עִסָּה.בעזהי"ת
במקביל, עִיסָה או עִסָּה?
ולמה הדגש?עִסָּה.
כבודו גם בשאלה הניח שזה או עם חיריק מלא, או עם חיריק חסר וסמ"ך דגושה.ולמה הדגש?
גודל התנועה נקבע על פי מה שאחריה, ואין דגש ללא סיבה (כמעט).כבודו גם בשאלה הניח שזה או עם חיריק מלא, או עם חיריק חסר וסמ"ך דגושה.
ולמה לא? אחרי תנועה קטנה, כרגיל.
לא הבנתי.גודל התנועה נקבע על פי מה שאחריה, ואין דגש ללא סיבה (כמעט).
תנועה קטנה היא לא סיבה לדגש. עיצור שהושמט הוא סיבה לדגש. לדוגמה, במילה סִבָּה יש דגש משום שהשורש הוא ס.ב.ב, ושתי הב' התמזגו ונעשו ב' חזקה שצריך להדגישה בדיבור. במילה דִּבּוּר יש דגש קל בד' משום בג"ד כפ"ת בראש מלה, ובב' דגש חזק תבניתי משום שזהו בניין פִּעֵל, שהצורה ההיולית שלה היא דִּבְבֵּר, ואז הב' התמזגו וכנ"ל.לא הבנתי.
חיריק חסר הוא לא תמיד תנועה קטנה?
וזו לא סיבה מספקת לדגש אחריה?
שפתיים יישק!תנועה קטנה היא לא סיבה לדגש. עיצור שהושמט הוא סיבה לדגש. לדוגמה, במילה סִבָּה יש דגש משום שהשורש הוא ס.ב.ב, ושתי הב' התמזגו ונעשו ב' חזקה שצריך להדגישה בדיבור. במילה דִּבּוּר יש דגש קל בד' משום בג"ד כפ"ת בראש מלה, ובב' דגש חזק תבניתי משום שזהו בניין פִּעֵל, שהצורה ההיולית שלה היא דִּבְבֵּר, ואז הב' התמזגו וכנ"ל.
ממילא, תנועה שלפני דגש צריכה להיות קטנה משום שחיזוק העיצור עוצר אותה בשלב מוקדם של ההגייה.
משום שאם יש דגש בסמך ממילא התנועה שלפניה תהיה קטנה, כמו שכתבתי הודעה אחת למעלה, ואם אין דגש אז למה לצמצם את התנועה? אלא שלא ידעתי האם יש כאן סיבה לדגש או אין.שפתיים יישק!
רק ילמדנו רבנו, מדוע בשאלתו לא נתן אופציה של עסה ללא דגש בסמ"ך, אם אכן זה שייך?
לפי המילונים 'עִסָּה' מן עסס.ולמה הדגש?
ולמה הדגש?
התשובה מסתברת.לפי המילונים 'עִסָּה' מן עסס.
יישר כח!התשובה מסתברת.
לענ"ד מקור המילה הוא מהכתוב (בסוף מלאכי) "ועַסּוֹתֶם רשעים", פועל שמשמעותו מוכר גם בשפת זמנינו: "לעסות", כמו"כ העיסה נעשית ע"י פעולת עיסוי.
[התרגום במלאכי שם: "ותדושון". רש"י: "וכבשתם, לשון מיעוך". א"ע: "מגזרת עסיס, על שם שמעשים הענבים ברגל או בכל דבר המעסה". רד"ק: "ענין הדריסה והכתישה. ומזה נקרא עסיס המשקה היוצא ע"י כתישה וסחיטה". ועתה אני רואה לשון המלבי"ם שם המורה כדבריי "מענין עיסה, שבא על מיעוך וכתישה, ומזה שם עסיס"].
אלא שהפועל "לעסות" הוא משורש ע.ס.ה. והוא שורש חדש שלא נמצא במקרא (הוא נמצא כבר בלשון הא"ע שהבאנו כאן. ולכאו' הוא נמצא גם בלשון תדא"ר פרק ו'). משורש ע.ס.ה. נאמר "ועִסִּיתם" (או ועִסַּסְתם), מה שלא קיים במקרא. משא"כ ועסותם הוא משורש עסס, כמובן מצורת המילה. וכן הוא בספר השרשים לרד"ק.
