?". האם זו סיומת נכונה למשפט?

דוכסוסטוס

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
הצלחתי להכניס את השאלה בכותרת.
דוגמה: המנכ"ל הישיר אליו מבט צונן "אתה? העלאה? אתה?! העלאה?!?!?!".

עזבו כעת את שאלת תערובת סימני השאלה והקריאה (תעלול חמוד מתוצרת פ. חובב).
האם נכון להוסיף מרכאות אחרי סימן שאלה או קריאה ומה דינה של הנקודה, לולי המרכאות היא הייתה מאבדת זכות קיום.
 

מ"ם

משתמש סופר
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
איור וציור מקצועי
מאתר האקדמיה:

28 – סדר סימני הפיסוק בסביבת מירכאות

בהבאת דיבור ישיר בין מירכאות מצטרפות שתי מערכות פיסוק: הפיסוק של הטקסט המצוטט והפיסוק של הכותב. ראוי להימנע מגיבוב של סימנים רצופים, ועל כן יש לוותר לפעמים על סימן פיסוק השייך לאחת המערכות. הינה שתי שיטות הנוהגות בעניין זה:

שיטה א
סימן הפיסוק יבוא לפני המירכאות. למשל:
(1) והוא אמר: "אין דבר. זה בסדר."
(2) הוא פרס זרועותיו וקרא: "ריבונו של עולם!"
(3) "האם יכול אלוהים," שאל, "לברוא סלע שיהיה כבד כל כך עד שלא יוכל להרים אותו?"
(4) "מצוין," אמר, "אם כך אין מה לדאוג."
(5) "אני מסכימה," אמרה. "מתי ניסע?"
[הנקודה מציינת שהציטוט מורכב משני משפטים נפרדים.]
(6) "פרנסה טובה?"
"מכובדת."

אבל אם ראוי לבוא סימן שאלה, סימן קריאה או שלוש נקודות בסוף המשפט הראשי, יבוא סימן הפיסוק המתאים מחוץ למירכאות. למשל:
(7) איפה נאמר "אבן מקיר תזעק"?

שיטה ב
כשהציטוט מובא בסוף משפט תבוא הנקודה אחרי המירכאות. למשל:
(8) והוא אמר: "אין דבר, זה בסדר".

אבל אם ראוי לבוא סימן שאלה, סימן קריאה או שלוש נקודות בסוף הציטוט, יבוא סימן הפיסוק המתאים בתוך המירכאות, ולא תבוא נקודה אחרי המירכאות. למשל:
(9) הוא פרס זרועותיו וקרא: "ריבונו של עולם!"
(10) אני שואלת את השומר: "לאן אני צריכה ללכת?"

כך גם בהבאת ציטוטים בלא משפט ראשי:
(11) "פרנסה טובה?"
"מכובדת".

כשהציטוט מובא בראש המשפט יבוא פסיק אחרי המירכאות. למשל:
(12) "מסכן אבא", אמרה לי בצאתנו משער החצר.

אבל אם ראוי לבוא סימן שאלה, סימן קריאה או שלוש נקודות בסוף הציטוט, יבוא סימן הפיסוק המתאים בתוך המירכאות, ולא יבוא פסיק אחרי המירכאות. למשל:
(13) "לְמה אפשר לצפות?" נד בראשו.

כשהציטוט מפוצל, עשוי הפסיק לתרום לגיוון ההנגנה או לגיוון המשמעות, ועל כן הכותב חופשי לסדר את סימני הפיסוק על פי הגיונו. למשל:
(14) "בסדר", אמר, "עלה. כל העולם כבר ער".
[הפסיק מציין הפסקה בין הציטוט למשפט הראשי.]
(15) "בסדר," אמר, "עלה. כל העולם כבר ער".
[הפסיק מציין הפסקה ברצף הדיבור בתוך הציטוט.]


(בקיצור: נכון לשים סימן שאלה לפני המירכאות במקרה הזה אבל הנקודה שאחרי מיותרת).
 

מוישה

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
הצלחתי להכניס את השאלה בכותרת.
דוגמה: המנכ"ל הישיר אליו מבט צונן "אתה? העלאה? אתה?! העלאה?!?!?!".

עזבו כעת את שאלת תערובת סימני השאלה והקריאה (תעלול חמוד מתוצרת פ. חובב).
האם נכון להוסיף מרכאות אחרי סימן שאלה או קריאה ומה דינה של הנקודה, לולי המרכאות היא הייתה מאבדת זכות קיום.
נושא הפיסוק הוא נזיל למדי. בוודאי ידוע לך שיש הבדל בין הנורמות המקובלות באקדמיה לנורמות בספרות התורנית, דבר שבולט בעיקר במיקום ההפניות להערות שוליים, אך לא רק. בדרך כלל בספרות תורנית מוסיפים תמיד נקודה אחרי המירכאות, אך לעתים קרובות זה לא תקני, וכדלהלן.
יש כמה גישות בנושא, אך לדעתי הקו המנחה צריך להיות שבמשפט שלם מצוטט, הנקודה או הפסיק בסוף יבואו בתוך המירכאות, ואילו כאשר מדובר במילה או מונח בודד כחלק ממשפט שלם, הנקודה תבוא אחר המירכאות.
הצגת דוגמה שיש בה קונפליקט בין המקובל בתורני לבין הראוי להיות מבחינה תקנית. מחד קשה לנו לראות מירכאות שאין אחריהן נקודה, ומאידך הנקודה כאן מגוחכת מאוד, כי כבר יש סימן פיסוק שמסיים את המשפט (?!?!?!).
אוסיף נקודה חשובה, שתתרום גם לכאן. אפשר להתווכח עד מחר כמה לקבל את הכללים המוכתבים מ"בחוץ", אבל לכל הפחות בנושא סימני הפיסוק המודרניים [ואכה"מ לגבי זמן המצאתם], מן הראוי להתנהל לפי הכללים של האקדמיה, שהרי בוודאי אין עליהם "מסורת".
מסקנה: הנקודה תימחק, כל השאר - בסדר.

מומלץ להרחיב ידע בכללי הפיסוק כאן: https://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/punctuation
תמיד חשוב לזכור שזה לא דאורייתא ולא שחור לבן, וגם בספרות כיום אפשר לראות הבדלים רבים בין סופרים/חוקרים/הוצאות.

- - -
שוב ראיתי שבחלק מהדברים קדמני @מ"ם ידידי.
 
נערך לאחרונה ב:

דוכסוסטוס

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
תודה רבה על ההכרעה.
לא היה לי זמן כרגע ללמוד את הנושא, עד היום כן השתמשתי בנקודה, אשמיט אותה.
 

אברהם

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
D I G I T A L
עימוד ספרים
לכל העוסקים בתחומי העריכה התורנית, מומלץ לעבור על המאמר המצורף מאת הרב יואל קטן, ולהשתדל להיצמד אליהם ככל הניתן.
 

קבצים מצורפים

  • הכנת ספרים ומאמרים בספרות התורנית.doc
    KB 231 · צפיות: 39

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
אגב, מישהו יכול להסביר לי בטו"ט מדוע ולמה החליטה האקדמיה להוסיף את היו"ד במלה 'מירכאות'? (ולמי שחושב שבטעות כתבתי 'מלה' חסרה - לא, זה לגמרי במכוון: אצלי 'מילה' לעולם קשורה לברית מילה, ודיבור הוא 'מלה')
 

מוישה

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
אגב, מישהו יכול להסביר לי בטו"ט מדוע ולמה החליטה האקדמיה להוסיף את היו"ד במלה 'מירכאות'? (ולמי שחושב שבטעות כתבתי 'מלה' חסרה - לא, זה לגמרי במכוון: אצלי 'מילה' לעולם קשורה לברית מילה, ודיבור הוא 'מלה')
ראה כאן סעיף ו: https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/meeting258.pdf
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
לפלא בעיני מה שהם כותבים, ששורש המלה הוא 'ארך'. דווקא נגינת הטעם 'מרכא' אינה מן הארוכות, אדרבה.
 
