אתם החרדים/שיחה על-מונית 1.

שיילה

מהמשתמשים המובילים!
כתיבה ספרותית
אתם החרדים, פתח נהג המונית את פיו ואת המונה, יש משהו מוזר אתכם, יושבים שעה שעתיים עם המשודכת, ו...אופס, 'הוקוס פוקוס' כמו שאומר תומר שלי, אתם יודעים שזה זה.

לא נוח לנו מאחורה, אני אשתי ושני ילדינו והעיניים מהמראה הקדמית.

תשמע, אמרתי לו, אספר לך סיפור ואולי תבין.

היה מלך אחד שיועצו החכם סייע לממלכה רבות, עד שהחליט לגמול לו ביד נדיבה, שלח המלך את משרתיו לזמנו אליו, ואמר לו שברצונו להעניק לו רכוש רב.
כנס לבית האוצרות, אמר המלך בחיוך, צעד במסדרון וקח בידך את התכשיט הכי יקר שאתה רואה, אך דבר אחד אתה צריך לזכור, אינך יכול לחזור על עקבותיך.

נכנס היועץ אל בית האוצרות והחל לצעוד במסדרון, גביע זהב קרץ לו מהמדף, כמעט לקח אותו בידו אך אמר בלבו מן הסתם בהמשך יש תכשיטי יהלומים יקרים לאין ערוך, ואכן תכשיטים יקרי ערך עטרו את הקירות בהמשך אך גם שם לא נגע, באומרו, הרי באוצרות המלך ישנם לבני זהב ולא היה רוצה לוותר עליהם וכך גם את הלבנים לא לקח ולא את כיסא היהלומים עד שהגיע לסוף המסדרון ופגש בפקיד האוצרות שגרר אותו החוצה בידיים ריקות.

חזר היועץ אל המלך חפוי ראש, וסיפר את מה שקרה עמו בחדר האוצר. המלך בטוב ליבו, פנה אליו ואמר- יועצי היקר, נותן אני לך הזדמנות נוספת ואחרונה, באותם התנאים, וכמובן במסדרון אחר.

בחדר האוצרות הכניסוהו למסדרון השני, שם פסע היועץ בצעדים בטוחים, ראה תכשיט יקר, ענד אותו על צווארו ויצא מחדר האוצרות, מאושר ושמח.

מה ההבדל בין הפעם הראשונה לפעם השנייה? שאלתי את העיניים שבמראה.

הוא הבין שאם לא ייקח תכשיט בגלל הדמיון אולי יהיה משהו יקר יותר, הוא עלול להפסיד הכל, אמר הנהג בעיניים מבינות.

נכון מאד, בדיוק זה ההבדל בין ה"שידוכים" שלכם לשלנו, אנחנו יודעים שאם יש משהו טוב אין מה להלאות את המחשבה, אולי יהיה טוב יותר או אולי אם נתבגר נהיה חכמים יותר , שאז לעתים מפסידים הכל.

וואלה לא חשבתי על זה ככה, העיניים במראה חולמניות.

גם אני לא, אמרתי, הבנתי את זה בזכותך.
 

מם יוד

משתמש פעיל
אם כל החרדים היו כמוך...
מזכיר לי את כל אלו ששונאים חרדים, אבל אומרים ככה לחרדי היחיד שהם מכירים.
אבל הקטע הנ"ל באמת חזק.
מרכיבי היצירתיות הם פשטות, מקוריות ורלוונטיות.
יש פה מהכל.
 

שני זאת אני :)

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
וכמו שאומרים הילדים- זה היה באמת?
מכירה אישית מישהי שאחרי משיכה מעייפת של עוד פגישה ועוד, הבחור אמר שהכל מוצא חן בעיניו וכו', אבל לא יכול להשלים עם זה שהיא הבחורה הראשונה שהוא נפגש איתה, והוא עוד לא ראה מה עוד יש בשוק...

