עזרה כיף לנו לארח אבל...

מלפפון · 11/6/19

נכתב ע"י שמרלינג:
למרות שאת נשואה ובצד המתארח

מי אמר לך?

בוב ספוג · 11/6/19

נכתב ע"י מנוחהלה:
חוץ ממה שאני בטוחה שמי שגדלה בתור הקטנה בבית (ואני לא) לעולם לא תשכח את זה...

ברור!!!!!
ומטעויות לומדים,כך שההורים שלנו הרויחו, ויהיה להם כיף מאד לארח אותנו בעתיד...

שמרלינג · 11/6/19

נכתב ע"י מלפפון:
מי אמר לך?

אז אולי רווקה, לפי הניסוח שלה ככה זה נשמע.

מלפפון · 11/6/19

אם

נכתב ע"י מנוחהלה:
את האמת, ריחמתי על האמא של הילדים יותר מעלי.
מילא אני, בארבע לפנות בוקר סיימתי עם הבלאגן (חוץ מהחלון שהמתין עוד יומיים לזגג...)
אבל האמא מסכנה בטח מתביישת עד היום...

היא מתביישת זה כבר סימן טוב...

תיארת מצב שלא שגרתי בכל מקום.
אני מדברת על רווקות שלא נושאות בעול, וההורים מתחזקים את עצמם.
הבית שקט יחסית במשך השבוע, ואז האחות הנשואה מגיעה לשבת, רוצה קצת לנוח,
משוועת לעזרה,
אבל האחות הרווקה לא חייבת לה כלום! אלו הילדים של אחותה, ויהיה לה זמן לגדל את ילדיה שלה ולקום אליהם בלילות.
ועם הטיעון המשכנע הנל- היא מתהלכת בבית ומצפה שלא יבקשו ממנה חלילה, והיא אמורה לישון מלא כי עייף לה מהשבוע, היו לה ממש מלא מבחנים!

זה שכשהיא צריכה להתארח אצל מישהו, או נהנית מכך שהבית מגוון והיא לא לבד עם הוריה המתבגרים- היא שוכחת.
היא לא רואה את אחותה ממטר.
יש כאלו נערות.

אני וביתי · 11/6/19

לפני כמה שנים הייתי אצל אישה שכולם נשואים אצלה .
בחדר של הנשואים יש פתק יפה על הדלת של החדר.
וכך כתוב -מודפס יפה!
כמה כללים לפני שהולכים
הורדתם מצעים
הכנסתם לחדר כביסה
סגרתם לולים
פתחתם חלונות
לטאטא ריצפה
אספתם משחקים
רוקנתם פח טיטולים....
ועוד אין לי כח לכתוב
תכלס אני הייתי בחורה עם מנין נשואים מעלי התלהבתי ואמרתי לאימי יופי וכבר כתבתי.
אימי שתחי אישה מדהימה אמרה לי חס ושלום !!!
זה שהם טורחים להגיע זה כבר עזרה גדולה.
ומה שהם עושים. חו שאני אבקש כך וכך.
למדתי מזה הרבה אנחנו בתור בחורות היו לנו טענות על הנשואים מפה ועד (עיין ערך הודעה למעלה-מה למדתי לא לעשות.)
אבל מה שחשוב ההורים מאוד מעריכים שהילדים טורחים לבוא.
ו98 אחוז של התלונות זה של יושבי הבית לרוב הבחורות.
ובצדק גם אני התלונתתי בשעתו. אבל למדתי לעתיד!!

ההורים מעריכים ומחכים לנחת הזאת!!!

מלפפון · 11/6/19

נכתב ע"י בוב ספוג:
באמת?? קשה לי להאמין
הנערה לא תלך לישון כי אז היא תקום לבית הפוך מהיסוד כמו שרק אחיינים יודעים לעשות...

