ידיד נפש

חופש, נופש, כמה נחוץ
לגוף ולנפש כוח ומנוחה
בתינו נעזוב ונלך אל החוץ
בארצנו נטייל בשמחה

אולם זהירות יתירה נדרשת
עת נצא מאהלינו המגונן
לבל חלילה ניפול ברשת
ועל זו החופשה עוד נקונן

. . .

רמז לפתרון החידה משבוע שעבר 'מהו שם אימו המודאגת של שמואל':
המקור לתשובה נמצא בסיפור החידה: שמואל ב,' ג'. ד' סוף ציטוט.

השבוע, כפיצוי, קיבלתם חידה הרבה פחות קשה...


חבר מחבר


נופש, נופש, נופש, זה היה קול שקשוקם של הגלגלים במוחם של בני משפחת לוי, החל מזריחתה הראשונה של השמש הקיצית.

באמת שהיה מגיע להם.

כבר שלוש שנים שמשפחת לוי לא הוציאה את אפה מבני ברק בכל ימות החופש, למעט אי אלו טיולונים כלשהם, שגם הם בדרך כלל לא הפליגו אל מעבר לפארק הלאומי או לסבתא בירושלים. כעת הגיעו מים עד נופש, ובעצה אחת החליטו אבא ואמא לוי, שהשנה יוצאים לנופש, אבל הפעם נופש של ממש, לא עוד מחסן בעיר התחתית של חיפה.

כסף, כסף, כסף, זה היה קול שקשוקם של הגלגלים במוחם של בני משפחת לוי, החל מהרגע שבו קיבלו את ההחלטה לצאת לנופש. אמנם הנופש מאד חשוב, אבל אם אין מהיכן לשלם אותו, דבר לא יעזור.

* * *

המודעה. היא שהביאה בכנפיה את הישועה.

הייתה זו מודעה סתמית בעמוד האחורי של העיתון, כזו המצויה לעשרותיה בעונה זו. רק עיניה החדות של אמא לוי, הן שלכדו את השורה שהפכה את המודעה לאטרקטיבית עבורם.

בשורה שעשתה לבני משפחת לוי את הקיץ נאמר 'הנחה למשפחות גדולות וקבוצות'. זהו. זה מה שהם צריכים. משפחת לוי, מונה בלעה"ר שמונה ילדים כ"י, והם יכולים להצטרף כקבוצה עם הדודים בורן מפתח תקוה שלהם עשיריה משלהם בלעה"ר, וכך להיות לקבוצה נאה ומכובדת בהחלט.

שאר הפרטים נראו מעולים אף הם. חברת התיירות שארגנה את הנופש נחשבה לחברה אמינה ומוכרת, מלון 'נוף כרמל' שעליו דובר הוא מהמלונות המבוקשים ביותר בציבור החרדי, ולא פחות מכך, התכנייה שהתפרסמה עשויה הייתה להפוך להם את השהות למקשה אחת של שחרור והתנתקות מההווי היומיומי האפרפר.

אחר שקיבלו את הסכמתם של הדודים בורן התקשרו לחברת הנופש. לשמחתם הוצע להם מחיר מפתיע ומתחשב בהחלט, פלוס כמה בונוסים כפינוק.

הנופש יוצא לדרך. החלום מתגשם.

* * *

'מה שבטוח בטוח!' - היה המוטו של אמא לוי. את מפתחות החדרים הם היו אמורים לקבל בשתיים בצהרים, אבל בשתים עשרה וחצי כבר ניצבה משפחת לוי על הררי מזוודותיה בלובי מלון 'נוף כרמל'.

בקבלה המתינה פקידה אדיבה שקיבלה אותם, ונתנה להם את מפתחות חדריהם שבקומה השישית. הפקידה אמרה שהחדרים מאורגנים, וכעיקרון הם יכולים לעלות לחדרים כבר עכשיו, אלא שהמעליות לא פועלות כרגע עקב תקלה. הפקידה גם הבטיחה שעד השעה שתיים התקלה תתוקן, והציעה שלבינתיים יוכלו לנוח בלובי המלון, או להשאיר את מזוודותיהם תחת השגחתה, ולצאת וליהנות מהנוף ומהאוויר הצלול שמציעות פסגות הכרמל.

