מידע שימושי כמה הרהורים בתוך אבלות כואבת

בר לוין

משתמש מקצוען
כ"כ נכון ואמיתי!!
אני איבדתי אמא לפני חדשיים!
אני הקטנה במשפחה.
קשה לי מאד, אני בוכה המון ואני לא צעירה..
גם לי אמרו הרבה משפטים כאלו.
היא היתה בת 79 וסבלה מאד מהמחלה.
קשה!!!!!!!!!!!
לאבד הורה זה לא פשוט.
רואים את החיים אחרת.
המקום ינחם אותך!

אני חולמת להקים קבוצת תמיכה לנשים שאבדו הורים.
בכל גיל.
יש משהו שיכול לתת כח בחיבור של הכאב.
שנה טובה ומלאת שמחות!
אני בעד..
 

סטודיו מיתר

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
קודם כל שלא תדעי עוד צער ותנוחמי מן השמיים..
אני גם אבלה כבר חצי שנה..
זה רק הולך ומתעצם הקשי..
לא באה לייאש אבל צריך להכיל את הצער כי זה באמת קשה!!!!
אני זוכרת שהלכתי ברחוב מיד אחרי הפטירה והייתי רואה אנשים בני 60/70/80 ואמרתי ה' למה רק אבא שלי לא פה..
אבל הדבר הכי מחזק זה עשיה..
ככל שתפגשו יותר עם האחים ותעשו דברים לעילוי נשמת זה יתן לכם קצת הרגעה לכאב העצום הזה..
מאחלת לך ולכל בית ישראל שנה טובה ומלאת שמחה ובריאותתתתת

מזדהה עם כל מילה
ככה חשתי על כל אחד מבוגר שראיתי ברחוב וזכה להזדקן
חששתי שעוד שניה הוא יפול ... מהמבטים שלי...

ברור שהכל משמים
סה"כ הוא סיים את תפקידו בגיל צעיר
כי התחיל את פעילותו בגיל צעיר מאוד (14)
כך שהספיק מה שאנשים לא מספיקים ב120שנה

ועוד משהו
העצות שלך נשמעות יעילות ונכונות
ואני באמת הולכת ליישם את עצותיך
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
כמה מלים לבאים לנחם אבלים:
1. אם הכרתם את הנפטר ויש לכם מלה טובה לומר - אמרו, האבלים משתוקקים לשמוע זאת. אם לא הכרתם ואתם באים מכוח היכרות עם האבל לקיים בו מצות ניחום אבלים - חפשו, בררו, עיינו ומצאו משהו מן המקורות שיש בזה לנחם ואמרו. הרבה פעמים האבלים יגעים מלדבר בעצמם.
2. לשבת 'שבעה' זה קשה לנפש וגם מפרך את הגוף. 12 בלילה זו כבר שעה מוגזמת להגיע בה...
3.אל תחכו לרגע האחרון - מותר לבוא גם ביום השני או השלישי. בשעות האחרונות של היום האחרון בד"כ נגמר האוויר בחדר האבלים...
 

תלמידים

מהמשתמשים המובילים!
מנהל
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עיצוב פונטים
עימוד ספרים
המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים, ולא תוסיפו לדאבה עוד.
נזכרתי בסיפור, שכשאמא של רבי עקיבא איגר נפטרה - בגיל מבוגר מאד, התבטא בנה, שכעת הוא מרגיש סבא, הגם שהיו לו נכדים זה זמן...
 

שני זאת אני :)

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
טובי יקרה,
כל כך כואב לקרא, מרגישים מהמילים שלך את החלל הענק שנפער ומשאיר הרגשה של חיסרון תהומי שרובץ על הלב, חונק את הנשימה ושום דבר לא יכול למלא אותו.
לא הכרתי אותו אישית, אבל אחרי הפטירה שמעתי על אדם גדול, שהרבה אנשים חייבים לו לא מעט ממעלתם הרוחנית, אדם שכל חייו נתינה, עוונה וצניעות.
אדם שהשאיר בעולם שם טוב, וזכה להותיר רושם כזה חזק ויציב ששום דבר לא יוכל לערער אותו.
אשריו שזכה לראות אתכם הולכים בדרכו,
הכאב גדול, ורק בעל הנחמות ישלח נחמה ומרפא,
ושנזכה ממש בקרוב לימים של היינו כחולמים, לגאולה האמיתית והשלמה, ולימים של שמחה ושלמות.
שלא תדעו עוד צער אכי"ר.
 