אספר לך על עצמי:
הילדים שלי לא מבלגנים את כל הבית, הם כן מסוגלים לגעת בחפצים שעומדים על מדפים, ואני גוערת בהם מעצמי, אבל משחקים- הם אוספים, וגם אני- תמיד לוקחת מטאטא במוצש והולכת לחדר כדי לטפטפ אותו.
פעם אחת יחידה מיהרנו נורא, והשארתי מצעים על המיטות והתנצלתי.
בעלי מרוקן פחים בדרך לערבית או לאוטו,
ואנחנו משתדלים ללכת מהר במוצש

היתה פעם מסוימת שהגדולה שלי היתה בערך בת 5, הספות הלבנות של ההורים שלי היו חדשות, ועמד ארטליין אדום על השידה ליד. החיבור בין כל הגורמים- לא היה מוצלח.
אבל זה סיפור שכולנו זוכרים אותו.

אפילו בוילונות אני לא מרשה לגעת, ומבקשת מהבנות שלי להוריד מהשולחן ולאסוף משחקים.

התיאור שתיארת נשמע לי שייך למקרה מסוים.

carambola · 11/6/19

נכתב ע"י תמרוווש:
ולמה את כותבת את זה בפרוג?
למה שלא תגידי לה/לאימא שלך בפירוש?
ו....
משפט האלמוות של הנשואים:
כמה טיפלנו בכם שהייתם קטנים...
אז בעיקרון אני סופר מזדהה ומבינה
אבל דווקא כנשואה
מכירה את התחושה של הלבוא להורים ולהתפנק...
ובינינו- כמה זה קורה?
אז רק אומרת לך שזה לא בא ממקום חלילה לא מתחשב וכו
אלא באמת- אצל מי אם לא אצל ההורים?
אז כל הכבוד לך בינתיים!!
מחזיקה אצבעות

קראתי בינתיים עד כאן...
להתפנק? סעו לנופש, בית מלון...
להורים מגיעים לתת מנת נחת.
ההורים לא חייבים לנו כלום! גם לא לארח אותנו, הם עושים זאת, כי הם אוהבים אותנו, מתגעגעים אלינו ורוצים לראות אותנו מדי פעם.
בבקשה! בואו לא נכביד, ונושיט יד ונעזור במה שצריך (לפעמים העזרה יכולה להיות, לשבת בצד ולשמור על הילדים שלנו).
נפקח עיניים ואוזניים, לראות איך להקל עליהם, שכשנעזוב, רק ישאלו: מתי אתם מגיעים שוב?

מנוחהלה · 11/6/19

נכתב ע"י בוב ספוג:
ברור!!!!!
ומטעויות לומדים,כך שההורים שלנו הרויחו, ויהיה להם כיף מאד לארח אותנו בעתיד...

אם עדיין יהיה להורים כח ויכולת לארח...

נכתב ע"י מלפפון:
אם היא מתביישת זה כבר סימן טוב...

מה נראה לך?
שהיא חזרה הביתה מחויכת מאוזן לאוזן גאה על המהפכה שהמחוננים שלה יצרו?
קל לי לשער שלא...

נכתב ע"י מלפפון:
תיארת מצב שלא שגרתי בכל מקום.

זה המצב הנפוץ אצל רוב הצעירות בבית.
לא יודעת מה קורה ספציפית במשפחה שלך,
ממה שאני רואה סביבי, רוב הצעירים בבית מתמודדים עם הרבה יותר דרים שאחיהם הגדולים לא התמודדו.

נכתב ע"י מלפפון:
זה שכשהיא צריכה להתארח אצל מישהו, או נהנית מכך שהבית מגוון והיא לא לבד עם הוריה המתבגרים- היא שוכחת.
היא לא רואה את אחותה ממטר.
יש כאלו נערות.

לא הרבה.
רובן המכריע של הנערות ממש שמחות עם האורחים שמגיעים וגם משתדלות לעזור
לא סותר את זה שיש דברים שמותר לאורחים הנחמדים לשים אליהם לב...

(מה היית עושה אם גיסתך היתה פותחת לך ארונות בבית?
אז אם זה החדר שבו בעלך ישן עד לפני מספר שנים, מותר לך לפתוח ארונות חופשי?)

נכתב ע"י אני וביתי:
כך כתוב -מודפס יפה!
כמה כללים לפני שהולכים
הורדתם מצעים
הכנסתם לחדר כביסה
סגרתם לולים
תחתם חלונות
לטאטא ריצפה
אספתי משחקים
רוקנתם פח טיטולים....

