מוריק-מריק-מרוקן; מקנן-מקונן

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
קצת סדר בדברים:
מוריק - שורש יר"ק, בנין הפעיל - חבר של מאדים (לא הכוכב), מכחיל, מצהיב, אבל בצבע ירוק.
מריק - שורש רי"ק, בנין הפעיל - היפוכו של 'ממלא': עושה ריק (ואין משמעו יורק, כפי ששכבות מסוימות רגילות להשתמש בפועל 'מריק' - שכן לירוק זה משורש יר"ק בבנין פעל)
וחברו של מריק הוא 'מרוקן', בבנין פיעל, שורש תנייני הנגזר מ'ריקן', ומשמעותו דומה. במקרא להריק משמש לחפץ שאותו מוציאים מן הכלי, כמו: 'אריק חרבי' - הנדן מתרוקן מן החרב המורקת ממנו. לעומת זאת - לרוקן מרוקנים את הכלי שבו היו דברים שהוצאו ממנו ומשאירים אותו ריקן.

וכעת לקינות ולקינים...
גם מקונן וגם מקנן הם משורש קנ"ן בבנין פיעל, אלא שמקונן ניטה על דרך הכפולים ומקנן על דרך השלמים, ויש ביניהם הבדל משמעות:
מקונן הוא משמיע קינות,
מקנן - בונה קן ויושב בו לדגור על ביצים או לטפל בגוזלים.
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
יישר כח, ואשלים:
מריק - שורש רי"ק, בנין הפעיל - היפוכו של 'ממלא': עושה ריק (ואין משמעו יורק, כפי ששכבות מסוימות רגילות להשתמש בפועל 'מריק' - שכן לירוק זה משורש יר"ק בבנין פעל)
א. "שכבות מסוימות"? וואס די פשאט? אני בכל אופן לא רגיל לשמוע "מריק" במשמעות יורק, אבל ניתן ללמד עליהם זכות, שהיורק הריהו מריק את תכולת פיו החוצה.
ב. במקרא ובש"ס השתמשו בפועל רַק/ רָקַק מגזרת הכפולים (וכי יָרֹק הזב בטהור, "מכלימות וָרֹק", "חלצה ורקקה", "רָקַק והגיע בו רֻקּוֹ"), אך יש פעמים נדירות במקרא ("ואביה ירק ירק בפניה", "וירקה בפניו") שהרקיקה נראית כשורש י.ר.ק, ומשום מה דוקא שורש זה נכנס לעברית המדוברת.
וכעת לקינות ולקינים...
גם מקונן וגם מקנן הם משורש קנ"ן בבנין פיעל, אלא שמקונן ניטה על דרך הכפולים ומקנן על דרך השלמים, ויש ביניהם הבדל משמעות:
מקונן הוא משמיע קינות,
אם כן איך בקִינָה אין דגש? למה לא לומר שזה קו"נ/קי"נ?
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
יישר כח, ואשלים:

א. "שכבות מסוימות"? וואס די פשאט? אני בכל אופן לא רגיל לשמוע "מריק" במשמעות יורק, אבל ניתן ללמד עליהם זכות, שהיורק הריהו מריק את תכולת פיו החוצה.
ב. במקרא ובש"ס השתמשו בפועל רַק/ רָקַק מגזרת הכפולים (וכי יָרֹק הזב בטהור, "מכלימות וָרֹק", "חלצה ורקקה", "רָקַק והגיע בו רֻקּוֹ"), אך יש פעמים נדירות במקרא ("ואביה ירק ירק בפניה", "וירקה בפניו") שהרקיקה נראית כשורש י.ר.ק, ומשום מה דוקא שורש זה נכנס לעברית המדוברת.

אם כן איך בקִינָה אין דגש? למה לא לומר שזה קו"נ/קי"נ?
צודק! אכן קינה שורש קו"ן והיתה זו פליטת ... נו, פליטת מחשבה שלי.
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
דוגרים על ביצים, או דוגרים לגוזלים?
יש מקור לדגירה על ביצים?
קֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד (ירמיה יז, יא)
רש"י: דגר. ציפצוף שמצפצף העוף בקולו למשוך אפרוחין אחריו
מצודות: דגר. ענין צפצוף העוף להמשיך האפרוחים אחריו כמו ודגרה בצלה (ישעיה לד)
מלבי"ם:קורא אשר הוא דגר ולא ילד שדרכו לישב על ביצים ואפרוחים של אחרים אשר לא ילדם
מלבי"ם באור המלות: דגר. קיבוץ העוף את אפרוחיה, ודגרה בצלה (ישעיה ל''ד ט''ו)
הפלא ופלא - רק המלבי"ם בפירושו כולל בדגירה את עניין הישיבה על ביצים - רש"י ומצודות מפרשים בדגירה כינוס האפרוחים/גוזלים באמצעות צפצוף. ולמרבה הפלא - בביאור המילות הוא חוזר ומבאר כרש"י וכמצודות. איך זה מתיישב?
בשימוש השפה היום דגירה היינו ישיבת העוף על הביצים עד שיבקעו האפרוחים.
 