מריומה~

מהמשתמשים המובילים!
אני אבלה ומאוד מאוד כאובה
ומותר לי להגיד את זה כי ככה אני מרגישה
ומי שיש לו בעיה שיאטום את האוזניים עכשיו!
סליחה שיעבור לניק הבא

ותסלחו לי, אבל באמת תסלחו לי
אני מדי כאובה בשביל לשמוע צרות של אחרים
עם רמזים שיש צרות גדולות יותר.
אני לא מבינה רמזים - זה חלק מתופעות הלוואי.

ועוד יותר לא בא לי לשמוע משפטים כמו:
"תסתכלי על הכוס המלאה.."
"וב"ה הוא ראה נחת והוא נפטר ביום הולדת של 69 הוא לא כזה צעיר "
"וב"ה שהוא לא הספיק לקבל טיפולים כימותרפים"
"והוא בקושי סבל רק שבועים מאז שגילו לו את המחלה"
זה ממש נס... ב"ה ב"ה
ואיך זה שלא גיליתם קודם? לא באתם לבקר אותו???? צריך כל הזמן לבוא להורים !
את יודעת כמה אנשים סובלים בת דודה שלי ואמא של חמותי ושכנה שלי וינטה שכנה שלי שלא תדעי מצורעס...
וב"ה יש לך ילדים הבית שמח אז את בטח לא מצטערת בכלל

וכל היום שולחים אותי לשמוח מכל מיני דברים
אה נזכרתיבעוד משהו
ותשמחי
שהוא לא קיבל אלצהיימר (מתי בגיל 50?)
אבל מה לעשות זה לא מפיג לי את הכאב
לא לי ולא לאחי ואחיותי


אבל כן הייתי רוצה
שמי שמכיר יספר עליו איך הוא היה מנקודת מבטו
וישתתפו בצער שלי
ויכילו אותי קצת קצת לא הרבה
כי זכותי להגיד אפילו שקשה לכם לשמוע
שאני מאוד מאוד מצוערת ...
ורק עכשיו נפל לי האסימון
גם זה קורה

ודי... שלא נשמע יותר צרות כי לא יהיה צרות
ושנזכה לראות את ההורים שלנו מזדקנים בכבוד
אבל לראות אותם זקנים ...
ושיזכו לראות נינים (לא מעיזה לחשוב על יותר)
ומי ששואל את עצמו מיהו הנפטר
אני אעדכן אותכן,

אבא שלי אדם גדול באמת
הרב דוד עובדיה זצ"ל נפטר לנו פתאום מבלי לומר שלום...

מצטערת ומבקשת את סליחתכם מראש אם ציערתי מישהו
אני לא צריכה עוד עוונות לפני ר"ה יש לי הרבה בארסנל ...
כל כך נוגע ללב ומובן הכאב הזה!
לאבד הורים זה אחד הדברים הקשים שיש.
אני כל כך מתחברת למה שכתבת שלא מנחם אותך כל האמירות מסביב.
( לא אלאה אותך בחוויות האישיות שלי וכמה הן היו דומות. לפחות בכותרת...
אמא שלי ע"ה נפטרה לפני חודשיים. וההרגשה היא כזו ממש , כמו שתיארת.
כאב גדול ואין מנחם.

אני רוצה כן ברשותך לאמר כמה מילים שהיטיבו איתי.
איני מכירה לא אותך ולא את אביך אך הדברים נכונים לכולם. דברי אלוקים חיים.