נשמע נורא!
בית זה בית, לא איזה ביקתת אירוח עם כללים מודפסים וכתובים...
מצפים מהאורחים ומהמארחים לזרום ולהבין זה את זה. לא להציב רשימת כללים.

נכתב ע"י אני וביתי:
אבל מה שחשוב ההורים מאוד מעריכים שהילדים טורחים לבוא.
ו98 אחוז של התלונות זה של יושבי הבית לרוב הבחורות.

נכון.
כי בד"כ מי שנשאר אח"כ לסדר ולנקות, בד"כ אלו הבחורות...
(לא תמיד, ממש לא. אבל הרבה פעמים כן)

נכתב ע"י מלפפון:
אספר לך על עצמי:
הילדים שלי לא מבלגנים את כל הבית, הם כן מסוגלים לגעת בחפצים שעומדים על מדפים, ואני גוערת בהם מעצמי, אבל משחקים- הם אוספים, וגם אני- תמיד לוקחת מטאטא במוצש והולכת לחדר כדי לטפטפ אותו.
פעם אחת יחידה מיהרנו נורא, והשארתי מצעים על המיטות והתנצלתי.
בעלי מרוקן פחים בדרך לערבית או לאוטו,
ואנחנו משתדלים ללכת מהר במוצש

היתה פעם מסוימת שהגדולה שלי היתה בערך בת 5, הספות הלבנות של ההורים שלי היו חדשות, ועמד ארטליין אדום על השידה ליד. החיבור בין כל הגורמים- לא היה מוצלח.
אבל זה סיפור שכולנו זוכרים אותו.

אפילו בוילונות אני לא מרשה לגעת, ומבקשת מהבנות שלי להוריד מהשולחן ולאסוף משחקים.

אם כולן היו כמוך, מסתבר שלא היו צריכים לפתוח אשכול שכזה...

ארבע · 11/6/19

נכתב ע"י מנוחהלה:
(מה היית עושה אם גיסתך היתה פותחת לך ארונות בבית?
אז אם זה החדר שבו בעלך ישן עד לפני מספר שנים, מותר לך לפתוח ארונות חופשי?)

אני בהלם מהחוצפה / חוסר טאקט / היעדר טוב טעם ודעת. לחטט בארונות של אחרים!
מקרר אני לא פותחת אצל השוויגער שלי בלי נטילת רשות, לא כל שכן ארונות (כשאני זקוקה למראה).

מה הענינים · 11/6/19

נכתב ע"י Ruty Kepler:
חוששתני שאולי אעצבן כאן כמה רווקות עליזות וחמודות, אבל האמת אמורה להיאמר -
אין שום השוואה בין בחורה ש'עבדה כל השבוע', ובין נשואה עם ילדים ש'עבדה כל השבוע'.

נשואה עם ילדים יצאה מהבית אחרי מירוץ של הכנת ילדים ובישול צהריים וכביסות.
הרווקה לקחה תיק, לקחה סנדביץ' שאמא הכינה לה, יצאה לה אלגנטית וקלילה לעבודה.

נשואה עם ילדים חוזרת מהעבודה למשמרת ב' עם הילדים, מעסיקה אותם כמה שעות, נותנת ארוחת ערב, רוחצת ומשכיבה. עבודה יומיומית מייגעת. ואז מתחילה משמרת ג' בתחזוק הבית.
רווקה חוזרת מהעבודה, משתרעת על המיטה, יוצאת קצת לחוג התעמלות או לכנס עם חברות. אולי אפילו שוטפת שתיים וחצי צלחות מארוחת ערב.

נשואה עם ילדים לא ישנה לילה רצוף. תמיד מישהו קם, בוכה, יתושים-תולעים-אוזניים-שיניים.
הרווקה שוכבת על מיטתה וישנה שנת לילה בריאה וערבה.

אבל הנשואה - אלו הילדים שלה, היא קיבלה אותם, היא אחראית להם, והעייפות שלה בגללם.
ואי אפשר להשוות את זה לטיפול באחינים, בני דודים או שאר קטינים.
לרווקות יש את הזמן שלהן לעשות את מה שנח וטוב להן לעשות. לנשואות יש את התפקיד שלהן.
אי אפשר לצוות על רווקה לשמור על אחינים משום שאחותה עבדה קשה כל השבוע. (אם זה מגיע מצידה - אדרבה שיערב לה).

