הגיית נקודות 'סגול' לפני האות 'י'.

שיקול דעת

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עריכה תורנית
עימוד ספרים
לדוגמה המלה 'לפניך', נדמה לי שאצל בני עדות המזרח, כולם נוהגים להגות באותה צורה. אותו דבר אצל ה'ליטאים'. לעומת זה אצל החסידים יש שהוגים כך, ויש שהוגים באופן שזה נשמע כמו ה'צירי' של הליטאים\ירושלמים וכדו'.

אז רציתי לדעת אם יש מקום בדקדוק לזה, דהיינו מה באמת עושה האות י להנקודה סגול שמקודם.

והמסתעף מזה:
האם גם במלה ותרעינה (באחו), יש מקום להגייה כזו, כי כמדומני, שם לא שמעתי מאף אחד להגות כך. והשאלה היא מה ההבדל.
 

palm

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
איור וציור מקצועי
כשמופיעה י', לכאורה צריך להגות אותה
הבדל בהגיה נפגוש בד"כ כשלא מופיעה י' אחרי הסגול
אם ההברה עם הסגול, פתוחה- הוגים אותה עם עומק, כאילו יש אחריה י' [לרוב אצל הגליציאנים ועוד]
ואם ההברה עם הסגול, סגורה- היא נהגית כסגול 'שטוח'
 

שיקול דעת

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עריכה תורנית
עימוד ספרים
כשמופיעה י', לכאורה צריך להגות אותה
האם במלה 'לפניך' הוגים אותה? האם במלה 'ותרעינה' הוגים אותה?
הבדל בהגיה נפגוש בד"כ כשלא מופיעה י' אחרי הסגול
אם ההברה עם הסגול, פתוחה- הוגים אותה עם עומק, כאילו יש אחריה י' [לרוב אצל הגליציאנים ועוד]
ואם ההברה עם הסגול, סגורה- היא נהגית כסגול 'שטוח'
לדוגמה?
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
מֶלֶךְ - ההברה הראשונה פתוחה ולכן נהגית כאילו עם י'. ההברה השניה סגורה ולכן נהגית רגיל. לפי זה, גם ב'ותרעינה' וגם ב'לפניך' הם הוגים את הי'.
 

שיקול דעת

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עריכה תורנית
עימוד ספרים
מֶלֶךְ - ההברה הראשונה פתוחה ולכן נהגית כאילו עם י'. ההברה השניה סגורה ולכן נהגית רגיל. לפי זה, גם ב'ותרעינה' וגם ב'לפניך' הם הוגים את הי'.
המציאות היא שונה. גם מי שהוגה לפניך כאילו עם י', לא הוגה ותרעינה כאילו עם י', ובגלל זה שאלתי מה ההבדל.
ובכלל התבלבלתי עכשיו יותר. כי יש יותר מקומות שהוגים מלך כאילו עם יוד, ממה שהוגים לפניך עם יוד.
אבל הסיכום של דבריכם, שזה לא תלוי בכלל בי' רק בסגול פתוחה או סגורה.
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
גם אני לומד את הכללים שלהם.
יש אצל החסידים כלל שקמץ בד"כ נהגה כ-U, אבל אם זו הברה סגורה או שיש אחריו שוא (גם אם השוא נע!!!) הוא הופך ל-O. וזה מעל להשגתי.
 

palm

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
איור וציור מקצועי
כללי הסגול- כך ילדי לומדים במוסדות, בשלב של לימוד הקריאה. הבדלה בין הברה פתוחה\סגורה.
לעניין קמץ, השוא שאחריו יהיה תמיד נע כי הקמץ הוא תנועה גדולה
וכך הם כללי הקמץ:
א. קמץ נהגה U
ב. כשמופיע עם שוא[=חטף] או לפניו[גם סיום מילה שהשוא לא מנוקד בו כמו 'עולם'] נהגה O
ג. כשמופיע לפני מפיק ה' נהגה O
ד. כשמופיע לפני האות י' נהגה O
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
לעניין קמץ, השוא שאחריו יהיה תמיד נע כי הקמץ הוא תנועה גדולה
אבל יש קמץ קטן שבא לפני שוא נח. וכן סיום מילה הוא כשוא נח.
ואיך הוגים את הקמץ במילה בָּתִּים?
 

