שאלהאיך כותבים - נכון - "עשרים ואחד סאין/סאים" או "עשרים ואחת סאין/סאים"?
תודה!
שאלה נוספת
איך כותבים: המים יכולים להיבלע, או ליבלע?
וליתר דיוק:לפי כללי דקדוק לשה"ק צריך לומר להיבלע, אם כי בלשון חכמים מצינו גם את הצורה ליבלע
חזרנו על כל המקרא ולא מצאנו שכתוב להיבלע. אולי הכוונה למילים אחרות באותו לשון?וליתר דיוק:
בלשון המקרא: להיבלע. בלשון חכמים מצינו גם את הצורה ליבלע.
[כיום רווחת דווקא הצורה שבלשון המקרא].
(כי גם לשון חכמים, לשון הקודש היא.)
אמנם כן.חזרנו על כל המקרא ולא מצאנו שכתוב להיבלע. אולי הכוונה למילים אחרות באותו לשון?
הנה דוגמא:אמנם כן.
הכוונה היא למבנה הדקדוקי של לשון המקרא.
וליתר דיוק:
בלשון המקרא: להיבלע. בלשון חכמים מצינו גם את הצורה ליבלע.
[כיום רווחת דווקא הצורה שבלשון המקרא].
(כי גם לשון חכמים, לשון הקודש היא.)
ועדיין, קשה לומר שלשון חכמים היא לא 'לשון הקודש'...לשון הקודש היינו הלשון שבה נברא העולם ובה ניתנה תורה
לשון חכמים מורכבת מלשון הקודש, אך מושפעת גם משפות זרות של עמים ותרבויות בהתאם לתקופה כמו ארמית, יוונית, רומאית וכו', ומלשון מדוברת (ליבלע במקום להיבלע מקביל ל"תביא ת'כלי' במקום 'תביא את הכלי' בימינו. אגב, הצורה הזו של ת' במקום 'את ה...' כבר הייתה מקובלת בתקופת המשנה - יש באגרות בר-כוכבא כמה פעמים לשון כזו)
זו וודאי לשון קודשם אך אין הכרח שזו לשון הקודש....ועדיין, קשה לומר שלשון חכמים היא לא 'לשון הקודש'...
מצאתי בחת"ס בפ' בראשית עה"פ "שפה אחת" שלשון חכמים אינה נחשבת ללשון הקודש. והדברים מחודשים בעיני. ונראה שאף הוא אינו רוצה לומר שאינה נחשבת כלל ללשון הקודש, אלא אינה באותה דרגה של לשון הקודש שבמקרא.לשון הקודש היינו הלשון שבה נברא העולם ובה ניתנה תורה
לשון חכמים מורכבת מלשון הקודש, אך מושפעת גם משפות זרות של עמים ותרבויות בהתאם לתקופה כמו ארמית, יוונית, רומאית וכו', ומלשון מדוברת (ליבלע במקום להיבלע מקביל ל"תביא ת'כלי' במקום 'תביא את הכלי' בימינו.
מצאתי בחת"ס בפ' בראשית עה"פ "שפה אחת" שלשון חכמים אינה נחשבת ללשון הקודש. והדברים מחודשים בעיני. ונראה שאף הוא אינו רוצה לומר שאינה נחשבת כלל ללשון הקודש, אלא אינה באותה דרגה של לשון הקודש שבמקרא.
ועכ"פ דברי קדשו צ"ע ממה שאמרו חז"ל כל השואל צרכיו בלשון ארמי אין נזקקין לו, וביאר רבינו בחיי (בראשית יא, ט) מפני שאפשר לשאול רק בלשוה"ק, והנה הלא בתפלה מצויין כמה וכמה לשונות שאינן מלשון הקודש המקראית. אני מנסה לשלוף מהזכרון: "אי אפשר להתקיים", "על נטילת ידים", "על נטילת לולב", "להודות להלל לשבח... ולקלס" (בלשון המקרא היא היפוכו של דבר).
