דרושה עזרה במציאת מקור.

טראכטער

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
שלום לכל החברים החשובים דמתא.

בהודעה הבאה אצרף קטע מספר שאני עובד עליו כרגע. הוא מביא רעיון מסוים בשם 'החוקרים התורניים', שעיקרו הוא שלש סיבות לנטיות האדם ותכונותיו. 1. החברה 2. מזל האדם 3. הוריו מולידיו.
עכשיו כך - הסיבות הללו לכשעצמן ברורות וידועות, והמחבר בעצמו מביא להן מקורות. השאלה שלי היא: האם מישהו מכם יכול להצביע על מקור שיכול להכלל תחת ההגדרה הזו, או סתם מקור מספיק קדום [עד שנת ת"ק נניח] שמביא את כל הנ"ל גם יחד, תחת אותה כותרת פחות או יותר?
מטבע הדברים די קשה למצוא את הנ"ל בחיפושים רגילים, כי אין כמעט מילות מפתח שאפשר לבודד ולהכניס למחרוזת החיפוש.

אודה לכל עזרה.
 

טראכטער

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
אמנם נ"ל לפרש על פי מה שכתבו החוקרים התורניים הלא בספרתם, כי האדם בטבעו נוטה בפעולותיו ומדותיו לטוב ולהפכו לאחת משלש סיבות. הסיבה האחת היא ממה שיקנה האדם קנין בנפשו מחברת האנשים אשר הורגל עמהם, כי ילמוד ממעשיהם ומדותיהם בהתמדת השתתפו עמהם ועמדו בחברתם, עד שלזה באה אלינו האזהרה מחכמינו הקדושים במוסרם (אבות פ"א מ"ז) הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע, ובהפכו אמרו (שם מ"ד) יהי ביתך בית ועד לחכמים והוי מתאבק בעפר רגליהם, והיא גם כן מצות עשה ממנין תרי"ג להדבק בחכמים ותלמידיהם (רמב"ם הל' דעות פ"ו ה"ב), והכל הוא לבעבור כי האדם מעותד בטבעו לקבל בנפשו נטיה אל המדות והמעשים והפעולות אשר יתנהגו בהם אנשי חברתו אשר יתחבר עמהם .

הסיבה השנית הוא מפאת הוראת הכוכב והמזל אשר בו יצא לאויר העולם או אשר בו נוצר בבטן אמו, כי כפי מצב הכוכבים והמזלות בעת יצירתו או בעת הולדו הנה ככה יתהווה בו כח שמיימי לנטות במדותיו כפי מה שיחייב המזל ההוא, והוא מפאת ההתמזגות אשר בכוחותיו הנפשיות שהם מושפעים כפי העת מצבא השמים ומשטריהם, וגם דעת רבותינו הקדושים בתלמוד מסכים לזה, הנה אמרו בפרק מי שהחשיך (שבת קנו.) האי מאן דבמאדים אומנא או טבחא , וכדומה הרבה דברים אשר חשבו רז"ל שהם תלויים בהוראת המזל שנולד בו.

הסיבה השלישית הוא ממה שהוטבע בו מהכוחות והמדות שבנפש מולידיו, כי כפי מה שיהיה במולידיו מהמדות המעולות או הפחותות ככה הם משפיעים ומטביעים בצאצאי מעיהם, כי נודע כי כל המוליד מוליד בדומה לו , כמו שלא יתהווה מזרע השור פרד וסוס , ולזה הזהירונו חז"ל (פסחים מט.) ישא בת תלמיד חכם ולהשיא בתו לתלמיד חכם, כי זה סיבה עצמיית לשיהיו בניו גם כן תלמידי חכמים.
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
אמנם נ"ל לפרש על פי מה שכתבו החוקרים התורניים הלא בספרתם, כי האדם בטבעו נוטה בפעולותיו ומדותיו לטוב ולהפכו לאחת משלש סיבות. הסיבה האחת היא ממה שיקנה האדם קנין בנפשו מחברת האנשים אשר הורגל עמהם, כי ילמוד ממעשיהם ומדותיהם בהתמדת השתתפו עמהם ועמדו בחברתם, עד שלזה באה אלינו האזהרה מחכמינו הקדושים במוסרם (אבות פ"א מ"ז) הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע, ובהפכו אמרו (שם מ"ד) יהי ביתך בית ועד לחכמים והוי מתאבק בעפר רגליהם, והיא גם כן מצות עשה ממנין תרי"ג להדבק בחכמים ותלמידיהם (רמב"ם הל' דעות פ"ו ה"ב), והכל הוא לבעבור כי האדם מעותד בטבעו לקבל בנפשו נטיה אל המדות והמעשים והפעולות אשר יתנהגו בהם אנשי חברתו אשר יתחבר עמהם .

הסיבה השנית הוא מפאת הוראת הכוכב והמזל אשר בו יצא לאויר העולם או אשר בו נוצר בבטן אמו, כי כפי מצב הכוכבים והמזלות בעת יצירתו או בעת הולדו הנה ככה יתהווה בו כח שמיימי לנטות במדותיו כפי מה שיחייב המזל ההוא, והוא מפאת ההתמזגות אשר בכוחותיו הנפשיות שהם מושפעים כפי העת מצבא השמים ומשטריהם, וגם דעת רבותינו הקדושים בתלמוד מסכים לזה, הנה אמרו בפרק מי שהחשיך (שבת קנו.) האי מאן דבמאדים אומנא או טבחא , וכדומה הרבה דברים אשר חשבו רז"ל שהם תלויים בהוראת המזל שנולד בו.

הסיבה השלישית הוא ממה שהוטבע בו מהכוחות והמדות שבנפש מולידיו, כי כפי מה שיהיה במולידיו מהמדות המעולות או הפחותות ככה הם משפיעים ומטביעים בצאצאי מעיהם, כי נודע כי כל המוליד מוליד בדומה לו , כמו שלא יתהווה מזרע השור פרד וסוס , ולזה הזהירונו חז"ל (פסחים מט.) ישא בת תלמיד חכם ולהשיא בתו לתלמיד חכם, כי זה סיבה עצמיית לשיהיו בניו גם כן תלמידי חכמים.
נראה שבעקרון הכוונה היתה ל'חוקרים' נטו, אלא שמישהו היה דחוף לו להוסיף 'החוקרים התורניים'...
עד הדור האחרון לא היה מוכר מושג כזה של 'חוקר תורני'.
 

תא חזי

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
שלום לכל החברים החשובים דמתא.

בהודעה הבאה אצרף קטע מספר שאני עובד עליו כרגע. הוא מביא רעיון מסוים בשם 'החוקרים התורניים', שעיקרו הוא שלש סיבות לנטיות האדם ותכונותיו. 1. החברה 2. מזל האדם 3. הוריו מולידיו.
עכשיו כך - הסיבות הללו לכשעצמן ברורות וידועות, והמחבר בעצמו מביא להן מקורות. השאלה שלי היא: האם מישהו מכם יכול להצביע על מקור שיכול להכלל תחת ההגדרה הזו, או סתם מקור מספיק קדום [עד שנת ת"ק נניח] שמביא את כל הנ"ל גם יחד, תחת אותה כותרת פחות או יותר?
מטבע הדברים די קשה למצוא את הנ"ל בחיפושים רגילים, כי אין כמעט מילות מפתח שאפשר לבודד ולהכניס למחרוזת החיפוש.

אודה לכל עזרה.
הרעיון שציינת הוא, כמדומני, אבן יסוד בפסיכואנליזה של פרויד.
בשנים האחרונות נכתבו כמה ספרים המשווים (כביכול) בין תורת החסידות (בפרט ברסלב/חב"ד) לבין התיאוריות של פרויד.
חפש שם, בטח תצליח לגרד איזה פשעט'ל שיסביר את זה איכשהו.