1. למה אומרים המקום ינחם אתכם? (אצל אשכנזים בכל אופן ) זה בעצם בגלל הידיעה שהמקום שהגיע אליו הנפטר הוא הוא שינחם!
2. ראיתי מהספר - דברי סופרים שכותב כך.
צער האבל הוא כאב שאין לו מזור ומרפא בדרך הטבע. אדם לא יכול להתנחם על אובדן של מישהו קרוב.
שיגידו אנשים מה שיגידו וינסו לפייס ולהרגיע כמה היה גדול וכמה הספיק וכו' שזה לא מנחם. עובדה!
מה כן מנחם? או יותר נכון-מי מנחם? המקום. השמים.
הקבה בעצמו!
ה' עושה נס ובא לנחם כל אבל ואבל בפני עצמו. כי בדרך הטבע זה לא יקרה!

אם תרצי אשלח לך באישי או במייל דברי הגות שכתב אחד מאחי על הפסוק- "אבי ואימי עזבוני וה' יאספיני"

אני מאחלת לך נחמה אמיתית משמים.
ויבולע המוות לנצח.
 

איש גמזו

משתמש מקצוען
https://www.prog.co.il/threads/הדבר-הגדול-ביותר-לאבא-שלך.479243/

בול...


אני אבלה ומאוד מאוד כאובה
ומותר לי להגיד את זה כי ככה אני מרגישה
ומי שיש לו בעיה שיאטום את האוזניים עכשיו!
סליחה שיעבור לניק הבא

ותסלחו לי, אבל באמת תסלחו לי
אני מדי כאובה בשביל לשמוע צרות של אחרים
עם רמזים שיש צרות גדולות יותר.
אני לא מבינה רמזים - זה חלק מתופעות הלוואי.

ועוד יותר לא בא לי לשמוע משפטים כמו:
"תסתכלי על הכוס המלאה.."
"וב"ה הוא ראה נחת והוא נפטר ביום הולדת של 69 הוא לא כזה צעיר "
"וב"ה שהוא לא הספיק לקבל טיפולים כימותרפים"
"והוא בקושי סבל רק שבועים מאז שגילו לו את המחלה"
זה ממש נס... ב"ה ב"ה
ואיך זה שלא גיליתם קודם? לא באתם לבקר אותו???? צריך כל הזמן לבוא להורים !
את יודעת כמה אנשים סובלים בת דודה שלי ואמא של חמותי ושכנה שלי וינטה שכנה שלי שלא תדעי מצורעס...
וב"ה יש לך ילדים הבית שמח אז את בטח לא מצטערת בכלל

וכל היום שולחים אותי לשמוח מכל מיני דברים
אה נזכרתיבעוד משהו
ותשמחי
שהוא לא קיבל אלצהיימר (מתי בגיל 50?)
אבל מה לעשות זה לא מפיג לי את הכאב
לא לי ולא לאחי ואחיותי


אבל כן הייתי רוצה
שמי שמכיר יספר עליו איך הוא היה מנקודת מבטו
וישתתפו בצער שלי
ויכילו אותי קצת קצת לא הרבה
כי זכותי להגיד אפילו שקשה לכם לשמוע
שאני מאוד מאוד מצוערת ...
ורק עכשיו נפל לי האסימון
גם זה קורה

ודי... שלא נשמע יותר צרות כי לא יהיה צרות
ושנזכה לראות את ההורים שלנו מזדקנים בכבוד
אבל לראות אותם זקנים ...
ושיזכו לראות נינים (לא מעיזה לחשוב על יותר)
ומי ששואל את עצמו מיהו הנפטר
אני אעדכן אותכן,

אבא שלי אדם גדול באמת
הרב דוד עובדיה זצ"ל נפטר לנו פתאום מבלי לומר שלום...

מצטערת ומבקשת את סליחתכם מראש אם ציערתי מישהו
אני לא צריכה עוד עוונות לפני ר"ה יש לי הרבה בארסנל ...
 