מלפפון · 11/6/19

נכתב ע"י ארבע:
אני בהלם מהחוצפה / חוסר טאקט / היעדר טוב טעם ודעת. לחטט בארונות של אחרים!
מקרר אני לא פותחת אצל השוויגער שלי בלי נטילת רשות, לא כל שכן ארונות (כשאני זקוקה למראה).

גיסות שלי פותחות ארונות בכיף, ומרגישות אצלי בבית.
אין לי בעיה שיפתחו ארונות, ואני אומרת להן מעצמי להביא חד פעמי מהמגירה השניה, או את הגבינה מהמקרר.

הגדלתי לעשות כשגיסתי הצעירה התארחה אצלי עם אחי בבין הזמנים אחרי פסח.
והיה עליי לנסוע בבוקר, הצעתי להם טרמפ בנימוס לאיזו אטרקציה שהם רצו ללכת אליה, אבל היה עליי לצאת ב8 בבוקר כשהם עוד ישנו.
לכן הלכתי לי לדרכי וביקשתי שכבר יכינו להם לבד ארוחת בוקר.

גיסי (אח של אחותי) מכין אצלנו חביתות בכיף, ואני רק מבקשת ממנו שישאל אותי על כל סכום אם הוא בשרי או חלבי.

לעומת זאת- אצל אחרים שהם לא בני משפחה אני לא מעזה לפתוח כלום וגם לא להיכנס לחדר אם הוא סגור, או לשרותים פנימיים יותר. אני חושבת שזה ענין של מקובלות בתוך המשפחה.

(אגב, גם לחברות אני נותנת לפתוח ארונות מטבח, ואפילו כשאירחתי זוגות חילונים- האישה התבקשה להוציא סכום מהמגירה השניה הימנית).

מלפפון · 11/6/19

נכתב ע"י מה הענינים:
אי אפשר לצוות על רווקה לשמור על אחינים משום שאחותה עבדה קשה כל השבוע.

זה מה שמפריע לי כאן.
המילה לצוות.
למה זה צריך להיות מתוך ציווי?
למה אחות רווקה לא מרגישה רצון או צורך לעזור לאחותה עם הפיצקאלאך?
היא רואה אחות עייפה מול עיניה. ילדים קופצניים, ולא חושבת שהיא יכולה להקל ולו במעט על האחות?
כשאותה אחות צריכה סיוע בעבודה בדיני שבת- האחות נרתמת בכיף לעזור.
כשהיא רוצה להתארח קצת במקום אחר כדי להתאוורר- מי אם לא אחותה הנשואה מספקת לה אש"ל מלא?

מרחבית · 11/6/19

קוראת את הכל וחושבת בזהירות: אולי לפעמים טוב לדלל קצת את ההגעה לשבתות? מידי פעם שבתות רגועות ושקטות יותר להורים ולרווקות? יותר נוחות לנשואים עם קטנים בבית שלהם בלי נסיעות?
מובן שלשמור על קשר קרוב ושהות ביחד. אך אולי דווקא דילול מסוים יביא בסופו של דבר ליותר אהבה וקרבה?

מלפפון · 11/6/19

נכתב ע"י מרחבית:
קוראת את הכל וחושבת בזהירות: אולי לפעמים טוב לדלל קצת את ההגעה לשבתות? מידי פעם שבתות רגועות ושקטות יותר להורים ולרווקות? יותר נוחות לנשואים עם קטנים בבית שלהם בלי נסיעות?
מובן שלשמור על קשר קרוב ושהות ביחד. אך אולי דווקא דילול מסוים יביא בסופו של דבר ליותר אהבה וקרבה?

זה קורה ממילא.
ואז הראשונה שמפסידה היא האחות הרווקה שצריכה להישאר עם ההורים ולא תמיד נחמד לאכול בשלושה סועדים.

מה הענינים · 11/6/19

נכתב ע"י מלפפון:
למה אחות רווקה לא מרגישה רצון או צורך לעזור לאחותה עם הפיצקאלאך?

