הייתי שם. בבלארוס. בנסיון המסע לאומן ר"ה תשפ"א.
מסע שבסופו לא זכיתי להיות באומן, אך המסע לא כשל.
למה?!? מה הפירוש 'לא כשל' כשבסופו לא הגענו?
אנסה בפרקים הבאים להעביר את התשובה
ובעיקר את סיפור המסע המדהים הזה
מקווה שתאהבו ותהנו


חולם להגיע לאומן - חוף קיסריה.jpg



- הקדמה -

ד' - י' אלול תש"פ

שמועות עפות, טסות מכל עבר. כן, לא, אולי, מתווה ועסקנים, והכל סביב אומן ר"ה שלי.
יהיה או לא יהיה, כלום לא ברור, אני רועד בתוכי, קורא כל מיני שמביעים דעות, אסור, פיקוח נפש וכדו', מבין אותם מאוד, רק רוצה לצרוח 'חברים, זה בנפשי! אני לא מסוגל לחשוב אחרת! אל תיגעו לי בזה, מתחנן... בשבילכם הטרחה היא ללחוץ על המקשים, בשבילי זה הרגשה של חיים ומוות. תרחמו, אל תקלו ראש'.

אני מתמלא בבדלי ידיעות / שמועות / חדשות / אמירות / שמות / תאריכים / יעדים, שרק גודשים אותי בספק שאוכל את נפשי העדינה, מה לעשות??? שומע על ההוא שכבר טס, לא לוקח סיכונים. ההוא קנה כרטיס. ואני כוסס ציפורניים לא מסוגל להפקיר את המשפחה כל כך מוקדם ואח"כ לגלות שהיה לשווא, ממתין בלי נשימה.

י' אלול

השמועה תפסה אותי באוויר הפתוח של חתונת קורונה.

"עצרו אנשים בקייב! לא נותנים להם להיכנס! רוצים להחזיר אותם לארץ".

האוויר, שגם כך לא היה מי יודע מה, נעצר, מההה??? ויהודי צדיק אחד שהיה בחתונה אומר "רבינו אומר שריקודים יכולים להמתיק דינים, בוא נרקוד חזק בחתונה שירחם ה' ויושיע".

תוך כדי נשמעת צפירת הרגעה, היה חסר להם מסמכים מסויימים הנדרשים לצורך הכניסה לאוקראינה בעידן הקורונה. אהההה

י"ז אלול

שערי אוקראינה נטרקים מאחורי, אני כאן והם נסגרו. ממשיך להאמין שבסוף יצליחו לסדר משהו.

אבל,

הלחץ נוגס בי עוד ועוד, והשמועות הולכות ורבות, 'בכל מתווה שיהיה ראשונים יכנסו אלו שבגבולות', 'מה שלא יקרה אלו ש'יושבים' על הגבולות יכנסו'. לא יכול לסבול עוד את ההישארות כאן. כולם טסים לבלארוס לא מסוגלים לעמוד באפס מעש, גובר בי הרצון ליסוע.

בינתיים אורז מזוודות בכוננות טיסה לכל רגע. אם יודיעו שפתחו באותו רגע אני ממריא, לא לוקח סיכונים. המחיר?!? לא משנה כלל.

מתגבר הלחץ מ...אשתי שאצא לבלארוס... מה שבטוח בטוח.

אבל הספק אולי יוכלו לבסוף להיכנס ישירות מהארץ אוכל בקירבי, לא מסוגל להיפרד מהמשפחה לזמן רב. הצד שאולי לא יהיה כניסה לא עולה כלל בדעתי.


כ' אלול

לא עומד בלחץ. לא מסוגל להישאר במקום. קונה כרטיס לעוד מספר שעות דרך גרמניה לבלארוס עס אחי וחבר.

אשתי מאושרת. מכינה לי את המזוודות. אין כבר זמן להכין סנדוויצ'ים מושקעים לדרך. מעיר את הילדים, נפרד מהם אחד אחד, מבטיח שאשוב מהר... ועגלה עם בובה.

ליל כ"א אלול 01:50 בלילה

עולה על רכב של חבר בדרך לשדה התעופה. בדרך לבלארוס - תחנה בדרך לאומן...



* לתשומת לבכם: הזכויות על חומר זה שייכות לכותב. אין להוציא ולהעביר ללא רשות מפורשת *