דרוש מידע טור בעיתון- נחלת מי?

מלפפון

משתמש סופר מקצוען
צר לי לומר, אבל בתור אחת שקוראת את רוב העיתונים, למרות שלא בצורה רציפה,
מתוך כל העיתונים יש אולי 2 טורים שמחדשים משהו, שמביאים אמירה מטלטלת וכו'.
רובם המוחלט בנאליים לחלוטין.
אבל זהלא רק זה.
בדכ טורים הם נחלתם של כותבים ששוקדים על כתבות, ושומעים מלא דעת קהל,
מתאמצים על סיפורים, והטור הוא סוג של בונוס.
ומי שמגיע מבחוץ עם טור- חייב לחדש משהו רציני, כדי שתהיה סיבה לבחור בכל זאת- דווקא אותו.
 

אמא של חני

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
עיצוב ואדריכלות פנים
אבל זהלא רק זה.
בדכ טורים הם נחלתם של כותבים ששוקדים על כתבות, ושומעים מלא דעת קהל,
מתאמצים על סיפורים, והטור הוא סוג של בונוס.
ומי שמגיע מבחוץ עם טור- חייב לחדש משהו רציני, כדי שתהיה סיבה לבחור בכל זאת- דווקא אותו.
סליחה! בגלל שהם שוקדות על כתבות משעממות בגלל זה אנחנו צריכים כבונוס לקבל עוד טורים משעממים פי כמה???!!!!

ואני מדברת על טורים כדוגמת מה שחברה של אפרת כתבה, לא סיפורי.
 

גלבוע

משתמש סופר מקצוען
אני לא כותבת בשום עיתון, כן? שלא תחשדו בי בקנאת סופרים :p
זה נחמד, זה מעורר הזדהות, זה אפילו משל חזק, אבל לא חושבת שזה יתפוס את הקהל.
אחרי הכל זה די רגיל, אמירה שאנחנו שומעים כל הזמן, מודעים אליה ברמה כזו או אחרת, מוטרדים ממנה. יומיומית.
 

גלבוע

משתמש סופר מקצוען
צר לי לומר, אבל בתור אחת שקוראת את רוב העיתונים, למרות שלא בצורה רציפה,
מתוך כל העיתונים יש אולי 2 טורים שמחדשים משהו, שמביאים אמירה מטלטלת וכו'.
רובם המוחלט בנאליים לחלוטין.
מוכנה לגלות איזה את אוהבת?
מסקרן אותי.
 

אמא של חני

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
עיצוב ואדריכלות פנים

גלבוע

משתמש סופר מקצוען
כבר נשתברו קולמוסין על הצ'אנס הבלתי מוגש והפוטנציאל הבלתי ממומש של כאלה שכל חטאן הוא שלא מכירים אותם - אבל ברמתן הן מגיעות או אפילו עולות על אלה שמוכרות מן הבמות.
אני לא יודעת אם זה באמת עובד ככה.
הרי כל הזמן נכנסות לשדה הכתיבה חדשות (ולא פרוטקציונריות...) והופכות למוכרות.
תסתכלי על 'בית נאמן' מלפני עשר שנים לעומת קטיפה,
על 'הבית שלנו' לעומת קראט,
ומי מדבר על כל העיתונים החדשים יותר - זה לא אותן שמות מלפני עשר שנים. אלו כותבות חדשות (ברובן) שטיפסו לאט לאט.
אז מי הכניס אותן? ומי החליט שהן טובות?
 

אמא של חני

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
עיצוב ואדריכלות פנים

גלבוע

משתמש סופר מקצוען
3.האם כותבת מתחילה יכולה להשתוות לכותבת פופלרית?
לדעתי אותה כותבת גם כן הולכת ומשתבחת עם השנים.
אהבתי את 'נתנו בה אמון' של בתיה פרומן, אבל את 'ילדה נוף' אני אוהבת יותר. מרגישה בשלות גדולה יותר.
 

אמא של חני

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
עיצוב ואדריכלות פנים

מלפפון

משתמש סופר מקצוען
אז מי הכניס אותן? ומי החליט שהן טובות?
עכשיו אני עונה לך ברצינות:
הן עצמן החליטו שהן טובות. והן היו ככ בטוחות בזה, ולכן נדנדו לעורכת שוב ושוב ושוב,
כי הבינו שחבל שהעולם יפסיד אותן.
וכשהעורכת לא התייחסה הם הבינו שזה בגלל שהיא צרת מוחין ולא הם.
ונדנדו שוב, עד שהעורכת התייאשה.

אני באמת חושבת כך.
אולי כתבתי בהגזמה, אבל מי שמתמיד ולא משנה לו מה יגידו, מגיע בסוף, משתשף, מעלה חומרים, מקבל עליהם ביקורת, משפר, והולך עם החזון שלו הלאה. עד להגשמה.

ואני רוצה להזכיר שבהתחלה צרות המוחין של העיתונות של קיבלה את מיה קינן, היא הוציאה ספר לבד, עד שהבינו שיש לה מה להגיד.

מי שמאמין בעצמו, הולך עם זה עד הסוף.
מי שמתייאש- אינו מתקדם.