בכל מקרה - ביסוד העניין לכשעצמו, לפחות 2 מתוך 3 הסיבות שציינת (מזל האדם והוריו מולידיו) נידונו באריכות וביחד בכתבי האר"י, הן בעץ חיים והן בשער הגלגולים. והסיבה הראשונה שהיא החברה - רמב"ם מפורש בהלכות דעות.
שא ברכה.
 

קנקן חדש

משתמש פעיל
עריכה תורנית
נראה שבעקרון הכוונה היתה ל'חוקרים' נטו, אלא שמישהו היה דחוף לו להוסיף 'החוקרים התורניים'...
עד הדור האחרון לא היה מוכר מושג כזה של 'חוקר תורני'.
המושג 'חוקר תורני' עתיק יומין, אלא שהוא מוכר יותר בשם 'ספרי המחקר', ואכן 'חקירה' - כפי שהיא מוגדרת בספרות התורנית מקורה בחכמת אומות העולם, אלא שגדולי ישראל בדורות עברו השתמשו בה "להיות לה [- לתורה] לרקחות וטבחות" כלשון הרמב"ם באגרתו, וגדולי ישראל הללו נקראים 'החוקרים התורניים', ודו"ק.
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
המושג 'חוקר תורני' עתיק יומין, אלא שהוא מוכר יותר בשם 'ספרי המחקר', ואכן 'חקירה' - כפי שהיא מוגדרת בספרות התורנית מקורה בחכמת אומות העולם, אלא שגדולי ישראל בדורות עברו השתמשו בה "להיות לה [- לתורה] לרקחות וטבחות" כלשון הרמב"ם באגרתו, וגדולי ישראל הללו נקראים 'החוקרים התורניים', ודו"ק.
המושג חוקר [פילוסוף] אכן עתיק יומין, ו'ספרי המחקר' הם ספרי פילוסופיה או כאלו שדומים לה, אבל לא תמצא מישהו שקורא לרמב"ם 'החוקר התורני' למרות שהוא היה פילוסוף והיה תורני.
כללו של דבר - נראה אם תמצא לי מישהו מלפני השואה שמזכיר את המושג 'חוקר תורני'.
 

טראכטער

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
בכל מקרה - ביסוד העניין לכשעצמו, לפחות 2 מתוך 3 הסיבות שציינת (מזל האדם והוריו מולידיו) נידונו באריכות וביחד בכתבי האר"י, הן בעץ חיים והן בשער הגלגולים. והסיבה הראשונה שהיא החברה - רמב"ם מפורש בהלכות דעות
תודה רבה.
כתבתי במפורש שהמקורות [הרבים] ידועים לי, ויש מקורות קדומים ממש (לדוגמא: לגבי הוריו מולידיו - ראה עדיות פ"ב מ"ט האב זוכה לבנו וכו', גם את הרמב"ם הנ"ל ציינתי). אני מחפש מישהו שהציג את הדברים בצורה דומה למש"כ המחבר.
בשנים האחרונות נכתבו כמה ספרים המשווים (כביכול) בין תורת החסידות (בפרט ברסלב/חב"ד) לבין התיאוריות של פרויד.
תוכל לתת שם של ספר לדוגמא?
נראה שבעקרון הכוונה היתה ל'חוקרים' נטו, אלא שמישהו היה דחוף לו להוסיף 'החוקרים התורניים'...
עד הדור האחרון לא היה מוכר מושג כזה של 'חוקר תורני'.
המחבר נפטר בשנת תרנ"ד...
להבנתי הוא מתכון לספרים המוכרים [בעגה החסידית של אותם ימים] כ'ספרי חקירה'. לדוגמא ס' המורה, הכוזרי, ס' העיקרים, וכיו"ב. כמו שכתב @קנקן חדש.
 

