותי ותכלס אני מרוצה ממה שיצא וכך אגדל את ילדי. ולכן אני מצדדת בגישה שאומרת שחשוב לחנך לכך.
אני לא מאמינה שזה קורה לבד. אני כן מאמינה שאם אני חושבת כך ולוקחת את הצד הזה אפילו בדיון בפורום זה יחלחל לילדי כך שאפילו לא אצטרך לאמר את זה. בטח לא לדרוש בכח.
 

Shosh Karl

משתמש צעיר
אני חושבת שהתמודדות רגשית היא נושא אחר לחלוטין,
יש גם מצב שהנשואים הצעירים מתמודדים עם מצב כלכלי קשה. כל אחד ותנאי החיים שלו
אני מכירה בסביבתי הקרובה כמה משפחות שדווקא עם השנים נהיו יותר מבוססים כלכלית, כמו ההורים שלי למשל.
וכן האחיות שלי זוכות לרמת חיים אחרת לגמרי משלי, וגם לבית שקט וגדול יותר בלי קטנטנים
אני בכלל לא רואה את זה במשקפיים של מי מסכן יותר ומי חייב למי.
מצידן אני מצפה לפתוח את העינים ולשים לב אם אני זקוקה נואשות לעזרה ומצידי לשים לב לא לנצל ולא להתנהג באטימות.
לך ולשאר שטענו שאין מקום באשכול זה לדברים שכתבתי, מכיוון שהתמודדות נפשית איננה קשורה כלל לעומס פיזי:
עניתי בתגובה לטענה ש"הבנות של היום מבלות יותר מהבנות של פעם, ותוכלו למצוא אותן מתגודדות ברב שפע, בפיצה אורי ובבריכה". אני באמת חושבת שזה חשוב שבת תיהנה גם מחברה ופעילות המותאמת לגילה, ולא תעסוק כל הזמן בדאגות הגדולות עליה בכמה מידות, ושאינן קשורות אליה כלל, אך מטבע הדברים משפיעות עליה במקום הכי עדין ורגיש.

אך אם כבר העליתן את הטענה שהתמודדות נפשית לא קשורה לבעיה פיזית ואין השפעה מזו לזו: לא מסכימה.
 

y&m

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
האשכול הזה מרגיש לי רע.
כ"כ אנוכי ושקוע בעצמו.

יתכן שיש מקרי קיצון. או של בני משפחה חסרי טאקט. זה לא חזות הכל.

רוב מי שאני מכירה ואיך שאני גדלתי מגיל 0, זה כאלו שהתפיסה הבסיסית היא שמשפחה היא האוצר הכי מיוחד שיש לנו.
כל אחד עושה כמיטב יכולתו ובשעת הצורך מתגייסים לעזרתו. ולא כהתניה של תן וקח.
כי פשוט את אחותנו/ אח שלנו. שארי בשרנו. ומי אם לא אנחנו נעמוד לצדך ולעזרתך בשמחות כמו בשעת קושי?

הילדים בבית עוזרים להורים.
בין כגדולים בטיפול בקטנים. בין כקטנים באירוח הבוגרים. (תודה ל @שישיה על ההגדרה המדויקת)

קל? מי אמר שבאנו לכאן בשביל שיהיה קל?

ככה חונכתי.
להושיט עזרה. לפקוח עין. להשקיע בקשר דם.
לא לצפות לקריסה.
חסד שמתחיל קודם כל בבית.

תובענות? באמת אין לה מקום.
אבל גם מצד שני עצוב להיחשף להתקרבנות.

חושבת שעל ההורים בבית מוטל לבחון את רמת העול המוטלת הילדים בכל שלב ולווסת אותה.
בכל שלב ובגיל. ולדעתי רוב ההורים עושים זאת.
כל הנ"ל כמובן לא על חשבון פעילות חברתית של הנערות וכד'.
 

מרחבית

משתמש מקצוען
אבל מאחר וזה לא ענין אישי, אלא דיון ציבורי על תופעה בעיני נכון לחדד את הסדרי עדיפויות. במה אנחנו מאמינים ומה קדם למה ואיך נכון לנהוג. כל זה כמובן עם כבוד לאחר ורגישות שימת לב לגבולות.
(זה לא כולל דרישות, התנהגות אלימה ודורסנית, אי כבוד לאחר וזלזול בחפצים/ עבודה של מישהו אחר. את זה אני שוללת.)
אז זהו. כשבדיון הציבורי יש דרישות, חוסר כבוד, זלזול, וכדו', אני אציג את עמדתי, כי אני רואה בזה משהו לא פחות חינוכי מחינוך לעזרה ולסדרי עדיפויות, שחשובים כשלעצמם. ואני רואה בזלזול באחר, משהו שדורש תיקון חינוכי גדול.
ומה שקורה בשטח, בחינוך של כבוד לכולם, קורה הפוך על הפוך. ובעצם זה לא הפוך, אלא ישר. מי שמחנכים אותו לכבוד לאחרים ולחיים שלהם, ומי שמתחשבים בו עצמו בצורה מכובדת, יחד עם חינוך לחסד ועזרה, זה משהו אחד שלם.

אי אפשר ללמד התחשבות וחסד על ידי זלזול ברגשות ובקשיים של אחרים. ועל ידי ויכוחים מי יותר עייף. אי אפשר לחנך לרצון לעזור, כשמישהו מחליט להם שהם חייבים.
 

A B

משתמש מקצוען
1. לא להגיע כל שבת שניה. עדיף לא יותר מפעם בחודש.
2. לעזור בהתנהלות הסביבתית הרגילה: הורדה מהשולחן, הגשה, להחזיר סלטים.
3. לדאוג שהילדים לא יהרסו דברים.
4. לדאוג שיאספו משחקים.
5. להשאיר חדר מסודר כמו שקיבלנו.
ומה דעתך שגם הנשואים היקרים יזכרו שאחותם הקטנה (והמתוקה...) גדלה לה כבר, ויש לה חיים עצמאיים והיא לא צריכה שהם יעזרו לאבא ואמא לחנך אותה????
(לא שאחים שלי מחנכים אותי כל הזמן אבל לפעמים הם מרגישים האפוטרופוסים שלי....)
 

מרשמלו

מנהלת איש את רעהו מנהלת פורום נשים
מנהל
מנוי פרימיום
לסיום אני נועלת עכשיו את האשכול. (כי.....)
ונאלצת להודות שלא הצלחתי להשתחרר מהאווירה הלא נעימה (וב"ה הלא מוכרת בסביבתי) ששזורה בו לכל אורכו... מה שנשאר לי זה רק להאמין ולקוות שכל הצעירות האחרות, שמארחות בסבר פנים יפות וזוכות להוקרה, הערכה והתחשבות פשוט לא נמצאות איתנו פה... כי הן קיימות ובגדול!! :)
 
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ב'

ט בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ:י בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ:יא בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ:יב בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:יג בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ:יד בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן:טו בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ:טז בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ:
נקרא  9  פעמים

לוח מודעות

למעלה