'עיר דירות הרפאים' או 'למה חרדים לא באים לעפולה'

[shira bira]

גם אני צפונית כמוך יתכן אף מאותו יישוב ואני ממש לא מסכימה איתך שאין תעסוקה בצפון.
יש אין סוף אפשרויות למי שלא מתפנקת.
אצלנו למשל יש המון מורות, גננות מנהלות חשבונות נציגות טלפוניות וכ"ו שיוצאות לעבוד במרחק נסיעה של עד שעה וחצי כל צד (זה הכי רחוק, רוב המקומות קרובים הרבה יותר) ומתפרנסת בכבוד.
מי שמפונקת בהחלט נמצאת בבעיה בכל מקום שהיא תגור.

השקט והפשטות היחסית שיש בפריפריה בהרבה פחות תחרות והמון אידישקייט שווה עד מאוד.

היצע המשרות למורות גבוה לאין שיעור מזה של בעלי מקצועות חופשיים.
וכבר כתבתי את זה...

 

[shira bira]

את ימי הילדות העברתי בעיר הזו, שנסגרה בשש בערב וכולם הלכו לישון. אז בואי, אין מה להתעלם או לזלזל. אנשי הפריפריה מצטיינים (כתבתי מצטיינים, כי בעיניי זו מעלה) ברמת רכישות נמוכה.

את מודעת לכך שהיום החנויות במיכאל וגם שאר העיר לא נסגרת בשש כן?
יש קניונים ומקומות בילוי לחילונים. וגם החרדים לא בדיוק הולכים לישון בשש...

 

[Ruty Kepler]

את מודעת לכך שהיום החנויות במיכאל וגם שאר העיר לא נסגרת בשש כן?
יש קניונים ומקומות בילוי לחילונים. וגם החרדים לא בדיוק הולכים לישון בשש...

מודעת, מודעת.
באים מדי פעם לביקורי מולדת.

תיאור העיר הנרדמת בשש, היה כדי להבהיר את היכרותי עם האזור. זה לא שממקום מושבי בלב גאולה באתי להניח סטיגמות מנותקות על תושבי הפריפריה.

 

[rachelevanon]

את מודעת לכך שהיום החנויות במיכאל וגם שאר העיר לא נסגרת בשש כן?
יש קניונים ומקומות בילוי לחילונים. וגם החרדים לא בדיוק הולכים לישון בשש...

צפת, למשל, היא עיר מתה לגמרי. החנויות נסגרות שם מוקדם מאד גם בערבי חגים. והחנויות היחידות שפתוחות אחרי שעת הסגירה, גורפות לכיסיהן את כספן של הנשים שניקו בערב פסח עד מאוחר ויצאו רק ב19:00 לקנות גרביים לילדים.

תמיד אני מתלבטת כמה מהסחר העייף הזה אכן נובע מהעדר צרכנים, וכמה ממנו נובע מהתפיסה העייפה וחוסר תודעת השירות של בעלי החנויות. זה סוג של גלגל, שאפשר בהדרגה להניע אותו לכיוון יצרני מעט יותר. גם אם לא ימכרו שם מותגי יוקרה עד 22:00, וטוב שכך, לערים בצפון יש עדיין פוטנציאל התפתחות לא ממומש.

 

[shira bira]

צפת, למשל, היא עיר מתה לגמרי. החנויות נסגרות שם מוקדם מאד גם בערבי חגים. והחנויות היחידות שפתוחות אחרי שעת הסגירה, גורפות לכיסיהן את כספן של הנשים שניקו בערב פסח עד מאוחר ויצאו רק ב19:00 לקנות גרביים לילדים.

תמיד אני מתלבטת כמה מהסחר העייף הזה אכן נובע מהעדר צרכנים, וכמה ממנו נובע מהתפיסה העייפה וחוסר תודעת השירות של בעלי החנויות. זה סוג של גלגל, שאפשר בהדרגה להניע אותו לכיוון יצרני מעט יותר. גם אם לא ימכרו שם מותגי יוקרה עד 22:00, וטוב שכך, לערים בצפון יש עדיין פוטנציאל התפתחות לא ממומש.