מאיר גולד

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
עימוד ספרים
לא הכרתי אישית את הרב הצדיק המנוח זצללה"ה, אך ראיתיו במשך כמה שנים מגיע ללמוד אחה"צ בכולל חזון איש בבני ברק, אדם מתוק מדבש נעים הליכות, הקרין מידות טובות. מאוד כאב לי ולחברי לראות שהוא זה שהכרנו נפטר לבית עולמו. אבל באמת הוא השאיר שם טוב - ראו מה הבריות אומרות עליו. אשריכם שזיכתם לאבא כזה. תנצב"ה.
 

Sefi T

משתמש סופר מקצוען
הפקות ואירועים
זה באמת כואב ועצוב, "מן השמים תנוחמו"
זה נכון, קריאות מסוג של "יכל להיות גרוע יותר" לא עוזרות משום כיוון.
שבן אדם שבור ממשהו, ולא משנה ממה, זה לא עוזר לו לשמוע שהצרה של השכן ממול גדולה יותר.
 
נערך לאחרונה ב:

ששונית

משתמש מקצוען
הצעתי פעם לאחד מראשי חברא קדישא להדפיס הוראות למנחמים ולהניח ערימה בפתח כל בית שיושבים בו שבעה.
או מטפשות או מרשעות אנשים אומרים דברים כל כך צורמים, שלפעמים אני מתאפקת שלא לסחוב אותם באוזניים החוצה.
לאחרונה נפטר בעל של חברה טובה. אדם צעיר שלא קם בבוקר.
אחת המנחמות אמרה לאלמנה בהזדהות חומלת: אני יודעת כמה זה קשה. בעלי נוסע לשחיטה פעם בחודש וזה ממש נורא שאי אפשר לתפוס אותו. אני כל כך מבינה אותך.
אישה אחרת בררה לפרטי פרטים את שעת ומיקום הפטירה, ומששמעה ש"זה" קרה במיטתו ממש היא ביקשה----- אם אפשר לראות את המיטה.
רציתי לשאול אותה אם היא חושבת לראות נטיפי דם על הקירות או מה.
יש את אלו שמתפלאים למה לא לקחתם אותה/ו לטיפול כזה או אחר. חבל. יכולתם להציל אותה/ו.
יש את נציגי השמים שיודעים למה זה קרה ומה על המשפחה להקפיד מעתה והלאה.
ויש את מספרי המקרים היותר קשים. "בן דוד של גיס של הבן שלי לא ברמץ אפילו אחד. שכנה של סבתא שלי כל כך סבלה. הוא לפחות נפטר בלי לסבול. ההוא מרחוב הזית שנפטר לפני שנתיים לא השאיר ילדים"
אז נא ואנא
בניחום אבלים הכלל הראשון הוא לשתוק.
עדיף שתיקה כבדה ומעיקה מדיבורים שיעיקו שנים אחר כך.
הכלל השני לא לברר מה ואיך ואיפה ומתי ולמה.
שמעתי על משפחה שהדפיסו את כל הפרטים הרלוונטיים ונתנו לכל מנחם מראש.
לא לומר להם במה אפשר כן לשמוח. תנו להם למצוא את זה בעצמם.
לא לתת עיצות. אם אתם ממש בטוחים שאלו עצות נחוצות ממש, תמיד אפשר לפנות לקרוב משפחה ולבקש להעביר אליהם את עצותיכם.
לא לשבת זמן ארוך מידי. אלא אם כן אתם רואים בברור שהאבלים ממש חפצים שתשארו כיוון שאין עוד מנחמים בחדר ובאופק.
לא לספר על עוד טרגדיות דומות או שונות.
מה כן?
לשבת כעשר דקות בשקט.
רק אם התוודעתם למידה טובה בנפטר/ת או שיש לכם סיפור יפה שראיתם אצלו/ה, האבלים ישמחו לשמוע.
אם אמירת הפסוק מביכה אתכם, אפשר לומר רק את מחציתו או לומר כמנהג הספרדים מן השמים תנוחמו.
ויהי רצון שעוד השנה יקוצו וירננו שוכני עפר ובגאולת ציון נשמח כולנו.
 
