הנושאים החמים
לפני ארבע שנים, בתשע"ז, היוצרת אלומה משולמי מגבעות איתמר עשתה פרויקט: כל יום תמוה במשך שנה, והעלתה אותו לדף שלה תחת התיוג פרויקט 365.
אמרתי לעצמי ש-365 יום גדול עליי, אבל תזכורת לספירת העומר מדי יום אני יכול לעשות, וככה בתשע"ז ותשע"ח עשיתי ספירת העומר עם כל יום הסבר על נושא אחר בעיצוב. העיצובים מתשע"ח יעלו השנה לפרוג, בלנ"ד ובעז"ה.
בתשע"ט, אשתקד, עשיתי פרויקט של סופרים במותגים -כל יום העלתי את העומר בעיצוב של מותג אחר (קוקה קולה, תמי 4, דיסקונט, מכון לב ועוד), כולל הצבעים והפונטים. היה מאתגר. מקווה להעלות את הפרויקט לפרוג בשנה הבאה
כיוון שהדברים מתשע"ח לא פורסמו בפרוג, החלטתי לפרסמם כאן - יום אחר יום. הכתבה תהיה נכונה לכל השבוע, ולמי שיש את המספר שלי במכשיר מסונן התומך בכך ניתן לעקוב אחרי העומר היומי בסטטוס ווטסאפ או בטלגרם.
כיוןן שהכתבה תתעדכן מדי יום - הרי שהמספר הנמוך הוא למטה והגבוה הוא למעלה. נא להתחיל לקרוא *מסוף הכתבה*.
שימו לב! אין 7 ימים בעומר של שנה שעברה כי היה חג שבת רצוף. נפרסם מחר (ראשון) בערב את שמונה בעומר ששנה שעברה היה מימונה).
בראייה אומרים ש"רואים 6/6" זה הצלחה.
השבוע דיברנו על הדרך להצלחה: יוזמים מסע פרסום; מגדירים בבריף את המטרות וקהל היעד; מיתוג הכולל סלוגן ולוגו ועוד.
איך נדע שהעבודה שלנו הצליחה?
להצלחה יש כמה מדדים – כמה אנשים נחשפו למסע פרסום שלנו ביחס לכמה שהשקענו בו; כמה קנו / השאירו פרטים? כמה לייקים קיבלנו בפייסבוק, וכמה שיתפו את הפוסטים שלנו...
אבל אלה מדדים לטווח קצר (מהם כמובן אפשר ללמוד הלאה). הצלחות לטווח ארוך ניתן לראות בגידול בנתח שוק ובמכירות, זיהוי המותג אצל הצרכנים, ואפילו זיהוי השם של המותג כשם המוצר (פריג'ידר, פלאפון, ג'יפ, חסלט).
חג שמח ושבת שלום!
ספירת העומר החל מצאת הכוכבים באזור השעה 19:26.
לוגו הוא הפנים שלנו.
לוגו הוא אלמנט גרפי (איור או עיבוד טקסט) שנועד לסמל ולייצג ארגון/מוצר,ולגרום לכך שבסופו של דבר הלקוחות יזהו את הלוגו עם הארגון.
בד"כ, אל הלוגו יתווסף טקסט. לפעמים הטקסט ישתלב כחלק מהאלמנט הגרפי ולפעמים הלוגו יכלול טקסט בלבד (לוגו קליגרפי), ללא אובייקט גרפי נלווה.
בדומה לסלוגן עליו דיברנו אתמול, עיצוב הלוגו הוא חלק מהליך המיתוג, ולכן עליו לשדר את הערכים של הארגון/מותג.
לוגו טוב מאזן בין פשטות, זכירות וכמובן - קשר ערכי למוצר.
באופן מפתיע, הלוגו לא צריך להיות קשור למוצר או לשירות באופן ישיר. ב- 94% (!) מ-50 המותגים הגדולים בעולם, לא מוצג בלוגו המוצר או השירות שהמותג מספק.
הלוגו ילווה אותנו על כרטיסי ביקור, אריזות מוצרים, מדים ואפילו על מבנים.
"אם אתה לא יכול לומר את האסטרטגיה שלך במשפט אחד – כנראה שאין לך אסטרטגיה"
הסלוגן (או בעברית – סיסמת פרסום) מתמצת את האסטרטגיה ללקוח במשפט אחד קליט.
יש כמה סוגי מסרים שאפשר להעביר בסלוגן:
הנעה לפעולה – (Just do it של נייקי)
קישור רגשי והזדהות – (אל על -הכי בבית בעולם)
סקרנות – משאיר טעם של עוד, יוצר עניין... (Think different של אפל)
תיאורי - עובדה שהחברה מצהירה על עצמה ("ידיעות אחרונות – העיתון של המדינה")
ערכי – קנו כחול לבן.
אז מהו סלוגן טוב? קצר, פשוט, חיובי, מבדל. וכמובן – הולם את המוצר/העסק ומתאים לקהל היעד.
תהליך היצירה של סלוגן מתחיל ב"שמש אסוציאציות" – מילים וביטויים המקושרים לערכים, למותג ולקהל היעד.
הסלוגן ילווה אותנו בנקודות מכירה, אריזות מוצרים, ניירות מכתבים, בסוף פרסומת בטלוויזיה או ברדיו, כחלק מהלוגו או בשם הדף בפייסבוק.
מה זה מיתוג?
מיתוג הוא סך הכולל של מה שאנחנו חושבים או מרגישים ביחס למשהו. הראש שלנו עובד בהקשרים (אסוציאציות), ומיתוג הוא בעצם לקשר מוצר לערך או רגש.
המיתוג אינו רק צורה וצבע – הוא סט ערכים. המיתוג אמור להיות נוכח בכל מקום שבו אנחנו מדברים עם הלקוח – במוצר, בשירות, באתר, ברשתות החברתיות. לאחר החשיפה למסרים הללו, הלקוח יזהה אותנו.
כך מיץ תפוזים הופך להיות 'חוויה מהטבע', אגוזים עם קצת שיבולת שועל הופכים להיות 'ארוחת בריאות'. השמות הללו הם לא סתם, הם מקשרים בין המוצר לבין ערכים שחשובים לנו (בריאות, הנאה).
בשביל לעשות את זה כמעט כל הדרכים כשרות: צבע, צורה, חוויה, דברי דפוס, תלת מימד, אתר, פייסבוק... העיקר שהלקוח יחשוב עלינו ויזהה אותנו עם ערכים שחשובים לו (ולנו).
בתמונה: תראו מה שצבע יכול לעשות, וכבר הפוסט שלנו מזוהה עם...
הפונט הוא 'שלוק' של אאא.
אז מה בבריף?
כמו שאמרנו אתמול – את המסר. המסקנה אליה יגיע מי שיחשף לקמפיין.
בהמשך – נאפיין את הקהל אליו אנחנו מדברים במגזר, מגדר, גיל, תחביבים, אזור מגורים ועוד.
יש הבטחה פרסומית, אליה מתלווים לפעמים חיזוקים כמו סקר, סיקור באתר מקצועי, מומחה בתחום וכו'.
את הבריף יקרא כל מי שקשור בקמפיין. בראש ובראשונה אלה אנשי הקריאייטיב. הם ייקחו את המסרים והקהל ויבנו משהו שימשוך את העין, הלב, האוזן וכל גירוי אחר כדי שנסתכל, נקלוט ונבין את המסר.
אחריהם יקראו אותו גם אנשי רכש המדיה, רשתות חברתיות כדי להגיע לקהל היעד עם המסר שאותו רוצים להעביר. בסוף בסוף יצא קמפיין יצירתי ומתאים למה שרצינו להעביר.
בתמונה: בריף שיצרתי בזמנו בענף תודעה יהודית ברבנות, אותו ייסד הרב אביחי רונצקי, שיום פטירתו הוא היום השני בספירת העומר.
משום מה קמפיינים פרסומיים נקראים בעברית 'מסע פרסום' – למסע יש התחלה ויש סוף. התחלתו של מסע פרסום היא בבריף – מעין מסמך מטרות שמגדיר מה המסר ולמי אנחנו מוסרים אותו (ובהמשך -באיזה דרך מוסרים אותו). אפשר לקרוא לבריף מסמך מטרות - איזה מסר אנחנו רוצים להעביר. הסוף הוא שהמסר מגיע למי שרצינו להעביר לו אותו.
ההגדה של פסח שקראנו אתמול מתייחסת לכל אחד מקהלי היעד (חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול) בדרכו שלו – לכל אחד מארבעת הבנים ולכל המשפחה ביחד על ידי השינויים בסדר הרגיל של החגים – מסירים את הקערה, מחזירים, חוצים את המצה, אוכלים כרפס ואז חוזרים להגדה – הכל כדי שתהיה שאלה.
מסע טוב הוא מסע שמתחיל במחשבה. אנחנו מתחילים, בהמראה.
