שיתוף - לביקורת חמשיראשון

[מנוחה כהן]

טוב, אני עוד לא יודעת מה זה שלוש רגליים תלת הברתיות,
רשמתי לי ללמוד.
חשבתי שזה אורך שורה אחר (לא כמות המילים. אני לא יודעת אם זה המצלול או המקצב או שניהם או לא אף אחד מהם).
לא הערתי בכוונה לבקר, אלא פשוט כי לא הבנתי, מתנצלת.

ותודה על ההסבר.

 

[דיונון]

.

 

[מ"ם]

מעולה!

אגב, אלו חמשירים. לפי מה שהבנתי, לשיר אמורות להיות רק חמש שורות שמתמצתות את הרעיון.

אכן. אבל בפיוטי המשוררים בימי הביניים מוצאים פיוטים ארוכים שכל בתיהם חמשיר.
אולי @מוישה, שידיו רב לו באותם פיוטים כזכור, יתנדב להמציא לנו מהם.

אגב, מוצאים באותם פיוטים עוד מבנה משקלי מעניין ולא מצוי, שמא ראוי לכנותו: שבעשיר. כמו בקינה המפורסמת לתשעה באב "אאביך ביום מבך" של רבי אלעזר הקליר.
4 ארוכים, 2 קצרים, ואחרון מסיים כהארוכים.

אַאֲבִיךְ בְּיוֹם מֶבֶךְ עֹגֶל חֲצִי גָרְנִי
אֲאַטְּמָה כָל שָׂפָה מֵעֲנוֹת בִּגְרוֹנִי
אֲאַלֵּם כָּל פֶּה כִּי לֹא שָׁךְ חֲרוֹנִי
אַאֲבִין תְּשַׁע מֵאוֹת כִּי לֹא דָשׁ בֶּן גָּרְנִי
אַאֲקִיץ חֶבְרוֹנִי
אַשֶׁר חִבְּרָנִי
אֵיכָה יָגַעְתִּי בְּקָרְאִי נִחַר גְּרוֹנִי

וכן הלאה שם.

 

[וי שלוק]

הַשִּׁיר מַדְהִים הוּא וְיָפֶה
טָעִים וּמָתוֹק מִכָּל קָפֶה
מִתְנַגֵּן בַּחוּצוֹת
מִתְמַתֵּחַ הַנּוֹצוֹת
לְשׁוֹמְעוֹ כָּל אֹזֶן נוֹפֵל רָפֶה


אַךְ מְחַבְּרוֹ בַּעַל הַמֵּאָה
דּוֹרֵשׁ לְכָאן אֶת בַּעֲלֵי דֵּעָה
גִּגּוּל פֹּה וָשָׁם
מֵעֲדִיר הָאָשָׁם
לֹא בַּנִּמְצָא, חָסֵר כְּחֶמְאָה


לְחִיצָה חֲזָקָה וַאֲרֻכָּה
לֹא תּוֹלִיד עוֹד מַכָּה
אֶחָד יִוָּתֵר
לֶיְק סוֹתֵר
בִּפְנִים מְרַקֶּדֶת תּוֹדָה חֲנוּקָה


לְבִקּוּר תַּחְפֹּץ לְרִבְבֹת
לֹא נוֹתַר אֶלָּא לֵהָנוֹת
דֵּעָה אַיִן
בִּקֹּרֶת מִנַּיִן
נוֹתַר רַק לִשְׂמֹחַ בַּלְּבָבוֹת


קִדָּה אַחְוֶה לְסִיּוּם
לִמְשׁוֹרֵר מֵאָה עֲלוּם
מַזְכִּיר קוֹפִי
אָדֹם טוֹפִי
אַפְרִיחַ בְּלוֹנֵי הֶלְיוּם

 

[מ"ם]

הָיָה הָיָה נִיק וּשְׁמוֹ קוֹפִּי מֵאָה
רַק לְזֹאת לִבּוֹ הָיָה כָּמֵהַּ
לְחַמְשֶׁר בִּכּוּרִים
וּלְבַקֵּשׁ בִּקּוּרִים
מַה קָרָה פֹּה בַּסּוֹף הוּא תָּמֵהַּ..

בקהילה הסמוכה ומוכשרת עד מאוד העלו תיקון משקלים לטהרת החמשיר:

ניק מוכשר עד מאוד - קופי מאה
אך נתקל בחמשיר - כבר כמה:
'אחמשר ביכורים
אבקש ביקורים' -
'מה קרה פה?' בסוף הוא תמה...

חמשיר

מאחר שאין כבר אפשרות ללחוש לניקים בהודעות פרטיות, אנסה להעביר פתק דרך מרפסת השכנים... @קופי 100 אכן, כשקוראים חמשירים זה מדגדג בקצה האצבעות. הנה הצעתי לשיפור חמשירך האחרון לפי שעה: ניק מוכשר עד מאוד - קופי מאה אך נתקל בחמשיר - כבר כמה: 'אחמשר ביכורים אבקש ביקורים' - 'מה קרה פה?' בסוף הוא תמה...

www.prog.co.il

 

[דיונון]

בקהילה הסמוכה ומוכשרת עד מאוד העלו תיקון משקלים לטהרת החמשיר:

ניק מוכשר עד מאוד - קופי מאה
אך נתקל בחמשיר - כבר כמה:
'אחמשר ביכורים
אבקש ביקורים' -
'מה קרה פה?' בסוף הוא תמה...

חמשיר

מאחר שאין כבר אפשרות ללחוש לניקים בהודעות פרטיות, אנסה להעביר פתק דרך מרפסת השכנים... @קופי 100 אכן, כשקוראים חמשירים זה מדגדג בקצה האצבעות. הנה הצעתי לשיפור חמשירך האחרון לפי שעה: ניק מוכשר עד מאוד - קופי מאה אך נתקל בחמשיר - כבר כמה: 'אחמשר ביכורים אבקש ביקורים' - 'מה קרה פה?' בסוף הוא תמה...

www.prog.co.il

למה הוא לא הגיב כאן? אפכא מסתברא'ניק

 

[מ"ם]

למה הוא לא הגיב כאן?

הוא לא חבר כאן, לפי רצונו.

 

[דיונון]

במכות הכל תמיד פותר,
בועט יורק נושך סוטר.
במה יעבוד?
בסוף יש כבוד!
אבירם שלנו הפך לשוטר.

 

[הדוויג]

במכות הכל תמיד פותר,
בועט יורק נושך סוטר.
במה יעבוד?
בסוף יש כבוד!
אבירם שלנו הפך לשוטר.

איזה חמשיר, חזק ביותר.

 

[עכביש]

במכות הכל תמיד פותר,
בועט יורק נושך סוטר.
במה יעבוד?
בסוף יש כבוד!
אבירם שלנו הפך לשוטר.

חםשיר

 

[שרה מגן]

חורז חמשיר השורות
ראשונה, שניה, חמישית - חברות.
ויש לזה האופן,
כאילו איזה צופן,
לגלגל יצירות עליזות וצעירות.

 

[RACHELIZ]

חבר'ה, אתם מוכשרים!

 

[עכביש]

שיר מלא חום.

