1.png


(לקרוא בקול דרמטי (מקווים שאלו הם הסוגריים בתוך סוגריים האחרונים לפרק זה) ומלא משמעות)

"ברוכים הבאים לארבעת צופינו הנאמנים ששמרו לנו אמונים,
לא נכנעו ולא נטשו גם בפרקים המשמימים והמייבשים,
והגיעו עמנו עד הלום בואכה הפרק השלישי, המוצלח, התוסס והאנרגטי"...

טוב לא נגזים, 'מוצלח' אולי לא.
גם 'תוסס' זו פחות המילה המתאימה.
על 'אנרגטי' עוד נתווכח רבות.
אך דבר אחד ברור, זהו אכן 'שלישי'.
זה אפילו כתוב במפורש, הנה תראו:

2.png



אנרגטי. אין מילה אחרת לומר על הקליפ הזה.
בעצם אין גם אופציה אחרת לתאר את הזמר הזה מאשר 'אנרגטי'.
אז שבו, הרחיקו מסביבתכם חפצים שבירים/ו/או/ מסוכנים, ותלחצו על פליי.

או במילים אחרות: דריק דיי קנעפל.
"הכל משמיים" – מרדכי שפירא/ו/או/שפירו.
צעיר, תוסס, מלא חיות, במילה אחת, אנרגטי:





לפני שנתחיל לדבר על הקליפ, קודם כל שלש שורות על השיר: (זה היה הראשון).


מי שכתבה את המילים לשיר הזה, זו מירי ישראלי. מה שדיי מסביר איך יוצא שזמר אמריקאי אומר את המילה "סבבה".

ונעבור לשורה השלישית... בעצם אין לנו עוד מה לכתוב כאן על הנושא.
אבל בואו נראה לרגע איך בעצם הקליפ מתחיל.


ששיית רקדנים, כאלו שקונים באריזות של ליטר וחצי ושל שתי ליטר.
אבל הם נראים גויים? לא נורא, נשים להם ציציות וזה יעבור.


לא בקטע זלזולי, אבל נו, ראינו מספיק קליפים עם ששיות רקדנים. לא משהו מיוחד.
אבל מה קורה במרכז?

בתוך כל ההמולה והתזוזה הזאת, הרקדנים, המים, המילים, אפילו המצלמה בזום-אאוט.
ובמרכז, קצת מוסתר בצל עמוד העץ, עומד הזמר ללא תנועה, בפוזה שבאה להביע משהו.


3.png



ומה היא באה להביע? את המסר הבא:
מכירים את זה שזמר חדש מוציא קליפ?
אפשר לראות את ההתרגשות בעיניים שלו, את העמידה הלא מספיק בטוחה, את התנועות המעט מהוססות, את הפוזות שצריך לעשות כי התסריטאי הציע, והבימאי הורה, והצלם הדגים, אבל הזמר לא מורגל בכגון דא (דא - 'זה' בארמית, בשונה מ'כן' ברוסית).

זה הרבה יותר בולט כשבקשים מהזמר לרקוד קמעא, או מינימום לבצע תנועה, שתיים, ביחד עם הרקדנים. אז המבוכה ממש בולטת ומגחיכה.

וזה מה שאין למרכי שפירא, או יותר נכון אין לו את האין הזה, בקיצור יש לו את זה.

הוא יודע לנוע, יודע לזוז נכון, יודע לרקוד, יודע לזרום, וכן, יודע גם לעמוד כמו שצריך. טוב, זה ממש לא חכמה. אחרי הבצפר שעשו לו בפרחי מיאמי, אחרי שעות האימונים לפני כל עמידה על הבמה, אחרי כל ימי הצילומים לפני כל קליפ, הוא איבד שם את ההססנות.

וזה בדיוק מה שהעמידה שלו באה לומר: אני בטוח בעצמי, לא מתפרץ, מחכה לרגע בו יגיע תורי להיכנס...

בינתיים נכנסים לרכבים, העסק מתחיל לנסוע, הקליפ מתקרב לפריצה הגדולה שלו, שני נהגים נפגשים, משהו מתחיל להתפתח פה ואז זה מגיע.
וכשזה מגיע זה קורה עם כל העוצמה.