palm

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
איור וציור מקצועי
  • תודה
Reactions: SC

hershy sh

עיצוב | מיתוג | פרסום
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
ברוכים הבאים לתסבוך הזה שנקרא "כללי הקמץ החסידי".
ב"ה אני רבי בקריאה כבר הרבה שנים, וגם חובב לשון ברמה גבוהה, וגיבשתי לעצמי דעה בעניין.
אפשר לא להסכים עמי...

כפי הנראה לי, עם השנים בגלות אירופה, הסתבכנו - אנחנו האשכנזים החסידים - עם ההגיה של הקמץ, אמרנו פעם U ופעם O, לא לפי כלל מסויים, רק לפי הרגל הלשון.
לא מצאנו בשום ספר שלפני השואה התייחסות לזה!

(אצטט את המדקדק החסידי הידוע הרב מרדכי גנוט שטוען: הקמץ החסידי הוא "סלנג".
דהיינו זה משהו שנהיה עם הזמן ולא נובע משום מהלך מתוכנן)

הגענו לארץ לאחר השואה, היינו צריכים לבנות הכל מחדש, לא הייתה לנו מסורת מסודרת בעניין הזה, מה שגרם למומחים דאז, לשבת ולחשוב: "רגע, למה פעם ככה ופעם ככה?" "האם יכול להיות שכל פעם שהקמץ לפני הברה סגורה, מבטאים O"...
ואז שכתבו כללים חדשים בנושא, וקבעו:
  • מעתה, כל קמץ שלפני שוא (ואפי' הוא נע), נהגה O
  • כנ"ל לגבי קמץ שלני אות עיצורית אחרונה במילה והיא בלי ניקוד.
  • לפני האות י' ואפי' מנוקדת.
  • חטף קמץ נהגה O (זה לפי כל המסורות!)
  • יש מוסיפים (לחומרא ;)) גם קמץ שלפני דגש.
  • יש מוסיפים (כנ"ל) גם את הקמץ שלפני חטפים באשר הם.
והבלגן חוגג עד בלי די...

הבעיה היא שאין לזה שום מקור, ולא בדיוק מחוייבים אליהם...
אבל מה... כך אני מלמד את התלמידים, כי כך למדו אותי.

הדגשה נוספת: לקמץ המשתנה החסידי, אין שום קשר לקמץ הקטן.

לגבי הסגול: יש כזה דבר סגול מלא, שלא אמור לשנות שום דבר. האות יו"ד לא נהגית, כי היא אות שקטה, בדיוק כמו האות י' שאחרי צירי מלא. (ובשונה מחיריק מלא, שם אמור להיות הבדל בהגייה, שלדאבוננו נשתכח מאתנו בצוק העיתים).
זה שלפעמים שומעים את החסידים מבטאים את הסגול הזה, הוא רק משום ה"סלנג" שחדר אלינו יחד עם הסגול בתחילת המילה כמו "מלך", שגם הוא נהיה "כבד" כעין צירי ליטאי.
הסיבה לכך, שוב לדעתי, היא משום שמכיון שהיה את הבלבול בין הסגול והצירי, רצו להטעים את הסגול בשפתיים דולקות, מה שהוליד שבכל פעם שהסגול מוטעם, הוא נהיה כבד יותר לכיוון הצירי הליטאי, ואילו הציירי החסידי הוטעם בחוזקה "אַיְי".
פוקו חזו, שבכל פעם שהוגים את הסגול כמו ציירי ליטאי, האות מוטעמת.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט א'

א אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה:ב אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ:ג אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ:ד אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד:ה אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ:ו אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ:ז אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:ח אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:
נקרא  37  פעמים

לוח מודעות

למעלה