נערך לאחרונה ב:

חיה .ר.

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
הדמיות בתלת מימד
זה כל כך מובן הכאב הבלתי נתפס גם אני איבדתי אבא בערב פסח השנה אבא שהיה כל עולמי נפטר בגיל 57 מדום לב בפתאומיות ללא הכנה או מחלה שתעיד על כך 3 שעות לפני עוד דיברתי איתו מה להביא לליל הסדר וכמה שעות אחרי זה כבר בכיתי בלוויה.
ה' יגיד לצרותינו די ויביא במהרה את המשיח ונפגש כולנו בתחיית המתים אמן.
 

פרפר

משתמש מקצוען
1. למה אומרים המקום ינחם אתכם? (אצל אשכנזים בכל אופן ) זה בעצם בגלל הידיעה שהמקום שהגיע אליו הנפטר הוא הוא שינחם!
הנה דוגמא איך שלכל אחד מתאים לומר משהו אחר. כי אני הרגשתי בשבעה שאם אני אשמע עוד פעם את הווארט הזה יקרה לי משהו... עשרות אנשים (בלי גוזמא) מצאו לנכון לומר לנו את הווארט, שהוא לכשעצמו נכון ומתאים, אבל כששומעים אותו כל כך הרבה נשאר רק להנהן בעייפות...
ראיתי בשם הרב אלישיב זצ"ל, שהטעם שצריך לשתוק ולחכות שהאבל יפתח בדברים, הוא כי צריך לדעת מה האבידה של האדם, על מה הוא אבל. יש כאלו שאיבדו אבא אוהב, חסר להם החיבוק שלו, החיוך המאיר. יש כאלו שאיבדו את הדמות החזקה, את המפרנס, המחליט והיסוד של הבית. יש כאלו שהחסרון שלהם מתבטא באובדן הדמות המייעצת, הרוחנית, כתף להשען עליה.
אי אפשר לבוא לנחם בן אדם כשלא יודעים מה חסר לו כעת, על מה הוא צריך להתנחם. לכן צריך לחכות ולשמוע "וואס שטערט עם" כלשונו, מה הכי כואב לו.
 

פרפר

משתמש מקצוען
הצעתי פעם לאחד מראשי חברא קדישא להדפיס הוראות למנחמים ולהניח ערימה בפתח כל בית שיושבים בו שבעה.
או מטפשות או מרשעות אנשים אומרים דברים כל כך צורמים, שלפעמים אני מתאפקת שלא לסחוב אותם באוזניים החוצה.
כתבתי את זה באשכול דומה:
נקודות מתוך הספר "שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם" שבדעתי להוציא לאור לאחר נסיוני העגום על הכסא הנמוך:
להלן סוגי האנשים (והנשים, כנ"ל) הבאים לניחום אבלים:
א) הסטודנטים - אלו שבאים לעשות את הסטאז' ביעוץ רפואי במקום שבו הדלת פתוחה ואף אחד לא יגרש אותם, גם אם הם יהיו ממש נודניקים (מה היה לו? איפה בדיוק? כמה זמן? הלכתם לפרופ' X?). זכורה לי אותה אחת שאמרה לנו: "שמעתי שיש איזה פרופסור באנגליה מאד מומחה לזה!" (תודה רבה! אפשר פרטים?).
ב) הסוקרים - אלו מרישום אוכלוסין. שצריכים למפות מחדש את המשפחה לאחר האובדן. נוסח "כמה נשארו?" (אז כמה ילדים אתם? אה, הוא היה הרביעי? ואחריו מי? כולם נשואים? כולכם גרים פה בעיר? ומי הכי קטן?)
ג) האקשניסטים - אלו שחיים מצרות של אחרים. הם ימנו את כל הצרות שקרו בשבוע ובחודש האחרון ("וואי, וואי, כמה צרות, משהו קורה בשכונה שלנו! הילדה הזאתי שנדרסה, וההוא שנפטר בשבוע שעבר, וההיא, וההוא..."). משפט המחץ הזכור לי: "אתם צריכים לשמוח! אני חוזר עכשיו משבעה של ארבעה בני משפחה שנהרגו! אצלכם זה זהב!" (24 קראט, מה יש לדבר).
ד) המרוכזים בעצמם - אלו שבאו לכאן בעצם בשביל לספר על העבודה החדשה שלהם, ועל השידוך החדש שהם עשו (תאמיני לי, זה ממש מרתק אותי לשמוע עכשיו על מסיבת הסידור שהפקת, מדהים!).
ה) המנחמים - גם הם קיימים. כנראה למדו קודם הלכות ניחום אבלים וזוכרים בשביל מה באו לכאן. הם לא להוטים לדבר. אם צריך הם ישתקו. לא יפתחו בדברים. אם יש להם מה לספר על הנפטר הם יספרו. וכשירגישו שמיצו - יקומו ויפנו את המקום.

