דרוש מידע הרה"ח פנחס מנחם פשווזמן הי"ד

מחשבים ורשתות

משתמש פעיל
בס"ד

יש מישהוא שיכול להעתיק אחד מן הכתבות שפורסמו אודות הקדוש הי"ד?
(קרוב משפחה ביקש)

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/401051

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5504661,00.html

https://www.kikar.co.il/315860.html
https://www.srugim.co.il/337105-337105

ריבונו של עולם, נקום ניקמת דם עבדיך השפוך. ושלא נשמע עוד צער.

וכו'. תודה רבה.
הרב פנחס מנחם פשווזמן הי”ד, הוא ההרוג מרסיסי רקטה שהתפוצצה סמוך אליו בעיר אשדוד. מדובר בהרוג הרביעי בסבב הלחימה הנוכחי.

עדי ראייה סיפרו כי כשנשמעה האזעקה החל הצעיר בן ה-21 לרוץ בניסיון להגיע לחדר מדרגות כדי לתפוס מחסה, אולם רסיסי הרקטה השיגו אותו. כוחות הצלה שהגיעו למקום ניסו לבצע בו פעולות מצילות חיים ופינו אותו לבית החולים אסותא בעיר, אולם עם הגעתו הוא נפטר מפצעיו.

המנוח, אברך צעיר בשנות העשרים המוקדמות לחייו, נמנה על חסידות גור. הוא יליד בית שמש, לאב המשמש כמורה הוראה בקהילת גור המקומית. עם נישואיו הוא עבר להתגורר בעיר אשדוד.

הותיר אחריו ילד בן שנה בלבד ואשה צעירה.

משפחתו מספרת כי השכול פגע בהם בפעם השלישית לאחר ששני אחי אמו נספו באסונות. אחד האחים נהרג בפיגוע האוטובוס בהר מירון. אח נוסף נספה באסון גשר בנות יעקב.

מסע ההלוויה יוצא בשעה זו מבית המדרש הגדול של חסידות גור בירושלים. לאחר מכן תעבור ההלוויה בבית ההלוויות בשמגר בדרכה להר המנוחות שם ייטמן.
 

saralulu

משתמש מקצוען
WhatsApp-Image-2019-05-05-at-21.06.17-2.jpeg

פנחס מנחם, לא הלכת לחינם / שמחה פשיטיק

"הדמעות ממלאות את העיניים ומשם הן זולגות בלי מעצורים על הלחיים, מטפטפות על המקלדת. לא באתי אלא לומר לך, פנחס מנחם, שלא הלכת סתם. את זה אני יכול להתחייב לך. אנחנו כאן, בעולם הזה, השפל, הגשמי, לא יודעים את מה שאתה יודע עכשיו"
אני כותב ובוכה. בוכה וכותב.
לא הכרתי אותך אישית, פנחס מנחם. אבל לכתך בטרם עת, באופן כה נורא, גורמת לי זעזוע עמוק. כל כולי מטולטל, שבור, עצוב. כמו רסיסים של טיל שמישהו זרק. בני הבליעל, חיות הפרא הללו, לא מבדילים בין זקן לצעיר, בין אב משפחה לבין אבא'לה צעיר לתינוק כל כך מסכן. הטרגדיה היא אותה טרגדיה, המוות הוא אותו מוות, שחור, קודר, מכמיר לב, למי שיש לו אחד כזה.

נכון, כואב לי יותר משום שאנחנו נמנים על אותה קהילה. שנינו חבשנו ספודיק בשבת האחרונה, פיאותינו מורמות ומונחות תחת לכיפה, גם אתה וגם אני מפשילים את המכנסיים באורח דומה, אתה בלשון עבר ואני – שאבדל לחיים טובים – בהווה. בעתיד, בזמן שיקיצו שוכני ארץ, עוד תשוב לכך.

אבל לא הדמיון החיצוני בינינו הוא הגורם לי לסערת הרגשות העזה שחולפת עלי. זהו מכנה משותף חסר כל תוכן, אווילי אפילו, כשמדובר בחיים ומוות. כי עכשיו אתה עטוף בטלית, ולמקום שאליו אתה הולך לא מביאים קופסאות של ספודיקים ולא של שטריימלך.

נסער אני, כמו כל עם ישראל, משום שסילוקך מעמנו אמור להסעיר. תלמידי רבי עקיבא נפטרו בימים אלו, ומשום כך אנחנו אבלים כבר מאות רבות של שנים. לא שכחנו את המסר, מאז ועד היום. קרבן טהור כמוך, פנחס מנחם, צריך להביא אותנו למסקנה מסוימת.