"לָמָּה תָּמִיד תְּגוּבוֹת נִמְחָקוֹת"
"לָמָּה קוֹל צְעָקוֹת נֶחֱנָקוֹת"
טְעָנוֹת מַשְׁמִיעַ/ה
מְרִירוּת מַטְמִיעַ/ה
לָמָּה בְּנִימוּס אִם אֶפְשָׁר בְּמַכּוֹת

חוֹפֵן בְּלוֹרִית מוּל מַרְאַת קוֹמוּנָה
שׁוֹקֵל לַחֲרֹשׁ אֶת מֶרְחֲבֵי חַלְדּוּדְנָא
מְתַכְלֵל שִׁקּוּלִים
מְתַכְנֵן עִקּוּלִים
לוֹקֵחַ בְּחֶשְׁבּוֹן - הַשְׁלָכוֹת קוֹרוֹנָה

מִתְלַמֵּד, לוֹמֵד מֵהַמֵּ"ם, מְהַנְהֵן
רוֹאֶה אֵיךְ נוֹצָר הֲיֵשׁ מִן הָאֵין
זוֹ חֶלְקַת אֵלוֹ-הִים
חֳמָרִים עִלָּאִיִּים
עוֹמֵד הָלּוּם, נִדְהָם, לְהַאֲמִין מְמָאֵן

שׁוֹתֵק, לֹא רוֹצֶה בְּכֹחַ לִבְעֹט.
לֹא רַק עַתָּה. בְּכָל הָעִתּוֹת!
אַך הוֹדָעוֹת חוֹרְגוֹת
דִּיּוּנִים וּגְרִירוֹת
הֵם שְׁאֵלָה שֶׁל לִהְיוֹת אוֹ לֹא לִהְיוֹת

אֵין בַּתָּכְנִית מַשֶּׁהוּ אַחֵר לְהַחֲלִיט
וּדְעוּ, כִּי רַק בַּמַּתְכֹּנֶת הַנּוֹכְחִית
מְחִיקוֹת וּנְעִילוֹת
מִסְּנוֹבִּים וְהִלּוֹת
מֻרְגָּשִׁים כִּמְעַט רַק בַּתַּחְתִּית

אִם נַרְפֶּה, נְשַׁחְרֵר אֶת הַקְּצָווֹת
יִרְבּוּ יִשְׂתָּרְגוּ מְאֹד כְּעָבוֹת
יִוָּצֵר הֶכְרֵחַ
לְהַפְעִיל יוֹתֵר כּוֹחַ
יִהְיֶה פֹּה בְּלִיל שֶׁל שְׂנָאוֹת וַאֲהָבוֹת

נִנְשֹׁם עָמֹק, מֵדִיטַצְיָה. נַעֲבֹר מוֹטַצְיָה
נִשְׁלַח רָחוֹק אֶת אֲדוֹן אֲמַצְיָה
הַכּוֹס מְלֵאָה
הָרוּחַ לֹא כְּלוּאָה
כֹּה דְּבָרַי הַאוֹבְּיֶקְטִיבִיִּים. גְּרַסְיַּאס.

 

[stars]

שיר מלא חום.

"לָמָּה תָּמִיד תְּגוּבוֹת נִמְחָקוֹת"
"לָמָּה קוֹל צְעָקוֹת נֶחֱנָקוֹת"
טְעָנוֹת מַשְׁמִיעַ/ה
מְרִירוּת מַטְמִיעַ/ה
לָמָּה בְּנִימוּס אִם אֶפְשָׁר בְּמַכּוֹת

חוֹפֵן בְּלוֹרִית מוּל מַרְאַת קוֹמוּנָה
שׁוֹקֵל לַחֲרֹשׁ אֶת מֶרְחֲבֵי חַלְדּוּדְנָא
מְתַכְלֵל שִׁקּוּלִים
מְתַכְנֵן עִקּוּלִים
לוֹקֵחַ בְּחֶשְׁבּוֹן - הַשְׁלָכוֹת קוֹרוֹנָה

מִתְלַמֵּד, לוֹמֵד מֵהַמֵּ"ם, מְהַנְהֵן
רוֹאֶה אֵיךְ נוֹצָר הֲיֵשׁ מִן הָאֵין
זוֹ חֶלְקַת אֵלוֹ-הִים
חֳמָרִים עִלָּאִיִּים
עוֹמֵד הָלּוּם, נִדְהָם, לְהַאֲמִין מְמָאֵן