וז"ל רבינו בחיי שם:
וכשם שהוא אלהי השמים ואלהי האלהים עליון על כולם כן לשוננו עליון על כל הלשונות, ועל כן חלקנו צורנו ויסודנו שהוא יסוד לשון הקודש הוא אלהי ישראל. ואל הכוונה הזאת ביארו לנו חז"ל (שבת יב ע"ב) כל השואל צרכיו בלשון ארמי אין מלאכי השרת נזקקים לו לפי שאין מלאכי השרת מכירים בלשון ארמי.
ואולי דווקא בשאלת צרכים, ולא בהודאה וברכה.
להשלמת הנושא, עיין עוד בפי' המשנה לרמב"ם ריש מס' תרומות.
ולהשלמת הענין אביא עוד דברי רמב"ן בתחלת פרשת כי תשא:
וכן הטעם אצלי במה שרבותינו קוראין לשון התורה "לשון הקודש", שהוא מפני שדברי התורה והנבואות וכל דברי קדושה כולם בלשון ההוא נאמרו והנה הוא הלשון שהקב"ה יתעלה שמו מדבר בו עם נביאיו ועם עדתו, אנכי ולא יהיה לך ושאר דברות התורה והנבואה, ובו נקרא בשמותיו הקדושים קל, אלקים, צבאות, ושקי, ויו"ד ק"א, והשם הגדול המיוחד, ובו ברא עולמו, וקרא שמות שמים וארץ וכל אשר בם, ומלאכיו וכל צבאיו לכולם בשם יקרא מיכאל וגבריאל בלשון ההוא, ובו קרא שמות לקדושים אשר בארץ אברהם יצחק ויעקב ושלמה וזולתם.
ודברי החת"ס בפרשת ויגש:
כי פי המדבר אליכם, פירש"י כי פי המדבר בלשון הקודש, נראה כי סגולת לשון הקודש שלא יתקיים באדם שאינו משמר עצמו בקדושה שפלא גדול הוא בגלות בבל בזמן שבעים שנה נשתכח לשון הקודש והי' העם חציים מדבר כשדית ואשדודי' יען כי לא שמרו עצמם בקדושה ולזה נתן להם יוסף אות על דרכו הטוב במה שלשון הקודש מורגל ושגור בפיו:
בכל אופן אין להשוות ח"ו "סלנג ישראלי" ללשונם הקדושה של חכמינו זכרונם לברכה. ובספרים הקדושים כתוב שכל דברי חז"ל, ואפילו שיחות חולין שלהם, בהכל היה תיקונים נפלאים בעולמות העליונים. ובודאי שכינה דברה מתוך גרונם. והקב"ה אומר הלכה מפיהם. וכל לשונם לשון קדושה היא.
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
2.04
כ"ג אדר ב'
השקה חגיגית
חדש בפרוג
קורס חדשנות AI ובינה מלאכותית
14 שיעורים מפוצצים תוכן על כלי הAI השונים ליצירת תמונות וויז'ואל, עריכת וידאו ומושן, כתיבה ורעיונות, אפיון ועיצוב אתרים ועוד המון!
ההרשמה נפתחה!
20.03
י' אדר ב'
פתיחת מסלול
עיצוב ואדריכלות פנים
מלגות גבוהות!
26.03
טז' אדר ב'
פתיחת מסלול
מאסטר בשיווק דיגיטלי
מלגות גבוהות!
8.05
ל' ניסן
פתיחת מסלול
אוטומציות עסקיות, בוטים והטמעת מערכות מידע
מלגות גבוהות!
9.05
א' אייר
ירושלמי?
יש לנו מלגה מטורפת עבורך! קורס במימון כמעט מלא!!
אוטומציות עסקיות, בוטים והטמעת מערכות מידע
ההרשמה בעיצומה
28.05
כ' אייר
פתיחת מסלול מורחב:
פיתוח ובניית אתרים
מלגות גבוהות!
תהילים פרק קיט ב'
ט בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ:י בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ:יא בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ:יב בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:יג בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ:יד בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן:טו בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ:טז בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ: