דיון מעמיק וכואב - הדברים שמונעים ממנו להתקדם

אבימי

מנהל קהילת איור
מנהל
מנוי פרימיום
מנוי פרימיום
מרצה בבית פרוג
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
נתקלתי בסרטון שפרסם אמן בשם proko (יש לו בית ספר מעולה ומפורסם לאנטומיה)
הוא הסתובב בכנס comicon שזה כנס ענקי של כל אמני הדיגיטל השונים בעולם, ושאל מאיירים דיגיטלים הכי מפורסמים בעולם שאלה אחת -
מהו הדבר שהכי מונע מאיירים מתחילים מלהתקדם?
התשובות שלהם היו קצרות אך מאלפות - אקבץ לכם כאן את המיטב ואשמח אם יתפתח דיון בנושא הכל כך כאוב הזה.

בבקשה:
- ציירו מה שאתם רוצים. אל תנסו להתפתח לכל הכיוונים בו זמנית, אל תושפעו יותר מדי מרפרנסים ומתחושה שדבר מסויים נקרא "יפה". פשוט תהיי עצמכם. שמרו על ראש פתוח, תנסו הרבה, אבל בסופו של דבר תהייו עצמכם.
- הדבר שהכי עיכב אותי הוא התחושה בראש שאינני יכול לעשות משהו. בהתחלה, מבחינה טכנית, אבל בהמשך, המסך שאנו שמים לעצמינו מתוך תחושה שאינני יכול לצייר מושג או רעיון שאנו חושבים עליו.
- הכי חסר היה לי - תירגול! המון זמן תירגול! בלעדי תירגול לא יכלתי לפתור בעיות, שאפילו המורים שלי לא ידעו לענות עליהם.
- הכי עיכב אותי - פקפוק עצמי.
- הכי עיכב אותי, זה העניין שניסיתי להתמקד בפרטים ולהרבות בפרטים. צריך לצבור ביטחון להיות פשוט, ונקי, וברור. אחרי זה תקבלו את הידע והנסיון של להוסיף פרטים ורינדור, ולהבין איפה חשוב לרנדר ואיפה לא. תתמקדו בצורות, ופרופורציה. בתלת מידמדיות שלהם ובצורניות שלהם. כל פרטים שתוסיפו על צורות טובות, ייראה טוב.
- לא ידעתי היכן ללמוד. לא ידעתי מי מלמד דברים בצורה טובה.
- צורות, לא ידעתי שצריך להתמקד בצורות כדי לעצב דמויות נכון. השקעתי המון אנרגיה באיורים ולא הבנתי את החשיבות של צורות טובות.
- הייתי בישנית מדי, לא ידעתי לצאת ולשווק את עצמי.
- כמות העבודה וההשקעה שנדרשו פעם כדי להכנס לתעשייה. היום הכל יותר קל ונגיש. כמו כן, חשבתי שאני מוכן לצאת לתעשייה הרבה יותר מדי מוקדם. היו נרדשות לי עוד כמה שנים טובות של השקעה.
- לא חונכתי בצורה מסודרת. הלוואי שהיו לי יותר מנטורים טובים שידריכו אותי להתקדם בצורה טובה.
- הייתי מאוד מגוננת ומאוד חששנית בנוגע לעבודות שלי, חששתי משפיטה של אנשים על החומרים שלי.
- מתוך חוסר בגרות, היססתי והסקתי המון מסקנות בקשר לעצמי, וזה מנע ממני להתקדם. אתה צריך להתעלם ולהתקדם קדימה.
- ניגשתי לעבודות רק בגלל שהם מגניבים מאוד ונוצצים, ולא ממש התמקדתי במה שמהנה אותי ביותר.
- מה שמעכב מאיירים מתחילים הוא שימת הלב שלהם לפידבקים ממקורות זרים. לא מתמקדים בכשרון האישי שלכם, וביכולות שלכם לטעות, ולעשות דברים שונים, שבורים, וחדשים מעבר למה שאתם חושבים.
- התחלתי בדיגיטל, ורינדרתי דברים בטירוף , כל הזמן, כל פרט, וזה לקח לי המון המון זמן, במקום ללכת מהצורות ומעלה.

