דיון שבוע האיור - אשכול פתיחה בפורום סופרים

מ"ם

משתמש סופר
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
איור וציור מקצועי
האיורים חינניים מאוד. תודה על השיתוף.

איני יודע מי הכותב. הטקסטים שהוא שם בפי הדמויות טובים מאוד, המונחים שהוא משתמש בהם מראים על הבנה מקצועית, ושמח שעבורכם זה היה מועיל.

אבל כל צורת ההגשה?
אממ..
נראה לי מוגזם מאוד.

אולי זו הדרך לכתוב לציירים מתחילים ממש שמוותרים על כל מלאכת הבימוי ורוצים לקבל הכול בכפית לפה (ועדיין זה מוגזם).


באופן כללי, החלוקה היא אחרת.
הכותב הוא התסריטאי. המאייר הוא הבמאי.
התסריטאי מביא את הסיפור, הבמאי המקצועי מחליט כיצד להראות אותו.
התסריטאי מקדים פרטים בסיסיים כמו: "לילה, חוץ", "יום, פנים", ובתסריט לקומיקס גם הרבה מעבר, אבל לא עד כדי כאן.
בספרי התסריטאות מזהירים מפני התערבות יתר של התסריטאי בבימוי, שזה לכאורה מה שקורה בדוגמא הזו.
החלטה על זווית, על מה בדיוק להראות ומה לא, על אור וצל (!)
כמו:
"לצייר את הציור כאילו 'צלם התמונה' בציור עמד מעל קטיה בתוך הבית. קטיה פתחה את הדלת אך מעט והיא חוסמת בגופה את הפתח. קטיה והדלת מוצללים, והשמש מצויר בצבעים מלאים ומואר מהשמש בחוץ"

ניתן גם לראות שיש פרטים רבים שלא נכנסו בסוף בציור.
יש פרטים רבים שלא היו יכולים להיכנס לציור.

למשל:
"ביתו של מר גאלדסקי: הבית מפואר מאוד, בניגוד לבתים/רחוב העיירה שמסביב לבית - בתי עץ פשוטים מטים ליפול. את הבית מקיפה חצר עם גדר מפוארת, הבית בגובה 2-3 קומות, מעוטר בעיטורי זהב (אולי אדני החלונות יכולים להיות מוזהבים). דלת הכניסה גבוהה מהרחוב, ומוביל אליה גרם מדרגות. על הדלת כתוב באותיות גדולות: מר גאלדסקי ובאותיות קטנות: נא לא להפריע למנוחת האדון".

כל זה היה אמור להיכנס במשבצת הראשונה!
מספיק רחוק כדי שיראו שהבתים האחרים פשוטים מעץ ומטים ליפול, אבל מספיק קרוב כדי לקרוא את האותיות הקטנות...
(יש שיטות טובות להתמודד עם זה).


יש פעמים שאפשר לכתוב 2 עמודי טקסט כהוראות על משבצת אחת, מסכים. אבל זה לא המקרה כאן. ההתרחשות היא די מינורית מבחינת תיאור, ואינה קודש קודשים דווקא בצורה הזו. היא יכולה להיות מוגשת על ידי הבמאי גם בצורות אחרות.

איני המקצוען הגדול בתחום, ובטח יהיו שיחלקו עליי. אבל כך נראה לעניות דעתי.
 

בתיה G

איור פרסומי . איורים לילדים . קומיקס
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
איור וציור מקצועי
האיורים חינניים מאוד. תודה על השיתוף.

איני יודע מי הכותב. הטקסטים שהוא שם בפי הדמויות טובים מאוד, המונחים שהוא משתמש בהם מראים על הבנה מקצועית, ושמח שעבורכם זה היה מועיל.

אבל כל צורת ההגשה?
אממ..
נראה לי מוגזם מאוד.

אולי זו הדרך לכתוב לציירים מתחילים ממש שמוותרים על כל מלאכת הבימוי ורוצים לקבל הכול בכפית לפה (ועדיין זה מוגזם).