(בתמונה: ידידה משולמי ממריא במסוקו מגבעת אלומות, איתמר. צילום: אלומה משולמי)
אמרתי לעצמי ש-365 יום גדול עליי, אבל תזכורת לספירת העומר מדי יום אני יכול לעשות, וככה בתשע"ז ותשע"ח עשיתי ספירת העומר עם כל יום הסבר על נושא אחר בעיצוב. העיצובים מתשע"ח יעלו השנה לפרוג, בלנ"ד ובעז"ה.
בתשע"ט, אשתקד, עשיתי פרויקט של סופרים במותגים -כל יום העלתי את העומר בעיצוב של מותג אחר (קוקה קולה, תמי 4, דיסקונט, מכון לב ועוד), כולל הצבעים והפונטים. היה מאתגר. מקווה להעלות את הפרויקט לפרוג בשנה הבאה
כיוון שהדברים מתשע"ח לא פורסמו בפרוג, החלטתי לפרסמם כאן - יום אחר יום. הכתבה תהיה נכונה לכל השבוע, ולמי שיש את המספר שלי במכשיר מסונן התומך בכך ניתן לעקוב אחרי העומר היומי בסטטוס ווטסאפ או בטלגרם.
כיוןן שהכתבה תתעדכן מדי יום - הרי שהמספר הנמוך הוא למטה והגבוה הוא למעלה. נא להתחיל לקרוא *מסוף הכתבה*.
שימו לב! אין 7 ימים בעומר של שנה שעברה כי היה חג שבת רצוף. נפרסם מחר (ראשון) בערב את שמונה בעומר ששנה שעברה היה מימונה).
בראייה אומרים ש"רואים 6/6" זה הצלחה.
השבוע דיברנו על הדרך להצלחה: יוזמים מסע פרסום; מגדירים בבריף את המטרות וקהל היעד; מיתוג הכולל סלוגן ולוגו ועוד.
איך נדע שהעבודה שלנו הצליחה?
להצלחה יש כמה מדדים – כמה אנשים נחשפו למסע פרסום שלנו ביחס לכמה שהשקענו בו; כמה קנו / השאירו פרטים? כמה לייקים קיבלנו בפייסבוק, וכמה שיתפו את הפוסטים שלנו...
אבל אלה מדדים לטווח קצר (מהם כמובן אפשר ללמוד הלאה). הצלחות לטווח ארוך ניתן לראות בגידול בנתח שוק ובמכירות, זיהוי המותג אצל הצרכנים, ואפילו זיהוי השם של המותג כשם המוצר (פריג'ידר, פלאפון, ג'יפ, חסלט).
חג שמח ושבת שלום!
ספירת העומר החל מצאת הכוכבים באזור השעה 19:26.
לוגו הוא הפנים שלנו.
לוגו הוא אלמנט גרפי (איור או עיבוד טקסט) שנועד לסמל ולייצג ארגון/מוצר,ולגרום לכך שבסופו של דבר הלקוחות יזהו את הלוגו עם הארגון.
בד"כ, אל הלוגו יתווסף טקסט. לפעמים הטקסט ישתלב כחלק מהאלמנט הגרפי ולפעמים הלוגו יכלול טקסט בלבד (לוגו קליגרפי), ללא אובייקט גרפי נלווה.
בדומה לסלוגן עליו דיברנו אתמול, עיצוב הלוגו הוא חלק מהליך המיתוג, ולכן עליו לשדר את הערכים של הארגון/מותג.
לוגו טוב מאזן בין פשטות, זכירות וכמובן - קשר ערכי למוצר.
באופן מפתיע, הלוגו לא צריך להיות קשור למוצר או לשירות באופן ישיר. ב- 94% (!) מ-50 המותגים הגדולים בעולם, לא מוצג בלוגו המוצר או השירות שהמותג מספק.
הלוגו ילווה אותנו על כרטיסי ביקור, אריזות מוצרים, מדים ואפילו על מבנים.
"אם אתה לא יכול לומר את האסטרטגיה שלך במשפט אחד – כנראה שאין לך אסטרטגיה"
הסלוגן (או בעברית – סיסמת פרסום) מתמצת את האסטרטגיה ללקוח במשפט אחד קליט.
יש כמה סוגי מסרים שאפשר להעביר בסלוגן:
הנעה לפעולה – (Just do it של נייקי)
קישור רגשי והזדהות – (אל על -הכי בבית בעולם)
סקרנות – משאיר טעם של עוד, יוצר עניין... (Think different של אפל)
תיאורי - עובדה שהחברה מצהירה על עצמה ("ידיעות אחרונות – העיתון של המדינה")
ערכי – קנו כחול לבן.