אבל אני דברתי על חיפה.
לא יודעת מה קורה בצפת אבל את כנראה מתכוונת רק לחנויות חרדיות ולא לקניונים.
קניון לא יכול להיסגר לפני 21:30.

 

[elibeli]

אני רק אזכיר לך שיש עוד הכשרים מהודרים פרט לעד"ח.
לא מתאים למתראיינות? בסדר.

נכון שיש עוד הכשרים מהודרים אך המצב היום שהציבור שמייבא קבוצות הוא הציבור הליטאי או החסידי (במיוחד אם מדברים על עפולה- להוציא קבוצה לא מאד גדולה של ספרדים שהגיעו בשנתיים שלוש האחרונות). והציבור הליטאי והחסידי ברובו לא משתמש במוצרים בכשרות בית יוסף- שזו הכשרות שיש לה מלאי מוצרים גדול -אחרי עד"ח, שאר הכשרויות אין להם מגוון מוצרים רחב כ"כ.
כשהגעתי לגור בעפולה הייתי צריכה להביא מהמרכז הרבה דברים.
ועוד משהו, לפני 5-7 שנים לא היה להשיג בעפולה לדוג' מוצרים של b&d, היו לי אז 2 תינוקות שהתבססו על מטרנה+ דייסה. הדייסה היחידה שהיה אפשר להשיג בעפולה הייתה של חב' מטרנה במחיר של 14.9 ל-200 גר'!! כשבמחיר כזה הייתי קונה במרכז את ה-450 גר' של b&d.

לא אשכח איך שפשפתי את עיני למקרא כתבה שבה מרואיינת שבאה לגור מעפולה לא מתביישת לומר שתעריף הנסיעה בתחבורה הציבורית בעפולה הוא מאד יקר בהשוואה לאיזור המרכז.
האם הכתבת לא עושה בדיקה מינימלית לפני פרסום?
ומיותר בכלל שאבהיר היכן תעריפי הנסיעה הגבוהים ביותר...

אני לא יודעת מי הייתה אותה מרואיינת ומאיפה במרכז הגיעה.
אכן בירושלים ובני ברק וסביר להניח בעוד כמה מקומות המחירים יותר גבוהים אבל באלעד ומודיעין עילית מחיר נסיעה פנימית הוא 2.6 לעומת עפולה ששם המחיר הוא 3.8.

קצה נפשי מלקרוא כתבות בהן נשים שבאו לגור בחיפה (!) או מגדל העמק בשל שיקולים כלכליים נטו מדברים גבוהה גבוהה על "שליחות" משל באו לחנך את הילידים בארצות הפרא.

אני לא באה להצדיק את ההתבכיינות וגם לא את תחושת השליחות-כי איזה שליחות יש היום בלהגיע למקום עם כמעט 300 משפחות (אני מדברת על ג. המורה- מגזר ליטאי) שיש חיידר, ביה"ס עם 2 כיתות א', גני בנים ובנות -2 גנים לכל שנתון. אני גרה בעפולה מעל 7 שנים שא"א להשוות את ההתקדמות שנעשתה בעיר מבחינת התאמת תנאי החיים למגזר החרדי בשנים הללו. אבל עדיין אפשר להבין את מי שקשה לה.

מה הבעיה פשוט לומר שקשה לכם עם יוקר המחיה במרכז.

זה נכון מאוד ואני גם חושבת שמי שמתראיינת וחשוב לה המשך הפריחה במקום, לא צריכה לדבר על כמה קשה אלא על איך מתמודדים בשמחה (לא שמבחינתי זה התמודדות). כי בסוף ככל שאנחנו- תושבי הפריפריה נדבר כמה קשה זה יפחיד אנשים מלהגיע ולא תמיד בצדק.

