כנפיים

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
תודה!
תודה לך על זה!

כל הכבוד על הזהירות על יקוואל של מיה, אבל בכל זאת הצלחת קצת לנחם אותי.

באותו זמן, יקוואל יושב עם משפחתו בבית הקטן הזה, השמח הזה, וחי, כל כך חי. ומאושר.
וגם מסופק, ורגוע.
יודע ומרגיש שאת התפקיד שלו, של יקוואל, הוא ממלא היטב.
 

פרפר סגול

משתמש מקצוען
באותו זמן, יקוואל יושב עם משפחתו בבית הקטן הזה, השמח הזה, וחי, כל כך חי. ומאושר.

היה כיף לקרוא על החיים הטובים,
נדמה לי ששרלוק החזיר לחיים איזה טיפוס, אולי בעצם מי שאולה ראה היה רק כפיל.

למעשה, את אומרת בואו נשחרר את יקוואל מכל הבחירות של האחרים וניתן לו לבחור באופן עצמאי.

אני, אגב לא בטוחה בכלל שיקוואל היה מרוצה מחיים שכאלו בסופו של דבר.
כי הוא רוצה משהו מעצמו,
והוא הורגל לרמת חיים קצת מעבר לסטנדרט הנ"ל.

מפה משובצת על שולחן, פת לחם עליה,

נכון, "טוב פת חרבה ושלוה בה", ועדין לדעתי הוא היה צריך לעשות עבודה מאד ארוכה כדי לצאת ממצב ה"אכלו לי, שתו לי וכו'"...
 

יעקב1245

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
אבל נניח שאפשר היה להמציא יקוואל אחר - אז 'יקוואל' שלי הוא ילד בריא, חכם ועצמאי, ששונא את הטקסיות הזאת שבארמון, את הנימוסים הכפויים, את העובדה שכולם מתערבים לו בחיים בלי הפסקה, את הנאכס הזה שכל הזמן אנשים סביבך יודעים מה אתה אומר ועושה. את הבחישה האינסופית בפרטיות שלו.
הוא לא סובל מחוייבות לכללים מוזרים וחסרי משמעות, הוא לא מעוניין ללמוד מה שנסיכים אמורים ללמוד, הוא רוצה ללמוד מה שמעניין אותו, לעשות מה שמעניין אותו. הוא בן אדם בפני עצמו, עם רצונות ורגשות וחיים וחלומות. לא רק 'הבן של רעואל' ו'אח של איסתרק'.

הוא רוצה להיות בעל בית רגיל, יהודי טוב, אלמוני, שלא כולם יודעים בדיוק מה הוא עשה אתמול ומה יעשה מחר, שלא כל אפצ'י שלו הופך לשיחת היום בממלכה, ולא כל אמירה שלו היא בעלת משמעות. הוא רוצה לחיות בלי העטיפה הזאת, המרשרשת, המוזהבת, החונקת.

נסיך אמיתי, יקוואל.

יקוואל שלי היה עובר לעיר קטנה ויפה עם נוף משכר חושים, מתחתן עם אשה פשוטה ומקסימה, עובד ולומד ומצליח. מדי פעם שולח דרישת שלום לארמון, ככה רק קצת כדי שלא ידאגו לו יותר מדי.
ליקוואל שלי היו ילדים מתוקים, בית מלא אהבה ופשטות, וחיים שקטים ומאירים. מפה משובצת על שולחן, פת לחם עליה, ושלווה בה.

בארמון מצחצחים חרבות ותככים ממלאים את האוויר, מפות מלחמה נפרשות על השולחנות המוזהבים ובסטיאן ואיסתרק רוכנים אליהן קמוטי מצח. מרתפי הטרייר, כרגיל, מלאים באסירים אומללים, ועל פני הקרקע נערכות חגיגות טקסיות, בהן כל המי ומי מתחככים זה בזה.

באותו זמן, יקוואל יושב עם משפחתו בבית הקטן הזה, השמח הזה, וחי, כל כך חי. ומאושר.
את יקוואל שלך כבר כתבת ב'אנוכי מבקש'. לא?!

אגב, מז''ט לפרוג על המינוי
 

NEMESH

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
איור וציור מקצועי
יקוואל שלי היה פוגש בשיטוטיו באדם חשוך ילדים שהיה רוצה בו.
האיש היה רואה בו נפש מחפשת וחבולה, בחור נהנתן ואמנם לא עמקן ביותר,
וכרגע גם לא מחובר ולא טועם קרבת אלוקים-
באותה עת חווה דחיה ותנאים והכל היה חיצוני ונתפס בעיניו כאיום.
- - -
וברגע של רצון הם כרתו ביניהם ברית של אב ובן.

יש לציין שיקוואל פקפק במשמעות של כל זה, ולחלוטין לא הקל את חייו של האיש. הוא היה בורח ונעלם, מתפרץ בכעס או מפגין ומנסה לצטט באותו טון נסיכי את כל אותם המשפטים המרגיזים שהכרנו,

וסוף סוף הרגיש את הכאב הנורא שבפנים ויכול לקרוא שם למחיצות שבתוכו.
ותמיד היו שם עיניו היציבות של אביו מאמצו,
מאמינות, מחבקות מבינות את הניתוק, מציבות את הגבול,
ויודעות ששניהם עוד ימצאו את הילד שד' שלח לעולם.
 

אשר שרבר

משתמש סופר מקצוען
ביקוואל של מיה אין לנו זכות לגעת... הוא שלה, והיא זו שעיצבה בכשרון אדיר ובהשקעה אינסופית את דמותו ואת סופו.


אבל נניח שאפשר היה להמציא יקוואל אחר - אז 'יקוואל' שלי הוא ילד בריא, חכם ועצמאי, ששונא את הטקסיות הזאת שבארמון, את הנימוסים הכפויים, את העובדה שכולם מתערבים לו בחיים בלי הפסקה, את הנאכס הזה שכל הזמן אנשים סביבך יודעים מה אתה אומר ועושה. את הבחישה האינסופית בפרטיות שלו.
הוא לא סובל מחוייבות לכללים מוזרים וחסרי משמעות, הוא לא מעוניין ללמוד מה שנסיכים אמורים ללמוד, הוא רוצה ללמוד מה שמעניין אותו, לעשות מה שמעניין אותו. הוא בן אדם בפני עצמו, עם רצונות ורגשות וחיים וחלומות. לא רק 'הבן של רעואל' ו'אח של איסתרק'.

הוא רוצה להיות בעל בית רגיל, יהודי טוב, אלמוני, שלא כולם יודעים בדיוק מה הוא עשה אתמול ומה יעשה מחר, שלא כל אפצ'י שלו הופך לשיחת היום בממלכה, ולא כל אמירה שלו היא בעלת משמעות. הוא רוצה לחיות בלי העטיפה הזאת, המרשרשת, המוזהבת, החונקת.

נסיך אמיתי, יקוואל.

יקוואל שלי היה עובר לעיר קטנה ויפה עם נוף משכר חושים, מתחתן עם אשה פשוטה ומקסימה, עובד ולומד ומצליח. מדי פעם שולח דרישת שלום לארמון, ככה רק קצת כדי שלא ידאגו לו יותר מדי.
ליקוואל שלי היו ילדים מתוקים, בית מלא אהבה ופשטות, וחיים שקטים ומאירים. מפה משובצת על שולחן, פת לחם עליה, ושלווה בה.

בארמון מצחצחים חרבות ותככים ממלאים את האוויר, מפות מלחמה נפרשות על השולחנות המוזהבים ובסטיאן ואיסתרק רוכנים אליהן קמוטי מצח. מרתפי הטרייר, כרגיל, מלאים באסירים אומללים, ועל פני הקרקע נערכות חגיגות טקסיות, בהן כל המי ומי מתחככים זה בזה.

באותו זמן, יקוואל יושב עם משפחתו בבית הקטן הזה, השמח הזה, וחי, כל כך חי. ומאושר.
סופרות מספרות על עצמן?
 

טלח

משתמש מקצוען
לקחתם את יקוואל למקום שונה.
הדבקתם לאוכלוסיות.
אני מסתכלת עלי, על נשמתי, ועל חלקים שבה.
מחפשת את יקוואל, ואולי את דאלדיאן,
בין בתמימות, בין ברוע.
המסר לדעתי היה בבגדים שלבש.
בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו...
וכל אחד יברור לעצמו.
בלי אוכלוסיות שלמות,
ובלי אנשים מקבילים.
ואני, מובאת כמשל בלבד...
 

shira bira

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
מעניין שאני לא חשתי כך בקוראי את ספריה של מיה.
היא אולי אמיצה וברורה בהבעת עמדתה, וכך הגיבורים שבספרה. אבל קיצונית היא ממש לא.
מוזר. זה עובר כחוט השני בכל ספריה.
כל הגיבורים נתונים בקונפליקטים רוחניים וכולם צועדים בדרך הסלולה למסקנות קיצוניות.
ולמרות ואולי בשל הכתיבה המדהימה והמשובחת שלה זה מעורר אי נוחות -אצלי בכל אופן.
 

יעקב1245

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
כל הגיבורים נתונים בקונפליקטים רוחניים וכולם צועדים בדרך הסלולה למסקנות קיצוניות.
לי אישית פחות הפריעה הקיצוניות שהיא דבר חשוב.
מה שהפריע לי זו האמירה לגבי המקום אליו מביאה הבינוניות.
אבל כנראה שלא הצלחתי להסביר את דעתי כראוי, אולי בהמשך
 

shira bira

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
אני לא בטוחה שהיום היא היתה מספרת את אותו סיפור.
למה? מה השתנה מאז?
מה קיצוני בחיי איסתרק?
היא לא באמת מצליחה להציג אותו כמאושר מהבחירות וההתגברות שלו.
מספר לספר הוא יותר מלנכולי ומריר וחבל.
אדרבה! הראי לנו את התוצאות הברוכות של הבחירות שעשה בספר הראשון.
הראי לנו כיצד הממלכה מתנהלת בהתאם לעקרונות הרוחניים של אביו רעואל.
כל מה שאני רואה זה בית מלוכה רם ונישא שאינו מטה חסדו ליולדת ,לזקן ולילד היחף ואינו נגיש בעליל.
 

Almonit

משתמש פעיל
מהי מסקנה קיצונית בעיניך?
לגיבורים של ממלכה במבחן, אפשרויות הבחירה הן קיצוניות ומצומצמות.

אפשר להצטרף לעובדי השם הרציניים , העמוקים, היראים ,
או לבחור בשטחיות, נהנתנות, אופנה וקלות דעת.

אין אף פעם אמצע, כל בחירה (גם קטנה) בהכרח תביא אותך אל דרך אחת מהשתיים.
ואפשר לחזור בתשובה כמובן , בתנאי שתתנער בזמן, תעזוב הכל ותבחר בטוב.

שתי הממלכות מביעות יותר מכל את הקיצוניות הזו, הטוב והרע, היופי והכיעור, האמת והשקר. אין אף פעם אמצע.

גם באדמה פראית המצפון עובד שעות נוספות.
אם מתוך חוסר הכרה הוא הסכים לשמד לא יהיו לו חיים במשך כל הספר, ואם הוא אכל חזיר מתוך רעב הוא לא יסלח לעצמו,

יש חיפוש מדהים אחרי אמת, וזה יפה בעיני.
אבל אין מספיק קבלה של שגיאות, של נפילות, של בחירה ללא בחירה באמצע, ושל איפה שאנחנו תכל'ס רוב היום, בלי נסיונות הירואיים וחיי גבורה.
 

RACHELIZ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
היא לא באמת מצליחה להציג אותו כמאושר מהבחירות וההתגברות שלו.
מספר לספר הוא יותר מלנכולי ומריר וחבל.
אדרבה! הראי לנו את התוצאות הברוכות של הבחירות שעשה בספר הראשון.
באמת הרגשתי משהו מכך בהמשך הסידרה, זה גם גרם קצת לריחוק מהדמות האגדית שלו מהספר הראשון, אבל העברתי את זה בלי לשים לב משום שהראש היה מונח בגיבור החדש של כל סידרה ולא בו. וגם הסתכלתי עליו כאל אדם בוגר שעול הממלכה עליו. אז אולי מזה נובע המרירות או יותר נכון הכבדות שלו... לא יודעת...
 

RACHELIZ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
באמת הרגשתי משהו מכך בהמשך הסידרה, זה גם גרם קצת לריחוק מהדמות האגדית שלו מהספר הראשון, אבל העברתי את זה בלי לשים לב משום שהראש היה מונח בגיבור החדש של כל סידרה ולא בו. וגם הסתכלתי עליו כאל אדם בוגר שעול הממלכה עליו. אז אולי מזה נובע המרירות או יותר נכון הכבדות שלו... לא יודעת...
ברוך שכיוונתי.

מעתיקה מתוך ראיון שנערך עם מיה קינן באתר הידברות:

בספר האחרון איסתרק עייף ומותש, לא דומה כל כך לנסיך שאהבנו בספר הראשון

"אני יודעת. אני חושבת שאיכשהו הרבה קוראים לא שמו לב איזו תקופה קשה איסתרק עבר בספר הזה ועם אילו אתגרים הוא התמודד. הרגשתי שאנשים גם מצפים ממנו עדיין להתנהגויות נעריות... אבל מה לעשות, להיות נסיך זה פוטוגני יותר מלהיות מלך. עד כמה שזה נשמע מצחיק, למלך יש באמת לא מעט עבודה שחורה לעשות...

"אבל המסר שחשוב לי שיעבור תמיד – ומקווה שזה יובהר עוד יותר בספר הבא – זה עד כמה איסתרק אוהב את מה שהוא עושה ואוהב את העם שעליו הוא מולך".

https://www.hidabroot.org/article/221695
 

אפקטכתיב

משתמש מקצוען
ברוך שכיוונתי.

מעתיקה מתוך ראיון שנערך עם מיה קינן באתר הידברות:

בספר האחרון איסתרק עייף ומותש, לא דומה כל כך לנסיך שאהבנו בספר הראשון

"אני יודעת. אני חושבת שאיכשהו הרבה קוראים לא שמו לב איזו תקופה קשה איסתרק עבר בספר הזה ועם אילו אתגרים הוא התמודד. הרגשתי שאנשים גם מצפים ממנו עדיין להתנהגויות נעריות... אבל מה לעשות, להיות נסיך זה פוטוגני יותר מלהיות מלך. עד כמה שזה נשמע מצחיק, למלך יש באמת לא מעט עבודה שחורה לעשות...

"אבל המסר שחשוב לי שיעבור תמיד – ומקווה שזה יובהר עוד יותר בספר הבא – זה עד כמה איסתרק אוהב את מה שהוא עושה ואוהב את העם שעליו הוא מולך".

https://www.hidabroot.org/article/221695

גם אני הרגשתי שהוא פשוט גדל, ככה הצלחתי להתחבר אליו יותר,כמבוגרת.

תודה על ההפניה!
 

אפקטכתיב

משתמש מקצוען
מגיבה באיחור,רק עכשיו קראתי,
בנוגע לכל מה שאמרו כאן על הקיצוניות:

אני הרגשתי הרבה חתירה לאמת ושאלות פנימיות שמלוות את הדמויות, לאורך כל הזמן.
(אפילו בסצינה שאיסתרק שמחפש ידידי אמת ולא מצליח לבכות עם הבצל,יש כאן הרבה חיפוש והרבה ערעורים על המציאות.)

ובעיקר הקטע של לנתח דמות של נשים חזקות, נדיר ואמיץ לגעת בנקודה הזו, שלא כל הנשים נשואות ועדינות.

בסצינת החתולים-שימו לב שרעואל לא הקשיב לאיסתרק בכלל!
להיפך הוא גער בו ואיסתרק נותר לבד עם הכאב והשאלות.

לגבי יקוואל- אהיה בדעת יחיד: זה מה שהוא רצה-זה מה שהוא קיבל.
יצא מן העולם כשחצי תאוותו בידו,לפחות זכה לעשות תשובה בסוף.

לדעתי הספר הבא ,ה"שנקל" שלי(בוודאי שיקוואל לא ישוב לתחיה,כמובן)
מן הסתם אולה יגלה את האמת ויברר אותה. וככה יתחזקו לזכרו.
 

מם יוד

משתמש פעיל
אני תוהה לעצמי (ולא רק לעצמי)
איך זה שבתוך ההערצה העיוורת לממלכה במבחן
מתגלה פתאום ביקורת נוקבת ועקרונית כל כך.
הרי אם את/ה לא מסכים/ה עם המסר העיקרי של הסיפור
וכואב לך הסגנון הקיצוני
אז למה קראת את הספר 5 פעמים
וניסית למצוא בו עוד כוונות נסתרות?
(אהבתי מאד את הסדרה.
קראתי רק פעם אחת.
קשה לי לקרוא ספר פעמיים.
מופתעת מעוצמת הביקורת
לאחר שהופתעתי מה"סגידה")
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט א'

א אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה:ב אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ:ג אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ:ד אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד:ה אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ:ו אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ:ז אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:ח אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:
נקרא  34  פעמים

לוח מודעות

למעלה