אנא חוו דעתכם על זוויות הראיה האלה, בואו נפתח את המידע הזה לגישה טובה יותר למקצועיות שלנו.
 

אנאל- ציור עם לב

כי לגעת בנפש- זו אומנות!
מנוי פרימיום
מרצה בבית פרוג
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
איור וציור מקצועי
נראה לי שזה ייצור אי סדר באופן הזה.
אולי כדאי להחליט על תגובה אחת ועליה יתפתח דיון. וכזה יבוא למיצוי נעבור
לתגובה הבאה וכן הלאה...
רק מציעה, בשביל הרצף הברור והסדר.
 

אבימי

מנהל קהילת איור
מנהל
מנוי פרימיום
מנוי פרימיום
מרצה בבית פרוג
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
נראה לי שזה ייצור אי סדר באופן הזה.
אולי כדאי להחליט על תגובה אחת ועליה יתפתח דיון. וכזה יבוא למיצוי נעבור
לתגובה הבאה וכן הלאה...
רק מציעה, בשביל הרצף הברור והסדר.
תחליטי על תגובה אחת, וכתבי עליה את אשר על ליבך. אם מישהו ירצה להגיב על מה שכתבת, הוא יצטט אותך. אם הוא ירצה להגיב על נושא אחר, הוא יעשה את זה, אל דאגה....
 

ישראל נגר הדמיות

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
הדמיות בתלת מימד
אני אלך על דבר אחד בנתיים...
הקטע של ריבוי פרטים, אישית אני מאוד פרפקציוניסט כשאני ניגש לאיור ולא אחת קרה שהתעכבתי שעה על פרט שבמחשבה לאחור לא ראו אותו באיור.. ביני לבין עצמי אני אומר ''מה איכפת לי העיקר שאני כן רואה את זה'' אבל בשטח זה גוזל לי הרבה זמן וכוחות... וכשאני ניגש לאיור חדש ואני אומר יאללה הפעם לא מתעכבים זה... לא בדיוק הולך ושוב אני נתקע על קטנות מה שגורם לי פחות להנות כמו שצוין
 

miri

מירי הס- אמנית ציור
מנוי פרימיום
איור וציור מקצועי
לא ידעתי היכן ללמוד. לא ידעתי מי מלמד דברים בצורה טובה.
זו אחת הבעיות הקשות בציבור שלנו
לפעמים הדרך ארוכה ומתפתלת בגלל זה
 

אנאל- ציור עם לב

כי לגעת בנפש- זו אומנות!
מנוי פרימיום
מרצה בבית פרוג
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
איור וציור מקצועי
אני אלך על דבר אחד בנתיים...
הקטע של ריבוי פרטים, אישית אני מאוד פרפקציוניסט כשאני ניגש לאיור ולא אחת קרה שהתעכבתי שעה על פרט שבמחשבה לאחור לא ראו אותו באיור.. ביני לבין עצמי אני אומר ''מה איכפת לי העיקר שאני כן רואה את זה'' אבל בשטח זה גוזל לי הרבה זמן וכוחות... וכשאני ניגש לאיור חדש ואני אומר יאללה הפעם לא מתעכבים זה... לא בדיוק הולך ושוב אני נתקע על קטנות מה שגורם לי פחות להנות כמו שצוין
מעניין, אני גם פרפקציוניסטית, וחשוב לי ל "אבזר" את הציור בכל מיני פרטים שנותנים תחושת מציאות ממשית. אבל שעה על פריט זה באמת מוגזם.
אני דווקא שמתי לב שהרבה אנשים שראו את הציורים שלי אומרים לי "איך חשבת אפילו על הפרטים הקטנים"- אז זה מעודד אותי להוסיף פרטים אבל כמובן בהקשר ובעידון, ללא הגזמה. ובטח שלא אתעקב שעה על פריט.
אולי כדאי לך לעשות אימונים מהירים על פריטים? אם זה ממש חלק ממך ומה "פרפקציוניסטיות"
לא לוותר, רק לקצר את זמן ההתעקבות על הפריטים.
 

אבימי

מנהל קהילת איור
מנהל
מנוי פרימיום
מנוי פרימיום
מרצה בבית פרוג
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
פריטים קטנים זה נהדר! אבל צריך לדעת שזה בא רק על בסיס מוצק ומוצדק של צורות טובות בבסיס האיור,
נדמה לי שמה שהם באים לומר זה שפריטים קטנים שלא נצרכים, הם בזבוז זמן, ולדעת איזה פרט נצרך ואז הלא זה דורש אימון רב
 

פנינה :)

משתמש מקצוען
איור וציור מקצועי
עיצוב ואדריכלות פנים
אף אחד לא כתב את זה שם, אבל- עצלות :(
אולי זה קורה בעיקר לאלה שזו עבורם הכנסה מהצד ולא עיסוק עיקרי- יש ימים שלמים שעוברים בלי להתקדם בכלל. וזה חבל!
 

מרים יעל

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
איור וציור מקצועי
- ציירו מה שאתם רוצים. אל תנסו להתפתח לכל הכיוונים בו זמנית, אל תושפעו יותר מדי מרפרנסים ומתחושה שדבר מסויים נקרא "יפה". פשוט תהיי עצמכם. שמרו על ראש פתוח, תנסו הרבה, אבל בסופו של דבר תהייו עצמכם.
- הדבר שהכי עיכב אותי הוא התחושה בראש שאינני יכול לעשות משהו. בהתחלה, מבחינה טכנית, אבל בהמשך, המסך שאנו שמים לעצמינו מתוך תחושה שאינני יכול לצייר מושג או רעיון שאנו חושבים עליו.

- מתוך חוסר בגרות, היססתי והסקתי המון מסקנות בקשר לעצמי, וזה מנע ממני להתקדם. אתה צריך להתעלם ולהתקדם קדימה.

אני יכולה לומר שכל זה תקף לגבי גם להיום. קשה לי לומר שיצאתי מזה, אבל המודעות היא גם חלק חשוב.
הדברים שהכי עוצרים אותי בתור יוצרת זה מה שציטטתי למעלה, והנה התרגום שלהם עבורי.
1. קיבעון מחשבתי לגבי מושגים כמו 'יופי', 'הצלחה', 'הישג'. אני רוצה פשוט לעשות את מה שאני טובה בו בלי להתעסק בהגדרות האלו, להיות פתוחה לכל סגנון, אבל לעשות מה שאני שלימה אתו ולא מה שאני אלחיץ את עצמי להשיג כי הוא 'יפה'.
2. "אני לא יכולה לעשות את זה עדיין." והכי גרוע: "אני לא אצליח להעביר את הרעיון הזה. זה הרבה יותר טוב בדמיון, אני אכשל בהגשמה של זה במציאות. עדיף לתת לזה להתפתח עוד."
3. נראה לי שמזה הכי קשה להיפטר. אובר מודעות לעצמך. אני מוצאת שזה עוצר אותי. יותר מדי תשומת לב לאופן שבו אני מבצעת או משיגה דברים, הסקת מסקנות מנקודת מבט אישית צרה. מחשבות חוזרות ונשנות על מה שנעשה כבר, דישה בפידבקים והכוונות שקיבלתי ודשדוש בעבר האומנותי שלי. זה כאילו אני יושבת לעצמי על הצוואר.
כמו שכתבו שם למעלה, צריך להתעלם ולהמשיך קדימה. הייתי מוסיפה: זה שאתה ממשיך קדימה זה לא אומר שאתה מתעלם, אלא שהסקת מסקנות ואתה ממשיך בזכותן.


