מסיפורי ר' זנגוויל

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
מכל מגידי השיעור שזכיתי להכיר, חלקם מקרוב וחלקם מרחוק, חלקם באהדה חלקם ביראה, וחלקם אף מהזווית של תחת שבט החובלים, התנשא וגדל והתעלה הרב זנגוויל.
יהודי בר אוריין, גבה קומה וחזק קול, שכתפיו מתוחות היטב מימין לשמאל, גבו חף מעקמת, זקנו דליל, וגבותיו מצלות בקושי על זוג עיניים גליציאניות חריפות.
פה ושם שרבטתי לנפשי בשולי מחברת החידושים מתי מעט אמרות שפר וסיפורים, והנני כעת נרגש ונפחד להתחיל לפרקם ולהעלותם מעומק הארכיון. ושיהיו הדברים כקילורין לעיניים כפי שנאמרו או אז בימים עברו.

*

יום שלישי, י"ב חשוון תשמ"ה.
היה רב שנסע לחתונת ביתו ועצר בדרך כדי להתפלל מנחה. מפה לשם - בינתיים שכחו אותו שם.
אחרי כמה שעות חיפשו אותו ביער, אך כל החיפושים ארכו יום שלם. הרב נמצא במצב תקין, אך הוא סירב להכיר בעובדה שחלף לו יום שלם, וכך התאריך הפנימי שלו זז, והוא חגג את השבת ביום שישי.

כך חלפו כמה שבועות, והוא התעקש לחגוג את השבת ביום שישי. וכך ארע שביום השבת, כאשר כולם שבתו - הוא התעקש שזהו יום ראשון.
ותהום כל העיר, ותרבה התאניה ואניה.

עד שרב פיקח פתר את הבעיה.

ביום חמישי בלילה כל בני העיר קיבלו עליהם שבת מדומה. לבשו שטריימלך, גברו גבי פשתן לבנות, סרקו זקנם, והטיבו את הפראק לגופם.
אחרי התפילה הגיעו רבים לבית הרב הפיקח, מעמידים פנים כמו רוצים לאחל לו שבת שלום.
הרב הפיקח הזמין לסעודתו את הרבי הטועה, והשקאהו בכמות הזויה של יין.
כאשר נרדם הרב הטועה, יצאו כולם בלאט מהבית והלכו לעיסוקיהם. למחרת בליל שבת כולם חזרו לשם, והעירו אותו בעדינות, כאומרים: הבה נמשיך בסעודה...


יום חמישי, י"ד חשוון תשמ"ה
(את הסיפור הבא שמענו כפיצוי על הגשם שטפטף מהחלון הפרוץ, אשר לא תוקן מזה שבוע עקב קשיי תקציב)

כאשר ר' יצחק גרשנקורן נעשה ראש העיר, אמרו לו אנשי העיר: אי אפשר שאתה תהיה לבדך ראש העיר, עליך למנות וועדה.
אמר: אמנה וועדה.

הוצעו לו אנשים חכמים, והוא דחה אותם:
לא, לא. אני צריך אנשים עם ראש.
- נו, אבל הצענו לך אנשים עם ראש, למה אתה לא רוצה אותם?
אהה, השיב ר' יצחק. לא כאלו אנשים. אני רוצה אנשים שיודעים להנהן עם הראש: 'כן', 'כן', על כל מה שאני אומר...


יום שישי, ט"ו חשוון תשמ"ה
(סיפור זה נמסר בשיחה פרטית לידידי ישעי' וינטרוב, פרס על כך שטרח ושטף את כל ביהמ"ד לכבוד שבת האופרוף של שבתאי גניסהאפער מאנטוורפן)

פעם עלה לארץ יהודי ניצול שואה. כעבור כמה שנים השלטונות הציוניים רצו לגייסו אחר כבוד לצה"ל, אך משום מה הם טעו ושלחו את צווי הזימון לכתובת שגויה. כעבור מס' שנים תפסו אותו והעמידו אותו למשפט צבאי.
הוא בכה: ניצלתי מהמחנות, לא רוצה ללכת לצבא...
הפרקליטה הראשית הרעימה בקולה על חומרת מעשיו, והשופט המזרחיסט פסק: עונש חצי שנה מאסר על תנאי.

הוא התחיל לבכות ויילל בקול נכאים, וליבו של השופט זע ונע, ומוחו מיהר למצוא מפלט למדני. התכופף השופט לחש לו באוזן: טמבל. תברח מכאן! תגיד תודה ולך! הרי מה זה חצי שנה על תנאי? שאם שוב תקבל צו גיוס ולא תתייצב - תיאסר. והרי כבר עברת את הגיל, לא תקבל יותר צו התייצבות, לפחות לא בגלגול הזה...


* בס"ד, המשך יבוא *
 

עט להשקיע

עימוד ועיצוב מקצועי
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עיצוב פונטים
עימוד ספרים
עריכה תורנית
עימוד ספרים
היה רב שנסע לחתונת ביתו ועצר בדרך כדי להתפלל מנחה. מפה לשם - בינתיים שכחו אותו שם.
אחרי כמה שעות חיפשו אותו ביער, אך כל החיפושים ארכו יום שלם. הרב נמצא במצב תקין, אך הוא סירב להכיר בעובדה שחלף לו יום שלם, וכך התאריך הפנימי שלו זז, והוא חגג את השבת ביום שישי.

כך חלפו כמה שבועות, והוא התעקש לחגוג את השבת ביום שישי. וכך ארע שביום השבת, כאשר כולם שבתו - הוא התעקש שזהו יום ראשון.
ותהום כל העיר, ותרבה התאניה ואניה.

עד שרב פיקח פתר את הבעיה.

ביום חמישי בלילה כל בני העיר קיבלו עליהם שבת מדומה. לבשו שטריימלך, גברו גבי פשתן לבנות, סרקו זקנם, והטיבו את הפראק לגופם.
אחרי התפילה הגיעו רבים לבית הרב הפיקח, מעמידים פנים כמו רוצים לאחל לו שבת שלום.
הרב הפיקח הזמין לסעודתו את הרבי הטועה, והשקאהו בכמות הזויה של יין.
כאשר נרדם הרב הטועה, יצאו כולם בלאט מהבית והלכו לעיסוקיהם. למחרת בליל שבת כולם חזרו לשם, והעירו אותו בעדינות, כאומרים: הבה נמשיך בסעודה...
זה מסופר עם שמות..
כמדומני שהרב השני היה ר' שמעלקע מניקלשבורג
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט א'

א אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה:ב אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ:ג אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ:ד אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד:ה אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ:ו אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ:ז אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:ח אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:
נקרא  33  פעמים

לוח מודעות

למעלה