דיון סבתא שמחה שובי למדף, עם עץ הקינמון ובלעדיו.

[פרפר סגול]

בעקבות האשכול "ספרות יגון ואנחה", נזכרתי בשאלה שמקננת בתוכי זמו רב, למה אין ספרים שמחים ומשמחים?
סדרת "סבתא שמחה", תמיד מפעימה אותי באופטימיות ובחינניות שבה, או שאולי זה קשור לכך שהכותבת היא חוצניקית?
כמה הייתי שמחה אם היתה מתפתחת ספרות מז'אנר כזה גם למבוגרים.
ואני לא מתכונת לספרי הומור.

 

[shira bira]

בעקבות האשכול "ספרות יגון ואנחה", נזכרתי בשאלה שמקננת בתוכי זמו רב, למה אין ספרים שמחים ומשמחים?
סדרת "סבתא שמחה", תמיד מפעימה אותי באופטימיות ובחינניות שבה, או שאולי זה קשור לכך שהכותבת היא חוצניקית?
כמה הייתי שמחה אם היתה מתפתחת ספרות מז'אנר כזה גם למבוגרים.
ואני לא מתכונת לספרי הומור.

אוי.
הוצפתי עכשיו בנחשול געגועים.
לכתיבה העליזה ,לתום,להומור ולאיורים (המאיירת היא בינה גבירץ נכון?)

 

[shira bira]

סדרת "סבתא שמחה", תמיד מפעימה אותי באופטימיות ובחינניות שבה, או שאולי זה קשור לכך שהכותבת היא חוצניקית?

לדעתי כן.
להגנתנו אומר שאנחנו חיים תחת מצב בטחוני מסוים ושיש לנו את יעל רועי .

 

[palm]

ולאיורים (המאיירת היא בינה גבירץ נכון?)

זהו, זה הסוד, האיורים. וכן, הם של בינה גבירץ
גם אני ניסיתי משך שנים להתחקות אחר הסוד המרתק של ספרים למיניהם והבנתי שהאיורים הם כלי חזק מאד שלעיתים רבות נותן את החותמת למידור הספר
ובמיוחד שמתי לב לאיוריה של גבירץ, שמבלי להוריד מערך הכתיבה, הם נותנים את 'הטון'
כך היו ספרי 'כה עשו חכמינו' עם איוריה של גבירץ עד שמישהו החליט שהם לא מספיק דתיים
ומאז הספרים פשוט איבדו את חינם, תגידו מי קונה היום כה עשו חכמנו?
אני קניתי לילדיי לפני כמה שנים וכשפתחתי אותם בבית התאכזבתי קשות, גם אותם זה לא בדיוק משך ואני דחקתי בם שכדאי לקרא [למרות שהם 'אוכלי ספרים']
והמסקנה שלי שאיורים טובים יכולים להקפיץ ספרים ביותר מכמה רמות

 

[shira bira]

זהו, זה הסוד, האיורים. וכן, הם של בינה גבירץ
גם אני ניסיתי משך שנים להתחקות אחר הסוד המרתק של ספרים למיניהם והבנתי שהאיורים הם כלי חזק מאד שלעיתים רבות נותן את החותמת למידור הספר
ובמיוחד שמתי לב לאיוריה של גבירץ, שמבלי להוריד מערך הכתיבה, הם נותנים את 'הטון'
כך היו ספרי 'כה עשו חכמינו' עם איוריה של גבירץ עד שמישהו החליט שהם לא מספיק דתיים
ומאז הספרים פשוט איבדו את חינם, תגידו מי קונה היום כה עשו חכמנו?
אני קניתי לילדיי לפני כמה שנים וכשפתחתי אותם בבית התאכזבתי קשות, גם אותם זה לא בדיוק משך ואני דחקתי בם שכדאי לקרא [למרות שהם 'אוכלי ספרים']
והמסקנה שלי שאיורים טובים יכולים להקפיץ ספרים ביותר מכמה רמות

בינה גבירץ המנוחה איירה גם את "שלום לך אורחת" ו"נחמד מכל ימים" -ספרי המופת של רבקה אליצור- סופרת דת"לית.
הייתי נותנת קרדיט גם לכתיבה של יפה גנז בנוגע לאוירה.

 

[ארבע]

מה מיוחד באיורים הגבריציים?
לטעמי סבתא שמחה בכוח אישיותה דווקא האפילה על האיור (שלא היה לטעמי).

 

[shira bira]

מה מיוחד באיורים הגבריציים?
לטעמי סבתא שמחה בכוח אישיותה דווקא האפילה על האיור (שלא היה לטעמי).

קו קליל ועליז. (וגם קצת ארכאי. יש קסם בארכאיות).

 

[palm]

קו קליל ועליז.

גם קו בוטח, השמור למקצוענים

 

[פרפר סגול]

היי
שלא תסיטו לי את האשכול לאיורי סבתא שמחה.
אני מחפשת את הז'אנר הזה ולא מוצאת, ספרות יפה, לא מטיפה וכן מעליזה.

 

[shira bira]

אני מחפשת את הז'אנר הזה ולא מוצאת, ספרות יפה, לא מטיפה וכן מעליזה.

אמא למה
כולם בנים
אביגיל ואני
החלום על המגבעת- אני מזכירה שהוא פורסם בעיתון ילדים לראשונה. היום לא היה עובר שם.

 

[פרפר סגול]

אמא למה
כולם בנים
אביגיל ואני
החלום על המגבעת- אני מזכירה שהוא פורסם בעיתון ילדים לראשונה. היום לא היה עובר שם.

כולם ספרים ישנים יותר.

 

[shira bira]

כולם ספרים ישנים יותר.

יותר ממה?
את מחפשת ספרות חדשה שעונה לתנאים הללו?

 

[פרפר סגול]

את מחפשת ספרות חדשה שעונה לתנאים הללו?

אין אימוג'י מהנהן, אז- כן!!

 

[ארבע]

גם מורה ג'ינג'ית עונה על הקריטריון, הלא כן?

ליעל רועי יש עוד ספר חמוד, בית עם גג אדום, או משהו כזה.

והספרים של יוכבד לווינשטיין - אני בטוחה שהיא אישה מתוקה רק מקריאת ספריה: סמטת פעמי הגאולה, המכולת של כרמל ועוד.

 

[שיילה]

בעקבות האשכול "ספרות יגון ואנחה", נזכרתי בשאלה שמקננת בתוכי זמו רב, למה אין ספרים שמחים ומשמחים?
סדרת "סבתא שמחה", תמיד מפעימה אותי באופטימיות ובחינניות שבה, או שאולי זה קשור לכך שהכותבת היא חוצניקית?
כמה הייתי שמחה אם היתה מתפתחת ספרות מז'אנר כזה גם למבוגרים.
ואני לא מתכונת לספרי הומור.

קצת עצוב, סבתא רווקה בודדה שגרה עם אחיה.

 

[ארבע]

זה הקסם - איך היא הפכה אותה לאישיות מאירה וחייכנית, למרות נסיבות חייה. סוג של אן שרלי מבוגרת.

 

[palm]

קצת עצוב, סבתא רווקה בודדה שגרה עם אחיה.

זו היתה אז האווירה, פליטים בודדים גלמודים שניסו לשמוח
ממילא זה גם התאים לילדים
אבל גם היום יש מאיירים\ות מקצועיים שיכולים להתחרות ביצירות שלה, ואני מתכוונת דוקא לסגנון התמים הנאיבי שיש לו חינניות ייחודית[שלהטוטי המחשב לא נגעו בו] וחבל שלא רואים את זה מספיק על המדף