חיים של אחרים

[java]

אהבתי את הקונספט,
רק רציתי לוודא שהבנתי.
הפורמט הוא הודעות קצרות כדוגמת ווטסאפ, צאט וכו'?
כדאי שיהיה ברור.

 

[R DESIGN]

הפורמט הוא הודעות קצרות כדוגמת ווטסאפ, צאט וכו'?
כדאי שיהיה ברור.

זה לא ברור?

הקפדתי להשחיל אימוג'ים ע"מ להסיר כל ספק...

 

[RACHELIZ]

היי דני,
מצטערת, נראה שבסוף לא אוכל השבוע. בעוד יומיים אביגיל יוצאת מבית ההחלמה ומגיעה לאפרת, והערבים שלי תפוסים בלעזור לה להשיג עריסה, שידת החתלה וכורסא טובה לאביגיל, ובלארגן שם את הבית באופן כללי. אז נקבע לשבוע הבא?

איזה תירוץ...

ושוב פעם, מפריע לי שהם כל כך מהר עוזבים רגש שלילי ועוברים לחיובי.
לדוגמא כאן אצל דניאל:

דניאל:
מענין. בברית היה נראה שהנושא בנפשך, פתאום את דוחה את זה בשביל לעזור לאפרת?

דניאל:
כל הכבוד, שני. אני גם מעריך את זה, ומודה לך באופן אישי שאת עוזרת למשפחה של אבי

ואצל שני:

עד מתי תמשיך עם החוסר תפקוד הזה

אתה סתם נשאר לך באזור נוחות.

אז למה אתה לא אומר? יופי! ב"ה. אני ממש שמחה.

בגדול נראה שהיא לא נותנת מקום למה שקרה לדניאל, אבל במקביל היא כן מבינה את אפרת ואת הטרגדיה.

 

[אמא ומתכנתת]

בגדול נראה שהיא לא נותנת מקום למה שקרה לדניאל, אבל במקביל היא כן מבינה את אפרת ואת הטרגדיה.

אני התרשמתי שהיא בורחת לטרגדיה של אפרת, כדי לא להתעסק עם הבעיות שיש אצלה בבית.

 

[R DESIGN]

ושוב פעם, מפריע לי שהם כל כך מהר עוזבים רגש שלילי ועוברים לחיובי.
לדוגמא כאן אצל דניאל:


ואצל שני:

לגבי דניאל - אני שותקת. גזור ושמור להמשך.
לגבי שני - הוא כותב לה:

דניאל:
האמת שעשיתי את זה. אחרי הברית נסעתי להדסה.

אז לכן היא שמחה.
המילים "עשיתי את זה" "נסעתי להדסה" - לא ברורות דיים?
(אני שואלת, אני שואלת. משתדלת להיות צמודה לקוראים, לוודא שהכל מובן)

עריכה: אני אולי קצת נודניקית... אבל זה חשוב לי כדי לא לכתוב חידות.
מה הבנתם מהפרק הזה על דניאל? על מה הם מדברים? מה קרה פה בעצם?
ואם זה לא מובן - אז אשמח לשמוע גם את זה

 

[אשר שרבר]

נראה ל ברור (אבל רק למי שמכיר את הקונספט, לא בטוח שקהל היעד שלך מונח שם)
אולי כדאי לעצב את זה כך

 

[אמא ומתכנתת]

המילים "עשיתי את זה" "נסעתי להדסה" - לא ברורות דיים?

לי זה היה מאד ברור.

 

[R DESIGN]

נראה ל ברור (אבל רק למי שמכיר את הקונספט, לא בטוח שקהל היעד שלך מונח שם)
אולי כדאי לעצב את זה כך

עכשיו תורי לא להבין
אשמח לפירוט...

עריכה: אה, אתה מדבר לגבי הקונספט של הפרק. אתה מציע לעצב אותו גרפית. מענין. אשקול זאת.

ולשאלתי לגבי המלל עצמו?

 

[אמא ומתכנתת]

מה הבנתם מהפרק הזה על דניאל? על מה הם מדברים? מה קרה פה בעצם?
ואם זה לא מובן - אז אשמח לשמוע גם את זה

זה מה שאני הבנתי:
דניאל נמצא בטראומה בגלל הסיפור של אבי. הוא היה מטופל אצל פסיכולוג, אבל הרגיש שהוא לא עוזר לו, ולכן הפסיק את הטיפול.
שני מצפה שיתאושש, יחזור לעצמו, לעבודתו ככירורג בביה"ח הדסה, ולביתם.
אבל נראה שדניאל לא מעונין כל כך. לדעתי הוא רוצה לעבור לתחום המחקרי, כי הוא פוחד להמשיך לעבוד עם אנשים. עם חולים. להתעסק בחיי אדם. הוא מעדיף לעסוק במבחנות.

 

[RACHELIZ]

המילים "עשיתי את זה" "נסעתי להדסה" - לא ברורות דיים?

ברור שזה ברור, אבל עדיין זה קוטבי מידי...
אולי אני טועה...
לגבי דניאל, הוא פשוט צריך את הזמן שלו. ובגלל שלא מבינים ותומכים בו, ולא רק, אלא מאיצים בו, הכל לוקח הרבה יותר זמן.

אני מבינה שיש איזה "משהו" בקשר לדניאל שאת מנסה להעביר לנו, ואני, בכל אופן, לא קולטת...