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
קֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד (ירמיה יז, יא)
רש"י: דגר. ציפצוף שמצפצף העוף בקולו למשוך אפרוחין אחריו
מצודות: דגר. ענין צפצוף העוף להמשיך האפרוחים אחריו כמו ודגרה בצלה (ישעיה לד)
מלבי"ם:קורא אשר הוא דגר ולא ילד שדרכו לישב על ביצים ואפרוחים של אחרים אשר לא ילדם
מלבי"ם באור המלות: דגר. קיבוץ העוף את אפרוחיה, ודגרה בצלה (ישעיה ל''ד ט''ו)
הפלא ופלא - רק המלבי"ם בפירושו כולל בדגירה את עניין הישיבה על ביצים - רש"י ומצודות מפרשים בדגירה כינוס האפרוחים/גוזלים באמצעות צפצוף. ולמרבה הפלא - בביאור המילות הוא חוזר ומבאר כרש"י וכמצודות. איך זה מתיישב?
בשימוש השפה היום דגירה היינו ישיבת העוף על הביצים עד שיבקעו האפרוחים.
כנראה לא הבהרתי מספיק את השאלה :(
לזה בדיוק היתה כוונתי (חוץ מהמלבי"ם שלא ידעתי) -
האם יש מקור לדגירה כמו שמשתמשים בה היום?
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
כנראה לא הבהרתי מספיק את השאלה :(
לזה בדיוק היתה כוונתי (חוץ מהמלבי"ם שלא ידעתי) -
האם יש מקור לדגירה כמו שמשתמשים בה היום?
הבנתי את שאלתך. זכורני כשלמדנו את הפסוק הנ"ל בירמיה (ובכל שנה בהפטרה של בחוקותי, כולל בשבת שעברה) הצטייר לי הקורא יושב על הביצים של צפורים זרות, והיתה לי כעת הפתעה רבתי לראות את הפירוש של צפצוף לאפרוחים כדגירה. משחר ילדותי, כשהיו בסביבתי תרנגולות הרובצות על ביציהן, קראנו להן 'דוגרות'.
חיפשתי כעת ב'אבן שושן' - הוא בד"כ נותן מקור למשמעויות של המלים - וב'דגר' הוא מביא רק את המשמעות של רביצה על ביצים לצורך חימומן. כמקור הוא מביא את השורש הארמי דגר במשמעות של איסוף וקיבוץ, אבל אינו מסביר את הקשר למשמעות השונה בעברית. מוזר.
 

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
משחר ילדותי, כשהיו בסביבתי תרנגולות הרובצות על ביציהן, קראנו להן 'דוגרות'.
אמנם לא היו בסביבתי האורבנית תרנגולות, אבל גם אצלנו זה היה הפירוש המילולי של דגירה. אפילו היה 'דוגר' על הביצים ככינוי לשחקני 'בונקר' במשחקים שונים. עד שלמדתי ישעיהו, שם הפירוש כקריאה די מוכרח - "ותמלט ובקעה ודגרה בצילה" - קודם בקיעה ואחר כך דגירה.
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
אמנם לא היו בסביבתי האורבנית תרנגולות, אבל גם אצלנו זה היה הפירוש המילולי של דגירה. אפילו היה 'דוגר' על הביצים ככינוי לשחקני 'בונקר' במשחקים שונים. עד שלמדתי ישעיהו, שם הפירוש כקריאה די מוכרח - "ותמלט ובקעה ודגרה בצילה" - קודם בקיעה ואחר כך דגירה.
זהו, שמשום מה דלגו אצלנו על הפרק ההוא (ועל עוד כמה) בישעיה... רצו להספיק את ה'נחמתות' ולא היה זמן. ואמנם התיישבתי בדעתי לחזור על כל הנביאים והכתובים לכל הפחות עם רש"י, אבל נתקעתי די בהתחלה.
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
אי אפשר לומר לא נכונה, כי עובדה שהמלבי"ם בפירוש העניין (לא בבאור המלות) מזכיר במפורש ישיבה על ביצים. רק נפלא בעיני מנין זה הגיע. אפילו רד"ק בספר השרשים מסביר 'דגר' - עניין אסיפה וקיבוץ.
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
יישר כח, ואשלים:

א. "שכבות מסוימות"? וואס די פשאט? אני בכל אופן לא רגיל לשמוע "מריק" במשמעות יורק, אבל ניתן ללמד עליהם זכות, שהיורק הריהו מריק את תכולת פיו החוצה.
ב. במקרא ובש"ס השתמשו בפועל רַק/ רָקַק מגזרת הכפולים (וכי יָרֹק הזב בטהור, "מכלימות וָרֹק", "חלצה ורקקה", "רָקַק והגיע בו רֻקּוֹ"), אך יש פעמים נדירות במקרא ("ואביה ירק ירק בפניה", "וירקה בפניו") שהרקיקה נראית כשורש י.ר.ק, ומשום מה דוקא שורש זה נכנס לעברית המדוברת.
מרוב תדהמה על השגיאה שיצאה תחת ידי לא התיחסתי להערותיך ולתוספותיך המחכימות.
א. במו אזני שמעתי תלמידים משכונות הדרום בת"א (לפני כחמשים שנה...) מתלוננים: הוא הריק עלי! והם לא המציאו את זה בעצמם - כך דיברו אצלם בבית.
ב. יש כמה וכמה שורשים שיש להם שתי אותיות משותפות ויש ביניהם קרבה או זהות במשמעות. כיו"ב יל''ך והל''ך, טו''ב ויט''ב, רב"ה ורב"ב ויש עוד הרבה, אלא שראשי עלי סחרחר וכל המלים המבוקשות מתעופפות מתוכו החוצה מכוח חוק הצנטריפוגה...
כמדומני ש'יר"ק' השתרש בשפה המדוברת כדי לבדל את 'רק' (רקק) מ'אך ורק'. ואגב, שם הפועל 'לירֹק' או 'לירַק' הוא בלי ספק משורש יר"ק, ואילו שם הפועל של רק"ק הוא 'לָרֹק', בקמץ בלמ"ד, כשזה ע"ד הכפולים, ולרקוק כשזה ע"ד השלמים. כמו"כ בהקבלה - יש יריקה ויש רקיקה.
 
נערך לאחרונה ב:

חני גרינשטיין

משתמש סופר מקצוען
קֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד (ירמיה יז, יא)
רש"י: דגר. ציפצוף שמצפצף העוף בקולו למשוך אפרוחין אחריו
מצודות: דגר. ענין צפצוף העוף להמשיך האפרוחים אחריו כמו ודגרה בצלה (ישעיה לד)
מלבי"ם:קורא אשר הוא דגר ולא ילד שדרכו לישב על ביצים ואפרוחים של אחרים אשר לא ילדם
מלבי"ם באור המלות: דגר. קיבוץ העוף את אפרוחיה, ודגרה בצלה (ישעיה ל''ד ט''ו)
הפלא ופלא - רק המלבי"ם בפירושו כולל בדגירה את עניין הישיבה על ביצים - רש"י ומצודות מפרשים בדגירה כינוס האפרוחים/גוזלים באמצעות צפצוף. ולמרבה הפלא - בביאור המילות הוא חוזר ומבאר כרש"י וכמצודות. איך זה מתיישב?
בשימוש השפה היום דגירה היינו ישיבת העוף על הביצים עד שיבקעו האפרוחים.
לא רק מלבי''ם מזכיר ישיבה על הביצים

רד"ק:
קורא דגר - לפי שאמר "לתת לאיש" (לעיל , י) ,
אמר: אל תתמה על הרשע שהוא מצליח בנכסים ,
איך לא יתן לו האל כדרכיו?! תדע כי הרשע , שאין עשרו במשפט , לא יעמד לו ,
אלא יצא מידו בחצי ימיו. והמשילו לקורא - והוא עוף שקורין בלעז 'פרדיז' ,
והוא רובץ על ביצי עוף אחר ומחמם אותם;
והבצים ההם , כשיבקעו ויצאו האפרוחים , לא יהיו כמו בניו , שילכו אחריו ,
אלא יעזבוהו ולא יכירוהו , אלא אחרי מי שהיא להם אֵם.


ר' יוסף כספי:
קורא דגר - זה גזרה אחת , נושאה קורא , והוא ה'פרדיץ' (בלעז); ונשואה -
דגר , כטעם "ודגרה" (יש' לד , טו). וענין זה העוף ,
שהוא לפעמים מחמם הבצים ואחר הוא הולך ומניחם לאבוד.
וכן הוא ענין עושה עושר ולא במשפט;
וטעם זה , כאלו אמר: כקורא.
בחצי - לאו דוקא.
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
תודה רבה על מראי המקומות.
מעניין שבספר השרשים שלו אין הרד"ק מזכיר אפילו ברמז את עניין הרביצה על ביצים בשורש 'דגר'.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ב'

ט בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ:י בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ:יא בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ:יב בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:יג בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ:יד בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן:טו בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ:טז בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ:
נקרא  5  פעמים

לוח מודעות

למעלה