מכיר את הספר, יפה ומעניין.יישר כח!
מצינו משקל קִטָּה מגזרת הכפולים, כגון: דִּבָּה-ד.ב.ב, חִבָּה-ח.ב.ב, בִּזָּה-ב.ז.ז. היוצא מדבריך שהשורש ע.ס.ה שאינו מקראי, מקורו בפסוק הזה עצמו, "ועסותם רשעים"! הלא כן?
עכשיו אני מבין את המילה "הַמְּעִסָּה, בֵּית שַׁמַּאי פּוֹטְרִין וּבֵית הִלֵּל מְחַיְּבִין" (או לפחות את הצורה שלה). אם זה מהכפולים אז מובן.
ושמא ל.ע.ס מהמשנה (שגם הוא איננו במקרא) גם הוא מקורו בע.ס.ס? ושמא "עשׂק כי התעשׂקו עמו" קשור? אם תחשבו לעומק המשמעות - לחצו אותו, לא הרפו ממנו.
ובאותו נושא: מעניין אותי הספר של הרב זמיר כהן - "סוד האותיות". מישהו מכיר? ממליץ?
כמו"כ גם:מצינו משקל קִטָּה מגזרת הכפולים, כגון: דִּבָּה-ד.ב.ב, חִבָּה-ח.ב.ב, בִּזָּה-ב.ז.ז.
אכן, לזאת כוונתי.היוצא מדבריך שהשורש ע.ס.ה שאינו מקראי, מקורו בפסוק הזה עצמו, "ועסותם רשעים"! הלא כן?
לגבי עשק אי אפשר לומר כן. כי קו"ף איננה אות שנשמטת. מלבד שיש לפקפק ברעיון שעשק שייך דווקא ללחץ. [ועוד, שהרי התעשקו הוא בבנין התפעל, וא"כ לשיטתך תצטרך לומר שהם נלחצו מכך]ושמא ל.ע.ס מהמשנה (שגם הוא איננו במקרא) גם הוא מקורו בע.ס.ס? ושמא "עשׂק כי התעשׂקו עמו" קשור? אם תחשבו לעומק המשמעות - לחצו אותו, לא הרפו ממנו.
כמדומני שכוונתו של @חגי פאהן היא לא לשורש דקדוקי אלא לפי שיטת ר' משה שפירא זצ"ל - שבכל שורש יש שתי אותיות עיקריות המעניקות לו את המשמעות הכללית, והאות השלישית הנוספת - את המשמעות הייחודית לו. (לדוג', שתי האותיות 'פר' שמשמעותן הבסיסית - יציאה, חריגה, הרחבה, מתבטאת בשורשים: פרא, פרד, פרה, פרז, פרח, פרט, פרך, פרם, פרס, פרע, פרף, פרץ, פרק, פרש, ואפילו פרת.)לגבי עשק אי אפשר לומר כן. כי קו"ף איננה אות שנשמטת. מלבד שיש לפקפק ברעיון שעשק שייך דווקא ללחץ. [ועוד, שהרי התעשקו הוא בבנין התפעל, וא"כ לשיטתך תצטרך לומר שהם נלחצו מכך]
כמו"כ לגבי ל.ע.ס. קשה לומר שיש כאן למ"ד שרשית נופלת. כי כמעט אין כזאת, כי אם בשורש לקח, ולדעת מלבי"ם בשורש נוסף (ואולי שנים) שאינני זוכר כעת מיהו.
אכן לזאת היתה כוונתי. ובסמוך הזכרתי את ספרו של הרב זמיר, שם הוא מפרט שלכל אות יש משמעות משלה, ומשמעות השורשים היא חיבור משמעויות האותיות.כמדומני שכוונתו של @חגי פאהן היא לא לשורש דקדוקי אלא לפי שיטת ר' משה שפירא זצ"ל - שבכל שורש יש שתי אותיות עיקריות המעניקות לו את המשמעות הכללית, והאות השלישית הנוספת - את המשמעות הייחודית לו. (לדוג', שתי האותיות 'פר' שמשמעותן הבסיסית - יציאה, חריגה, הרחבה, מתבטאת בשורשים: פרא, פרד, פרה, פרז, פרח, פרט, פרך, פרם, פרס, פרע, פרף, פרץ, פרק, פרש, ואפילו פרת.)