ואני כותבת את זה גם לעצמי לאו דווקא בתחומי כתיבה.
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
לפי דעתי הציבור קץ בהגיגי המפורסמים. לא אכתוב גורף אבל יש כמה שמתאימים לכתיבת טור כמו כפפה לרגל. ובגלל שהם מפורסמים נגזר על הציבור לקרוא אותם (כמובן שאפשר לעקוף, אבל כך נמנע מאיתנו טור אחר).
אני מאמין שבסופו של דבר רחשי הציבור מגיעים להנהלת הבמה התקשורתית, ודברים משתנים.
רק ארמוז, שאפשר לראות דוגמא לדבר כאן, ובתגובה זו, וגם בזו שלפניה...
 
נערך לאחרונה ב:

מ. י. פרצמן

סופרת ועורכת, מנהלת קהילת כתיבה
מנהל
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
בכל מקרה היא יכולה לכתוב כמה, להציע לעורכות, ולראות אם יתקבל.
כמובן להקפיץ להן כל שבועיים במשך שנה,
לא מגיבה לדיון הסוער שמתנהל כאן,
כן הייתי רוצה, ברשותכם, לנסות לתקן מיתוס רווח מאוד בציבור, וחבל.
בתור עורכת שעובדת בשני עיתונים שונים (בעריכה וגם בהפקה),
המיתוס של "העורכת לא מתייחסת אלי" אינו נכון מיסודו.
עורכות מתייחסות מאוד לכל פניה שמתקבלת. בעיקר בעיתונים מיוסדים וותיקים. יש דיווח מלא על כל פניה שמתקבלת, תיוק וטיפול. להגיד "סתם לא מתייחסים אלי כי אני מתחילה" זה לא נכון.
נכון שלפעמים זה לוקח זמן, ונכון שלפעמים מייל יכול להיעלם, ואז צריך לשלוח אותו שוב. אבל אף אחד לא מתעלם בדווקא. הפניה מתקבלת ונשקלת בכל הכבוד הראוי.
אלא שלעורכת יש מוגבלות, ולעיתון יש דרישות, ולא כל דבר יכול להיכנס, בגלל מיליון סיבות קיימות. וגם אם הכתיבה יפהפיה וגם אם התוכן מרתק, לא תמיד העיתון יכול לקבל את הכותבת.
הלוואי והיה ניתן לקבל את כולן, אבל יש פחות עיתונים מכותבים.
 

בונבוניירה פיקנטית

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
מתלוננת על קולמוסין שמשתברים על הצ'אנס והפוטנציאל ובלה בלה
תודה תודה
אבל-
לפעמים ה'מתחילות' הן אלה שמשקיעות פי כמה מאלה שהבמה כבר מכורה להן, והאמירה של 'מי הן שישתוו לי' מתנגנת קצת כהתנשאות.
וודאי שיש מקום לנסיון, ללימוד ולשפשוף - אבל יש עוד יותר מליון מקום למה שנאמר למעלה - למה שיש לבן אדם לומר. לתוכן שלו. לצורה המיוחדת בא הוא בוחר להביע זאת, מספיק מקום יש לזה - בשביל שלפעמים זה יכריע יותר מכל הסופרות ה'מלומדות'.
 

שואל ומשיב

משתמש מקצוען
אהבתי את 'נתנו בה אמון' של בתיה פרומן, אבל את 'ילדה נוף' אני אוהבת יותר. מרגישה בשלות גדולה יותר.
לא קשור לאשכול, אבל הפרק של השבוע שובר לב.
איך אפשר לתרום למשפחה הזו? כי אני מוכן לממן כאן ועכשיו את השמיכה ההיא ולא משנה כמה יעלה.
(אולי רק אותי, אבל המקרה של משפחת וייס שבר בי משהו, ואני טיפוס קשוח וחזק. האשכול 'מוטי, מחר בשמונה' מפרק אותי כל פעם שההוא כותב שם. בשבועות האחרונים עברנו ושמענו הרבה יותר מדי כאב ושברון לב).
 

שירי12

משתמש סופר מקצוען
@efrat1
יש לה כשרון כתיבה והתנסחות.
בעיתון - הייתי מרפרפת על טור כזה ועוברת הלאה.
הוא נחמד בשביל להעביר במיילים ולחברות, לא בשביל לתפוס שטח בעיתון שנמכר לקהל.

אבל אם יש לה כשרון בסיסי והיא אוהבת לכתוב, שתנסה לסלול לעצמה כיוון בכתיבה.
 

גלבוע

משתמש סופר מקצוען
לפעמים ה'מתחילות' הן אלה שמשקיעות פי כמה מאלה שהבמה כבר מכורה להן, והאמירה של 'מי הן שישתוו לי' מתנגנת קצת כהתנשאות.
אני חושבת שיש ממש בודדות שהבמה 'מכורה' להן. הרוב עובדות קשה מאד כל פעם מחדש למכור את הסיפור הבא/הכתבה הבאה.
 

גלבוע

משתמש סופר מקצוען
הלוואי והיה ניתן לקבל את כולן, אבל יש פחות עיתונים מכותבים.
ממש לא הלוואי. במחילה.
לא קונה עיתון בשביל לקרוא את כווולללללם. כן רוצה תוכן קצת יותר איכותי, אפילו יותר מפרוג.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכב

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יְהוָה נֵלֵךְ:ב עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם:ג יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו:ד שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם יְהוָה:ה כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִיד:ו שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ:ז יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ:ח לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ:ט לְמַעַן בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ:
נקרא  19  פעמים

לוח מודעות

למעלה