באופן כללי, החלוקה היא אחרת.
הכותב הוא התסריטאי. המאייר הוא הבמאי.
התסריטאי מביא את הסיפור, הבמאי המקצועי מחליט כיצד להראות אותו.
התסריטאי מקדים פרטים בסיסיים כמו: "לילה, חוץ", "יום, פנים", אבל לא עד כדי כאן.
בספרי התסריטאות מזהירים מפני התערבות יתר של התסריטאי בבימוי, שזה לכאורה מה שקורה בדוגמא הזו.
החלטה על זווית, על מה בדיוק להראות ומה לא, על אור וצל (!)
כמו:
"לצייר את הציור כאילו 'צלם התמונה' בציור עמד מעל קטיה בתוך הבית. קטיה פתחה את הדלת אך מעט והיא חוסמת בגופה את הפתח. קטיה והדלת מוצללים, והשמש מצויר בצבעים מלאים ומואר מהשמש בחוץ"

ניתן גם לראות שיש פרטים רבים שלא נכנסו בסוף בציור.
יש פרטים רבים שלא היו יכולים להיכנס לציור.

למשל:
"ביתו של מר גאלדסקי: הבית מפואר מאוד, בניגוד לבתים/רחוב העיירה שמסביב לבית - בתי עץ פשוטים מטים ליפול. את הבית מקיפה חצר עם גדר מפוארת, הבית בגובה 2-3 קומות, מעוטר בעיטורי זהב (אולי אדני החלונות יכולים להיות מוזהבים). דלת הכניסה גבוהה מהרחוב, ומוביל אליה גרם מדרגות. על הדלת כתוב באותיות גדולות: מר גאלדסקי ובאותיות קטנות: נא לא להפריע למנוחת האדון".
כל זה היה אמור להיכנס במשבצת הראשונה!
מספיק רחוק כדי שיראו שהבתים האחרים פשוטים מעץ ומטים ליפול, אבל מספיק קרוב כדי לקרוא את האותיות הקטנות...
(יש שיטות טובות להתמודד עם זה).

יש פעמים שאפשר לכתוב 2 עמודי טקסט כהוראות על משבצת אחת, מסכים. אבל זה לא המקרה כאן. ההתרחשות היא די מינורית מבחינת תיאור, ואינה קודש קודשים דווקא בצורה הזו. היא יכולה להיות מוגשת על ידי הבמאי גם בצורות אחרות.

איני המקצוען הגדול בתחום, ובטח יהיו שיחלקו עליי. אבל כך נראה לעניות דעתי.
תודה על התגובה המושקעת והמפורטת.
ברור שזה לא אמור לשמש כדגם לכתיבת קומיקס - כזה ראה וקדש.
הצגתי אופן הגשת טקסט לקומיקס.
בעמוד הזה היתה התפתחות חדשה בעלילה, נפתחה זירה חדשה בסיפור, לכן כל התאור המפורט, כדי להכניס את הצייר (במקרה זה - את הציירת, קרי: אני) לעניינים ולאוירה...
המקרה הנ"ל מתאים כשהכותב המציא את הסיפור וחשוב לו מאוד שהביצוע יראה בדיוק כמו שדמיין. אז במקום שיכתוב מינמלי והצייר יצייר אחרת לגמרי מהתכנונים של הכותב ואז הוא יבקש תיקונים ושינויים וכו וכו, והעבודה תהיה מַלאה ומענה לשני הצדדים - הוא מתאר לצייר בדיוק איך הוא מדמיין את הסיפור.
אם הצייר מצליח להגשים לו את משאלותיו - מה טוב, ואם הוא מגשים לו רק חלק ממשאלותיו - גם טוב. זה ברור שהצייר חייב להיות שותף פעיל בביצוע ולהוסיף גם את הנימה והחוות דעת שלו.
יש עמודים נוספים בסיפור הנ"ל שהיו פחות צמודים לתאור המפורט.
ברור שאי אפשר תמיד לצייר הכל, אבל לפחות יש תקשורת תקינה, פתיחות, תאום ציפיות, ואין תסכולים וכו'.
 