כי לפני שהיא אחות, היא בן אדם.
יש לה לב פועם (אפשר לבדוק את זה במוניטור, אם קשה לעשות את זה ידני)
יש לה רצונות כמוסים רק שלה (לקרוא ספר חדש? לשכב על הספה בלי לראות אנשים?)
מגיעה האחות או הגיסה ורוצה אותה לעצמה: 'מה קשה לה כל כך, כולו לרדת עם הילדים לטייל, לפנות את החדר או לספר סיפורים לקטנים'
בעיני זה נקרא לצוות. כן, גם אם לא הפה אומר את זה אלא העיניים

(ואף פעם לא הייתי במקום המארח, רק המתארח... ואני כל כך מודה ומפרגנת על כל פינוי חדר ובלבול ראש קטן)

מנוחהלה · 11/6/19

נכתב ע"י ארבע:
אני בהלם מהחוצפה / חוסר טאקט / היעדר טוב טעם ודעת. לחטט בארונות של אחרים!
מקרר אני לא פותחת אצל השוויגער שלי בלי נטילת רשות, לא כל שכן ארונות (כשאני זקוקה למראה).

אני רק חייבת לציין שאף אחת מגיסותי מעולם לא פתחה לי ארון, גם לא כשהייתי בת ארבע...
אבל מהנימה של כמה כאן באשכול, נראה שזה הכיוון בערך...

נכתב ע"י מלפפון:
למה זה צריך להיות מתוך ציווי?
למה אחות רווקה לא מרגישה רצון או צורך לעזור לאחותה עם הפיצקאלאך?
היא רואה אחות עייפה מול עיניה. ילדים קופצניים, ולא חושבת שהיא יכולה להקל ולו במעט על האחות?

כי יש לה כרגע את החיים שלה.
כי אלו לא הילדים שלה והיא לא מרגישה עול ומחויבות לדאוג להם.
ואולי כי השבוע היא כבר שמרה עשר פעמים על אחינים אחרים...

נכתב ע"י מלפפון:
כשאותה אחות צריכה סיוע בעבודה בדיני שבת- האחות נרתמת בכיף לעזור.
כשהיא רוצה להתארח קצת במקום אחר כדי להתאוורר- מי אם לא אחותה הנשואה מספקת לה אש"ל מלא?

לפעמים זה הפוך, האחות המסכנה מצאה את עצמה כותבת השבוע שתי עבודות לאחייניות ומעצבת כריכה לשלישית...
ולפעמים האחות בכלל גרה באיזו יח"ד פצפונת שבקושי מאכלסת את בני הבית המקוריים...
(ואז עוד יותר רחמנות על האחות שנדחסת לה באיזו דירונת פצפונת... אבל לקטנה זה לא ממש עוזר כנראה)

מרחבית · 11/6/19

נכתב ע"י מלפפון:
זה קורה ממילא.
ואז הראשונה שמפסידה היא האחות הרווקה שצריכה להישאר עם ההורים ולא תמיד נחמד לאכול בשלושה סועדים.

נראה שלא אצל כולם זה קורה ממילא. תלוי במספר הנשואים ובהרגלי המשפחה לגבי תדירות האירוחים.
לא תמיד זה רק שלושה. וגם כשכן, אולי יש שבועות שפשוט צריכים את ההרפיה הזו? בלי לחץ, ספר טוב. שיחות ביניהם לבד. יותר שינה. קצת עצירה מהמרוץ הבלתי פוסק והטענת הסוללות מחדש...

imac100 · 11/6/19

נכתב ע"י carambola:
קראתי בינתיים עד כאן...
להתפנק? סעו לנופש, בית מלון...
להורים מגיעים לתת מנת נחת.
ההורים לא חייבים לנו כלום! גם לא לארח אותנו, הם עושים זאת, כי הם אוהבים אותנו, מתגעגעים אלינו ורוצים לראות אותנו מדי פעם.
בבקשה! בואו לא נכביד, ונושיט יד ונעזור במה שצריך (לפעמים העזרה יכולה להיות, לשבת בצד ולשמור על הילדים שלנו).
נפקח עיניים ואוזניים, לראות איך להקל עליהם, שכשנעזוב, רק ישאלו: מתי אתם מגיעים שוב?