 

[Ruty Kepler]

אבל אני דברתי על חיפה.
לא יודעת מה קורה בצפת אבל את כנראה מתכוונת רק לחנויות חרדיות ולא לקניונים.
קניון לא יכול להיסגר לפני 21:30.

בצפת אין קניונים.
גם מה שקוראים לו 'מרכז קניות', הוא אוסף מנומנם של חנויות סגורות שבוהות בך בעייפות.

 

[shira bira]

נכון שיש עוד הכשרים מהודרים אך המצב היום שהציבור שמייבא קבוצות הוא הציבור הליטאי או החסידי (במיוחד אם מדברים על עפולה- להוציא קבוצה לא מאד גדולה של ספרדים שהגיעו בשנתיים שלוש האחרונות). והציבור הליטאי והחסידי ברובו לא משתמש במוצרים בכשרות בית יוסף- שזו הכשרות שיש לה מלאי מוצרים גדול -אחרי עד"ח, שאר הכשרויות אין להם מגוון מוצרים רחב כ"כ.
כשהגעתי לגור בעפולה הייתי צריכה להביא מהמרכז הרבה דברים.
ועוד משהו, לפני 5-7 שנים לא היה להשיג בעפולה לדוג' מוצרים של b&d, היו לי אז 2 תינוקות שהתבססו על מטרנה+ דייסה. הדייסה היחידה שהיה אפשר להשיג בעפולה הייתה של חב' מטרנה במחיר של 14.9 ל-200 גר'!! כשבמחיר כזה הייתי קונה במרכז את ה-450 גר' של b&d.

את שמה לב שיש הבדל בין הדברים החשובים והאמיתיים שאת אומרת. קרי: אין הכשרים שמתאימים לי וחסרים חלק מן המוצרים שזה באמת לא קל
לבין מישהי שאומרת שחור על גבי עיתון: גוועאלד! אין בכלל מוצרי יסוד כשרים! כל פעם שאני מגיעה להורים בבני ברק אני מצטיידת בסטוקים של לחם וחמאה כשרים.
כאילו בעפולה יש רק טרפות...
ובסניף אושר עד מגדל העמק - מרחק 20 דקות נסיעה מעפולה יש את כל המוצרים שתיארת.

אני לא יודעת מי הייתה אותה מרואיינת ומאיפה במרכז הגיעה.

מבני ברק... ובתור אחת שגרה בבני ברק בעבר הלא רחוק אני מודעת לתעריפי הנסיעה...

אני לא באה להצדיק את ההתבכיינות וגם לא את תחושת השליחות-כי איזה שליחות יש היום בלהגיע למקום עם כמעט 300 משפחות (אני מדברת על ג. המורה- מגזר ליטאי) שיש חיידר, ביה"ס עם 2 כיתות א', גני בנים ובנות -2 גנים לכל שנתון. אני גרה בעפולה מעל 7 שנים שא"א להשוות את ההתקדמות שנעשתה בעיר מבחינת התאמת תנאי החיים למגזר החרדי בשנים הללו. אבל עדיין אפשר להבין את מי שקשה לה.

אבל אני לא דברתי עלייך. את לא נראית לי מהמתבכיינים.
קשה? בסדר. מבינה . לא פשוט לעזוב את ההורים ולעבור לסביבה לא מוכרת אבל לא להפיץ נתונים שקריים ולא לדבר כאילו לא היו פה חרדים לפניכם.
היו. רק לא מהסקטור שלכם.
ובעיני מגוחך שמישהי שהוריה קנו לה דירה בחיפה שהיא עיר עם ציבור חרדי די גדול טוענת שהיא מתקשה לחיות פה ורק באה לשליחות. נו באמת! רק לך חיכה הציבור פה...

זה נכון מאוד ואני גם חושבת שמי שמתראיינת וחשוב לה המשך הפריחה במקום, לא צריכה לדבר על כמה קשה אלא על איך מתמודדים בשמחה. כי בסוף ככל שאנחנו- תושבי הפריפריה נדבר כמה קשה זה יפחיד אנשים מלהגיע ולא תמיד בצדק.