 

[RACHELIZ]

מה שעוד, אני יכולה להבין מדוע לא ממשיך לעבוד, אבל אם הוא עזב את הבית, סימן שאין לו שם תמיכה...

 

[אשר שרבר]

ולשאלתי לגבי המלל עצמו?

ברור לגמרי

 

[RACHELIZ]

ברור שזה ברור, אבל עדיין זה קוטבי מידי...
אולי אני טועה...

חשבתי על זה שוב, אולי האימוג'י לא במקום...

 

[א-ירושלמית]

שני כל כך מרוכזת בעצמה ובצרכים שלה

היא פשוט לא רואה אחרים, צרכים ומצבים ממטר.
אוף עליה, נשמה טובה. מה קרה לה בדרך?

 

[שרה.]

אני חשבתי שהתכוונת לומר שדניאל לכתחילה לא רצה להיות רופא... והטראומה גרמה לו פשוט לחשוב עם עצמו מי הוא ולמה ולמי הוא עושה את מה שהוא עושה בחיים. ומתחיל לחשוב קצת על עצמו ועל הרצונות האמיתיים שלו.
לא?...

 

[שרה.]

יש לי הצעה איך להדגיש את הרעיון של וואטסאפ בפרק - במקום לכתוב בצורה כזו:

דניאל:
------
שני:
-------

אולי תעשי כך:

דניאל
-----
20:39 01.07

שני
-----
20:40 01.07

 

[מ"ם]

הודעה מאת @Ok - מירי טריטל


דבר ראשון הסיפור מרתק!!! משתבח מפרק לפרק ונוגע ללב ממש.

בקטנה - נראה לי שהאטימות של שני פתולוגית כבר, זה לא נשמע רק מידות רעות ואנוכיות.
אבל אולי בעצם כך את רוצה לאפיין אותה. (משום מה מרגיש לי שתכננת שהיא תהיה אשה קשה ואסרטיבית, ולא עם הפרעה אישיותית. לא יודעת למה נראה לי כך...)

 

[מכונתכתיבה]

כל הכבוד, שני. אני גם מעריך את זה, ומודה לך באופן אישי שאת עוזרת למשפחה של אבי

האם מסתתרת כאן ציניות רמוזה? אם כן הייתי מוותרת על האימוג'י המידי חביב הזה.
אולי אפילו משתמשת באימוג'י שיותר מבטא ציניות. אבל זו רק השערה שלי.
יש כאן תסביך עמוק בסיפור הזוגי שלהם....
שני מתפתלת רוצה לספר משהו אבל חוששת ובורחת למעגל העשייה המוכר והאהוב.
(גם אני לא הבנתי האם היא פוטרה או רק קיבלה שפכטל לא נעים ואמת מזוקקת לפנים)
לגבי דניאל- התקשיתי לפענח, האם הוא מצטער על ההחלטה דאז ללכת ללימודי רפואה (ואולי זו הייתה דחיפה של שני?) בגלל הטרגדיה?
אני חושבת שאת צריכה קצת לתת יותר בהירות בתמונה ולזרוק איזו עצם שמנה.
לא צריך לחשוף את כל הקלפים מספיקה חתיכת פאזל שתרום להבנתנו
מבחינה מגזרית- התקשיתי לשים אותם במקום כלשהוא (אולי אני סתם סטיגמתית) אבל כל ההתנהלות והסגנון נשמע יותר כמו דת"ל ולא חרדי.

באופן כללי סיפור מופלא ומרתק!!! אני ממש מחכה לכל פרק תודה.

 

[RACHELIZ]

או כך:

היי דני,
מצטערת, נראה שבסוף לא אוכל השבוע. בעוד יומיים אביגיל יוצאת מבית ההחלמה ומגיעה לאפרת, והערבים שלי תפוסים בלעזור לה להשיג עריסה, שידת החתלה וכורסא טובה לאביגיל, ובלארגן שם את הבית באופן כללי. אז נקבע לשבוע הבא?


​

מענין. בברית היה נראה שהנושא בנפשך, פתאום את דוחה את זה בשביל לעזור לאפרת?
​

כי אפרת חסרת אונים לחלוטין. אביגיל שבורה ו... זה מסובך. אז לפחות להקל עליהם בצד הטכני. אפרת לא מסוגלת לזה עכשיו, והיא ממש צריכה את העזרה שלי. היא, אגב, באמת מאד מעריכה ומודה לי על זה.​

כל הכבוד, שני. אני גם מעריך את זה, ומודה לך באופן אישי שאת עוזרת למשפחה של אבי ​

 

[א-ירושלמית]

בקטנה - נראה לי שהאטימות של שני פתולוגית כבר, זה לא נשמע רק מידות רעות ואנוכיות.
אבל אולי בעצם כך את רוצה לאפיין אותה. (משום מה מרגיש לי שתכננת שהיא תהיה אשה קשה ואסרטיבית, ולא עם הפרעה אישיותית. לא יודעת למה נראה לי כך...)

אני לא מצליחה להניח את האצבע על משהו מסויים. אם שני היתה אטומה פתולוגית עד כדי כך, הנישואין האלו לא היו מחזיקים מעמד עד האסון. עושה רושם שהאסון שחרר כמה שדים מהבקבוק, וכל אחד בוחר להתמודד באזור הנוחות שלו, בלי לצאת ממנו.