והנה עוד אחד משלי: (האמת שהיו לי הרבה אבל לא רציתי לחפור לכם, והיה ממש קשה לבחור ביניהם.) אתם מוזמנים לדלג אם אתם לא סובלים מפרפקציוניסטיות אובססיבית באחד או יותר מתחומי היצירה שלכם.

אני לא מחשיבה את עצמי כפרפקציוניסטית, אבל כמה שקשה להודות בזה יש תחומים שאני פרפקציוניסטית בצורה מחרידה.
כשזה נוגע לעבודות אישיות (כמו דברים שכתבתי בעצמי), אנשים שמכירים אותי (מבטים רבי משמעות לקהל) יודעים שאני יכולה להיות אובר- אובססיבית ומסוגלת לבצע את אותה סצנה (עמוד קומיקס או כמה מהם) 4-5 פעמים, כי כל פעם יש לי 'רעיון חדש ומדהים' לביצוע שלה.

חכו, ואתם חושבים שבפעם החמישית זה נגמר? ממש לא! אני עוצרת את עצמי בכוח לא לבצע מחדש עמוד שכבר עשיתי לו רימייק 5 פעמים. בכל פעם שאני מקבלת השראה או רפרפנס מטורף ואני אומרת לעצמי 'אוח... הייתי צריכה לעשות את זה ככה..." אני צריכה, ממש פיזית כמעט, לעצור את עצמי. (סוג: "לא, תתרחקי מהכיסא, את לא נוגעת בעט, לא נוגעת בעט, לא נוגעת... אחורה... אחורה... אחורה.... החוצה!!!")

האמת שלא, זה לא הדרך, אבל יש דרך אחרת להכניע את הפרפקציוניזם שלכם. ככה אני לפחות עושה את זה.
פשוט אומרת לעצמי, "נכון, הרפרנס הזה מתאים. נכון, הביצוע שלך חסר, היית רוצה לעשות את זה אחרת. אבל יש סיבה שבחרת בדרך הביצוע הזאת, ולמרות שקשה לך להיזכר עכשיו בסיבה הזאת, בואי נסכים שהיא כנראה הייתה משכנעת. לא, נו, מה עם הענווה עכשיו. זו בטח הייתה חתיכת סיבה מגן עדן אם בחרת בה. ובואי שניה נסתכל על העמוד הזה. למרבה העצב, את יכולה לראות בו עכשיו הרבה פגמים, אבל קלטי את זה! ואת זה! ואת זה! זה מאד יפה. תודי שזה יפה. זה גאוני אפילו. רגע, ושלא לדבר על התהליך. את זוכרת שדיברנו כמה חשוב התהליך? נכון שנהנית ממנו? חלק מהסיבות שבחרת דווקא בביצוע הזה, כי היה לך כיף איתו. הא? אני צודקת או צודקת?" (התירוץ האחרון זה האחד שהכי עובד עליי, בכנות. תהליך הוא דבר חשוב)
טוב נו, קצרו את הנאום בחצי, ותוסיפו קוביית שוקולד שתיים... וזה עובד. אפשר לאהוב משהו גם אם הוא לא מושלם, חבר'ה. תשלימו עם הפרפקציוניסטיות האובססיבית שלכם, ותאהבו את עצמכם.
 

אנאל- ציור עם לב

כי לגעת בנפש- זו אומנות!
מנוי פרימיום
מרצה בבית פרוג
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
איור וציור מקצועי

אבימי

מנהל קהילת איור
מנהל
מנוי פרימיום
מנוי פרימיום
מרצה בבית פרוג
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
אגב לא הייתי קוראת לדיון הזה 'כואב'... מעמיק הוא כן, אבל כואב? למישהו כואב?
לוידע, לי זה כואב. תחושת תקרת זכוכית והחמצה, תחושה שרק אם הייתי לוחץ על כפתור ירוק כלשהו, הייתי יותר ובהרבה.
 

מרים יעל

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
איור וציור מקצועי
לוידע, לי זה כואב. תחושת תקרת זכוכית והחמצה, תחושה שרק אם הייתי לוחץ על כפתור ירוק כלשהו, הייתי יותר ובהרבה.
זו אשליה... וגם אם לא, זה לא כאילו שזה הפיך
 

אורי לוי

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
איור וציור מקצועי
קראתי פעם משפט של אמן גדול שאמר:
"תעשו הרבה אומנות, ובזמן שאתם נותנים לאנשים להחליט אם האומנות שלכם טובה או רעה תעשו עוד אומנות"
דווקא בגלל שגם אני 'מעוכב-פרפקציוניזם' הגישה הזאת מאוד קורצת לי...שנזכה.
 

RIVKAG

ציורים יהודיים וקטורים להורדה משאטרסטוק
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
- ציירו מה שאתם רוצים. אל תנסו להתפתח לכל הכיוונים בו זמנית, אל תושפעו יותר מדי מרפרנסים ומתחושה שדבר מסויים נקרא "יפה". פשוט תהיי עצמכם. שמרו על ראש פתוח, תנסו הרבה, אבל בסופו של דבר תהייו עצמכם.
- הדבר שהכי עיכב אותי הוא התחושה בראש שאינני יכול לעשות משהו. בהתחלה, מבחינה טכנית, אבל בהמשך, המסך שאנו שמים לעצמינו מתוך תחושה שאינני יכול לצייר מושג או רעיון שאנו חושבים עליו.

- מתוך חוסר בגרות, היססתי והסקתי המון מסקנות בקשר לעצמי, וזה מנע ממני להתקדם. אתה צריך להתעלם ולהתקדם קדימה.

אני יכולה לומר שכל זה תקף לגבי גם להיום. קשה לי לומר שיצאתי מזה, אבל המודעות היא גם חלק חשוב.
הדברים שהכי עוצרים אותי בתור יוצרת זה מה שציטטתי למעלה, והנה התרגום שלהם עבורי.
1. קיבעון מחשבתי לגבי מושגים כמו 'יופי', 'הצלחה', 'הישג'. אני רוצה פשוט לעשות את מה שאני טובה בו בלי להתעסק בהגדרות האלו, להיות פתוחה לכל סגנון, אבל לעשות מה שאני שלימה אתו ולא מה שאני אלחיץ את עצמי להשיג כי הוא 'יפה'.
2. "אני לא יכולה לעשות את זה עדיין." והכי גרוע: "אני לא אצליח להעביר את הרעיון הזה. זה הרבה יותר טוב בדמיון, אני אכשל בהגשמה של זה במציאות. עדיף לתת לזה להתפתח עוד."
3. נראה לי שמזה הכי קשה להיפטר. אובר מודעות לעצמך. אני מוצאת שזה עוצר אותי. יותר מדי תשומת לב לאופן שבו אני מבצעת או משיגה דברים, הסקת מסקנות מנקודת מבט אישית צרה. מחשבות חוזרות ונשנות על מה שנעשה כבר, דישה בפידבקים והכוונות שקיבלתי ודשדוש בעבר האומנותי שלי. זה כאילו אני יושבת לעצמי על הצוואר.
כמו שכתבו שם למעלה, צריך להתעלם ולהמשיך קדימה. הייתי מוסיפה: זה שאתה ממשיך קדימה זה לא אומר שאתה מתעלם, אלא שהסקת מסקנות ואתה ממשיך בזכותן.


והנה עוד אחד משלי: (האמת שהיו לי הרבה אבל לא רציתי לחפור לכם, והיה ממש קשה לבחור ביניהם.) אתם מוזמנים לדלג אם אתם לא סובלים מפרפקציוניסטיות אובססיבית באחד או יותר מתחומי היצירה שלכם.

אני לא מחשיבה את עצמי כפרפקציוניסטית, אבל כמה שקשה להודות בזה יש תחומים שאני פרפקציוניסטית בצורה מחרידה.
כשזה נוגע לעבודות אישיות (כמו דברים שכתבתי בעצמי), אנשים שמכירים אותי (מבטים רבי משמעות לקהל) יודעים שאני יכולה להיות אובר- אובססיבית ומסוגלת לבצע את אותה סצנה (עמוד קומיקס או כמה מהם) 4-5 פעמים, כי כל פעם יש לי 'רעיון חדש ומדהים' לביצוע שלה.