איך שהוא אני מכירה יותר אמהות שרוצות לתת לבנות שלהן את האופציה לנוח מאשר בנות שעושות את כל הדרך כדי לנוח אצלה
(אגב אולי התשובות שלי כאלה כי מעולם לא ישנתי בבית של חמותי, אין לי מושג איך זה להתארח אירוח מלא בבית של השוויגר)

כוכב נוגה · 11/6/19

נכתב ע"י מה הענינים:
כי לפני שהיא אחות, היא בן אדם.
יש לה לב פועם (אפשר לבדוק את זה במוניטור, אם קשה לעשות את זה ידני)
יש לה רצונות כמוסים רק שלה (לקרוא ספר חדש? לשכב על הספה בלי לראות אנשים?)
מגיעה האחות או הגיסה ורוצה אותה לעצמה: 'מה קשה לה כל כך, כולו לרדת עם הילדים לטייל, לפנות את החדר או לספר סיפורים לקטנים'
בעיני זה נקרא לצוות. כן, גם אם לא הפה אומר את זה אלא העיניים

(ואף פעם לא הייתי במקום המארח, רק המתארח... ואני כל כך מודה ומפרגנת על כל פינוי חדר ובלבול ראש קטן)

מסכימה עם כל מילה. זה כל כך נכון!
אני אישית מחכה לשבת שסופסוף יגיע אחרי שבוע עמוס, מחכה לשקט הזה, וכשמגיעים האחינים אני עוד צריכה להתחיל להיות מפעילה? ברור שכשהם מגיעים מקפצים סביבם נשיקות וחיבוקים כמה הם חמודים ואיך התגעגענו אבל עד לקחת אותם ולהעסיק אותם...
בסופו של דבר כל אחד חושב על הצד של עצמו...

מלפפון · 11/6/19

נכתב ע"י מה הענינים:
כי לפני שהיא אחות, היא בן אדם.
יש לה לב פועם (אפשר לבדוק את זה במוניטור, אם קשה לעשות את זה ידני)
יש לה רצונות כמוסים רק שלה (לקרוא ספר חדש? לשכב על הספה בלי לראות אנשים?)
מגיעה האחות או הגיסה ורוצה אותה לעצמה: 'מה קשה לה כל כך, כולו לרדת עם הילדים לטייל, לפנות את החדר או לספר סיפורים לקטנים'
בעיני זה נקרא לצוות. כן, גם אם לא הפה אומר את זה אלא העיניים

(ואף פעם לא הייתי במקום המארח, רק המתארח... ואני כל כך מודה ומפרגנת על כל פינוי חדר ובלבול ראש קטן)

ואם היא עוזרת לאחותה היא לא בנאדם.
אה. עולם הפוך ראיתי.

אני יכולה לומר לך לגבי הספר- אם כבר הזכרת אותו,
שאני קוראת ספרים בקצב גם עם הקטנטנים שלי, ומספיקה גם הליכות.
כך שאם נורא חשוב לה לקרוא ספר- עוד יהיה לה זמן גם לזה.

לא יודעת. נשמע לי קצת הזוי שאת מבינה נערה שלא מוכנה לעזור ולו במעט כשיש לה יכולת.

אני עצמי עוזרת לאחותי הנשואה עם הבן שלה כשאנחנו אצל ההורים שלי והוא רוצה רק על הידיים. אז הרווקה לא מבינה את זה לבד?
לה אסור לעזור קצת רק כי היא רוצה לקרוא ספר ממש ממש בשקט?

באמת הפתרון היחיד הוא לא להגיע לבית של ההורים.
אולי היא תזכה כך לשידוך מהיר יותר- כי הילדים יתפללו שהיא תתחתן מהר.

עזרה כיף לנו לארח אבל...

משתמש סופר מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש סופר מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש סופר מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש סופר מקצוען

משתמש סופר מקצוען

צוות הנהלה

משתמש סופר מקצוען

משתמש סופר מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש סופר מקצוען

צוות הנהלה

משתמש סופר מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש סופר מקצוען

אשכולות דומים

פסח כשר ופרימיום!

תגיות נפוצות