הנושאים החמים
הנושאים החמים
חגי פרץ בסערה, (אמיתית, לא אורי בץ) למשרד רו"ח רוזנקרנץ ו2 שות' בע"מ הלא הם רוזנפלד ורוזנגרטן בע"מ.
'שמעתם?? אורי מתפטר!
בום! טראח!
מילא בום, אבל טראח? חייב להיות הסבר הגיוני.
ובכן, אורי, לכל מי שטרם פתח תיק במס הכנסה, הינו המנכ"ל המיתולוגי במשרד רו"ח רוזנפלד ו2 שות' בע"מ, כ"כ מיתולוגי עד שאמרו עליו דורשי רשומות שלעתיד לבוא כאשר ישתנו ויתהפכו סדרי בראשית, והחנוכיה תשוב לכור מחצבתה עוד לפני חג המצות, שערות יצמחו על כף היד לכל דורש, וכל גבירה בעמה תוכל להיכנס ולצאת ברח' רבי עקיבא כבביתה שלה, מה ביתה הכיס מלא ולב זוגה שלם אף כאן, עדיין אורי ישאר לנצח על כס ממלכתו במשרדי רוזנקרנץ בע"מ.
החבר'ה, שעד עתה היו מנומנמים משהו, כמו בכל תחילת חודש, אמצע וסוף החודש, התעוררו לתחיה.
ממממה אמרת? אורי עוזב?
האמת, שלכל מי שהכיר את המשרד החשוב, היה ברור שזה רק עניין של זמן, כלומר של אומץ, עד שיקום החכם האמיץ, שיבין שצריך להצעיד את המשרד הזה קדימה...
המשרד בניהולו של אורי רוזנקלוץ לא רק שלא צעד קדימה, אלא אף התעכב בדרך, פטפט עם חברים, ומידי פעם גם דרדר אחורנית..
כעת הגיעה הבשורה המשמחת, כלומר ללקוחות אך הטראגית ממש לעובדים, שהיו רגילים בימים כתיקונם לחפוש כאוות נפשם, ונפשם איוותה ללא מעט חופש, החל מרגע הכניסה למשרד ועד ליציאת נשמה, יום העבודה היה טווי ושזור ברובו מרגעי הפסקות ומנוחות, ואפילו המחשב הגולם הכיר את שומר המסך טוב יותר מאשר את לקוחות המשרד.
יוסי למשל, היה יוצא כל 5 דקות לערך, להפסקת סיגריה חוויתית במיוחד, וכל זה מבלי שנגע אי פעם או פעמיים בצינורית הניקוטין הזו אפילו עם מקל..
נו? ומי יבוא במקומו?
יואב פתח את תיבת המייל, והבחין בכותרת 'התקבלה הודעה חדשה'
הוא פתח ונדהם לראות שמכל צוות המשרד המורחב בחרו דווקא בו לנהל את משרדי רוזנקרנץ בעמ ישראל.
פיק ברכיים, נקישות שינים, רעידות ידיים, חרחורי נחיריים, הבהובי עיניים, גמגומי פה וסתימת אוזניים מידית, כל זה רק פרומו למה שעבר בגופו של יואב באותם רגעים...
אין לו שום מושג מה עושים במקרה של ניהול אמת, הוא אמנם היחיד מבין כל באי המשרד שנאמן לעבודתו, ואפילו אם באמת היה צריך להפסיק היה עושה זאת במידה ובמשורה, או כמו שאמר לו פעם רוזנקרץ הבוס בקול כדי שהחבר'ה מסביב ישמעו 'אתה לוקח חופשות הרחק מגבול הטעם הטוב, מלמטה' אבל מכאן ועד לנהל משרד ביד רמה, הדרך ארוכה, ארוכה יותר מקו 1 לכותל ביום פקוק במיוחד, יותר מסיפור בן 1980 מילים בפרוג, יותר מה'חמש דקות אני בבית' שהיה מודיע לזוגתו, כשעתיים לפני בואו.
בתחתית ההודעה צורף מס' טלפון של 'יועץ ומאמן תעסוקתי' אליו הוא אמור לפנות על חשבון המשרד, כמובן.