4.png



משפט ראשון מפיו של הזמר:
יודע מה אני רוצה היום - כולם קופאים, הזמר הוא היחיד שזז.
אבל הכל משתנה פתאום - כולם זזים, תנועות חזקות עם הידיים, הכל משתנה.

וכאן מתחילים הקונפליקטים בתסריט. תרבות נהיגה קלוקלת - משהו שקצת יותר מתאים לישראלים מאשר לאמריקה. (אל תכליל, אני דווקא נוהג רגוע, זה האחרים שמעצבנים אותי על הכביש).

הנהג החצוף מתעלם מסביבתו ותכף מגיע אל הקונפליקט השני: אדם נכה הזקוק לעזרה. שימו לב, החל מהשוט הראשון העוסק בנכה הזקוק לעזרה, ועד לסיום ההתעסקות בו, לא רואים את פרצופו של הנהג, מרדכי שפירא במקרה שלנו, כלל. רואים את הרכב מבחוץ, מהגב של הנהג, הנכה מתוך הרכב, שוב פעם הרכב מבחוץ, הרכב בהגדלה מבחוץ, נהג עם משקפי שמש אטומות, מסב את פניו שמאלה ועוקף.

5.png



יש כאן רצון שלא להראות את הזמר כאדם רע לב, הוא בסך הכל עוד אחד מאתנו שממהר לעבודה ועקב כך מקבל החלטות שגויות בזו אחר זו.

יותר מזה. בהמשך הקליפ הוא גם מתעלם מהומלס שמבקש עזרה. לא חסר בית דוחה עם שיניים רקובות שהשקל שניתן לו יספיק לעוד בקבוק, אלא אחד שלא שפר עליו מזלו והוא נפל לקרשים. הוא לא מלוכלך, הוא אפילו עם נעליים שעולות 570 ₪ בהערכה גסה. בקיצור, אדם שאי אפשר להתעלם מלעזור לו. וזמרינו פשוט מתעלם.


6.png



אך שוב, ההתעלמות הזאת לא נובעת מרוע. שנייה אחת לאחר מכן רואים את המתעלם הסדרתי כשהוא מנענע בראשו וחושב על העבודה שהוא מעוניין להתקבל אליה, (או שהוא חושב שעל ההומלס לצאת ולעבוד - חוסר הבנה של ישראלי מצוי בתחבירי משפטים באנגלית).

7.png



אבל נחזור כמה שניות אחורה. אל הקטעים בקליפ בו אנו רואים את הזמר ושישיית הרקדנים מקפצים להם על המזח. לאחר שראינו אותם בריקוד משותף, בריקוד סולו אחד אחד, בריקוד סיבובי, בריקוד חברי, לכאורה מיצינו, מה עוד יכול להשתנות ולהתחדש בריקוד?!
אז שימו לב לדבר המגניב הבא שקורה כאן.

8.png



לפתע הם כולם בשורה, לפתע הם על הספסלים, עלינו רמה, ו... ואוו, הוא ממש יודע לרקוד!
תראו את התנועה הבאה. קיפול רגל אחת על השנייה ואז קפיצה ועמידה על הרגל שבאוויר.

9.png



זה נראה לכם קל? תנסו את זה רגע. נו באמת, קומו שנייה ממרבצכם ותנסו לעשות את זה רגע. ממי אתם מתביישים? גם אנחנו התביישנו בהתחלה, אז נפרדנו לכמה דקות, כל אחד הסתתר בחדר אחר וניסה לעשות את התנועה הזאת. (האגריד טוען שהוא הצליח אבל אני לא מאמין לו, הוא תמיד בטוח שהוא יודע לרקוד).

