1.png


ושוב אנו שבים אליכם לאחר שבוע שלם של שקט בו נשלחנו אל הקור במדבר האופוזיציוני,
טוב, לא באמת קר במדבר, גם האופוזיציה לא בדיוק קשורה, אבל מה כן, עברנו שבוע שלם בו התגעגענו לרגע הזה בו נוכל שוב לשבת ולצפות בקליפ נוסף, ולנתח אותו באופן הכי לא מקצועי שנצליח.

שבוע שבו בכל יום ויום, ופעמים שאף בכל שעה ושעה, כמעט שלא עמדנו בפיתוי וכבר רצינו לצפות, ולכתוב, ולשלוח, אבל בכל פעם מחדש הצלחנו ברגעים שאחרי האחרונים לעצור בעדנו ולא לשלוח עשרות פרקים חדשים...

אתם יודעים, הרי לא באמת היו מעלים לנו לראש האתר בכל עשר דקות פרק נוסף.
אבל מה שהחזיק אותנו בחיים והותיר לנו שביב של תקווה בכל מהלך השבוע הזה, היא הידיעה שלאחר יום שני מגיע, בדרך כלל, יום שלישי.

וביום שלישי... טוב, קבלו את הפרק הבא של הקליפעאהר'ס

(או כמו ששאל בחור מישיבה קטנה ידועה במרכז העיר: 'קליפר' זה לא סוג של מצית?)

2.png


קבלו את האסיר הפצוע הרטוב המוחלק שלנו:
פיני איינהורן - ואמונתך.



אז ככה.
אלף, אנחנו לא מחפשים תירוצים למה לכתוב על פיני איינהורן. הוא פשוט טוב וזהו.

בית, כפי שאתם יודעים הוא הוציא לאחרונה דיסק, לא שיר אחד, דיסק שלם! אז מה? תעברו לגימל.

גימל, היינו בטוחים, אבל בטוחים, במיליון אחוז, שעם הדיסק יבוא גם קליפ. ולא, משום מה זה לא הגיע.
אבל אנחנו גם לא יכולים לוותר לו.

אז חזרנו אחורה, מספיק אחורה עד שהגענו לקליפ המגניב הזה.
ואתם רק הרווחתם.

אז מה יש לנו כאן בקליפ הזה? (במנגינה של רופא מנתח, העומד במרכזו של חדר ניתוחים רגע אחרי שהסטאז'ר פתח להוא את הלב).
יש כאן בקליפ הזה הרבה הרבה פיני איינהורן, אפילו המון פיני.

3.png


למה הכוונה?

יש זמר המוציא קליפ, חמוד, חביב, אפילו מגניב.

אבל מה?

באותה המידה יכלו גם עוד אלף זמרים אחרים להוציא את אותו הקליפ וזה היה נראה אותו הדבר.
אני לא יודע מי כתב את הקליפ הזה, אבל ברור לי שהוא נתפר לפי המידות של פיני.

האנרגיה שלו, הקפיצים שלו, האש הזאת שבוערת לו מבפנים ולא נותנת לו מנוח.
זה פיני, ובשביל פיני לא מספיק סתם להחליק על בננה, צריך גם לינת שטח, גם מעיין, גם תא מעצר, גם אמבולנס, וגם לסיים את הכל על במה. כשהכל הכל הכל מתחרז לסיפור אחד עם מסר אחד.

ואכן הגענו אל המסר, אז ניגע בו רגע...

אבל אחר כך כמובן. (איך עשינו לכם את זה, הא? כאילו אנחנו הולכים לדבר על המסר ואז אנו מדברים על משהו אחר, איזה קטע).

מכירים את המילה ביכורים?


4.png


יש זמרים שלא מסוגלים לצפות בקליפ הביכורים שלהם, יש סופרים שמסרבים לקרוא את ספר הביכורים שלהם.

אבל יש משהו בביכורים שאין בשום דבר אחר.