יואב חייג בהתרגשות ליועץ הבכיר, או 'מאמין עסקי' כפי שתיקן אותו היועץ, הפגישה נקבעה למחר ומשרדי רוזנקרנץ ושות' צהלו ונבוכו.
השלווה חדרה בליבו של יואב, עת הביט בערגה בכורסאות עור הקנגרו היוקרתיות בכניסה למשרד, הוא לא ידע להסביר אך הרגיש שהוא בידיים טובות.
לאחר פגישה בת 50 דקות שבסיומן הודיע לו היועץ בטון קר של קריין חדשות מצוי, כאילו לא נקשרה נפשם זו בזו בפגישה הדרמטית וחשופת הלב, 'הפגישה הסתיימה, נתראה בשבוע הבא'
יואב יצא בניתורים קלילים מחדרו של היועץ המאמין, ואץ לביתו, להעלות על הכתב את מסקנות המפגש.
'אם אתה מבקר, משמע אתה קיים'
'בקר ותתבקר'
'בקר את המבריק'
ועוד כהנה וכהנה כאשר הקו המוביל הינו לעבור מהגנה למתקפה, פשוט תעיר לעובדים אפילו על ימין שהוא שמאל ועל מס הכנסה שהוא לטובת האזרח הבינוני, וכך ירום מעמדך בעיניהם..
'אבל איך אדע על מה להעיר אם אפילו מושגים בסיסיים בתחום חסרים אצלי בלקסיקון'
'אל דאגה' אמר היועץ, 'העניין הוא לא התוכן אלא המהות' ועוד כל מיני מילים שיואב לא כל כך הבין.
זוגתו שכנעה אותו שאין מתאים ממנו לתפקיד ולהוכחה הזכירה לו שלפני 7 שנים, מיד אחרי הלידה של שולי, היא שהתה אצל ההורים, והוא, ניהל את הבית ביד רמה ובזרוע נטויה, אמנם היו טעויות מביכות פה ושם, כמו המטאטא שלא הצליח לגרוף את כל המים בסלון, והמייבש שפעל שעות נוספות עד שיואב גילה שמכונת הכביסה זו בכלל הקופסה הימנית, אבל בסך הכל היה מעולה.
וכך, כשקהל מעריצים אחריו, אשתו מצד אחד והיועץ מצד שני, ואחרי הוספה של ספידה או שתיים, הצליח יואב להיכנס לנעליו של אורי, המנהל הקודם.
כבר ביום הראשון, לבש יואב ארשת פנים קשוחה במיוחד, עליה התאמן לא מעט מול המראה, קשוחה כ"כ כמו בטון ששכחו להוסיף בו קורטוב של מים, וכך, עם פרצוף הנינג'ה, ומבלי להבין יותר מדי, החל להתיז הערות והוראות לכל עבר.
'למה המחשב פתוח בפרוג במקום בתוכנת ח.מ.פ. ניהול וחשבות' העיף לצד ימין
'למה החומר של זעליגשטיין מונח על השולחן במקום להיות מתויק בארון' ירה לצד שמאל
מהר מאוד העובדים, שהורגלו עד עתה לא לדפוק חשבון לאיש, הבינו שבא לשכונה מנהל חדש ואיתו גחמות חדשות ורף עבודה גבוה.
ואכן, צורת הניהול שהדריך אותו היועץ יכלה להחזיק עוד שנים רבות, לולי ההמצאה המוזרה הנקראת בפי ההמון 'יום הולדת'.
כבר שבועיים לפני תכננו עובדי המשרד לעשות לו מסיבת הפתעה, וכך, באותו בוקר סגרירי, הגיע יואב למשרד 'סעור' במיוחד וחיפש את הקרבן הבא..
למרבה הפתעתו, המשרד היה חשוך ויואב ניסה לגשש באפילה כל הדרך אל האור, כאשר בדרך נתקל מבלי משים בכסא עמוס לעייפה בבלונים.
זה כבר היה יותר מידי בשבילו, הוא קלט את ראשו של יוני מציץ מבין החרכים ועוד לפני שהספיקו לפצוח בשירה המסורתית, הוא הרים את קולו, ובדיוק כפי שלימד אותו המאמן, סלסל את תווי פניו, קימט את מצחו, ושחרר בזעם חגיגי:
'שמעתם?? אורי מתפטר!