בשעה קשה שכזאת, הדמעות ממלאות את העיניים ומשם הן זולגות בלי מעצורים על הלחיים, מטפטפות על המקלדת. תמונתך עומדת מול עיניי ואני מסרב להאמין. לא אשאל למה, לא אחקור מדוע, לא אבקש הסברים. אתה, שם למעלה, בוודאי רואה הכל ומבין הכל. שם – ברור לי – ההסברים מובנים ונהירים.

לא באתי אלא לומר לך, פנחס מנחם, שלא הלכת סתם. את זה אני יכול להתחייב לך. אנחנו כאן, בעולם הזה, השפל, הגשמי, לא יודעים את מה שאתה יודע עכשיו. אבל דבר אחד ידוע: צריך להתחזק. עלינו להתעורר.

אמת, צלצול השעון המעורר היה כואב ומייסר, ותעדנה הממחטות האוזלות מן החפיסה, אלו שסופגות את מטען הדמעות. אבל דע לך, פנחס מנחם – או אולי קראו לך פיני – שהתעוררנו. כולנו. קבלה טובה אחת בוודאי קיבלנו על עצמנו. מי יותר ומי עוד יותר.

המילים רוצות לצעוק, לצרוח, להגיד שזה לא יכול להיות. התינוק הקטן והחמוד הזה שעוד לא יודע לדבר, אולי גם לא ללכת, יחפש את אבא ולא ימצא אותו. ורק אבא שבשמים, יוצר אור ובורא חושך, הוא היודע למה. אתה תחסר למשפחה כולה, לחבריך, לחסידות. אתה תחסר לעולם.

אבל חסרונך – לא לשווא היה. מבטיח אני לך, פנחס מנחם.
מבטיח.
חזק וכואב!!!
עיני עיני יורדה מים...
 

קול מבשר

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
שמעתי היום מעד ראיה שהיה בבנין בזמן ההתרחשות, שתיאר כך, הקדוש זצ"ל נכנס לבנין ועמד מאחורי גרם המדרגות ומכיון שהמקום נמצא בצומת כשממול יש חנויות רבות נכנסו אחריו הרבה אנשים וביניהם אשה בלבוש בלתי צנוע, מיד הוא החליט לצאת מהמקום ולעלות קומה ברגע שיצא נפל הטיל וחדר בלבו רסיס קטן, כוחות ההצלה שהגיעו למקום חשבו בתחלה שהוא פצוע הלם, מכיון שלא היו עליו סימני דם וכד ואף כשהוציאו אותו באלנוקה לאמבולנס הוא היה עם חליפה אך מיד באמבולנס הבינו שכנראה הדבר חמור יותר.
יהי זכרו ברוך.
 

חחח

משתמש סופר מקצוען
שמעתי היום מעד ראיה שהיה בבנין בזמן ההתרחשות, שתיאר כך, הקדוש זצ"ל נכנס לבנין ועמד מאחורי גרם המדרגות ומכיון שהמקום נמצא בצומת כשממול יש חנויות רבות נכנסו אחריו הרבה אנשים וביניהם אשה בלבוש בלתי צנוע, מיד הוא החליט לצאת מהמקום ולעלות קומה ברגע שיצא נפל הטיל וחדר בלבו רסיס קטן, כוחות ההצלה שהגיעו למקום חשבו בתחלה שהוא פצוע הלם, מכיון שלא היו עליו סימני דם וכד ואף כשהוציאו אותו באלנוקה לאמבולנס הוא היה עם חליפה אך מיד באמבולנס הבינו שכנראה הדבר חמור יותר.
יהי זכרו ברוך.
צר לי, אבל לא היה ולא נברא.....
 

המוצלחת

משתמש פעיל
מוזיקה ונגינה
פנחס, אוי פנחס... //
לא חלמתי שכשאכין את ההזמנות לחתונה, אצטרך לשמור את ההזמנה עם השם שלך על לוח הזיכרון, כי כבר לא נזכה שתהיה איתנו... • טור פרידה מהחלל החרדי האחרון הרב פנחס מנחם פשווזמן הי"ד שנהרג מפגיעת רקטה באשדוד פנחס... אוי פנחס...
0

עשרים שנה גדלנו יחד, ובזיכרוני עולים המון מאורעות, מימים טובים שהיו ואינם עוד...

לא אשכח, כשחבשנו יחד את ספסל הלימודים בישיבה קטנה, מדי בוקר כשנכנסתי לבית המדרש, מצאתי אותך רכון על הגמרא מסכת חולין - 'איזהו מקומן של זבחים'... שקוע ומרוכז בלימוד.