משהו תמים, מתוק, ובעיקר תאב חיים, רצון להצלחה, ניצוץ בעיניים שהולך וכבה ככל שהעסק נהייה מקצועי יותר.

וזה מה שיפה בקליפ הזה.

הרגעים של שליחת המבט אל המצלמה, תנועות הגוף הלא יותר מידי פוזיסטיות או (כותבים: פוזיטיביות -ה. (לא נכון, פוזיטיבי זה טוב, פוזיסטי זה פוזה -ש. (סוף סוף הגיעה המריבה של ה() איך התגעגעתי).).

זה מתוק זה מתוק, אין מה לומר.

אבל בואו ובאמת נתחיל לנתח את הקליפ הזה:

יש לנו כאן טיול בטבע של כמה חברים שאוהבים לעשות צחוקות.
אוהלים, הצב מהקליפ של עדי רן, יושבים על יד המעיין ומנייעסים, זורקים אחד את השני למים, משתוללים על הרכב:


5.png

אופס. הסתבכות קטנה.

6.png


קרה לכם פעם שבאמצע טיול עם חברים עשיתם משהו לא בדיוק ואז הגיע שוטר?
לי זה קרה.

אתה במצב רוח מרומם, הגבולות מעט נפרצים, ולא באמת תתן לאיזה שוטר להרוס לך את החגיגה,
אז תמיד יש את ה'חכם' שיזרוק איזו מילה לא במקום וכולם יסתבכו בגללו.

במקרה הזה החכם התעקש להיות על גג המכונית בשעה שהיא נסעה.
והם אכן הסתבכו, וזה נראה קשוח למדי.
וכאן בדיוק הגענו אל המסר של השיר והקליפ הזה:


7.png


טוב להודות לה',
גם בטיול, בכיף, באחוות החברים, באקשן, מה שנקרא "בבוקר".
אך גם בתא המעצר, על רצפת הסמטה עם שבר ברגל, מה שנקרא "ואמונתך בלילות".
עד כאן פינת ביאורי הפסוקים.

אבל בקליפ הזה לקחו את המסר הזה לדרגה גבוהה יותר.
אחרי שהסבירו לנו בפשטות את ה'בוקר',
אחרי שהמחישו והמחיזו לנו את ה'לילות',

עכשיו זה מגיע למדרגה נוספת. לאיש שהולך עם הקביים ועם השבר הזה שתפס אותו דווקא ברגע הלא נכון, לפני החתונה של, לפני הפגישה החשובה עם, לפני האירוע הגדול ב...


8.png


כביכול הזמר נאבעך יומיים לפני ההופעה הגדולה שלו שבר את הרגל, והוא מדדה אל הבמה עם הקביים בפרצוף של תשעה באב אחרי הצהריים, הכל נראה לו שחור וחשוך כל כך בעולם הזה. נקודת הקושי מלווה אותו בכל דרכו, עד...

עד לרגע שזה עובר ואז הוא פשוט צוחק על עצמו, מה? זה היה הקושי שלי?

או כמו שזה קורה בקליפ כאשר הוא מגיע אל המיקרופון, ואז בשנייה אחת הוא מבין שהשבר הוא לא שבר, זה רק נראה כך בעיניים שלו, שהקביים לא אמיתיות, זה הכל עניים של הסתכלות.

וברגע בו הוא מבין את זה, באותה השנייה הוא התעלה מעל לקושי:

9.png


אתם מבינים מה קורה כאן? ברגע בו הוא שינה את ההסתכלות החיים שלו השתנו מן הקצה אל ה... (שיעורי קואצ'ינג והעצמה אישית באווירה חרדית על ידי מורה מוסמך במחירים השווים לכל כיס, לפרטים... (האגריד, עוד פעם אחת שאתה מנסה להשחיל פנימה פרסומות שלך אני שולח אליך הביתה עשרים מגשי פיצה ואתה זה שתצטרך להתמודד עם התשלום...(הופה הופה, גנב רעיונות נהיית לנו כאן, הא? למה מי נראה לך הזמין לך את השבע-עשרה-מנות-שווארמה-עם-המון-חריף בשבוע שעבר לאחר ש... (טוב, בוא נקבל על עצמינו שאנחנו נרגעים?! (סגור. (אז תירגע טיפש))))).

