הנושאים החמים
הנושאים החמים
התפילין ביד אחת, והיד השניה ממששת בתיבת הדואר. מעטפה. לכבוד הר"ר צמח דוד דורוכובסקי שליט"א.
נראה סתם קופת צדקה. אבל ליד המעלית יש תור למשפחתון, ולחכות עם כל הנשים והטף לא בא לו, אז הוא מעסיק את עצמו בפתיחת המעטפה.
הפתעה. מכתב מהישיבה. מה נזכרו?
שנת היובל. יפה. הוא למד בישיבה שכבר חמישים שנה על הכביש.
אז לכבוד שנת היובל עושים התרמה המכונה בשפה יפה כנס בוגרים.
מגיע להם, ללא ספק. בפרט הוא שהתחתן כמעט אחרון בוועד ולמד שם שבע וחצי שנים.
ביום ראשון הקרוב. יש לו משהו? כרגע הוא לא נזכר. בהחלט הוא מעוניין להשתתף. לפגוש את כולם. כמעט עשרים שנה כבר.
ספק קל החל להטריד אותו. האם לבוא עם עניבה? ובכן, יש צדדים לכאן ולכאן. מצד אחד, הוא מונה לאחרונה לר"מ בשיעור א' ביש"ק של הרב יונגר, והמעמד מחייב. מצד שני, אתה בא להבליט את ההצלחות שלך? שקיבלת שטעלע? סתם להוציא את העיניים.
יש חשש גדול לעין הרע. בפרט מידידיה פאשלר. תמיד היתה ביניהם מתיחות קלה של מי בראש, עוד מימי מהישיבה.
אחד המיישיבים הדליף לו שהרב יונגר הסתפק מאוד בינו לבין ידידיה ובסוף בחר בו.
ואתה רוצה לדעת למה?
נו, למה? שאל באדישות שהסתירה תחתיה סקרנות, כי הוא אמר שחוץ מהשכל הישר שזה גם לידידיה לא חסר, ממך הם יכולים ללמוד אורחות חיים.
באמת יש לו ראש טוב, הסכים בפרגון של מנצחים, אני הרי מכיר אותו שנים, תמיד ידעתי את זה, מעניין למה הוא עוד לא התקדם.
ולענין האורחות חיים, הוא נאלץ להודות בכך בענווה. הוא באמת בעל מידות. הנה, עכשיו הוא חושב איך להופיע בצורה עדינה שלא תבליט את ההישגים שלו בחיים. ההישגים שהקב"ה נתן לו. ברור, ברור.
לאחרונה אשתו קיבלה תוספת משמעותית בעבודה והוא שידרג את הרכב לטויוטה אוונסיס. שיהיה תורה מפוארת בכלי מפואר, אמר לאשתו ולא הבין למה היא מסתכלת בחיוך עקום קצת.
גם זה יכול לעשות עין הרע. יש הרבה שנוסעים על גרוטאות. או אפילו באוטובוס השם ירחם.
זה קצת יותר משמינית שבשמינית לבוא ולחנות עם הנוצץ הנוצץ הזה. צריך לחשוב מה לעשות. היום במנחה יהיה שמונה עשרה ארוך מהרגיל.
המעלית התפנתה סוף סוף והוא נכנס הביתה לעבור על (כותרות) העיתון עם כוס קפה.
דן טריסק בן הרב גד טריסק התארס עם חנה חזנוביץ' בת הרב אשר חזנוביץ'.
הקפה כמעט נשפך לו.
אשר חזנוביץ' הליימך הזה נהיה מחותן עם הרב טריסק. הוא זוכר שפעם אשר שאל את הר"מ מה הדין של שן ורגל שהזיקו בכרמלית, והרב שאל אותו ומה הדין במקום פטור? ואשר אמר ששם מסתבר שפטור. ליימך עם קבלות.
ככל הידוע לו גם עשיר גדול הוא לא נהיה, אלא אם כן מתעשרים ממכירת טיטולים.
אז מה הרב טריסק מצא שם?
בשמע קולנו צץ לו הרעיון. את העניבה הוא ישים בכיס, ואם יראה שרוב הציבור מעונב אז גם לו מותר. ואת האוטו יחנה רחוק קצת אבל לא מידי. שיקלטו שזה שלו. בתחושת הקלה המשיך להתפלל.
הגיע היום.
בסייעתא דשמיא מצא חניה בדיוק כמו שרצה. בהחלטה של רגע הוציא את העניבה מהכיס ולבש. בכל אופן הוא ר"מ.