חשבתי שאולי כוונתו לכך.כמדומני שכוונתו של @חגי פאהן היא לא לשורש דקדוקי אלא לפי שיטת ר' משה שפירא זצ"ל - שבכל שורש יש שתי אותיות עיקריות המעניקות לו את המשמעות הכללית, והאות השלישית הנוספת - את המשמעות הייחודית לו. (לדוג', שתי האותיות 'פר' שמשמעותן הבסיסית - יציאה, חריגה, הרחבה, מתבטאת בשורשים: פרא, פרד, פרה, פרז, פרח, פרט, פרך, פרם, פרס, פרע, פרף, פרץ, פרק, פרש, ואפילו פרת.)
זו אינה 'תורת הדקדוק' - זו פנימיות לשה"ק. הוא לא הביא את זה כשיטה בדקדוק.חשבתי שאולי כוונתו לכך.
אבל "תורת הדקדוק" הזאת, לענ"ד היא שטח שאפשר לומר בו הרבה סברות, מה שנקרא (בהשאלה) לא "מדע מדויק", וקשה להכריע בה דברים לכאן או לכאן. לכן אינני אוהב להגיב בה (ומטבעי אינני אוהב להתעסק בה, כי היא תחום "לא מוגבל" כל כך), וכל אחד יסבור בה ויחדש בה כרצונו, והיא תחום שלענ"ד לא חלים בו בדר"כ "כללי ראיות ודחיות".
אינני מתכוין לזלזל בזה ח"ו, אלא שמטבעי אינני אוהב להתעסק בזה.
בזמן שאתם מחפשים את החמץ, הלקוחות שלכם מחפשים אתכם בנרות!
מנוי פרימיום באתר פרוג, יקפיץ את המוניטין שלך לקהל גדול שאסור לך להחמיץ!
ועכשיו בהזדמנות, מבצע פסח 10% הנחה ברכישת מנוי שנתי!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
2.04
כ"ג אדר ב'
השקה חגיגית
חדש בפרוג
קורס חדשנות AI ובינה מלאכותית
14 שיעורים מפוצצים תוכן על כלי הAI השונים ליצירת תמונות וויז'ואל, עריכת וידאו ומושן, כתיבה ורעיונות, אפיון ועיצוב אתרים ועוד המון!
ההרשמה נפתחה!
20.03
י' אדר ב'
פתיחת מסלול
עיצוב ואדריכלות פנים
מלגות גבוהות!
26.03
טז' אדר ב'
פתיחת מסלול
מאסטר בשיווק דיגיטלי
מלגות גבוהות!
8.05
ל' ניסן
פתיחת מסלול
אוטומציות עסקיות, בוטים והטמעת מערכות מידע
מלגות גבוהות!
9.05
א' אייר
ירושלמי?
יש לנו מלגה מטורפת עבורך! קורס במימון כמעט מלא!!
אוטומציות עסקיות, בוטים והטמעת מערכות מידע
ההרשמה בעיצומה
28.05
כ' אייר
פתיחת מסלול מורחב:
פיתוח ובניית אתרים
מלגות גבוהות!
תהילים פרק קיט ק'
קמה קָרָאתִי בְכָל לֵב עֲנֵנִי יְהוָה חֻקֶּיךָ אֶצֹּרָה:קמו קְרָאתִיךָ הוֹשִׁיעֵנִי וְאֶשְׁמְרָה עֵדֹתֶיךָ:קמז קִדַּמְתִּי בַנֶּשֶׁף וָאֲשַׁוֵּעָה (לדבריך) לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי:קמח קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת לָשִׂיחַ בְּאִמְרָתֶךָ:קמט קוֹלִי שִׁמְעָה כְחַסְדֶּךָ יְהוָה כְּמִשְׁפָּטֶךָ חַיֵּנִי:קנ קָרְבוּ רֹדְפֵי זִמָּה מִתּוֹרָתְךָ רָחָקוּ:קנא קָרוֹב אַתָּה יְהוָה וְכָל מִצְוֹתֶיךָ אֱמֶת:קנב קֶדֶם יָדַעְתִּי מֵעֵדֹתֶיךָ כִּי לְעוֹלָם יְסַדְתָּם: