אלקסתימיה ולאהוב...

שרה מגן

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
עימוד ספרים
עריכה תורנית
פרק כתוב נפלא. ונכנס למסלול המראה.

החשיבה הזו המעוותת שלה

החשיבה אינה מעוותת אלא מוטת. כמו כל חשיבה. המושפעת מחינוך, ערכים, תפיסות עולם, חברה ועוד.
אין מושג של תפיסה או חשיבה נקייה.

זו דוגמא לשימוש במנגנוני הגנה, שכולנו נעזרים בהם כבוגרים, כדי להתמודד עם אתגרי החיים. כשאין לנו כלים ברי ביצוע כדי לצאת מן המצב.
----
- לא קיבלו את בנך לישיבה שרצה? "כשהתברר לו לבסוף את מי הם קיבלו הוא ממש שמח" (ויללה ארוכה של אוף לא נשמעת אף לאזניה שלה)
- אה, שוב פעם ילדת בת? "מקסים לי. אני חושבת שטוב ללדת בזוגות. יש לי כבר ארבע זוגות של בנות והאחרונה היתה נשארת בודדה אם הייתי יולדת בן" (והדמעות כבר לא זולגות כי מה פאום. מי בוכה על כזו מתנה)
- את יודעת רבקי בת השלוש של שאלתיאל כבר קוראת שוטף. "אני חושבת שילד צריך להתפתח רגיל. ילד שמתפתח לא בדיוק כמו כל החברה, זה מדאיג". (ומחר היא קונה עשר חוברות להוראות הקריאה. סתם. שיהיה.)
 

shira bira

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
זו דוגמא לשימוש במנגנוני הגנה, שכולנו נעזרים בהם כבוגרים, כדי להתמודד עם אתגרי החיים. כשאין לנו כלים ברי ביצוע כדי לצאת מן המצב.
יש כלים.
אין אומץ.
 

כנפיים

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
ולא לדעת מה יהיה הילד הזה, כשיגדל.
לא כ"כ הייתי אז, (פה ובכלל) ורציתי להגיד לך שהתיאור שלך ריגש אותי מאד.
כל הפרק מעולה. אבל פעם ראשונה שאני קוראת קטע על תינוק רך שמדבר את ההרגשה הזו שלי, בכל לידה מחדש. הסוד האופף את התינוק. החידה הקסומה הזו. ההרגשה הפלאית שאת מחזיקה ביד עולם זוהר וקורן, וסודי לגמרי.
תודה!
 

כנפיים

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עוד מעט הוא יגדל ויגדל וימלא את כל הבית ויזיז אותו ו...
דרקון? אין דבר כזה.

יופי של פרק!

הכתיבה יפהפיה כרגיל. התיאורים עמוקים ונוגעים, ובאותה מידה פשוטים ומובנים.
אני פשוט אוהבת את ההגשה שלך!

ואיזה יופי שכך השוויגער.
מדהים ומעורר הערצה, היחס שלך והכבוד שיש לך למגבלה הזו, ומסתמא שלא רק.

מבין כלל הלקויות, בעיות התקשורת למיניהן, זוכות ליחס הכי פחות חומל מוחל ומכבד בחברה, וזה יופי שהרמת את הכפפה.
הצורה שבה את מלווה את הקורא דרך הסיפור להבנה והכלה, מיוחדת.

עוד לפני שהסיפור הזה ילמד או לא איך להתמודד עם בן זוג מורכב כל כך, הוא מלמד יחס לשונות.
הכבוד. הכבוד.
וואו.
 

שרה מגן

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
עימוד ספרים
עריכה תורנית
יש כלים.
אין אומץ.

לא תמיד יש כלים. במיוחד לא במצבי דחק בלתי סטנדרטיים. כמו בסיפור שלנו.

הנטייה הטבעית היא אכן להאשים. את המוכה, את הסובל, את החלש.
בחוסר באומץ, או בחוסר רצון. (רק תרצי. הכל יהיה בסדר)
נטייה זו אגב, היא לא רק נחלת הצופים, אלא האדם עצמו.
אבל זה כבר באמת לא קשור לניתוח הסיפור המקסים.
 

palm

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
איור וציור מקצועי
הסיפור כתוב באופן ממש מיוחד
נותן מקום לכל אדם כמכלול, בלי שיפוטיות
[גם הכותבת ממתינה בשקט מול תגובותיהם של הקוראים]
ובהתאם, נראה שההתמודדות עם התקשורת תצלח

אגב, זה מזכיר לי סיפור מלפני כמה שנים כשנפטר אדם מבוגר
השכנות שבאו לנחם את האלמנה, ידעו שהיא היתה מלווה ותומכת בבעלה שהיה כבד ראיה
שאלוה: ממתי היה עיוור?
ענתה: כך הוא היה
שאלו שוב, בהדגשה: ממתי? ממתי התחיל העיוורון?
והיא, אחרי שאלות חוזרות ונישנות, ענתה: כך היה מאז ומתמיד, היה עיוור
שאלו בהתפעלות ותמיהה: איך ולמה התחתנת לעיוור?
אמרה: הוא היה טוב, ירא שמים, ערליך, כל השאר ממילא לא משנה את הצלחת החיים...
מה זה אם לא ידיעת האמת? מה זה אם לא הכלה?! נקודה למחשבה.
 

פרפר סגול

משתמש מקצוען
ראשית, תודה על הסיפור הייחודי הזה.

כמו ספר סגור או דפים חלקים או קובץ ריק. מה קורה איתך ילד? כלום. מה אתה מרגיש? אני לא יודע. מה אתה חושב? שום דבר. ילד זהב טהור. מה יש לך אמא, מי לוקח ילד נורמלי מתוק ומוצלח לאבחון. הנה, גם המאבחנת אמרה לך בפשטות: תעזבי את הילד, הוא בסדר גמור. הכל בסדר וזהו. למה לך לחשוב שיש לו תסמונת אלמונית שעוד לא גילו, תופעה ששמה המחקרי לא הגיע לאוזני המאבחנת. שם מורכב שאין לדעת איך לקרוא אותו ומאיזו לטינית הוא נגזר, אם בכלל. ואין לו, אין לו שום תסמונת, הוא אפילו לא מוגדר בעיה. סתם תופעה שקיימת בעשר אחוז מהאוכלוסייה. הרי יש מיליון תופעות לפחות. בינינו, כולם טיפוסים, עשר אחוז זו כבר נורמה תקנית. תירגעי, תיהני מהילד, הלואי על כולם וחסל. זה בטח יסתדר כשהוא יגדל.

לב של אמא.
ובנושא הזה -שאף אחד לא יתנסה, אבל מאבחנת אחת וגם שתים -לא מספקות.
כשיש לאמא שאלות, היא צריכה לחפש תשובות....
אולי כאן המקום להודות לכל אותן כותבות מוכשרות שנותנות מידע רב ערך, כמו ילד טורבו ב"בתוך המשפחה".
אחד הדברים החשובים שהא אומרת שם, הוא להמשיך להקשיב תמיד לאינטואיציה ההורית, ולא לפחד להמשיך ולבדוק.
 

מריומה~

מהמשתמשים המובילים!
יש כלים.
אין אומץ.
זה בדיוק הויכוח מה אפשר לשנות.
ומול מה שיש האם זה דבר שאפשר למצוא דרך להתמודד.
לרוב אנו מבזבזים אנרגיות על תסכול על דברים שלא רצינו שיהיה , ומכיון שאף אחד לא שואל אותנו ממה בדיוק אמורים להיות מורכבים חיינו, ניתנת לנו הבחירה.
אפשר לבחור בפשרות חותכות אבל לעיתים יש להן גם הפסדים גדולים.
לפי הספור אני מבינה שהיא בחרה להתמודד ולחיות עם החלקים המיטיבים איתה.
אם המצב התקשורתי היה גרוע הספור היה אחרת. ואז היית צודקת.
 

shira bira

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
זה בדיוק הויכוח מה אפשר לשנות.
ומול מה שיש האם זה דבר שאפשר למצוא דרך להתמודד.
לרוב אנו מבזבזים אנרגיות על תסכול על דברים שלא רצינו שיהיה , ומכיון שאף אחד לא שואל אותנו ממה בדיוק אמורים להיות מורכבים חיינו, ניתנת לנו הבחירה.
אפשר לבחור בפשרות חותכות אבל לעיתים יש להן גם הפסדים גדולים.
לפי הספור אני מבינה שהיא בחרה להתמודד ולחיות עם החלקים המיטיבים איתה.
אם המצב התקשורתי היה גרוע הספור היה אחרת. ואז היית צודקת.
אולי במקום ללכת סחור סחור אגיד בפירוש:
מקווה שהסיפור לא יישדר באופן כה טיפוסי לספרות חרדית שלא מפרקים את החבילה על רקע של בעיות תקשורת.
 

מריומה~

מהמשתמשים המובילים!
הסיפור כתוב באופן ממש מיוחד
נותן מקום לכל אדם כמכלול, בלי שיפוטיות
[גם הכותבת ממתינה בשקט מול תגובותיהם של הקוראים]
ובהתאם, נראה שההתמודדות עם התקשורת תצלח

אגב, זה מזכיר לי סיפור מלפני כמה שנים כשנפטר אדם מבוגר
השכנות שבאו לנחם את האלמנה, ידעו שהיא היתה מלווה ותומכת בבעלה שהיה כבד ראיה
שאלוה: ממתי היה עיוור?
ענתה: כך הוא היה
שאלו שוב, בהדגשה: ממתי? ממתי התחיל העיוורון?
והיא, אחרי שאלות חוזרות ונישנות, ענתה: כך היה מאז ומתמיד, היה עיוור
שאלו בהתפעלות ותמיהה: איך ולמה התחתנת לעיוור?
אמרה: הוא היה טוב, ירא שמים, ערליך, כל השאר ממילא לא משנה את הצלחת החיים...
מה זה אם לא ידיעת האמת? מה זה אם לא הכלה?! נקודה למחשבה.
ספור יפה אך לא להשוואה ממש.
א. כי עוורון זו התמודדות אמיתית וזה נתון אמיתי לשיקול מעבר להסתכלות על החיים והתמודדות איתם.
ב. העיוורון זה קושי שניתן לדעת עליו ופחות או יותר להיערך לקראתו. בקושי נפשי-רגשי-אישי זה דבר שאי אפשר להגדיר ואי אפשר לצפות לקראת מה הולכים.
אני אומרת בהסתייגות כמובן. כי גם כשמישהו מודע לקראת מה הוא הולך -הוא לא מודע בכלל איך נתון מסוים משפיע על מצבים ומצבים ספציפייים. (כמובן אם יש בכלל אופציה לצפות את החיים...)
 

מריומה~

מהמשתמשים המובילים!
אולי במקום ללכת סחור סחור אגיד בפירוש:
מקווה שהסיפור לא יישדר באופן כה טיפוסי לספרות חרדית שלא מפרקים את החבילה על רקע של בעיות תקשורת.
לגמרי. מסכימה איתך
ואני מניחה שהסיפור הזה בא לספר משהו אחר. זוית ראיה חדשנית. מבט בוגר לדרכי התמודדות עם רווח! לא רק כי ככה נכון ויפה ויהודי וכו וכו

ומנגד תקשורת זה דבר בסיסי בכל זוגיות. השאלה מה מחכה לה אם תתגרש. אם באמת תקבל את מה שחולמת שהיא זכאית לזה. ואחרי תגלה שרק החליפה פרה בחמור עם מכלול המציאות שהיא גרושה !
 

shira bira

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
ואני מניחה שהסיפור הזה בא לספר משהו אחר. זוית ראיה חדשנית. מבט בוגר לדרכי התמודדות עם רווח! לא רק כי ככה נכון ויפה ויהודי וכו וכו
גם אני מניחה כך.
דבריי נאמרו בעקבות דיון על מה שכתבתי. על חשיבה שבורחת מבעיות.
 

Almonit

משתמש פעיל
אולי במקום ללכת סחור סחור אגיד בפירוש:
מקווה שהסיפור לא יישדר באופן כה טיפוסי לספרות חרדית שלא מפרקים את החבילה על רקע של בעיות תקשורת.
ואני מקווה שהוא ישדר בדיוק את זה.
לא ש"לא מפרקים " או "כן מפרקים ", לאו דווקא על רקע של בעיות תקשורת או כל רקע אחר.
שיביע את הגישה החרדית - היהודית - המדהימה הזו,
שגורסת שלפני שמפרקים יש המון מקום לבנות,
שבתוך הקושי אפשר למצוא נקודות של אור,
שבתוך כל בעיית תקשורת אפשר למצוא תקשורת אחרת,
ולפעמים היא לא פחות או יותר, היא פשוט אחרת , יפה בצורה שלה.
ואולי זה גם חסר, ולא מושלם , אבל הרבה פעמים טוב לשני הצדדים, ומספק אותם .

זה לא קל, למעשה זו עבודת חיים שלמה, אבל היא לא פחות ממשתלמת.
קל לפרק, קשה מאד לבנות.
 
נערך לאחרונה ב:

shira bira

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
שבתוך כל בעיית תקשורת אפשר למצוא תקשורת אחרת,
הוי כמה נאיביות.
לא פגשת כנראה בעיות כאלו מקרוב.
אני האחרונה שאוחזת בחשיבה שהפוכה מדרך היהדות - שעושה מאמץ לשמר בית ולמנוע מפירוק.
אבל לא כל בעית תקשורת מאפשרת זאת.
ובזאת סיימתי לדון בעניין.
 

רפ

משתמש סופר מקצוען
אולי במקום ללכת סחור סחור אגיד בפירוש:
מקווה שהסיפור לא יישדר באופן כה טיפוסי לספרות חרדית שלא מפרקים את החבילה על רקע של בעיות תקשורת.
לפי האומץ של הכותבת שעד עכשיו לא חששה לגעת גם בסוגיות יותר רגישות, בכלל לא חשבתי שיש לה כזה כיוון.

גם אני מסכימה, שלשדר מסר שלא מפרקים את החבילה על רקע של בעיות תקשורת, זו שגיאה.
את יכולה לתת לי דוגמא של ספר חרדי שמשדר כזה דבר?
לא זכור לי ספר חרדי שנוגע בבעיות תקשורת וההשלכות שלהן לעומק.
 

shira bira

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
את יכולה לתת לי דוגמא של ספר חרדי שמשדר כזה דבר?
לא זכור לי ספר חרדי שנוגע בבעיות תקשורת וההשלכות שלהן לעומק.
אין לי . יש לי ספר שלא מספיק מדגיש את זה אבל לא אתן פה את שמו כי אני מרגישה שזה לא הוגן כלפי פותחת האשכול.
בספרות החרדית אין דגש על כך שלעיתים גירושין הם מחויבי מציאות.
 
נערך לאחרונה ב:

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט א'

א אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה:ב אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ:ג אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ:ד אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד:ה אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ:ו אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ:ז אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:ח אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:
נקרא  39  פעמים

לוח מודעות

למעלה