איזו עמקות, איזו הבנה, איזה בהירות, איזו מתיקות.

ישבנו ולמדנו את הגמרא - מתק שפתיים...

רק בחורף האחרון הצטרפת עמנו, מספר ידידים, לשבות בצפת עיר האבות, ובעיצומה של השבת התעורר צורך מסוים שבגינו צעדת דרך ארוכה - 4 שעות הליכה! רק בשביל לעזור ולהרגיע חבר, שלא ידאג, והעיקר שנפש מישראל לא תצטער.






הפעם האחרונה שנפגשנו, לפני פחות משבועיים, ביו"ט שביעי של פסח בבית המדרש הגדול בירושלים, קרנת מאושר, סיפרתי לך שאי"ה אני מתעתד להקים בית נאמן בישראל בקיץ הקרוב, הבטחת לי שתבוא לשמוח איתי וללוות אותי לחופה.


האמת, לא חלמתי שכשאכין את ההזמנות לחתונה, אצטרך לשמור את ההזמנה עם השם שלך ולהדביק אותה על לוח הזיכרון, כי כבר לא נזכה שתהיה איתנו...

כמה עצוב.

גופי רועד, עיני דומעות, וליבי דווה - מסרב לעכל את האסון הנורא שפקד אותנו.

הלב ממאן להאמין, האוזניים ממאנים לשמוע... מי ייתן לנו תמורתך.

אני מאמין ובטוח, שכמו שדאגת כאן בעולם לחבריך ולמשפחתך, תמשיך גם מלמעלה להעתיר בעדנו ובעד כל כלל ישראל שלא נדע עוד מצער.
 

progitm

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
החלל האחרון לפני יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה לשנת תשע"ט הוא האברך ר' פנחס מנחם פשווזמן הי"ד, שנהרג בתחילת השבוע מפגיעת רקטה בעיר אשדוד.

הבוקר (רביעי) החברותא שלו, הרב פנחס אליהו ארנרייך, נפרד ממנו בשיחה נרגשת עם אפי טריגר בתוכניתו "בוקר טוב ישראל" ב'גלי צה"ל', הוא סיפר על האיש המיוחד ועל רגעיו האחרונים.


"פנחס מנחם, כל חייו היה מלא תורה ויראת שמים, יושב ולומד שעות עם כל ההתלהבות והחשק", מספר הרב ארנרייך, "באותו מידה הוא גם עזר, היה אוהב בני אדם, אוהב חברים, עזר לכל מי שיכל בגופו וממונו".

החברותא מספר על המילים האחרונות ברגעיו האחרונים לאחר פגיעת הרקטה: "היה אבא מסור בצורה לא רגילה, ואחת ההוכחות לכך היא במילים האחרונות שהוא אמר הם, שהוא רוצה להתקשר הביתה. הם הרי התחבאו בחדר מדרגות של בניין והם חשבו שכולם ניצלו, הוא אמר שרוצה להתקשר לאשתו שברוך השם הכל עבר, ואחרי שנייה הוא התמוטט".



הרב פנחס אליהו ארנרייך מוסיף ומתאר את השניות הדרמטיות באותו בניין באשדוד: "הוא עמד בשורה החיצונית ואחריו באו עוד הרבה אנשים להתחבאות באותו מקום, ובאו אחריו ילדות, אז כדי לתת להן מקום יותר בטוח, הוא פינה והכניס אותן לבפנים, לתוך עומק חדר המדרגות, והוא עמד בצורה חיצונית ולמעשה הוא הגן בגופו על כל אלו שעמדו".

vep7j2a0.jpeg

הרב פנחס מנחם פשווזמן הי"ד (באדיבות המצלם)
"יכול להיות שאם היה נותן לעמוד לפניו אז הרסיס היה נכנס בהם במקום בו", אומר הרב ארנרייך, "אנחנו יהודים חרדים ומאמינים שהכל משמים, אבל הוא לא הסתכל על הדברים האלה, וגם בגופו וגם בממונו הוא מסר נפשו למען אחרים".

"במותו ציווה לנו את החיים, אצלו זה התקיים למעשה, עצר את הרסיס שלא יכנס בהם", חתם החברותא את השיחה הנרגשת.
 