נערך לאחרונה ב:

hershy sh

עיצוב | מיתוג | פרסום
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
(ולמי שחושב שבטעות כתבתי 'מלה' חסרה - לא, זה לגמרי במכוון: אצלי 'מילה' לעולם קשורה לברית מילה, ודיבור הוא 'מלה')
מה זה "אצלך"?
אתה לא יחיד בעולמך...
יש לך קוראים, והם מה לעשות, לא מחוייבים לכללים שלך...
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
מה זה "אצלך"?
אתה לא יחיד בעולמך...
יש לך קוראים, והם מה לעשות, לא מחוייבים לכללים שלך...
א. אפילו בין חברי האקדמיה יש שאינם מצייתים לכל החלטותיה מסיבותיהם העקרוניות.
ב. אין לי ספק, ששום קורא שלי לא יקרא את המלה 'מלה' בתוך משפט בניקוד אחר מזה שאליו הכוונה.
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
ואצל התימנים הוא 'מארכא'. אצל כולם הוא משרת ומטבעו הוא קצר. כנראה הכוונה שהוא מאריך את הטפחא.
בכל סימני הטעמים שבחומשים שראיתי מימי (אכן, לא ראיתי חומשים תימניים) נכתבה המלה 'מרכא' בלי יו"ד ובלי אל"ף. מעניין מה הניע את האקדמיה לדון בכך בכלל (הדיון בהפניה של @מוישה היה ארוך מכדי לקראו בעיון מתחילה ועד סוף).
 

אשר כותבת

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
רגע, כבר התבלבלתי.

כילדה וכנערה, ידעתי שהמירכאות צריכות להיות בתחילת המשפט/ציטוט ובסופו, לאחר כל הפיסוק:
והיא אמרה: "האם את מעוניינת לבוא איתי?"

אחר כך גדלתי וראיתי שבעיתונות מקפידים דווקא על זה:
"כן בהחלט! בשעה שמונה מתאים לך"?

אז.... מה האפשרות הנכונה?
 

מוישה

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
רגע, כבר התבלבלתי.

כילדה וכנערה, ידעתי שהמירכאות צריכות להיות בתחילת המשפט/ציטוט ובסופו, לאחר כל הפיסוק:
והיא אמרה: "האם את מעוניינת לבוא איתי?"

אחר כך גדלתי וראיתי שבעיתונות מקפידים דווקא על זה:
"כן בהחלט! בשעה שמונה מתאים לך"?

אז.... מה האפשרות הנכונה?
הראשונה.
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
רגע, כבר התבלבלתי.

כילדה וכנערה, ידעתי שהמירכאות צריכות להיות בתחילת המשפט/ציטוט ובסופו, לאחר כל הפיסוק:
והיא אמרה: "האם את מעוניינת לבוא איתי?"

אחר כך גדלתי וראיתי שבעיתונות מקפידים דווקא על זה:
"כן בהחלט! בשעה שמונה מתאים לך"?

אז.... מה האפשרות הנכונה?
התשובה הזו אינה חד משמעית. היא נכונה למשפט הספציפי הזה. בעיקרון, אם סימן השאלה או הקריאה מטעים את הטקסט שבמירכאות - עליו לבוא בתוכָן, אך אם הוא מטעים את הטקסט שמחוץ למירכאות (כמו: האם אתה סבור ש'טוב למות בעד ארצנו'?) עליו לבוא מחוץ להן.
 

מוישה

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית

palm

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
איור וציור מקצועי
האם אתה סבור ש'טוב למות בעד ארצנו'?)
סימן השאלה שייך למילים אתה סבור ולא למילים טוב למות...
והמרכאות באות לבודד את הציטוט שבתוך המשפט
לכן סימן השאלה יהיה בסוף משפט השאלה ולא בתוך מרכאות הציטוט
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ב'

ט בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ:י בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ:יא בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ:יב בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:יג בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ:יד בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן:טו בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ:טז בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ:
נקרא  12  פעמים

לוח מודעות

למעלה