שׁוֹתֵק, לֹא רוֹצֶה בְּכֹחַ לִבְעֹט.
לֹא רַק עַתָּה. בְּכָל הָעִתּוֹת!
אַך הוֹדָעוֹת חוֹרְגוֹת
דִּיּוּנִים וּגְרִירוֹת
הֵם שְׁאֵלָה שֶׁל לִהְיוֹת אוֹ לֹא לִהְיוֹת

אֵין בַּתָּכְנִית מַשֶּׁהוּ אַחֵר לְהַחֲלִיט
וּדְעוּ, כִּי רַק בַּמַּתְכֹּנֶת הַנּוֹכְחִית
מְחִיקוֹת וּנְעִילוֹת
מִסְּנוֹבִּים וְהִלּוֹת
מֻרְגָּשִׁים כִּמְעַט רַק בַּתַּחְתִּית

אִם נַרְפֶּה, נְשַׁחְרֵר אֶת הַקְּצָווֹת
יִרְבּוּ יִשְׂתָּרְגוּ מְאֹד כְּעָבוֹת
יִוָּצֵר הֶכְרֵחַ
לְהַפְעִיל יוֹתֵר כּוֹחַ
יִהְיֶה פֹּה בְּלִיל שֶׁל שְׂנָאוֹת וַאֲהָבוֹת

נִנְשֹׁם עָמֹק, מֵדִיטַצְיָה. נַעֲבֹר מוֹטַצְיָה
נִשְׁלַח רָחוֹק אֶת אֲדוֹן אֲמַצְיָה
הַכּוֹס מְלֵאָה
הָרוּחַ לֹא כְּלוּאָה
כֹּה דְּבָרַי הַאוֹבְּיֶקְטִיבִיִּים. גְּרַסְיַּאס.

וואו! זה כישרון!
(לא יודע אם לגמרי עונה על כל כללי החמשיר, אבל השיר מצד עצמו, פצצה!)

 

[עכביש]

עונה על כל כללי החמשיר

המטרה כותשת את האמצעים

 

[וי שלוק]

שיר מלא חום.

"לָמָּה תָּמִיד תְּגוּבוֹת נִמְחָקוֹת"
"לָמָּה קוֹל צְעָקוֹת נֶחֱנָקוֹת"
טְעָנוֹת מַשְׁמִיעַ/ה
מְרִירוּת מַטְמִיעַ/ה
לָמָּה בְּנִימוּס אִם אֶפְשָׁר בְּמַכּוֹת

חוֹפֵן בְּלוֹרִית מוּל מַרְאַת קוֹמוּנָה
שׁוֹקֵל לַחֲרֹשׁ אֶת מֶרְחֲבֵי חַלְדּוּדְנָא
מְתַכְלֵל שִׁקּוּלִים
מְתַכְנֵן עִקּוּלִים
לוֹקֵחַ בְּחֶשְׁבּוֹן - הַשְׁלָכוֹת קוֹרוֹנָה

מִתְלַמֵּד, לוֹמֵד מֵהַמֵּ"ם, מְהַנְהֵן
רוֹאֶה אֵיךְ נוֹצָר הֲיֵשׁ מִן הָאֵין
זוֹ חֶלְקַת אֵלוֹ-הִים
חֳמָרִים עִלָּאִיִּים
עוֹמֵד הָלּוּם, נִדְהָם, לְהַאֲמִין מְמָאֵן

שׁוֹתֵק, לֹא רוֹצֶה בְּכֹחַ לִבְעֹט.
לֹא רַק עַתָּה. בְּכָל הָעִתּוֹת!
אַך הוֹדָעוֹת חוֹרְגוֹת
דִּיּוּנִים וּגְרִירוֹת
הֵם שְׁאֵלָה שֶׁל לִהְיוֹת אוֹ לֹא לִהְיוֹת