מרים יעל

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
איור וציור מקצועי
סליחה על הטיית נושא האשכול, אבל בציור (המהמם) הזה אין לאיסתרק עמידה של גיבור. יש לו עמידה קצת נשית...
ייאמר לזכותי שציירתי אותו לפני כמה שנים.
 

מ. י. פרצמן

סופרת ועורכת, מנהלת קהילת כתיבה
מנהל
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
סליחה על הטיית נושא האשכול, אבל בציור (המהמם) הזה אין לאיסתרק עמידה של גיבור. יש לו עמידה קצת נשית...
בתור מבקרת איור מקצועית בעלת ותק של שלוש דקות?
שימו לב שבתיק העבודות (המפעים), כתוב שאיסתרק מצוייר בעודו צעיר, מיד לאחר טקס ההכתרה. אם תדפדפו בזכרונכם אחורה, אל ימיו הטרומיים הללו של איסתרק, תיזכרו מן הסתם שגיבורנו היה אז נער עשרה עצמאי ומרדן.
למרות היותו נסיך ויורש העצר, העמידה שלו בציור מתאימה בדיוק נמרץ לעמידה מרדנית, עצמאית ונחושה של נערי עשרה: "הי, אני הולך לכבוש את העולם".

וזה, איך לא, מביא אותנו חזרה לאחד מנושאי האשכול: איך יוצרים את אפיון הגיבור בלי מילים.
 

אשר שרבר

משתמש סופר מקצוען
וזה, איך לא, מביא אותנו חזרה לאחד מנושאי האשכול: איך יוצרים את אפיון הגיבור בלי מילים.
סדרת ממלכה במבחן כמעט אחרונה לייצג את זה, היא מתארת שם כל פיפס. עד שאתה מדמיין בעיני רוחך את הגבעות וההרים את הסוסים והמרדפים, הכפרים הארמונות העניים והעשירים. אם רק הייתי יודע לצייר.
 

מרים יעל

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
איור וציור מקצועי
סדרת ממלכה במבחן כמעט אחרונה לייצג את זה, היא מתארת שם כל פיפס. עד שאתה מדמיין בעיני רוחך את הגבעות וההרים את הסוסים והמרדפים, הכפרים הארמונות העניים והעשירים. אם רק הייתי יודע לצייר.
אם היית יודע לצייר היית מתפלא לגלות שאחרי שהיית מציג לאחרים את הציור הם היו מזדעקים שזה ממש, אבל ממש, לא דומה ואפילו לא קרוב למה שהם חלמו עליו.
וזה עם רמת הפירוט המטורפת שיש בממלכה במבחן.
 

אשר שרבר

משתמש סופר מקצוען
אם היית יודע לצייר היית מתפלא לגלות שאחרי שהיית מציג לאחרים את הציור הם היו מזדעקים שזה ממש, אבל ממש, לא דומה ואפילו לא קרוב למה שהם חלמו עליו.
וזה עם רמת הפירוט המטורפת שיש בממלכה במבחן.
בעיננו ראינו את זה על דמות דיוקנו של איסתרק... ממש כמה הודעות קודם
 

מרים יעל

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
איור וציור מקצועי
בתור מבקרת איור מקצועית בעלת ותק של שלוש דקות?
שימו לב שבתיק העבודות (המפעים), כתוב שאיסתרק מצוייר בעודו צעיר, מיד לאחר טקס ההכתרה. אם תדפדפו בזכרונכם אחורה, אל ימיו הטרומיים הללו של איסתרק, תיזכרו מן הסתם שגיבורנו היה אז נער עשרה עצמאי ומרדן.
למרות היותו נסיך ויורש העצר, העמידה שלו בציור מתאימה בדיוק נמרץ לעמידה מרדנית, עצמאית ונחושה של נערי עשרה: "הי, אני הולך לכבוש את העולם".