טוב, מיצינו את עניין הריקודים בקליפ הזה. הוא מתכופף כמו שצריך ב"אני קטן כן אני קטן", הוא אפילו יודע לעשות עמידת ידיים (ככה זה נקרה, לא?), הוא יודע לאיזה כיוון לנטות כשהחבר'ה סביבו מדמים אוניית מפרש קטנה המיטלטלת בין הגלים, נעה ונדה לפי משטר הרוחות (יש לכם הסבר אחר למה שקורה שם?), הוא אפילו יודע לזרוק מטרייה לכיוון חלילן החמת בלבוש הסקוטי המסורתי, אופס. זה חידוש מרענן. לא משהו שראיתם בהרבה קליפים. חמת חלילים עם נגן מקצועי, עם כל ההופעה והלבוש, עם החצאית וכובד הראש הראויה לזן נכחד זה.

10.png



טוב, מיצינו לגמרי את הסצנות הריקודיות, נחזור לסיפור שלנו.


לאחר שהוא לכאורה חתך בכביש, גנב חנייה, עקף נכה, התעלם מעני, והנה הוא הגיע למעלית בדרך ראיון העבודה הנכסף. הוא כמעט מפספס את המעלית כאשר הצד הפגוע מחזיק לו את הדלת. יש מצב שהוא עושה את זה רק בכדי להנות מפרצופו הנבוך של הפוגע. שימו לב לפרצופים. הנפגע מבליע חיוך, הפוגע פוזל במבוכת מה - רגע קולנועי מושלם.

11.png



המבוכה גוברת כשהוא מבחין כי האישיות הנפגעת היא כנראה אישיות חשובה כאן במשרד. לא נעים אבל לא נורא.

ואז מגיע הרגע בו הוא קולט שאותה האישיות היא הבוס שבעצם יחליט אם לקבל אותו לעבודה. זה כבר ממש ממש לא נעים.
פלאש!

בין רגע הקליפ מספר לנו שכל הסצנות המתוארות עד עכשיו, הן היו בעצם תרחישי אימה שרצו לו בראש בשעה שהוא נלחם בעצמו והסתפק האם לעצור ולעזור לנכה המסכן, או שמא הוא עלול לפספס את ראיון העבודה הנכסף. 'מה היה קורה אילו...'

ואז בעצם מרגיע הזמר את עצמו וחוזר ומחדד שהכל משמיים (שתי יודי"ם, בשונה מ'משמים' שזה בעצם 'משעמם'. עזבו, לא קשור).

אגב, אם שאלתם, אז הוא התקבל לעבודה. תראו איזה חיוך דפק לו הבוס כשהוא נכנס לראיון, יש מצב שהוא לא יקבל אותו אחרי כזה חיוך?!

12.png



(שרולצ'ה, תכתוב את דירוג הפופקורן ונוכל לעבור סוף סוף לפספוסים).
((האגריד, אם אתה חושב שתחרים לעצמך את כל הפינות המעניינות ותשאיר לי את הפופקורן...)).
(((תגיד, אתה לא קולט? כמה פעמים אפשר לומר לך שאני רגיש לפופקורן!!! טוב נו, אבל זאת פעם אחרונה))).

ונעבור לפינת הפופקורן האהובה עלינו:

פופקורן.png



הקליפ הזה יקבל פופקורן בינוני.
למה? תשאלו.
למה כזה רוע?
טוב אז ככה.
הוחלט כי פופקורן גדול יינתן רק במקרים ממש ממש יוצאי דופן.
וזה אמנם קליפ טוב.
אבל פופקורן... נו.
יודעים מה?
הוא יקבל בינוני ונוסיף לו גבעה כזאת מעבר לדפנות הקונוס.
טוב דיי!

גם ככה זה יכול להישפך, גם ככה יותר מידי מלח לא בדיוק בשביל הלחץ דם שלנו.
אז תסתפקו בבינוני וזהו.
(איזה כיף שהצלחתי לסיים את הפינה הזאת עם תחושה חמוצה, מקווה שזאת הפעם האחרונה ששרולצ'ה יפיל עלי את המשימה הזאת).


וכעת נעבור לפינה האהובה עליכם ביותר.
הפספוסים.