אז מהו סלוגן טוב? קצר, פשוט, חיובי, מבדל. וכמובן – הולם את המוצר/העסק ומתאים לקהל היעד.
תהליך היצירה של סלוגן מתחיל ב"שמש אסוציאציות" – מילים וביטויים המקושרים לערכים, למותג ולקהל היעד.
הסלוגן ילווה אותנו בנקודות מכירה, אריזות מוצרים, ניירות מכתבים, בסוף פרסומת בטלוויזיה או ברדיו, כחלק מהלוגו או בשם הדף בפייסבוק.
מה זה מיתוג?
מיתוג הוא סך הכולל של מה שאנחנו חושבים או מרגישים ביחס למשהו. הראש שלנו עובד בהקשרים (אסוציאציות), ומיתוג הוא בעצם לקשר מוצר לערך או רגש.
המיתוג אינו רק צורה וצבע – הוא סט ערכים. המיתוג אמור להיות נוכח בכל מקום שבו אנחנו מדברים עם הלקוח – במוצר, בשירות, באתר, ברשתות החברתיות. לאחר החשיפה למסרים הללו, הלקוח יזהה אותנו.
כך מיץ תפוזים הופך להיות 'חוויה מהטבע', אגוזים עם קצת שיבולת שועל הופכים להיות 'ארוחת בריאות'. השמות הללו הם לא סתם, הם מקשרים בין המוצר לבין ערכים שחשובים לנו (בריאות, הנאה).
בשביל לעשות את זה כמעט כל הדרכים כשרות: צבע, צורה, חוויה, דברי דפוס, תלת מימד, אתר, פייסבוק... העיקר שהלקוח יחשוב עלינו ויזהה אותנו עם ערכים שחשובים לו (ולנו).
בתמונה: תראו מה שצבע יכול לעשות, וכבר הפוסט שלנו מזוהה עם...
הפונט הוא 'שלוק' של אאא.
אז מה בבריף?
כמו שאמרנו אתמול – את המסר. המסקנה אליה יגיע מי שיחשף לקמפיין.
בהמשך – נאפיין את הקהל אליו אנחנו מדברים במגזר, מגדר, גיל, תחביבים, אזור מגורים ועוד.
יש הבטחה פרסומית, אליה מתלווים לפעמים חיזוקים כמו סקר, סיקור באתר מקצועי, מומחה בתחום וכו'.
את הבריף יקרא כל מי שקשור בקמפיין. בראש ובראשונה אלה אנשי הקריאייטיב. הם ייקחו את המסרים והקהל ויבנו משהו שימשוך את העין, הלב, האוזן וכל גירוי אחר כדי שנסתכל, נקלוט ונבין את המסר.
אחריהם יקראו אותו גם אנשי רכש המדיה, רשתות חברתיות כדי להגיע לקהל היעד עם המסר שאותו רוצים להעביר. בסוף בסוף יצא קמפיין יצירתי ומתאים למה שרצינו להעביר.
בתמונה: בריף שיצרתי בזמנו בענף תודעה יהודית ברבנות, אותו ייסד הרב אביחי רונצקי, שיום פטירתו הוא היום השני בספירת העומר.
משום מה קמפיינים פרסומיים נקראים בעברית 'מסע פרסום' – למסע יש התחלה ויש סוף. התחלתו של מסע פרסום היא בבריף – מעין מסמך מטרות שמגדיר מה המסר ולמי אנחנו מוסרים אותו (ובהמשך -באיזה דרך מוסרים אותו). אפשר לקרוא לבריף מסמך מטרות - איזה מסר אנחנו רוצים להעביר. הסוף הוא שהמסר מגיע למי שרצינו להעביר לו אותו.
ההגדה של פסח שקראנו אתמול מתייחסת לכל אחד מקהלי היעד (חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול) בדרכו שלו – לכל אחד מארבעת הבנים ולכל המשפחה ביחד על ידי השינויים בסדר הרגיל של החגים – מסירים את הקערה, מחזירים, חוצים את המצה, אוכלים כרפס ואז חוזרים להגדה – הכל כדי שתהיה שאלה.
מסע טוב הוא מסע שמתחיל במחשבה. אנחנו מתחילים, בהמראה.
(בתמונה: ידידה משולמי ממריא במסוקו מגבעת אלומות, איתמר. צילום: אלומה משולמי)
- Next article in the series 'ספירת העומר': פרויקט עומר: שבוע שני