זה היה לפני מספר שנים, מקוה שהוא התפכח, אחרת עד 120 אפשר להסתובב בשווקים.
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
אתם החרדים, פתח נהג המונית את פיו ואת המונה, יש משהו מוזר אתכם, יושבים שעה שעתיים עם המשודכת, ו...אופס, 'הוקוס פוקוס' כמו שאומר תומר שלי, אתם יודעים שזה זה.

לא נוח לנו מאחורה, אני אשתי ושני ילדינו והעיניים מהמראה הקדמית.

תשמע, אמרתי לו, אספר לך סיפור ואולי תבין.

היה מלך אחד שיועצו החכם סייע לממלכה רבות, עד שהחליט לגמול לו ביד נדיבה, שלח המלך את משרתיו לזמנו אליו, ואמר לו שברצונו להעניק לו רכוש רב.
כנס לבית האוצרות, אמר המלך בחיוך, צעד במסדרון וקח בידך את התכשיט הכי יקר שאתה רואה, אך דבר אחד אתה צריך לזכור, אינך יכול לחזור על עקבותיך.

נכנס היועץ אל בית האוצרות והחל לצעוד במסדרון, גביע זהב קרץ לו מהמדף, כמעט לקח אותו בידו אך אמר בלבו מן הסתם בהמשך יש תכשיטי יהלומים יקרים לאין ערוך, ואכן תכשיטים יקרי ערך עטרו את הקירות בהמשך אך גם שם לא נגע, באומרו, הרי באוצרות המלך ישנם לבני זהב ולא היה רוצה לוותר עליהם וכך גם את הלבנים לא לקח ולא את כיסא היהלומים עד שהגיע לסוף המסדרון ופגש בפקיד האוצרות שגרר אותו החוצה בידיים ריקות.

חזר היועץ אל המלך חפוי ראש, וסיפר את מה שקרה עמו בחדר האוצר. המלך בטוב ליבו, פנה אליו ואמר- יועצי היקר, נותן אני לך הזדמנות נוספת ואחרונה, באותם התנאים, וכמובן במסדרון אחר.

בחדר האוצרות הכניסוהו למסדרון השני, שם פסע היועץ בצעדים בטוחים, ראה תכשיט יקר, ענד אותו על צווארו ויצא מחדר האוצרות, מאושר ושמח.

מה ההבדל בין הפעם הראשונה לפעם השנייה? שאלתי את העיניים שבמראה.

הוא הבין שאם לא ייקח תכשיט בגלל הדמיון אולי יהיה משהו יקר יותר, הוא עלול להפסיד הכל, אמר הנהג בעיניים מבינות.

נכון מאד, בדיוק זה ההבדל בין ה"שידוכים" שלכם לשלנו, אנחנו יודעים שאם יש משהו טוב אין מה להלאות את המחשבה, אולי יהיה טוב יותר או אולי אם נתבגר נהיה חכמים יותר , שאז לעתים מפסידים הכל.

וואלה לא חשבתי על זה ככה, העיניים במראה חולמניות.

גם אני לא, אמרתי, הבנתי את זה בזכותך.
כתיבה יפה ומשובחת.
לגוף הענין - לא חייבים לראות את כל מגוון האפשרויות, אבל גם לא חייבים לבחור את הראשון.
הוא הבין שאם לא ייקח תכשיט בגלל הדמיון אולי יהיה משהו יקר יותר, הוא עלול להפסיד הכל, אמר הנהג בעיניים מבינות.
בחיים זה לא כמו במשל, זה לא או הכל או כלום.
 

מטאלי

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים
יפה מאד!

לדעתי לא עונה על השאלה הזו של נהג המונית:

אתם החרדים, פתח נהג המונית את פיו ואת המונה, יש משהו מוזר אתכם, יושבים שעה שעתיים עם המשודכת, ו...אופס, 'הוקוס פוקוס' כמו שאומר תומר שלי, אתם יודעים שז

מנסיוני מה שמפריע להם זה לא איך אנחנו סוגרים מיד אלא כיצד אנחנו מספיקים להכיר בשביל להתחתן מיד.
 