נו לא באמת. אתם לא כאלו רעים.
אבל מה.
לפעמים זה כיף לגלות את כל הדברים הקטנוניים הללו שהתפקששו בדרך.
אז בואו ונתחיל.

13.png



זמר ורקדנים, בטיילת על הים, ללא שום כלי נגינה.
אופס.

דווקא יש כאן כלי נגינה. משהו שנפגוש בהמשך הקליפ אך ממש ממש לא אמורים לראות אותו עכשיו.
שימו לב לכניסה הראשונה והבלתי ליגאלית של חמת החלילים בצד שמאל של המרקע:

14.png



אבל זה עוד בסדר. תראו מה קורה אחרי זה:
שבור הרגל עובר את הכביש כשלפתע שקית התפוזים (או הלימונים, או התפוחים או מה שזה לא יהיה) נופלת מידו אל האספלט. השקית מתרוקנת וכל התפוזים נשפכים החוצה.

15.png



האמנם נשפכו כל התפוזים? האמנם התרוקנה השקית?

לא ולא! ראו, מיד לאחר מכן, כמו נאספו בחזרה שלשה/ו/או/ארבעה תפוזים מאליהם פנימה אל השקית.

16.png



עזבו את זה. נכה, תפוזים, כביש, לא לנצח תעצור התנועה ממרוצתה. בסדר. מתקבל על הדעת.

אך מה קורה כשהידיים של הזמר תפוסות באחיזת הפחית וקופסת העוגיות. היכן הוא ישים את התיק היוקרתי באותן השניות? לכל יש פתרון.

17.png


לפתע אין תיק אלא תיקיית מסמכים קטנה יותר וקומפקטית יותר. שוט אחד לאחר מכן ושוב הוא עם תיק הג'יימס-בונד-מנהלים היוקרתי.

18.png



אבל הדבר הבא הוא הקטע המצחיק ביותר בקליפ (מבחינתנו כמובן).
הזמר מרדכי שפירא פותח את דלת חדר הבוס כאשר הוא מגלה כי מי שיושב בפנים הוא בעצם ההוא שנאלץ לחפש לו חנייה אחרת.

ואז זה קורה. גרעפס. כן פשוט גרעפס. כמה לא נעים. אבל זה מה שעובר על הבוס באותה השנייה. בשביל לראות את זה תהיו חייבים לחזור ולצפות בקליפ.

איך שזזה המצלמה מעבר לזכוכית והוא מתגלה במלוא הדרו, בורח לו גרעפס. ברור שהם שמו לב לזה, אין ספק. אבל מה, הם חשבו שזה יפה להשאיר את זה בקליפ?! זה אמור להביע משהו שלא הבנו?!

19.png


ועוד מילה לסיום:
מרדכי שפירא היקר!

אי אפשר לקחת ממך את זה.
פשוט יש לך את זה.
אז קח את זה הכי רחוק שאתה יכול...

בעצם זה מה שאתה כבר ממילא עושה.
טוב נו, מחכים לעוד קליפ.

ואי אפשר בלי עוד איזו חוצפה קטנה.
אז...

הווסט? זה המוזר הזה עם הפתיחה הרחבה שיורדת ויורדת ונסגרת רק עם שלש כפתורים?
זה שלא רואים בקליפ הזה, אבל אתה אוהב ללבוש אותו? יודע על מה מדובר?
נו, ההוא מ"שכר מצווה מצווה".
יופי.

אז התלמיד שלך, דני פלגון...
תגיד לו שלפחות בקליפ הראשון ילבש כזה ווסט.
זה יהיה יפה עליו יותר מהווסט הפושט, הרגיל, שהוא לובש ב"בואו".

קיצער,
ניפגש בקרוב אי"ה,
בפרק הרביעי.
ו...
אתם המגיבים: תמשיכו. זה הדלק.
(הוא מתכוון הסולר - ש.)
אתם שלא מגיבים: תלמדו מהאלו של השורה הקודמת.

ועד אז:
אתם מוזמנים לעקוב אחרי החומרים האחרים שלנו.
היו שלום.
ואל תשכחו לתת חיוך.
יש שם מישהו שצריך את זה.