חכו, ואתם חושבים שבפעם החמישית זה נגמר? ממש לא! אני עוצרת את עצמי בכוח לא לבצע מחדש עמוד שכבר עשיתי לו רימייק 5 פעמים. בכל פעם שאני מקבלת השראה או רפרפנס מטורף ואני אומרת לעצמי 'אוח... הייתי צריכה לעשות את זה ככה..." אני צריכה, ממש פיזית כמעט, לעצור את עצמי. (סוג: "לא, תתרחקי מהכיסא, את לא נוגעת בעט, לא נוגעת בעט, לא נוגעת... אחורה... אחורה... אחורה.... החוצה!!!")

האמת שלא, זה לא הדרך, אבל יש דרך אחרת להכניע את הפרפקציוניזם שלכם. ככה אני לפחות עושה את זה.
פשוט אומרת לעצמי, "נכון, הרפרנס הזה מתאים. נכון, הביצוע שלך חסר, היית רוצה לעשות את זה אחרת. אבל יש סיבה שבחרת בדרך הביצוע הזאת, ולמרות שקשה לך להיזכר עכשיו בסיבה הזאת, בואי נסכים שהיא כנראה הייתה משכנעת. לא, נו, מה עם הענווה עכשיו. זו בטח הייתה חתיכת סיבה מגן עדן אם בחרת בה. ובואי שניה נסתכל על העמוד הזה. למרבה העצב, את יכולה לראות בו עכשיו הרבה פגמים, אבל קלטי את זה! ואת זה! ואת זה! זה מאד יפה. תודי שזה יפה. זה גאוני אפילו. רגע, ושלא לדבר על התהליך. את זוכרת שדיברנו כמה חשוב התהליך? נכון שנהנית ממנו? חלק מהסיבות שבחרת דווקא בביצוע הזה, כי היה לך כיף איתו. הא? אני צודקת או צודקת?" (התירוץ האחרון זה האחד שהכי עובד עליי, בכנות. תהליך הוא דבר חשוב)
טוב נו, קצרו את הנאום בחצי, ותוסיפו קוביית שוקולד שתיים... וזה עובד. אפשר לאהוב משהו גם אם הוא לא מושלם, חבר'ה. תשלימו עם הפרפקציוניסטיות האובססיבית שלכם, ותאהבו את עצמכם.
פרפקציוניזים הוא מנוע אדיר להתמקצעות...
יש לו 2 צדדים...
כך נראה לי לפחות.
 

RIVKAG

ציורים יהודיים וקטורים להורדה משאטרסטוק
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
לוידע, לי זה כואב. תחושת תקרת זכוכית והחמצה, תחושה שרק אם הייתי לוחץ על כפתור ירוק כלשהו, הייתי יותר ובהרבה.
לעניות דעתי: התבוננות וצפיה בשיתופים של אחרים, גורמת לתחושה הזאת לכל אחד ובכל תחום חיים שהוא...
אני עשיתי ניסיון של שנה אחת בלי להסתכל בשום עבודה של צייר אחר.
וגם כיום אני כמעט ולא עוקבת אחרי אחרים.
תוצאה:
יותר הספקים.

גיבוש חזק של הסגנון המתאים לי. גם אם זה לא מה שחלמתי שאעשה בהתחלה.

שמחה ושביעות רצון ממה שאני עושה.

בהצלחה לכולם!
 

Ammo

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
D I G I T A L
@sweetpanda1 ,

בתגובה של כאן, נראה לי שאת צודקת בעניין של פרטים באופן כללי.
@אבימי ענה יפה מאוד, אבל אני רוצה לחדד, כי נראה לי שאתם לא ממש מדברים על בדיוק אותו נושא. או שאולי הדגמה תהיה ברורה יותר.