שיילה

מהמשתמשים המובילים!
כתיבה ספרותית
כתיבה יפה ומשובחת.
לגוף הענין - לא חייבים לראות את כל מגוון האפשרויות, אבל גם לא חייבים לבחור את הראשון.

בחיים זה לא כמו במשל, זה לא או הכל או כלום.
אכן, לא דובר על התפשרות, אלא על כך שלעיתים אין כל פגם ובכל זאת לא סוגרים כי "אנחנו צעירים, אז מה בוער" או "יש לנו עוד כמה על הפרק, נבדוק אותם קודם" וכדומה.
ואגב, החיים בדיוק כמו במשל לצערינו, רק ישנם כאלה שתופסים את זה אחרי כמה שנות בררנות. ומי שלא תופס את זה מלבין שערותיו על ספסלי הישיבה.
 

שיילה

מהמשתמשים המובילים!
כתיבה ספרותית
יפה מאד!

לדעתי לא עונה על השאלה הזו של נהג המונית:



מנסיוני מה שמפריע להם זה לא איך אנחנו סוגרים מיד אלא כיצד אנחנו מספיקים להכיר בשביל להתחתן מיד.
התשובה האמיתית היא שאנחנו לא "יודעים שזה זה" אנחנו "מתפללים שזה יהיה זה" כי גם אצלם אחרי שנים של הכרות זה לעיתים לא זה.
מה שמציק להם כמו שאמרת זה אמנם עניין ההכרות אך זה מציק להם מחמת שהם מרגישים שהחרדים כאילו מוותרים על ה"בחירה" או על ה"מבחר" וכאן מגיע התשובה שאומרת שאם נחכה לבדוק את המבחר נשאר בלי כלום.
 

שני זאת אני :)

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
התשובה האמיתית היא שאנחנו לא "יודעים שזה זה" אנחנו "מתפללים שזה יהיה זה" כי גם אצלם אחרי שנים של הכרות זה לעיתים לא זה.
נשמע שבעיניים עצומות...
ולא ממש, נכון מתפללים אבל לא סותר בדיקה מעמיקה מהרבה בחינות שהסיכוי להתאמה הוא רב.
 

מטאלי

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים
התשובה האמיתית היא שאנחנו לא "יודעים שזה זה" אנחנו "מתפללים שזה יהיה זה" כי גם אצלם אחרי שנים של הכרות זה לעיתים לא זה.

אז זהו שלא!
אם יש מישהו שיודע "שזה זה", אלו רק אנחנו, עם צורת ההכרות שלנו עם הצד שכנגד, ועם השבתת פוזיצית הסובייקטיביות בה אנו מצויים בבחירת בן זוג על ידי ייעוץ נכון עם סמכות בוגרת, אובייקטיבית, ובעיקר תורנית.

"הם" יכולים לחיות יחדיו חמש שנים, לחשוב שהם הפכו כל אבן ומכירים האחד את השניה (ולהפך) כעל כף היד, וזוג חרדי נאיבי ו... כלשונם בפגישה השלישית המכירים סך הכל חמש עד עשר שעות בקירוב מכירים האחד את השניה ( ולהפך) הרבה יותר אמיתי ועמוק.
יש יוצא מן הכלל, לשני הצדדים, אך על פי רוב ההכרות הנכונה והאמיתית קיימת רק אצלנו, זה דבר שאמנם לוקח מעט זמן להסביר לחילוני המצוי, אולם כשהוא מבין זאת הוא לא מבין איך אפשר אחרת.
נסו ותווכחו...
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט א'

א אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה:ב אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ:ג אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ:ד אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד:ה אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ:ו אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ:ז אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:ח אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:
נקרא  27  פעמים

לוח מודעות

למעלה