הלויים שהיו להוטים לחוש סופסוף פיסת נופש לא התלבטו, והחליטו פה אחד שהם יוצאים להתפנק בחיק הטבע עד השעה שתיים. רק ארי בן השתיים עשרה סירב לצאת. לדבריו, כל הלילה הוא לא עצם עין מרוב התרגשות, ועכשיו הוא בקושי עומד על הרגליים מרוב עייפות. הוא הוסיף וטען, שהוא מעדיף לישון לבדו בלובי המלון, מאשר להירדם בחוץ, מוקף בקהל יתושים אוהד.

בגלל שידעו מה הפירוש ארי ויתושים, הבינו כולם מיד שאם ארי ייעקץ אזי חופשה כבר לא תהיה, והניחו לו לנמנם על הספות המפנקות שבלובי. כל השאר יצאו לטבע בדיצה, ספה גם בבית יש להם.

* * *

בשתיים ורבע אפס אפס, הם התפרצו ללובי, כאילו עכשיו יצאו מהג'ונגל. אדומים, מיוזעים, מלאי אמביציה, ובעיקר בעיקר תאבי מזגן, ודחוווף.

אלא שארי שהיה אמור להמתין עם המזוודות, נעלם. עם המזוודות.

הרבה זמן לדאוג הם לא הצליחו. וזה מפני שהפקידה הנחמדה שעדיין הייתה שם, אמרה להם שארי עלה לחדר עם המזוודות.

המעלית כמובן עוד לא פעלה, והם נאלצו להסתפק בהבטחותיו של הטכנאי שדווקא כן הגיע, שתוך חמש דקות המעליות יעבדו. אולי.

מדרגות ששת הקומות שהיה עליהם לטפס נשטפו כליל בזיעתם וטרוניותיהם, אבל כשהגיעו לחדרים חשו שהכל היה שווה. לגמרי.

ארי כבר הספיק למזג את החדר היטב, להכין לכולם כוסות מיץ קרות מהמידנית, ואפילו למקם את המזוודות בחדרים.

כולם התיישבו סביב המזגן, שתו מהמיץ הקרררר, ניגבו את זיעתם, אכלו מעט משאריות האוכל של הנסיעה, ויצאו להציץ על הקומה.

החדרים שקיבלו היו האחרונים במסדרון, המדרגות היו באמצע הקומה, וכעת הם גילו שבקצה השני של הקומה ישנה מרפסת רחבה עם נוף מרהיב, המשקיפה אל מורדות הכרמל והים.

במרפסת הם פגשו את הדודים בורן וילדיהם, שסיפרו שהם מרותקים כבר למעלה ממחצית השעה אל הנוף המהמם. הלויים מצידם היו מתרתקים גם הם אל הנוף, אלא שבדיוק אז הגיעה טובי, והריצה אותם במהירות לתפוס מקומות במופע הקסמים שאמור להתחיל עוד עשר דקות.

שעה וחצי מעניינות ומצחיקות חלפו עליהם במופע הקסמים, וכשהסתיים המופע רצו שוב, הפעם אל חדר האוכל שהמתין להם עם ברים גדושי קלוריות, אשר הסתתרו היטב תחת עלעלי חסה ושאר ירקות.

רק לאחר שסיימו את האמוק של מילוי הצלחות והטענתם בכל טוב סלה, מצאו סופסוף בני משפחת לוי את הזמן להתיישב ולשוחח שיחה ראויה לשמה.

זה היה הרגע שבו עלתה מאליה השאלה שעד כה לא הספיק אף אחד לשאול: איך ארי הצליח להעלות את המזוודות למעלה?! הרי אין סיכוי בעולם שבן השתים עשרה השדוף יצליח לעלות שבע מזוודות ענק לבד שש קומות?!

קראו שוב ושוב את הסיפור, ונסו לחפש את התשובה הכי הגיונית לשאלה: איך המזוודות הגיעו למעלה?!

את התשובה- נא לשלוח לאישי בלבד ולהגיב פה ששלחתם.
לטובת העניין- אין לכתוב בתגובות את התשובה. תודה!


. . .

יש לי מושג!

דיאגרמה - בעברית: 'תרשים', או 'גרף' (שזו מילה עברית למחצה, שכן מקורה הוא גם לועזי).
פירוש המילה הוא, ציור הבא להציג באופן ויזואלי שינויים או הבדלים בין משתנים, מצבים, ונתונים שונים.


פרוגרמה - תכנית.
המילה יכולה להופיע בהקשרים רבים, ביניהם: תכנית פוליטית - אידאולוגית המכונה 'אג'נדה', תכנית מתאר ובניה, ותכנייה של לימודים או פעילות.