בנחמת ציון וירושלים ננוחם.
 

סטודיו מיתר

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
חלילה אל תסיקו מכך כי יש לי בביקורת כלפי מנחמים
והם ממש לא מיותרים!

אצלינו היה המוני מנחמים!
ולא רק בגלל גודלה של המשפחה בלעה"ר
ועדין אני לא חושבת שהם מיותרים
במיוחד ששמעתי שיש משפחות אבלות ל"ע
שהאבלים יושבים ומצפים למישהו

הניחום הוא חשוב ולא לחינם צווינו ע"כ
אבל באמת חשוב מאוד להיות קשובים לאבל
ובאמת כדאי לתת הרגשה מלאה של השתתפות בכנות
ללא שיפוטיות והצעות לסדר היום
כי זה לא נעים

ועוד משהו ממש חשוב
לא לעניין לבוא מטופחות ומושקעות כמו לאירוע זה לא המקום
ועוד יותר אהבתי שכמה חבירות ילדות נפגשו בניחום
פטפטו בריגשה
והוציאו תמונות מימי עלומיהן,
במטותא תעשו את זה בחדר מדרגות יש שן מלא מקום
זה ממש צורם וממש מכאיב

זה כמה דקויות שחייבים לתת עליהם הדעת

גם אני לפני כן פחדתי לנחם כי לא ידעתי מה לומר ומה לא לומר
אבל זה גם לא כדאי להמנע מללכת משום כך