כאשר מדובר על צורה, מדברים על הנחת בסיס מוצק, בדיוק כשם שהוא אמר.
כאשר דובר על פרטים מדובר על הנחת פרטים מעל או אחרי ביצוע הבסיס.
רק כך נוצר יצירה שנותנת תחושת שלמות.

הפרטים הם הדבר שבולט הכי לעין, לכן אנחנו נוטים ליצור אותם קודם כל. אנו נוטים לחשוב שאת הרקע לפרטים אפשר להשלים מסביב, או מתחת. לזה נועדו שכבות, נכון?
אז לא נכון.

ניקח דוגמא מציאותית שחוזרת על עצמה שוב ושוב, שמביעה בדיוק את הרעיון הזה:

כאשר אצייר פרווה אעשה זאת כך:
Fur - definition.jpg

תמיד חובה להתחיל מהגדול, מהתמונה הרחבה, ורק אז לרדת לפרטים הקטנים.
בתחום הציור הכלל הזה תמיד מתקיים.
גם אם מדובר בציור חדר מלכות, ראשית כל עלייך לצייר חדר. רק אחר כך לאכלס אותו ברהיטים.
וגם את הרהיטים עצמם. שוב, קודם צורות בסיסיות:
upload_2018-8-13_2-27-37.png

upload_2018-8-13_2-28-26.png

upload_2018-8-13_2-29-52.png
 
נערך לאחרונה ב:

אנאל- ציור עם לב

כי לגעת בנפש- זו אומנות!
מנוי פרימיום
מרצה בבית פרוג
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
איור וציור מקצועי
@sweetpanda1 ,

בתגובה של כאן, נראה לי שאת צודקת בעניין של פרטים באופן כללי.
@אבימי ענה יפה מאוד, אבל אני רוצה לחדד, כי נראה לי שאתם לא ממש מדברים על בדיוק אותו נושא. או שאולי הדגמה תהיה ברורה יותר.

כאשר מדובר על צורה, מדברים על הנחת בסיס מוצק, בדיוק כשם שהוא אמר.
כאשר דובר על פרטים מדובר על הנחת פרטים מעל או אחרי ביצוע הבסיס.
רק כך נוצר יצירה שנותנת תחושת שלמות.

הפרטים הם הדבר שבולט הכי לעין, לכן אנחנו נוטים ליצור אותם קודם כל. אנו נוטים לחשוב שאת הרקע לפרטים אפשר להשלים מסביב, או מתחת. לזה נועדו שכבות, נכון?
אז לא נכון.

ניקח דוגמא מציאותית שחוזרת על עצמה שוב ושוב, שמביעה בדיוק את הרעיון הזה:

כאשר אצייר פרווה אעשה זאת כך:
צפה בקובץ המצורף 378653
תמיד חובה להתחיל מהגדול, מהתמונה הרחבה, ורק אז לרדת לפרטים הקטנים.
בתחום הציור הכלל הזה תמיד מתקיים.
גם אם מדובר בציור חדר מלכות, ראשית כל עלייך לצייר חדר. רק אחר כך לאכלס אותו ברהיטים.
וגם את הרהיטים עצמם. שוב, קודם צורות בסיסיות:
צפה בקובץ המצורף 378656
צפה בקובץ המצורף 378657
צפה בקובץ המצורף 378658
כל הסבר שלך דבש!!
אפילו דוגמאות מהממות מלוות את הטקסט הכתוב בבהירות נפלאה.
 

levy

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
איור וציור מקצועי
משפט של מורה לציור שמלווה אותי:
בציור תמיד מסתכלים על המבט הכללי הרחב.
גם כשנמצאים באמצע פרט קטן- תמיד דואגים למראה הכללי.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ב'

ט בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ:י בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ:יא בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ:יב בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:יג בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ:יד בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן:טו בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ:טז בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ:
נקרא  5  פעמים

לוח מודעות

למעלה