ספרא וסייפא

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
נראה שבעקרון הכוונה היתה ל'חוקרים' נטו, אלא שמישהו היה דחוף לו להוסיף 'החוקרים התורניים'...
עד הדור האחרון לא היה מוכר מושג כזה של 'חוקר תורני'.
בספרים אחרים קראו להם 'חוקרי בני עמנו', 'מחקרי בני עמנו', 'מחקרי החסידים'
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
כתבתי במפורש שהמקורות [הרבים] ידועים לי, ויש מקורות קדומים ממש (לדוגמא: לגבי הוריו מולידיו - ראה עדיות פ"ב מ"ט האב זוכה לבנו וכו', גם את הרמב"ם הנ"ל ציינתי). אני מחפש מישהו שהציג את הדברים בצורה דומה למש"כ המחבר.
ומנין שהמחבר לקח את דבריו ממקור אחד, ולא ליקט אותם משלושה מקורות שונים?
כפי שאפשר לראות בדבריו, הרמב"ם הוא מקור נאמן להשפעת החברה, אך לעומת זאת, הוא היה מתנגד חריף לאמונה בכוחות המזלות והכוכבים.
 

טראכטער

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
ומנין שהמחבר לקח את דבריו ממקור אחד, ולא ליקט אותם משלושה מקורות שונים?
כפי שאפשר לראות בדבריו, הרמב"ם הוא מקור נאמן להשפעת החברה, אך לעומת זאת, הוא היה מתנגד חריף לאמונה בכוחות המזלות והכוכבים.
אף אחד לא אמר, יכול בהחלט להיות, ולקחתי זאת בחשבון.
את הרמב"ם הוא [או מקור הדברים] מביא בתור חיזוק לעצם הרעיון, היינו לסיבה מסוימת זאת. זו לא סתירה שלדעת הרמב"ם סיבת המזל לא נכונה.
מלשון הציטוט ולפי איך שאני מכיר את סגנונו הוא כנראה כן ראה זאת בספר מסוים בצורה מסודרת, ולשם אני מנסה להגיע, לא ילך אז לא.
בינתיים מצאתי זאת בספר דברי חיים (שארין, פר' לך) ממש דברים כהוייתן, אלא שהספר נדפס בשנת תרל"ז [בוילנא] וקצת קשה לי להניח שאליו התכוין המחבר [החסידי].
 
נערך לאחרונה ב:

חכימא

משתמש פעיל
עריכה תורנית
בחיפוש פשוט למדי, לא יגעתי ומצאתי תוצאה זו.

ובכן, מקור הדברים הוא (כמעט כלשונו ממש) בספר 'בינה לעתים' ח"א דרוש ד' לשבת תשובה, עיי"ש.
 

טראכטער

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
בחיפוש פשוט למדי, לא יגעתי ומצאתי תוצאה זו.

ובכן, מקור הדברים הוא (כמעט כלשונו ממש) בספר 'בינה לעתים' ח"א דרוש ד' לשבת תשובה, עיי"ש.
תודה רבה, עזרת לי מאד.
אשמח לשמוע באיזו צורה ובאיזו תוכנה חיפשת. ייש"כ.
 

חכימא

משתמש פעיל
עריכה תורנית
יפה מאד!
אני הלכתי ישר על אוצר החכמה, ושם היה קשה מאד לברור את המוץ מהתבן.
אכן, לפעמים 'תפסת מרובה לא תפסת'...

ונהפוך הוא, חיפושים בסיסיים עדיף בDBS ובר אילן, כדי לא לטבוע בים שחת (בחפשך מחט שקאים).
חיפושים מורכבים ומקיפים יותר, מומלצים באוצה"ח ודומיו.
כנ"ל הק'.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט א'

א אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה:ב אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ:ג אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ:ד אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד:ה אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ:ו אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ:ז אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:ח אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:
נקרא  27  פעמים

לוח מודעות

למעלה