וסליחה אם הייתי קטלנית מדי
 

-LIGA

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עריכה והפקת סרטים
הצעתי פעם לאחד מראשי חברא קדישא להדפיס הוראות למנחמים ולהניח ערימה בפתח כל בית שיושבים בו שבעה.
או מטפשות או מרשעות אנשים אומרים דברים כל כך צורמים, שלפעמים אני מתאפקת שלא לסחוב אותם באוזניים החוצה.
לאחרונה נפטר בעל של חברה טובה. אדם צעיר שלא קם בבוקר.
אחת המנחמות אמרה לאלמנה בהזדהות חומלת: אני יודעת כמה זה קשה. בעלי נוסע לשחיטה פעם בחודש וזה ממש נורא שאי אפשר לתפוס אותו. אני כל כך מבינה אותך.
אישה אחרת בררה לפרטי פרטים את שעת ומיקום הפטירה, ומששמעה ש"זה" קרה במיטתו ממש היא ביקשה----- אם אפשר לראות את המיטה.
רציתי לשאול אותה אם היא חושבת לראות נטיפי דם על הקירות או מה.
יש את אלו שמתפלאים למה לא לקחתם אותה/ו לטיפול כזה או אחר. חבל. יכולתם להציל אותה/ו.
יש את נציגי השמים שיודעים למה זה קרה ומה על המשפחה להקפיד מעתה והלאה.
ויש את מספרי המקרים היותר קשים. "בן דוד של גיס של הבן שלי לא ברמץ אפילו אחד. שכנה של סבתא שלי כל כך סבלה. הוא לפחות נפטר בלי לסבול. ההוא מרחוב הזית שנפטר לפני שנתיים לא השאיר ילדים"
אז נא ואנא
בניחום אבלים הכלל הראשון הוא לשתוק.
עדיף שתיקה כבדה ומעיקה מדיבורים שיעיקו שנים אחר כך.
הכלל השני לא לברר מה ואיך ואיפה ומתי ולמה.
שמעתי על משפחה שהדפיסו את כל הפרטים הרלוונטיים ונתנו לכל מנחם מראש.
לא לומר להם במה אפשר כן לשמוח. תנו להם למצוא את זה בעצמם.
לא לתת עיצות. אם אתם ממש בטוחים שאלו עצות נחוצות ממש, תמיד אפשר לפנות לקרוב משפחה ולבקש להעביר אליהם את עצותיכם.
לא לשבת זמן ארוך מידי. אלא אם כן אתם רואים בברור שהאבלים ממש חפצים שתשארו כיוון שאין עוד מנחמים בחדר ובאופק.
לא לספר על עוד טרגדיות דומות או שונות.
מה כן?
לשבת כעשר דקות בשקט.
רק אם התוודעתם למידה טובה בנפטר/ת או שיש לכם סיפור יפה שראיתם אצלו/ה, האבלים ישמחו לשמוע.
אם אמירת הפסוק מביכה אתכם, אפשר לומר רק את מחציתו או לומר כמנהג הספרדים מן השמים תנוחמו.
ויהי רצון שעוד השנה יקוצו וירננו שוכני עפר ובגאולת ציון נשמח כולנו.
את ההודעה הזו צריך להדפיס ולחלק!!
 

סטודיו מיתר

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
הנה דוגמא איך שלכל אחד מתאים לומר משהו אחר. כי אני הרגשתי בשבעה שאם אני אשמע עוד פעם את הווארט הזה יקרה לי משהו... עשרות אנשים (בלי גוזמא) מצאו לנכון לומר לנו את הווארט, שהוא לכשעצמו נכון ומתאים, אבל כששומעים אותו כל כך הרבה נשאר רק להנהן בעייפות...
ראיתי בשם הרב אלישיב זצ"ל, שהטעם שצריך לשתוק ולחכות שהאבל יפתח בדברים, הוא כי צריך לדעת מה האבידה של האדם, על מה הוא אבל. יש כאלו שאיבדו אבא אוהב, חסר להם החיבוק שלו, החיוך המאיר. יש כאלו שאיבדו את הדמות החזקה, את המפרנס, המחליט והיסוד של הבית. יש כאלו שהחסרון שלהם מתבטא באובדן הדמות המייעצת, הרוחנית, כתף להשען עליה.
אי אפשר לבוא לנחם בן אדם כשלא יודעים מה חסר לו כעת, על מה הוא צריך להתנחם. לכן צריך לחכות ולשמוע "וואס שטערט עם" כלשונו, מה הכי כואב לו.

חזק!!
 

פרפר

משתמש מקצוען
ועוד משהו ממש חשוב
לא לעניין לבוא מטופחות ומושקעות כמו לאירוע זה לא המקום
ועוד יותר אהבתי שכמה חבירות ילדות נפגשו בניחום
פטפטו בריגשה
והוציאו תמונות מימי עלומיהן,
במטותא תעשו את זה בחדר מדרגות יש שן מלא מקום
זה ממש צורם וממש מכאיב
וגם - אל תבואו עם תינוקות. ואם באתן עם אחד כזה והוא בוכה - אנא קחו אותו וצאו מכאן, אל תנסו לנדנד ולהרגיע מולי (התינוק שלי, אגב, נשאר בבית, והוא יונק).
אה, ושכחתי, אל תשאלו אותי אם יש פה אולי חדר שאפשר להניק בו.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ב'

ט בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ:י בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ:יא בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ:יב בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:יג בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ:יד בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן:טו בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ:טז בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ:
נקרא  9  פעמים

לוח מודעות

למעלה