איך הראש ישיבה הזדקן. זו המחשבה שתפסה את ראשו מיד כשנכנס. אבל החיוך נשאר אותו חיוך. שלום עליכם ר' דוד! עליכם השלום.
איפה הרב קריינקר?
לא שמעת? קיבל אירוע מוחי נעבעך. לפני שבועים שלוש. נו, יש לו כבר מעל שמונים. השם ירחם. שיהיה בריא.
מחזור תשנ"ד, הודיע שלט קטן על השולחן. בעלי כרסים ועבדקנים הסבו מסביב, אך בלי כל קושי זיהה בהם את חבריו לשיעור. הוא התיישב והחל סוקר את סביבותיו. ראובן. מעניין מה עושה היום. נראה שטיפ טיפה נפתח. הוא היה טיפוס צו"ל ומרובע ועכשיו נראה יותר משוחרר.
כמה מהחברים הניחו את מפתחות רכביהם על השולחן בהיסח הדעת או בכוונת מכוון.
פג'ו. מיצובישי. הונדה. וולבו. מי זה? צוקרמן. תמיד היה סויחר. באיטיות הוציא את מפתחות הטויוטה והניח לצד הצלחת. למען ידעו. הוא חיכה שישאלו אותו, מה אתה עושה היום?
קולות צחוק וטפיחות על הכתפיים. חברויות מלפני עשרים שנה קמו לתחייה בן רגע כאילו לא נזנחו שנים רבות. אנשים לא משתנים, נזכר בסיסמה שסבתו היתה אומרת תמיד.
משהו הפריע לו. עוד מבט ונפל לו האסימון. ידידיה פאשלר לא כאן.
שיהיה ברור, להיות סתם אברך זה מצוין. שבתי בבית השם כל ימי חיי. אבל אנשים אוהבים להרגיש שהתקדמו בחיים וזה טבעי. כנראה ידידיה הרגיש לא נוח שאין לו שום כרטיס ביקור, והעדיף בכלל לא להגיע. לקח את החיים קשה, הבנאדם.
אז מה? פאשלר לא פה, הא? פנה ליושב לצידו.
הלה הפנה אליו פה מלא לחמניה עם טחינה. למה לא? הוא במזרח.
במזרח?
כן. הוא נהיה ראש קיבוץ פה במקום הרב קריינקר.
ואכן, במזרח ישב לו ידידיה, נטול עניבה.
נראה סתם קופת צדקה. אבל ליד המעלית יש תור למשפחתון, ולחכות עם כל הנשים והטף לא בא לו, אז הוא מעסיק את עצמו בפתיחת המעטפה.
הפתעה. מכתב מהישיבה. מה נזכרו?
שנת היובל. יפה. הוא למד בישיבה שכבר חמישים שנה על הכביש.
אז לכבוד שנת היובל עושים התרמה המכונה בשפה יפה כנס בוגרים.
מגיע להם, ללא ספק. בפרט הוא שהתחתן כמעט אחרון בוועד ולמד שם שבע וחצי שנים.
ביום ראשון הקרוב. יש לו משהו? כרגע הוא לא נזכר. בהחלט הוא מעוניין להשתתף. לפגוש את כולם. כמעט עשרים שנה כבר.
ספק קל החל להטריד אותו. האם לבוא עם עניבה? ובכן, יש צדדים לכאן ולכאן. מצד אחד, הוא מונה לאחרונה לר"מ בשיעור א' ביש"ק של הרב יונגר, והמעמד מחייב. מצד שני, אתה בא להבליט את ההצלחות שלך? שקיבלת שטעלע? סתם להוציא את העיניים.
יש חשש גדול לעין הרע. בפרט מידידיה פאשלר. תמיד היתה ביניהם מתיחות קלה של מי בראש, עוד מימי מהישיבה.
אחד המיישיבים הדליף לו שהרב יונגר הסתפק מאוד בינו לבין ידידיה ובסוף בחר בו.
ואתה רוצה לדעת למה?
נו, למה? שאל באדישות שהסתירה תחתיה סקרנות, כי הוא אמר שחוץ מהשכל הישר שזה גם לידידיה לא חסר, ממך הם יכולים ללמוד אורחות חיים.
באמת יש לו ראש טוב, הסכים בפרגון של מנצחים, אני הרי מכיר אותו שנים, תמיד ידעתי את זה, מעניין למה הוא עוד לא התקדם.
ולענין האורחות חיים, הוא נאלץ להודות בכך בענווה. הוא באמת בעל מידות. הנה, עכשיו הוא חושב איך להופיע בצורה עדינה שלא תבליט את ההישגים שלו בחיים. ההישגים שהקב"ה נתן לו. ברור, ברור.