ולכל המגיבים מן השבוע שעבר שביקשו שנפסיק עם כל הסוגר(י)מים הללו, אז הנה, קבלו אותה: ((()()()())))(()()())()()()()(()))))))(())((()))))()))).
יש לכם בעיה? תתמודדו. מי אתם בכלל שתגידו לנו להפסיק או לא להפסיק???!!!
(שרולצ'ה, תגיד לי, אתה דפוק? הברחת לנו את כל הקוראים, מה אתה נכנס בהם?!)
(האגריד, עוד מילה ו:())()
הבנתי תודה, נמשיך הלאה.

הוא כבר על הבמה, הוא רוקד, הוא משתולל, הוא כבר באור שאחרי המנהרה.
לא נעים, אבל כאן כבר קצת איבדנו את זה.

הקליפ לבד הוא חמש דקות, זה קצת הרבה מידי בשביל קליפ נורמטיבי לשיר.
היה עדיף לקצר את זה לשלש וחצי מקסימום ארבע דקות ולסיים עם טעם של עוד.

חוץ מזה שבאיזה שהוא מקום היו יכולים למתוח קצת יותר את השלב בבית המעצר בו הוא נופל לייאוש ולמרה שחורה, השלב הזה עבר מהר מידי, הוא לא מספיק חווה את הכאב, את הבדידות, את הגעגוע לימים הטובים והיפים בו העפנו האחד את השני אל תוך מי המעיין הצלולים (קצת פחות) והקרים (הרבה יותר).

10.png



טוב חפרנו קשות.

אבל רק עוד דבר אחד קטן לפני שנעבור לפינת הפוקפורן. ('פופקורן' יא דביל).
כאנשים שאוהבים לקחת על עצמם סיכונים (אני בכל אופן, שרולצ'ה פחות) בואו נעשה איזה שהוא ניתוח עלאק מקצועי לקליפ הזה.

נכון, אנו יודעים שקשה לכם לקרוא דברים מקצועיים, אנו יודעים שבעיקרון אתם קוראים רק את הסוגריים ומדלגים על כל המילים המיותרות.

אבל בכל זאת ננסה משהו קצת מקצועי, וכאן טמונה הסכנה הגדולה, שברגע שאנו עוברים לדבר כביכול בשם המקצועיות, יקומו כל אותם עורכי ועורכות ומפיקי ומסרטי ובימאי הקליפים והמצגות בציבור החרדי ויבוזו לנו באומרם: "זה מקצועי"?

ואז בעצם תקלטו שהכל זה פייק ניתוחים ואנחנו עוד איזה צמד דגנרטים שאוהבים לצחוק על קליפים.

בעצם.
זה בדיוק מה שאנחנו מצהירים על עצמנו, לא? אז הקטע הבא לא הולך להיות מקצועי, הוא רק הולך להיראות כזה.

ולאחר כל ההקדמות המיותרות הללו שנועדו רק בשביל להרוויח עוד מילים בפרק הנוכחי, נעבור לעניין:
לפי דעתנו, קליפ אמור להיות בנוי בצורה כזאת (ותתווכחו על זה כמה שאתם רוצים, זה לא יעזור לכם):

אלף: פתיח.
בית: תחילת הסיפור.
גימל: קונפליקט במעבר שבין תחילת הסיפור לאמצעו.
דלית: אמצע הסיפור.
הא: קונפליקט במעבר שבין אמצע הסיפור לסופו.
ויו: סוף הסיפור.
זין: פאנצ'-ליין.

חית: הקליפ נגמר, מה הקשר חית. הא, יוצרים, מפיקים, תודות, לוקיישנים.
ובואו נראה איך הקליפ הזה עומד בסולם הערכים שלנו בצמוד לטיים-ליין שלו:

11.png


זהו הפתיח.

12.png


הקונפליקט: פלשבקים של מרדף משטרתי, אסיר, תא מעצר, אזיקים.

13.png


תחילת הסיפור: קבוצת חברים יוצאת לטיול.

14.png


זה היה הקונפליקט במעבר בין תחילת הסיפור לאמצעו.

15.png


בית המעצר וההחלקה על בננה הם אמצע הסיפור - כאן קצת נפלנו בקליפ הזה עם זוג תסריטים.

16.png


כאן מגיע הקונפליקט בין חלקו האמצעי לסוף הסיפור: מצד אחד הוא עצוב, עם קביים, משהו נדפק לו. מצד שני הוא על במה, תזמורת מאחוריו בחושך.

17.png


והנה הגיע החלק האחרון של הסיפור: הוא על במה, כבר אין שבר ברגל, הוא שמח וצוחק על עצמו כשהוא נזכר במעצר, בבננה, במה שנקרא 'בלילות'.


כעת אמור להגיע הפאנ'צ.
איה הוא?
שוב בפלשבקים בחום לבן בכל הסיפור - כאן כנראה שנפלנו בפעם השנייה בקליפ הזה.
אבל למה להעכיר את האווירה?
היה פשוט כיף לצפות בקליפ הזה.

ורק עוד הסבר מקצועי אחד קטן... לא, נוותר עליו הפעם, פשוט נגמרה לנו מכסת המילים.
אז תכף ומיד נעבור לפינת הפופקרון:

18.png
בואו חשבון:

צב=1, זריקה למים+2, הזורק מתמוגג מצחוק+1, ניידת משטרה+2, גיטרה על הארץ בזמן מעצר+1, חדר בריחה+2, בננה+1, צרידות גרונית בקול האופיינית לרוקיסטים כבדים+1, הדלקת אורות הבמה+1, ס"ה=12.

שזה אומר: פופקורן בינוני.

גם ככה יש הרבה במאפיין בין פיני איינהורן לפופקורן.
שניהם קופצים. (האגריד, זה לא היה המשפט הכי חכם שלך בפרויקט הזה).


וכעת, מוריי ורבותי, הגענו לפינת הפספוסים!!!

19.png




והיום, אנו גאים להגיש לכם את פינת הפספוסים בקונספט מרגש במיוחד:
הידעתם?

20.PNG


הידעתם שלפיני איינהורן יש יכולות על טבעיות בגמישות ידיים?
שימו לב. השוטרים אוזקים את ידיו מאחורי גבו.

ואילו בתוך ניידת המשטרה...

21.PNG


הוא כבר הצליח להעביר את הידיים האזוקות קדימה.

והנה עוד עובדות לא מעניינות:
הידעתם כי במתקני הכליאה של מדינת ישראל משרתים כסוהרים לא אחרים מאשר:

22.PNG


החיילים הסובייטים שנותרו מחוסרי עבודה לאחר פירוק ברית המועצות.


ועובדה אחרונה שאין-לכם-מה-לעשות-אתה להיום:

23.PNG


פיני איינהורן שומר את המפרט שלו בכיס החולצה הקדמי.
אז פעם הבאה שתראו אותו עובר אפשהוא ושואל: מישהו ראה את המפרט שלי?
תענו לו: זה בכיס הקדמי שלך.
איזה צחוקים.
רק למה החליטו בעריכת הקליפ שצריך להעביר לנו את המסר הזה כצופים?!