כל מילה!
לא באתי בדבריי להוציא רע על האיזור. טוב לי פה ב"ה.
הצפון הוא מקום טוב לחיות בו הוא גדל ומתפתח ויש קהילות חרדיות יפות וטובות.
הוא לא אחו אחד גדול עם פרות רועות ובניאס שבאים אליו בבין הזמנים
ואף אחד לא הולך לישון בשש.
בסה"כ הוא מקום ער ותוסס, יש פה די והותר חרדים וצריכים להשתחרר מכמה תפיסות מוטעות.
לגבי תחבורה- היא בשיפור ניכר.
לגבי עבודה- טעון שיפור.

 

[shira bira]

בצפת אין קניונים.
גם מה שקוראים לו 'מרכז קניות', הוא אוסף מנומנם של חנויות סגורות שבוהות בך בעייפות.

החנויות בתחנה המרכזית לא נסגרות בשש למיטב ידיעתי.
אולי @רפקי תעזור

 

[yonatanr]

אם נפתח עסק כלשהו באזור מנומנם כלכלית ועסקית, והעסק הזה מצליח, יש לזה השלכות כלכליות חיוביות על האזור כולו.
כי אם העסק מצליח, זה אומר שאנשים בחרו להשקיע שם את כספם במקום להשקיע אותו באזור שהוא מפותח כלכלית ממילא.

לא מדויק. אם העסק מצליח, זה אומר שאנשים מעדיפים לקנות קרוב לבית, למרות שהמחירים יקרים מעט, מאשר לנסוע יום שלם למרכז בשביל לקנות מוצר בהנחה של כמה שקלים.

כשיש בעלי עסקים או נותני שירותים בעלי איתנות כלכלית, אזי יש להם את האפשרות והרצון להעלות את רמת החיים וממילא הם נזקקים להשתמש בבתי עסק נוספים שהם בתורם מעשירים את בעליהם וכן הלאה וכן הלאה - אפקט השלולית.

אולי יש להם את האפשרות, אבל אין להם שום רצון להעלות את רמת החיים, מאחר שכל הסביבה שלהם ממשיכה לחיות באותה רמת חיים נמוכה, והם לא מרגישים צורך לנקר את העיניים.

כשהאוכלוסיה מתעבה מבחינה כמותית ואיכותית, הדבר גורם לחברות גדולות לפתוח סניפים כיוון שיש מי שיצרוך אותם ויש אפשרות לגייס עובדים בעלי השכלה מתאימה מקרב תושבי האזור - והנה כעת כולם מאושרים. בעלי העסקים מתפרנסים מעסקיהם ולמי שמעונין לעבוד כשכיר יש מגוון מקומות עבודה.
מהתאוריה שפירטתי לעיל, מובן למה אזורים מפותחים ממשיכים להתפתח ואזורים מדשדשים ממשיכים לדשדש עוד יותר.

אולי זה נכון לגבי החילונים, שאצלם המתגוררים במרכז הם בעלי השכלה גבוהה יותר מדיירי הפריפריה.
לגבי החרדים - אין שום הבדל בהשכלה בין אוכלוסיה איכותית כזו ואחרת, כולן לומדות את אותם דברים בסמינרים.

אזור הצפון במשך שנים היה שרוי בנמנום כלכלי. אולי בגלל סטיגמות של כל מיני שבעים מהמרכז ש"אנשי הפריפריה מצטיינים ברכישות נמוכה" ולכן אף אחד לא מצא לנכון להשקיע שם את כספו.
ברגע שאנשים נדחקו לקיר ונאלצו להגר לצפון מסיבות כאלו או אחרות, הצפון התחיל להתעורר. והתחיל להתעשר טיפין טיפין.

אין שום סיבה שאדם מהמרכז יסע לצפון לקנות משהו שהוא יכול לקנות קרוב לבית. זו הסיבה שאזור הצפון שרוי בנמנום כלכלי. וברור שכשיש אנשים בפריפריה, יש גם קונים.

ורק אומר כמה דברים לגבי פריפריה ומרכז -
המיקום כלל לא משנה. הדבר היחיד שמשנה הוא סוג האנשים.
דבר ידוע ומפורסם הוא שהציבור החסידי הוא הרבה יותר אמיד וצרכן מאשר הציבור הליטאי.
בציבור הליטאי רוב האברכים נשארים בכולל, או עוסקים חצי יום בעבודה תורנית כזו ואחרת, ולמיינסטרים שבו אין תרבות צריכה של מותגים, סטים לכל הילדים, ביגוד מהודר מאד, ואוכל קנוי.
גם מי שנשאר לו סכום יפה בסוף החודש, חייב לשמור את זה לחיתון הילדים, להתחייבויות המליונים המעותדות. כמעט אין בו נשים שפותחות עסקים גדולים, אין להן את האפשרות לקחת ריזיקה על הפרנסה של המשפחה, כל עוד הן המפרנסות היחידות.
לעומת זאת בציבור החסידי מקובל מאד שלאחר שנתיים בכולל האברך יוצא לעבוד, ומאחר שכמובן אין לו הכשרה מקצועית, הוא פותח עסק, ובמקרה שהוא מצליח, הוא הופך להיות די אמיד, הוא אינו זקוק לחסוך כסף לחיתון הילדים, ולכן המשפחה בהחלט משתמשת בכסף, קונים מותגים, סטים, משפצים את הבית, מחליפים ריהוט, ובאופן כללי נראים כאילו יצאו מהקטלוג.
לכן, אפשר לראות שבאשדוד, למרות שהיא בדרום, יש הרבה יותר עסקים מצליחים מאשר במודיעין עילית, למרות שהיא הרבה יותר מרכזית ועם ציבור חרדי יותר גדול, משום שרובה ליטאי, ולליטאים אין תרבות צריכה.
הדברים אמורים מנקודת מבטי, ואפשר לראות את הדברים אחרת.

 

[elibeli]

את שמה לב שיש הבדל בין הדברים החשובים והאמיתיים שאת אומרת. קרי: אין הכשרים שמתאימים לי וחסרים חלק מן המוצרים שזה באמת לא קל

אולי זה לא היה מספיק מובן. אני לא אומרת שחסר מוצרים. היום יש כמעט הכל! דיברתי על העבר הדי רחוק(מעל ל-5 שנים)

יפה! ונכון להיום ולחמש שש שנים האחרונות
אבל לפני כן, אפ' רסק עגבניות לא היה בכשרות עד"ח

יש משנת יוסף, יש הזמנות מרוכזות של עופות בשביל מי שלא אוכל מחפוד ועטרה שאותם אפשר לקנות ברמי לוי, מוצרי חלב מהדרין וכו'. כבר כמה שנים שלא הבאתי מהמרכז דברים בסיסיים ואף מעבר לבסיסיים.(מדי פעם כשאנחנו מגיעים למרכז אנחנו מביאים קצת 'פינוקים').
ואני מדגישה את זה לא בשבילך אלא בשביל אנשים מבחוץ שממש 'נבהלים' שאין כאן כלום ואולי אנחנו אפילו חולבים את הפרות במו ידינו ומגדלים ירקות בגינה...

 

[shira bira]

אולי זה לא היה מספיק מובן. אני לא אומרת שחסר מוצרים. היום יש כמעט הכל! דיברתי על העבר הדי רחוק(מעל ל-5 שנים)

הבנתי. הכל טוב
מותר לומר שחסר ומי אני שבכלל אגיד מה מותר.
מפריע לי שבמקום לומר חסר יצרו בכתבה רושם שאין כלום.

 

[elibeli]

הבנתי. הכל טוב
מותר לומר שחסר ומי אני שבכלל אגיד מה מותר.
מפריע לי שבמקום לומר חסר יצרו בכתבה רושם שאין כלום.