נערך לאחרונה ב:

המוצלחת

משתמש פעיל
מוזיקה ונגינה

קבצים מצורפים

  • ההרוגים מפגיעות הרקטות בדרום הובאו למנוחות.mp4
    13.1 MB · צפיות: 301

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
WhatsApp-Image-2019-05-05-at-21.06.17-2.jpeg

פנחס מנחם, לא הלכת לחינם / שמחה פשיטיק

"הדמעות ממלאות את העיניים ומשם הן זולגות בלי מעצורים על הלחיים, מטפטפות על המקלדת. לא באתי אלא לומר לך, פנחס מנחם, שלא הלכת סתם. את זה אני יכול להתחייב לך. אנחנו כאן, בעולם הזה, השפל, הגשמי, לא יודעים את מה שאתה יודע עכשיו"
אני כותב ובוכה. בוכה וכותב.
לא הכרתי אותך אישית, פנחס מנחם. אבל לכתך בטרם עת, באופן כה נורא, גורמת לי זעזוע עמוק. כל כולי מטולטל, שבור, עצוב. כמו רסיסים של טיל שמישהו זרק. בני הבליעל, חיות הפרא הללו, לא מבדילים בין זקן לצעיר, בין אב משפחה לבין אבא'לה צעיר לתינוק כל כך מסכן. הטרגדיה היא אותה טרגדיה, המוות הוא אותו מוות, שחור, קודר, מכמיר לב, למי שיש לו אחד כזה.

נכון, כואב לי יותר משום שאנחנו נמנים על אותה קהילה. שנינו חבשנו ספודיק בשבת האחרונה, פיאותינו מורמות ומונחות תחת לכיפה, גם אתה וגם אני מפשילים את המכנסיים באורח דומה, אתה בלשון עבר ואני – שאבדל לחיים טובים – בהווה. בעתיד, בזמן שיקיצו שוכני ארץ, עוד תשוב לכך.

אבל לא הדמיון החיצוני בינינו הוא הגורם לי לסערת הרגשות העזה שחולפת עלי. זהו מכנה משותף חסר כל תוכן, אווילי אפילו, כשמדובר בחיים ומוות. כי עכשיו אתה עטוף בטלית, ולמקום שאליו אתה הולך לא מביאים קופסאות של ספודיקים ולא של שטריימלך.

נסער אני, כמו כל עם ישראל, משום שסילוקך מעמנו אמור להסעיר. תלמידי רבי עקיבא נפטרו בימים אלו, ומשום כך אנחנו אבלים כבר מאות רבות של שנים. לא שכחנו את המסר, מאז ועד היום. קרבן טהור כמוך, פנחס מנחם, צריך להביא אותנו למסקנה מסוימת.

בשעה קשה שכזאת, הדמעות ממלאות את העיניים ומשם הן זולגות בלי מעצורים על הלחיים, מטפטפות על המקלדת. תמונתך עומדת מול עיניי ואני מסרב להאמין. לא אשאל למה, לא אחקור מדוע, לא אבקש הסברים. אתה, שם למעלה, בוודאי רואה הכל ומבין הכל. שם – ברור לי – ההסברים מובנים ונהירים.

לא באתי אלא לומר לך, פנחס מנחם, שלא הלכת סתם. את זה אני יכול להתחייב לך. אנחנו כאן, בעולם הזה, השפל, הגשמי, לא יודעים את מה שאתה יודע עכשיו. אבל דבר אחד ידוע: צריך להתחזק. עלינו להתעורר.

אמת, צלצול השעון המעורר היה כואב ומייסר, ותעדנה הממחטות האוזלות מן החפיסה, אלו שסופגות את מטען הדמעות. אבל דע לך, פנחס מנחם – או אולי קראו לך פיני – שהתעוררנו. כולנו. קבלה טובה אחת בוודאי קיבלנו על עצמנו. מי יותר ומי עוד יותר.

המילים רוצות לצעוק, לצרוח, להגיד שזה לא יכול להיות. התינוק הקטן והחמוד הזה שעוד לא יודע לדבר, אולי גם לא ללכת, יחפש את אבא ולא ימצא אותו. ורק אבא שבשמים, יוצר אור ובורא חושך, הוא היודע למה. אתה תחסר למשפחה כולה, לחבריך, לחסידות. אתה תחסר לעולם.

אבל חסרונך – לא לשווא היה. מבטיח אני לך, פנחס מנחם.
מבטיח.
@צדיק סופית - ריגשת אותנו. תודה על הדברים שכתבת.
 

ברוך אתה

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
עיצוב ואדריכלות פנים
יש עוד תמונות מהמנוח ע"ה יש למישהו?
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכב

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יְהוָה נֵלֵךְ:ב עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם:ג יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו:ד שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם יְהוָה:ה כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִיד:ו שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ:ז יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ:ח לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ:ט לְמַעַן בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ:
נקרא  2  פעמים

לוח מודעות

למעלה