אֵין בַּתָּכְנִית מַשֶּׁהוּ אַחֵר לְהַחֲלִיט
וּדְעוּ, כִּי רַק בַּמַּתְכֹּנֶת הַנּוֹכְחִית
מְחִיקוֹת וּנְעִילוֹת
מִסְּנוֹבִּים וְהִלּוֹת
מֻרְגָּשִׁים כִּמְעַט רַק בַּתַּחְתִּית

אִם נַרְפֶּה, נְשַׁחְרֵר אֶת הַקְּצָווֹת
יִרְבּוּ יִשְׂתָּרְגוּ מְאֹד כְּעָבוֹת
יִוָּצֵר הֶכְרֵחַ
לְהַפְעִיל יוֹתֵר כּוֹחַ
יִהְיֶה פֹּה בְּלִיל שֶׁל שְׂנָאוֹת וַאֲהָבוֹת

נִנְשֹׁם עָמֹק, מֵדִיטַצְיָה. נַעֲבֹר מוֹטַצְיָה
נִשְׁלַח רָחוֹק אֶת אֲדוֹן אֲמַצְיָה
הַכּוֹס מְלֵאָה
הָרוּחַ לֹא כְּלוּאָה
כֹּה דְּבָרַי הַאוֹבְּיֶקְטִיבִיִּים. גְּרַסְיַּאס.

וואוו, וואוו, מדהים! כולנו נריע
למנהל שעל כף, כולנו מכריע
כישרון אדיר
מוכשר נדיר
תמחק בהנאה, אנחנו לא נפריע

המטרה כותשת את האמצעים

תכתוש כלל ותרמוס הילך
הרי גדר פורץ המלך
תשבור, תנתץ
תכתות, תנפץ
עליך איש לא ילכלך!

 

[שרה מגן]

כמה ישנים שמצאתי,
כאופן לא פרובלמטי,
להגיש תמיכה.
או מילת תוכחה.
ללא שובל טראומטי.

--

אל תרכין ראשך או תמצמץ,
אל מול בלון שהתפוצץ,
את ראשך - הגבה,
מעל ענן שהתעבה,
שם תראה כוכב, לך קורץ נוצץ.

--

רגשות מירמור אינם דבר אהוד,
הם כמסמר ישן חלוד,
ברח מהם ונוס,
גם אם קיבלת – טטנוס,
שמא את ליבך, אחד מהם יצוד.

--

מביקורת, אל נא תיבהל,
גם אם היא כדודה יעל,
מחטטת בנשמה,
ואצבעה מאשימה,
וכשתצא גדול, תקרא לה עזריאל.

--

העוגה בבר כה קורצת,
עטורת קצפות ונוצצת,
קול אחד, אחד ודי,
קול שני לא כדאי,
החצאית עוד מעט מתפוצצת.

--

מי שסגור עם עצמו,
מי שנהיר לו עולמו,
לא מחפש גיבוי,
או חברה לעיבוי,
הפנימיות, היא לו לדינמו.

--

כשטפיפות רגלים קטנטנות,
בשעת ערב מופיעות,
רק כוס של מים.
מבקשים אחד ושניים.
ורוצה את למלאות את כוסם בים דמעות.

 

[וי שלוק]

ורוצה את למלאות את כוסם בים דמעות.

של אהבה.

 

[שרה מגן]

של אהבה.

זו מילה של דריכה,
מקטינה, מחשיכה,
לאישה עייפה,
הזקוקה לתרופה,
של חיוך ומילה של תמיכה.
--
לא סותר אהבה,
רק מביע מצבה,
יגע וסחוט,
לאחר ליהטוט,
ויום עמוס בתנובה.

 

[וי שלוק]

זו מילה של דריכה,

חלילה לי מככה.

מקטינה, מחשיכה,

התביישתי, חסמתי מסיכה.

על כל פנים -
סליחה, מחילה.
לא התכוונתי!!!