לאחרונה אשתו קיבלה תוספת משמעותית בעבודה והוא שידרג את הרכב לטויוטה אוונסיס. שיהיה תורה מפוארת בכלי מפואר, אמר לאשתו ולא הבין למה היא מסתכלת בחיוך עקום קצת.
גם זה יכול לעשות עין הרע. יש הרבה שנוסעים על גרוטאות. או אפילו באוטובוס השם ירחם.
זה קצת יותר משמינית שבשמינית לבוא ולחנות עם הנוצץ הנוצץ הזה. צריך לחשוב מה לעשות. היום במנחה יהיה שמונה עשרה ארוך מהרגיל.
המעלית התפנתה סוף סוף והוא נכנס הביתה לעבור על (כותרות) העיתון עם כוס קפה.
דן טריסק בן הרב גד טריסק התארס עם חנה חזנוביץ' בת הרב אשר חזנוביץ'.
הקפה כמעט נשפך לו.
אשר חזנוביץ' הליימך הזה נהיה מחותן עם הרב טריסק. הוא זוכר שפעם אשר שאל את הר"מ מה הדין של שן ורגל שהזיקו בכרמלית, והרב שאל אותו ומה הדין במקום פטור? ואשר אמר ששם מסתבר שפטור. ליימך עם קבלות.
ככל הידוע לו גם עשיר גדול הוא לא נהיה, אלא אם כן מתעשרים ממכירת טיטולים.
אז מה הרב טריסק מצא שם?
בשמע קולנו צץ לו הרעיון. את העניבה הוא ישים בכיס, ואם יראה שרוב הציבור מעונב אז גם לו מותר. ואת האוטו יחנה רחוק קצת אבל לא מידי. שיקלטו שזה שלו. בתחושת הקלה המשיך להתפלל.
הגיע היום.
בסייעתא דשמיא מצא חניה בדיוק כמו שרצה. בהחלטה של רגע הוציא את העניבה מהכיס ולבש. בכל אופן הוא ר"מ.
איך הראש ישיבה הזדקן. זו המחשבה שתפסה את ראשו מיד כשנכנס. אבל החיוך נשאר אותו חיוך. שלום עליכם ר' דוד! עליכם השלום.
איפה הרב קריינקר?
לא שמעת? קיבל אירוע מוחי נעבעך. לפני שבועים שלוש. נו, יש לו כבר מעל שמונים. השם ירחם. שיהיה בריא.
מחזור תשנ"ד, הודיע שלט קטן על השולחן. בעלי כרסים ועבדקנים הסבו מסביב, אך בלי כל קושי זיהה בהם את חבריו לשיעור. הוא התיישב והחל סוקר את סביבותיו. ראובן. מעניין מה עושה היום. נראה שטיפ טיפה נפתח. הוא היה טיפוס צו"ל ומרובע ועכשיו נראה יותר משוחרר.
כמה מהחברים הניחו את מפתחות רכביהם על השולחן בהיסח הדעת או בכוונת מכוון.
פג'ו. מיצובישי. הונדה. וולבו. מי זה? צוקרמן. תמיד היה סויחר. באיטיות הוציא את מפתחות הטויוטה והניח לצד הצלחת. למען ידעו. הוא חיכה שישאלו אותו, מה אתה עושה היום?
קולות צחוק וטפיחות על הכתפיים. חברויות מלפני עשרים שנה קמו לתחייה בן רגע כאילו לא נזנחו שנים רבות. אנשים לא משתנים, נזכר בסיסמה שסבתו היתה אומרת תמיד.
משהו הפריע לו. עוד מבט ונפל לו האסימון. ידידיה פאשלר לא כאן.
שיהיה ברור, להיות סתם אברך זה מצוין. שבתי בבית השם כל ימי חיי. אבל אנשים אוהבים להרגיש שהתקדמו בחיים וזה טבעי. כנראה ידידיה הרגיש לא נוח שאין לו שום כרטיס ביקור, והעדיף בכלל לא להגיע. לקח את החיים קשה, הבנאדם.
אז מה? פאשלר לא פה, הא? פנה ליושב לצידו.
הלה הפנה אליו פה מלא לחמניה עם טחינה. למה לא? הוא במזרח.
במזרח?
כן. הוא נהיה ראש קיבוץ פה במקום הרב קריינקר.
ואכן, במזרח ישב לו ידידיה, נטול עניבה.