בום! טראח!
מילא בום, אבל טראח? חייב להיות הסבר הגיוני.
ובכן, אורי, לכל מי שטרם פתח תיק במס הכנסה, הינו המנכ"ל המיתולוגי במשרד רו"ח רוזנפלד ו2 שות' בע"מ, כ"כ מיתולוגי עד שאמרו עליו דורשי רשומות שלעתיד לבוא כאשר ישתנו ויתהפכו סדרי בראשית, והחנוכיה תשוב לכור מחצבתה עוד לפני חג המצות, שערות יצמחו על כף היד לכל דורש, וכל גבירה בעמה תוכל להיכנס ולצאת ברח' רבי עקיבא כבביתה שלה, מה ביתה הכיס מלא ולב זוגה שלם אף כאן, עדיין אורי ישאר לנצח על כס ממלכתו במשרדי רוזנקרנץ בע"מ.
החבר'ה, שעד עתה היו מנומנמים משהו, כמו בכל תחילת חודש, אמצע וסוף החודש, התעוררו לתחיה.
ממממה אמרת? אורי עוזב?
האמת, שלכל מי שהכיר את המשרד החשוב, היה ברור שזה רק עניין של זמן, כלומר של אומץ, עד שיקום החכם האמיץ, שיבין שצריך להצעיד את המשרד הזה קדימה...
המשרד בניהולו של אורי רוזנקלוץ לא רק שלא צעד קדימה, אלא אף התעכב בדרך, פטפט עם חברים, ומידי פעם גם דרדר אחורנית..
כעת הגיעה הבשורה המשמחת, כלומר ללקוחות אך הטראגית ממש לעובדים, שהיו רגילים בימים כתיקונם לחפוש כאוות נפשם, ונפשם איוותה ללא מעט חופש, החל מרגע הכניסה למשרד ועד ליציאת נשמה, יום העבודה היה טווי ושזור ברובו מרגעי הפסקות ומנוחות, ואפילו המחשב הגולם הכיר את שומר המסך טוב יותר מאשר את לקוחות המשרד.
יוסי למשל, היה יוצא כל 5 דקות לערך, להפסקת סיגריה חוויתית במיוחד, וכל זה מבלי שנגע אי פעם או פעמיים בצינורית הניקוטין הזו אפילו עם מקל..
נו? ומי יבוא במקומו?
יואב פתח את תיבת המייל, והבחין בכותרת 'התקבלה הודעה חדשה'
הוא פתח ונדהם לראות שמכל צוות המשרד המורחב בחרו דווקא בו לנהל את משרדי רוזנקרנץ בעמ ישראל.
פיק ברכיים, נקישות שינים, רעידות ידיים, חרחורי נחיריים, הבהובי עיניים, גמגומי פה וסתימת אוזניים מידית, כל זה רק פרומו למה שעבר בגופו של יואב באותם רגעים...
אין לו שום מושג מה עושים במקרה של ניהול אמת, הוא אמנם היחיד מבין כל באי המשרד שנאמן לעבודתו, ואפילו אם באמת היה צריך להפסיק היה עושה זאת במידה ובמשורה, או כמו שאמר לו פעם רוזנקרץ הבוס בקול כדי שהחבר'ה מסביב ישמעו 'אתה לוקח חופשות הרחק מגבול הטעם הטוב, מלמטה' אבל מכאן ועד לנהל משרד ביד רמה, הדרך ארוכה, ארוכה יותר מקו 1 לכותל ביום פקוק במיוחד, יותר מסיפור בן 1980 מילים בפרוג, יותר מה'חמש דקות אני בבית' שהיה מודיע לזוגתו, כשעתיים לפני בואו.
בתחתית ההודעה צורף מס' טלפון של 'יועץ ומאמן תעסוקתי' אליו הוא אמור לפנות על חשבון המשרד, כמובן.
יואב חייג בהתרגשות ליועץ הבכיר, או 'מאמין עסקי' כפי שתיקן אותו היועץ, הפגישה נקבעה למחר ומשרדי רוזנקרנץ ושות' צהלו ונבוכו.