ועוד מילה לסיום:
ר' פיני היקר,
לא וויתרנו לך.
אנחנו! דורשים! קליפ! חדש! על אחד השירים מהדיסק האחרון!!!
(גבורת הסוס-קליפ המסנתז בין גבורתו של הסוס לגבורתו של האדם)
((שרולצ'ה, ברגע בו התחלת להציע לזמרים רעיונות לקליפים - תפקידך בפרוייקט הזה הסתיים, אז תאסוף את החפצים שלך ו...))
(((מורי ורבותי, קבלו בשבוע הבא את הפרוייקט החדש שלי: "הגרעינע'ס" (אחזתם כן? ההפך מקליפה זה גרעין -ש.) פרוייקט של ביקורת קליפים של מסיבות סידור בבתי ספר יסודיים, כן?)))
(((((פחות פחות)-ה.))))
((((((טוב אז תכתוב לפיני שייעשה על "הזמן לתקן"-סוג של שעון שהתזוזות שלו הן פעימות של אדם שנראה כמו שעון ש...)-ש.)))))
טוב, ר' פיני, אתה מבין שבמצב הזה אני לא יכול להעביר לך מסרים כמו שצריך, אז תוציא קליפ חדש ונדבר כמו בני אדם אחרי שהפרסונה שמימיני יעבור להוציא פרוייקט לבד.

ותגובה אחת מן השבוע שעבר שגרמה לנו להתפרצויות (לא משנה של מה...):
24.PNG


- חה, איזה לחץ.
- "הלו משטרה, הצילו! יש כאן משהו מפחיד כזה! כן משהו אדום! בצורה של ריבוע! וכתוב לו באמצע 45! הצילו! זה יכול לעשות לי משהו מפחיד?! תבואו מהר, אני לא יודעת מה לעשות!!!"
- 5 אזרחים אהבו את המצוקה הזאת ושלחו תודה. תגידו, אין לכם בושה? יש כאן מקרה טראגי ואתם שולחים תודות?!
- ו@סטייל עוד צוחק/ת, חחח.
- "הלו משטרה, נכון מישהי התקשרה קודם שיש משהו אדום שמפחיד אותה? אז: חחח!".
- "הלו משטרה? נכון מישהי התקשרה קודם לצחוק על ההיא שהתקשרה שיש משהו אדום שמפחיד אותה? אז אני, יחד עם @יוני א. ו@מוזסקונספונספנספנו ו@משתמש נוסף, מודים לה על התגובה!"
- ואז מגיעה @אוהבת אומנות ונותנת לה את הכלים להתמודדות עם מאמרים עוקבים. תודה לך באמת, איזו 'אומנות', לבטל מעקבים של מאמרים.

סתאאאם צוחקים, אל תקחו ללב.
וכעת נשלם איזה חוב קטן: דיברנו על מתיחת הפנים של הלוגו שלנו? אם אתם/ן פחות אוהבים את הלוגו הנוכחי עם הריבוע הכחול באמצע, אז תצעקו על המשתמש שהפלוס האדום הזכיר לו צלב ר"ל.

ועוד סקופ קטן לגבי השבוע הבא::: (שלש נקודותיים, אהבתם?)
בשבוע הבא, לכבוד הפרק השביעי, ולכבוד שלא מצאנו שום סיבה אחרת למסיבה,
אנו הולכים לעשות "פרק דראבל אקסטרה קונספט חגיגי"!!!

אז תתחילו לצפות, יש לכם למה (אין הנחתום מעיד על עיסתו).
אז חפשו את הפרק ה:"דראבל אקסטרה קונספט חגיגי" הבא שלנו ביום שלישי הבא אי"ה.

ועד אז:

אתם מוזמנים לעקוב אחרי החומרים האחרים שלנו. (אם כבר מדברים על 'חומרים' אז: אני, האגריד, התחלתי לפרסם סיפור חדש בהמשכים, משהו מגניב, קיצער, חפשו את "הפרוטוקולים של זקני ציון", שרולצ'ה הכין בורקסים אבל זה התפקשש לו אז...(דיי! יא-מגעיל, מה זה הפרסומת הסמויה הזאת?!) סליחה, אבל הייתה כאן פרסומת סמויה?)
היו שלום.
ואל תשכחו לתת חיוך.
יש שם מישהו שצריך את זה.