מותחים סרגל לאשראי

כאשר אנו שומעים את המושג 'אשראי', הדבר הראשון שעולה לראש זה 'כרטיס אשראי' כאשר למעשה, זה לא לגמרי נכון.

'אשראי' פרושו 'הקפה' או יותר נכון 'כסף שאנו רוכשים ומשלמים עליו ריבית כפיצוי'.

עולם האשראי מתחלק למספר סוגים שהבנקים ותאגידים כדוגמת חברות שאשראי והביטוח יודעות לחלק במספר דרכים: כרטיסים, מסגרות, שיקים, הלוואות.

ראשית נתחיל מכרטיס אשראי:

מה שכולנו חושבים, זה שכרטיס אשראי משתמשים החודש, וחודש הבא נראה את הכסף יורד מחשבון הבנק, מה שמרגיש לנו לגיטימי לגמרי. אך כשבודקים על מצב כלכלי נתון - קשה להצביע על נתונים מספריים מה היה השימוש שלנו החודש בכרטיס- מכיוון שהתשלומים שירדו באשראי החודש, שייכים לחודש שעבר. לעומת זאת התשלומים השוטפים, הרגילים, שהשתמשנו במזומן ירדו מיד (למשל קניה במכולת בכסף מזומן) זאת בדיוק מטרת חברות האשראי והבנקים - לגרום לצרכן להרגיש שהכול בסדר ויש לו מסגרת שהוא יכול להשתמש וכך אינו יכול להצביע על נתונים מדויקים, אלא כל הזמן לחיות במסגרת עתידית של "כמה נותר לי".

בתחום האשראי ישנה טעות נוספת נפוצה:

לקרוא לכרטיס דיירקט-אשראי, זו טעות משום ש'דיירקט' יורד ישירות מהחשבון ולכן אינו נחשב לכרטיס אשראי/הקפה. דן אריאלי בספרו 'לא רציונלי ולא במקרה', ביצע מחקרים המעידים באופן ישיר שהשימוש בכרטיס אשראי מגדיל בכ30 אחוזים את ההוצאות החודשית בממוצע בקרב אזרחים בעולם המערבי, מכיוון שבכרטיס אשראי לא מרגישים את הכסף בידיים לכן קל יותר לבזבז אותו. התרופה לכך יכולה להיות קודם כל הידע שאנו יודעים שכרטיסים גורמים יותר לבזבוז ובנוסף להשתמש יותר במזומן או בדיירקט מאשר בכרטיס אשראי.

credit-card-1583534_1280.jpg

קרדיט: pixabay
מסגרות מינוס:

גם מסגרת המינוס שמאשר הבנק ללקוח נקראת מסגרת אשראי אשר תפקידה (החיצוני) לאשר ללקוח לבזבז כספים עד שישיג את הכסף החודשי שלו למטרה זו.


על פי נתוני הלמ"ס כ50 אחוזים מאזרחי מדינת ישראל חיים במינוס או יותר נכון לומר ביתרת חובה וישנם מספר הסברים לכך.

לגיטימי: אין בזה משהו רע, אפילו הבנקאים דוחפים את הלקוחות לקחת מסגרת כי "מה יש הבנק מאשר לך זה כדאי"

מסגרת כפולה: ל90 אחוזים מהלקוחות המסגרת הקיימת בחשבונם היא כפולה פי 3 מהמשכורת הרגילה וכך בעצם הבנקים גורמים לכך שהלקוח לא באמת יכול לצאת מהמינוס על ידי משכורת רגילה אלא מציע לו "קח הלוואה לכיסוי מינוס" גורם מספר

לחצים חברתיים: "כ1.7 מיליון אזרחים בקיץ האחרון עברו בנתב"ג" ציטוט מכתבה בידיעות. אחד הגורמים החברתיים שנותנים לאזרחים לגיטימציה להשתמש במסגרת מינוס ולטייל בעולם היא שזה בסדר להיות במינוס, והעיקר בחיים להנות - מה שמוביל להתנפחות שווקי האשראי שהולכים וטופחים. כך נהיה ברור מאליו, שכל כך פשוט לטייל.

גורם נוסף הוא מחיר הכסף: סביבת הריבית בישראל ובעולם מאוד נמוכה לעומת מה שהייתה לפני 10 שנים, ולכן השימוש במסגרת מינוס, עם ריביות נמוכות: מעודד אזרחים להשתמש בה ללא יכולת ידיעה בסיסית, שמסגרת זה מוצר מאוד מסוכן לחיים הכלכליים של המשפחה ושל הפרט.

money-1721976_1280.jpg

קרדיט: pixabay

חשוב לציין, כי יש מסגרת אשראי שאנו לוקחים על מנת להפיק ממנה רווח. אך לא כל מסגרת אשראי היא כזו.

מהם חובות טובים, וכיצד ניתן לסגור את החובות הרעים, בעז"ה בפרקים שלפנינו.
על המחבר
ח
בעל תואר ראשון בכלכלה, סטודנט לתואר שני במנהל עסקים, כלכלן עובד במשכנתאות במערכת הבנקאית.

תגובות

קודם כל אחלה של כתבה! מבורכת היוזמה לדבר מכך, כיוון שאנשים היום לא יודעים להתעסק עם כסף!
רק אני לא יודע מה איתו אבל לי ב"ה אישית הבנקאי הציע לא לעשות מסגרת בגלל שזה נגרר
(כמו שמצוה גוררת מצוה כך מינוס גורר מינוס... :rolleyes:)
ולהתמודד לבד עם ההשלמה למינוס, ואז הוא קטן, עד שמתאפס וחוזר חזרה.
קשה? כן.. אבל אפשרי. אולי לא כל אחד יכול לעמוד בזה אבל מי שכן עדיף.
 
לדעתי בנק ישראל צריך לכפות על הבנקים להנפיק כרטיסי אשראי נטענים במחיר שפוי.
כיום יש רק בבנק הדואר, שהוא בנק מפגר בעמלה של 0.8%-1%.
אני מוציאה באשראי כ-8000 שקל חודשי, שזה עמלה של 64 שקלים.

אם נטען אפילו את כל המשכורת מראש, נחיה ממה שיש לנו וממה ולא ממה שעתיד להיות לנו.
יש לזה הרבה משמעות בזמנים רגישים כמו פיטורין וכדומה.

אני חושבת שעבודה היא מזומן היא פאסה, ופנטזיה תאורטית (איפה יש בכלל כספומטים???)
צריך להיות כרטיס אשראי נטען, וכל שבוע/שבועיים להטעין אותו בכסף, וכך יש תחושה שהכסף "נגמר"

במקרה כזה, יצטרכו כנראה להחזיק כרטיס נוסף לתשלמים... או לטעון את זה כמסגרת נפרדת
 
מאוד יפה ומחכים

אנ י קיבלתי גם כן הלם כשהייתי בקורס לצאת ממינוס ורק אז נפלו לי לי תובנות מדהימות

אין ספק שכל מידע בענינים הללו עוזר לפקוח עיניים
 

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ב'

ט בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ:י בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ:יא בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ:יב בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:יג בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ:יד בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן:טו בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ:טז בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ:
נקרא  9  פעמים

לוח מודעות

More from חזי עבאדי

שתף את המאמר

למעלה