מאד מעניין אותי לקרוא את הכתבה כדי לכתוב תגובת נגד. מדבריך זה נשמע שאין שום קשר בין הרוגע, הפניות והשלווה שיש כאן לבין הקושי והמצוקה שמדובר בה...

 

[מנאלו]

נכון, רמת הקניות נמוכה, אך מאידך גם הציפייה לרווח נמוכה. בעלת חנות בירושלים צריכה לשלם על שכירות חנות במקום מרכזי, להלביש את כל ילדיה בסטים מקטן ועד גדול, צריכה לצאת בפאה מוקפדת ובגדים מהודרים, ובשביל זה רווח חודשי של 3K בחודש, לא מתחיל אפילו להצדיק את ההשקעה. אבל אשה פשוטה בפריפריה, שקונה את בגדי ילדיה בלידר או במכירות יד שניה בבתים, מחזיקה את המכירה בבית המרווח שיש לה, קונה את מה שהיא צריכה ולא את מה שהיא צריכה בשביל הייצוגיות, מסתפקת בהחלט ברווח של 3K בחודש, ומבחינתה זה חודש טוב.

אני ממשפחה חיפאית, ילידת חיפה, דור רביעי ברציפות לתושבי חיפה. מה עוד צריך להצהיר פה, כדי שנוכל לדון לגופו של עניין?

את ימי הילדות העברתי בעיר הזו, שנסגרה בשש בערב וכולם הלכו לישון. אז בואי, אין מה להתעלם או לזלזל. אנשי הפריפריה מצטיינים (כתבתי מצטיינים, כי בעיניי זו מעלה) ברמת רכישות נמוכה.

עד היום, כשבפריפריות מכבים את האור, בירושלים ובבני ברק קונים וקונים וקונים עוד. בערבי חגים גאולה חוגגת עד 1-2 בלילה. יש חנות בפריפריה שתיפתח בשעות האלה? שמישהו יבוא לקנות בה, בשעות האלה? שמישהו יקנה בה, במחירים האלה?

בואו לא נשכח שכיום אנשי הפריפריה הם לא אנשים שנולדו שם.
כל הנושא באשכול זה על זוגות צעירים מהמרכז שעוברים לגור בפריפריות.
ולרוב ההרגל, הטעם וכו' לא משתנים ביום אחד.
גם אני גרה בצפון אך עדיין חשוב לי להלביש את הילדים יפה, לא לידר ובודאי שלא יד שניה.
רובינו בניברקיות או ירושלמיות וזה שכיום אנחנו גרות בפריפריות לא אומר שמהרגע שעברנו לא מענין אותנו איך הילדים נראים.
ההבדל הוא שמה שמוכרים בפינת הזול ב50 ש"ח פה מוכרים ב120.
ואם אני רוצה חניות יותר מעודכנות- קידי שיק, מלאנג, גלורי וכו' וכו' אני צריכה להטריח את עצמי ולבוא למרכז לקנות.
אני לא ילביש בגלל שאין לי פה מבחר את הילדים שלי בבגדי שבת מוזנחים. (יום חול, אני מלבישה מהקניונים)
בטוחה שהרבה יזדהו איתי!!!
כשאני מגיעה להורים לשבת וחג ופוגשת את כל הנשואים מהמרכז, חשוב לי בהחלט שהילדים שלי לא יראו שונה מהילדים של האחיות שלי.
עדיין חשוב לי יופי וטיפוח לא פחות מאילו במרכז.
נכון שיש דברים ששונים ויש פחות תחרות, אבל ככל שמגיעים יותר זוגות מהמרכז התחרות גדלה ואנחנו כמעט מרגישים ב"ב.
ואגב שבעלי החנויות בחיפה מפרגנים לנו בערבי חג חנויות פתוחות עד 21:00-21:30.
וגם השעות פתיחה של החנויות מאד מקשה עלינו את הקניות.... אבל זה כבר נושא אחר....

 

[shira bira]

מאד מעניין אותי לקרוא את הכתבה כדי לכתוב תגובת נגד. מדבריך זה נשמע שאין שום קשר בין הרוגע, הפניות והשלווה שיש כאן לבין הקושי והמצוקה שמדובר בה...

כתבה ישנה והיו עוד כתבות בסגנון הזה שלא דברו על המחסור אלא יותר הציגו כל תושבת צפון כשליחה שבאה להפיץ תורה ויהדות.
אחת מהן שאני מכירה באופן אישי בכלל באה לגור בעיר מסוימת בצפון פשוט כי נוח לגור בוילה ליד ההורים העשירים של בעלך והיה מגוחך לראות איך הכתבת תיארה אותה כשליחה שבאה להפיץ תורה ויהדות נראה לי שאפילו המרואייינת לא חלמה שזה מה שיכתב בסוף..
וגם אני מאזינה להגיגים של חברות ומכרות ופשוט צוחקת למשמע כ"כ הרבה תפיסות שגויות ופרובינציאליות.
אבל זה ישתנה. אנחנו בכפר גלובלי והכל נעשה יותר קרוב ויותר שווה.

והנה דוגמא לתפיסה שגויה:

בואו לא נשכח שכיום אנשי הפריפריה הם לא אנשים שנולדו שם.

לידיעתכם אלו שבאים מהמרכז הם עדיין מיעוט ברוב ערי הפריפריה.

 

[rachelevanon]

אני לא ילביש בגלל שאין לי פה מבחר את הילדים שלי בבגדי שבת מוזנחים. (יום חול, אני מלבישה מהקניונים)
בטוחה שהרבה יזדהו איתי!!!
כשאני מגיעה להורים לשבת וחג ופוגשת את כל הנשואים מהמרכז, חשוב לי בהחלט שהילדים שלי לא יראו שונה מהילדים של האחיות שלי.
עדיין חשוב לי יופי וטיפוח לא פחות מאילו במרכז.

גם אלה במרכז, לא תמיד פוזלים אפילו לכיוון מחירי הטירוף של גלורי, רק אומרת.

ורוב ההולכים לגור בפריפריה הם ליטאים, כאמור, שגם כשהם מתגוררים במרכז לא חולמים להוציא 200 ש"ח לשמלת שבת של בת שלוש.

 

[shira bira]

אני לא ילביש בגלל שאין לי פה מבחר את הילדים שלי בבגדי שבת מוזנחים. (יום חול, אני מלבישה מהקניונים)

מכירה הרבה מתושבות המרכז שבוחרות לדלג על החנויות החרדיות בשל מחיריהן וקונות בנקסט ובקניונים.
ואת זה אפשר לעשות גם בצפון...
ויש קידי שיק בטבריה וחיפה. נא לא להגזים.

 

[מרחבית]

היו. רק לא מהסקטור שלכם.

כשמדובר בסקטור מאוד שונה זה לא ממש עוזר לבאים החדשים. כשאין למשפחה מוצרים מההכשר שלה, לא חיידר ובית ספר המתאימים לילדים שלה, לא בית הכנסת עם נוסח מתאים לה, היא יכולה להרגיש סוג של 'שממה'.

 

[Ruty Kepler]

ורוב ההולכים לגור בפריפריה הם ליטאים, כאמור

לא בטוח בכלל.
בלי לערוך מיפוי יסודי, יש קריות חסידיות בהרבה מאד פריפריות.

דווקא בירושלים אני רואה את ההיפך - רוב חברותיי לכיתה (חסידיות) ברחו מפה מזמן.
לעומת בנות גילי הליטאיות, שנאחזו בגילה, פסגת זאב, קרית יובל ושאר מתחרדים, ורבות מהן נותרו בירושלים. (ומכאן חלק מההסבר ל-6-3, בנוסף לגיל הנישואין הליטאי המאוחר יותר).

 

[shira bira]

ורוב ההולכים לגור בפריפריה הם ליטאים

בדקת את זה? מספרית?
לא בטוחה שזה נכון.