וזה, איך לא, מביא אותנו חזרה לאחד מנושאי האשכול: איך יוצרים את אפיון הגיבור בלי מילים.
רציתי לכתוב את זה בתחילה אבל לא הייתי בטוחה שאני צודקת.... הרי אם אני אעשה לזה תחדיש עכשיו, זה יראה שונה מאד, כי אני השתנתי. בכל מקרה כן, אני גם חושבת שהתייחסתי לתקופה הספצפית שבה איסתרק נראה בתמונה, וגם לעובדה שאבא שלו נפטר זמן קצר קודם, ולשינוי המשמעותי שהוא עבר בתפיסת העולם שלו, כל זה רק בגיל 18. בעיני הוא גיבור, אבל הוא גיבור אנושי מאד, שבנקודת הזמן הזאת יותר ריחמתי עליו ודאגתי לו, מאשר הערצתי את עוצמתו וחוסנו.
 

SC

משתמש מקצוען
איור וציור מקצועי
רציתי לכתוב את זה בתחילה אבל לא הייתי בטוחה שאני צודקת.... הרי אם אני אעשה לזה תחדיש עכשיו, זה יראה שונה מאד, כי אני השתנתי. בכל מקרה כן, אני גם חושבת שהתייחסתי לתקופה הספצפית שבה איסתרק נראה בתמונה, וגם לעובדה שאבא שלו נפטר זמן קצר קודם, ולשינוי המשמעותי שהוא עבר בתפיסת העולם שלו, כל זה רק בגיל 18. בעיני הוא גיבור, אבל הוא גיבור אנושי מאד, שבנקודת הזמן הזאת יותר ריחמתי עליו ודאגתי לו, מאשר הערצתי את עוצמתו וחוסנו.
אגב, אם הציור הוא אחרי שאיסתרק חזר מהשבי, השיער שלו לא היה צריך להיות כזה ארוך, לא?
 

מרים יעל

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
איור וציור מקצועי
אגב, אם הציור הוא אחרי שאיסתרק חזר מהשבי, השיער שלו לא היה צריך להיות כזה ארוך, לא?
נכון. כבר העירו לי על זה פעם :rolleyes: צודקים, מה יש לי להגיד :)
אני לא ממש טובה בפרטים למרות שאני מכורה לסדרה.
לדוגמא הייתי צריכה לשאול בני דודים שבקיאים מאד, לגבי הסמל של כוזר כדי לצייר אותו על התבליט. :confused:
 

מלכי וולף

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי
איור וציור מקצועי
הכותב הוא התסריטאי. המאייר הוא הבמאי.
תודה על הדיוק.

בדיוק רציתי לכתוב את זה-
תנו חופש פעולה.
זה קשה, נורא,
אבל לטובת הענין- תנו לצייר את כל מה שחשוב וכל השאר- שחררו אותו כאוות נפשו.
המרויח העיקרי יהיה הציור.

(למשל קיבלתי פעם טקסט לאיור מורכב וגדול שהכותרת שלו היתה ככה-
"אני כותבת לך פה את כל מה שחייב להיכלל בציור, כל השאר- סומכת עלייך.." התוצאה היתה פי 10, כי היתה שם יצירה גם שלי.

או דוגמה הפוכה- סיפור בהמשכים כלשהו שבכל פרק "נולדו" לו פרטים חדשים בלוקיישן. כמה שהתחננתי לקבל הכל מראש בדיוק מהסיבה הזו, זה לא קרה.. וככה בפרק ג' נראה פרט כלשהו בצורה אחת, ובפרק י"ד הוא משתנה לגמרי ונוספו ושונו בו אלף פרטים..
מה שעשיתי כדי למזער את הבעיה- ציירתי בכל הציורים בהתחלה בערך 2/3 מהחלל. את החלק הנוסף לא חשפתי בכלל, כדי שאם פתאום יצוץ איזה ארון/ חלון/ כספת- שיהיה לזה מקום מתקבל על הדעת.. עזר חלקית...)
 

מרים יעל

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
איור וציור מקצועי
כתיבה של קומיקס דומה מאד לכתיבת תסריט, רק בכתיבת קומיקס אין לך הגבלה תקציבית :) אפשר להתפרע.
מה שעוד נוח פה זה שאפשר להציג עולם שלם ולא כמו בסרטים חרדיים שבהם אי אפשר לשלב דמויות גבריות בסיפור.

לגבי הכתיבה עצמה.
הייתי ממליצה על שלושה דברים: סיפור טוב. כתיבה ממוקדת. דמויות משכנעות.
ואני אפרט.
כשאני קוראת קומיקסים שיש היום בציבור שלנו אלו הדברים שמפריעים לי:
1. סיפור גרוע. לא אמין מבחינה היסטורית/התפתחותית. התפתחות עלילה שבלונית ולא מעניינת.
2. כתיבה שבורחת לצדדים, סצנות שלא חיוביות להתפתחות העלילה ונמצאות שם רק כדי להסביר על הרקע, על ההיסטוריה, או סתם כי הכותב לא שם לב שהוא נוזל.
3. דמויות שטוחות ומשוכפלות.

סיפור טוב:

1. בשביל לכתוב סיפור טוב אתה צריך להיות בקיא ב-100 אחוז בפרטים של העולם שלך. אתה צריך להיות בטוח לגמרי במה הדמויות שלך אוכלות בהתחשב בתקופה ובעולם שהן חיות בו, איך הן לבושות עד לפרטי סוליית הנעל, מה סגנון הדיבור שלהם, מה עולם המושגים שלהם בדיבור. טיפ: אם העולם שבחרת להתעסק בו הוא גדול מדי, עמוס בדמויות, עמוס במקרים היסטוריים או עתידניים מסובכים, סביר להניח שתיכשל. עדיף לבחור עולם קטן ולהיות בקיא בו ב100 אחוז, מאשר להיכשל בהשגת אמון הקורא. לא כל אחד יכול להיות מיה קינן.

2. סיפור טוב זה סיפור שההתפתחות שלו מעניינת. בקצרה אסביר: סיפור הוא בעצם מסע של הגיבור להגעה למשהו שהוא רוצה להשיג, תוך לחימה בכוחות שמונעים ממנו את זה. ישנו השלב הראשוני שבו הגיבור נתקל במה שמפריע לו להגיע למה שהוא רוצה להשיג. ואז הוא נוקט בפעולה. והפעולה נכשלת. מאותו רגע הוא לא יכול לחזור על אותה רמה של פעולה בציפייה להשיג את מטרתו! הקורא לא יאמין לו. לדוגמא אם אנחנו עוסקים בחבורת קנטוניסטים שמסרבים לאכול בשר חזיר, והמפקד מלקה אותם. אם הסצנה תחזור על עצמה רק שבמקום חזיר המפקד דורש מהם לכרות בורות בשבת, זה---- ובכן, זה מבוטל. כי הקורא יודע בדיוק מה תהיה תגובת המפקד, הקורא יודע כבר שהקנטוניסטים מוכנים לסבול כדי לשמור על היהדות שלהם, הקורא נמצא צעד אחד קדימה מהעלילה.
במקום זה, תכתבו סצנה שבה הקנטוניסטים פורצים לחדר הציוד ושורפים את כל המעדרים כדי שלא יצטרכו לעבוד בשבת. כשהמפקד מגלה על זה, הוא מחליט להביא כומר ביום ראשון כדי שכל הילדים יוטבלו לנצרות בכוח. בהתפתחות העלילה הזאת, הקורא נמצא מאחורי הסופר, הוא לא יודע מה מצפה לו, הוא מופתע כשמשהו קורה, מתפלל שהגיבור יצליח, ומצטער עד עומק נשמתו במקרה שלא. זה מפני שהסיפור מתפתח בצורה טובה.

2. כתיבה ממוקדת:
צריך להיות ברור לכם למה אתם כותבים את הסיפור, מה המטרה שלו, ואפילו מה המטרה של כל סצנה. אם המטרה של הסצנה היא להסביר לקורא שהילדים לא יוותרו על הערכים שלהם אפילו אם הם רעבים, הדמות של הטבח שמגיש את האוכל ומפטפט עם הילדים בצורה מצחיקה היא מיותרת. אפילו אם זה נורא מצחיק ונותן אתנחתא קומית, שימו את זה במקום אחר או תוותרו על זה.
כתיבה ממוקדת זה אומר להשיג מטרות. כמו שנאמר, אם בעמוד הראשון לא קרה המאורע המחולל, זרוק את העמוד הראשון. אם בעמוד השני לא קרה המאורע המחולל, זרוק את העמוד השני. אם בעמוד השלישי לא קרה המאורע המחולל, זרוק את הסיפור.
אגב, סצנה שהמטרה שלה היא רק לפרט על הרקע של הסיפור וההיסטוריה של הדמויות, נקראת סצנת אקספוזיציה, והיא ברוב המקרים משעממת מאד. אם אתם חייבים לכתוב אותה, תעשו את זה בבקשה בצורה מעניינת ולא בתיבות טקסט ענקיות שמכסות על ציורים קלאסיים ולא מחדשים של עיירה. אם אתם חייבים תיבת טקסט שמתארת את היהודים שחיים בפחד מחטיפות ילדים לצבא הצאר, למה שלא תלוו את הטקסט בסצנה של נערה שרודפת אחרי תרנגולת בשוק היהודי? הסצנה משרתת את המטרה שלכם (התרנגולת היא היהודים, הנערה כביכול הכוח המרושע שמציק להם) ואני מבטיחה לכם שאף אחד לא ידלג על האקפוזיציה שלכם.

3. דמויות שטוחות ומשוכפלות זה המחלה הכי מדבקת של הקומיקסים שלנו. לא יצא לי להתקל בדמות עם אופי מאז.... ובכן.... אני לא זוכרת אפילו מתי. לא משנה מתי אני פותחת קומיקס, כל הדמויות שם מתנהגות אותו דבר, מגיבות באותה צורה. כל הרשעים הם אותם רשעים, תמיד עם מטרה אחת ברורה- להציק לגיבור ולהכשיל אותו, בלי שום נפח. כל הגיבורים הם אותו דבר, ילד שרק רוצה ללמוד תורה אבל חייב להציל את העולם/את הגטו/את המדורה של השכונה.
אני מתחננת.
בבקשה תנו נפח לדמויות שלכם!
תנו להם אופי. זה לא מספיק שהן נראות שונות. תנו להן אופי שונה. תנו להם שפת דיבור שונה, תגובות שונות. תנו להם מניעים נסתרים, שהם לא מודעים להם. תנו להם גאונות, או טיפשות. תנו להם תנאי חיים טובים או רעים, אלרגיות, קשיי למידה, קושי רגשי.
אחרת למה יש 10 מאותו דגם בסיפור שלכם?

לסיכום, קשה מאד לכתוב קומיקס. אל תצפו למשהו נוח. זה הרבה יותר קשה מכתיבה אומנותית, פי 10 או 20. אתם צריכים לקצץ, להוריד, לקצר. אתם צריכים להיות ממוקדים כמו חיית טרף, אתם צריכים סינוסים פתוחים כמו אחרי מסטיק מנטה. בקיצור, קחו לכם שנה שנתיים בשביל לעבוד על הסיפור שלכם.
בהצלחה!
 

brachi :)

משתמש סופר מקצוען
הנדסת תוכנה
צילום מקצועי
הפקות ואירועים
עריכה והפקת סרטים
כשאני קוראת קומיקסים שיש היום בציבור שלנו אלו הדברים שמפריעים לי:
מפריע לי הזלזול באינטלגנציה של קהל היעד של הקומיקסים.
אז מה אם הם ילדים.
 

מ. י. פרצמן

סופרת ועורכת, מנהלת קהילת כתיבה
מנהל
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
סדרת ממלכה במבחן כמעט אחרונה לייצג את זה, היא מתארת שם כל פיפס. עד שאתה מדמיין בעיני רוחך את הגבעות וההרים את הסוסים והמרדפים, הכפרים הארמונות העניים והעשירים. אם רק הייתי יודע לצייר.
אה, אני יודעת לצייר.
מורחים קצת צבע וכותבים בריף מרשים.

(עריכה: מרגישה צורך להתנצל ולהבהיר לכל המאיירים הפגועים:
זאת הייתה בדיחה)
 
נערך לאחרונה ב:

א-ירושלמית

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
איור וציור מקצועי
פרסום וקופי
UX UI
D I G I T A L
אני רוצה ליצור שיתוף פעולה. מישהו יכול ללמד אותי איך כותבים קומיקס?
עונה לך דווקא ממקום של ידע מקצועי בכתיבה:
כמו שכותבים תסריט לסרט. כן, לא פחות. תעשי תחקיר קצר או תקראי מחזות, תראי איך הן כתובות, ותביני איך לכתוב קומיקס נכון. אגב, בקומיקס נכון אין כמעט מקום בכלל לבועות מחשבה.
הוראות הציור הבסיסיות פשוט נמצאות בתוך התסריט הכתוב. את כל היתר מתאמים ביניהם הסופר והצייר (קרד"ז, רקעים מדוייקים, בימוי), חלק מתפקיד הצייר זה תכנון הסצינה כך שתכנס לתמונה גם בועות דיבור.
אח"כ התפקיד עובר לגרפיקאי (אם הצייר הוא בכובע השני גם גרפיקאי, זה בכלל מצויין....) - שמכניס את הטקסט, מעמד את הציורים בגריד, ושולח לפרסום.
 

אפקטכתיב

משתמש מקצוען
@ניהול האתר
לתשומת לבכם:
היה טוב אם היו נותנים לנו הרשאה לכתב שם, במקום הפוך
הבנארים מדהימים ומיוחדים, ואין איך להגיד את זה למאייריהם.

גמאני חושבת שכדאי שנקבל הרשאה כולנו לשבוע הזה בפורום מאיירים
גם כמו שאמרה שני
וגם ראיתי אתמול שרשור נורא יפה עם שירי @p r?
על ניהול זמן והוצאה לאור.אני נורא רוצה להשתתף שם.
 

אפשוטער איד

משתמש מקצוען
העסק התחיל לנוע. לא צריך לפרט יותר, דפדפו באשכול.
תודה לך, יקירנו.



@מרים יעל, הציור של איסתרק מדהים, בעיני איסתרק הוא איש רך כקנה בדיוק כמי שמצויר, גם בספר ככל שאני זוכר הוא מצטייר כאיש עם חמלה (יש שיגידו עודף חמלה) ואולי קצת בלי עמוד שדרה לפחות בשנותיו הראשונות,
אביי - לעומתו מצטייר כאיש עז, עם מבט יוקד שאינו חת מפני איש.

אך כשמדברים על להקים לתחיה באיורים דמויות אהודות בספרים, הייתי שמח לראות פרשנות באיור לדמותו האגדית דווקא של מהלללאל. אולי יש למישהו מכם?
 

אפקטכתיב

משתמש מקצוען
יש לי גם שאלות:
מזה זמן רב מידי שאני בתהליך שת"פ עם מאיירת
לסיפור ילדים לעיתון. ונדמה שהטעם שלנו לא משתדר לו
על אותו גל.
היא נהנית מהסקיצות ששלחתי לה,
אך פתאום עוברת לציור אחר ורעיון אחר.

אז איך שומרים על ה"זוגיות" השברירית הזו?
ומה עם התשלום?איך ומתי הוא מתבצע?
האם מחכים עד שהיא תהיה מרוצה והעורכת
או שהציירת צריכה לשלם לי על העבודה ללא קשר לתוצאות?
ממני המיואשת.

זה לא שווה בכלל:( עוד אף אחד לא ענה לי:(
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט א'

א אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה:ב אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ:ג אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ:ד אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד:ה אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ:ו אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ:ז אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:ח אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:
נקרא  32  פעמים

לוח מודעות

למעלה