השלווה חדרה בליבו של יואב, עת הביט בערגה בכורסאות עור הקנגרו היוקרתיות בכניסה למשרד, הוא לא ידע להסביר אך הרגיש שהוא בידיים טובות.
לאחר פגישה בת 50 דקות שבסיומן הודיע לו היועץ בטון קר של קריין חדשות מצוי, כאילו לא נקשרה נפשם זו בזו בפגישה הדרמטית וחשופת הלב, 'הפגישה הסתיימה, נתראה בשבוע הבא'
יואב יצא בניתורים קלילים מחדרו של היועץ המאמין, ואץ לביתו, להעלות על הכתב את מסקנות המפגש.
'אם אתה מבקר, משמע אתה קיים'
'בקר ותתבקר'
'בקר את המבריק'
ועוד כהנה וכהנה כאשר הקו המוביל הינו לעבור מהגנה למתקפה, פשוט תעיר לעובדים אפילו על ימין שהוא שמאל ועל מס הכנסה שהוא לטובת האזרח הבינוני, וכך ירום מעמדך בעיניהם..
'אבל איך אדע על מה להעיר אם אפילו מושגים בסיסיים בתחום חסרים אצלי בלקסיקון'
'אל דאגה' אמר היועץ, 'העניין הוא לא התוכן אלא המהות' ועוד כל מיני מילים שיואב לא כל כך הבין.
זוגתו שכנעה אותו שאין מתאים ממנו לתפקיד ולהוכחה הזכירה לו שלפני 7 שנים, מיד אחרי הלידה של שולי, היא שהתה אצל ההורים, והוא, ניהל את הבית ביד רמה ובזרוע נטויה, אמנם היו טעויות מביכות פה ושם, כמו המטאטא שלא הצליח לגרוף את כל המים בסלון, והמייבש שפעל שעות נוספות עד שיואב גילה שמכונת הכביסה זו בכלל הקופסה הימנית, אבל בסך הכל היה מעולה.
וכך, כשקהל מעריצים אחריו, אשתו מצד אחד והיועץ מצד שני, ואחרי הוספה של ספידה או שתיים, הצליח יואב להיכנס לנעליו של אורי, המנהל הקודם.
כבר ביום הראשון, לבש יואב ארשת פנים קשוחה במיוחד, עליה התאמן לא מעט מול המראה, קשוחה כ"כ כמו בטון ששכחו להוסיף בו קורטוב של מים, וכך, עם פרצוף הנינג'ה, ומבלי להבין יותר מדי, החל להתיז הערות והוראות לכל עבר.
'למה המחשב פתוח בפרוג במקום בתוכנת ח.מ.פ. ניהול וחשבות' העיף לצד ימין
'למה החומר של זעליגשטיין מונח על השולחן במקום להיות מתויק בארון' ירה לצד שמאל
מהר מאוד העובדים, שהורגלו עד עתה לא לדפוק חשבון לאיש, הבינו שבא לשכונה מנהל חדש ואיתו גחמות חדשות ורף עבודה גבוה.
ואכן, צורת הניהול שהדריך אותו היועץ יכלה להחזיק עוד שנים רבות, לולי ההמצאה המוזרה הנקראת בפי ההמון 'יום הולדת'.
כבר שבועיים לפני תכננו עובדי המשרד לעשות לו מסיבת הפתעה, וכך, באותו בוקר סגרירי, הגיע יואב למשרד 'סעור' במיוחד וחיפש את הקרבן הבא..
למרבה הפתעתו, המשרד היה חשוך ויואב ניסה לגשש באפילה כל הדרך אל האור, כאשר בדרך נתקל מבלי משים בכסא עמוס לעייפה בבלונים.
זה כבר היה יותר מידי בשבילו, הוא קלט את ראשו של יוני מציץ מבין החרכים ועוד לפני שהספיקו לפצוח בשירה המסורתית, הוא הרים את קולו, ובדיוק כפי שלימד אותו המאמן, סלסל את תווי פניו, קימט את מצחו, ושחרר בזעם חגיגי:
כולכם מפוטרים!
