הנושאים החמים
אם ראיתם פעם את החתימה 'אוריאל' על איור בספר או קריקטורה פוליטית בעיתון 'בקהילה', אז אגלה לכם סוד – זו החתימה שלי.
שמי אוריאל פלד, ואם לא ניחשתם עד עכשיו, אז אני מאייר וקריקטוריסט ועוד. 'ועוד' זה כל מה שכלול בעולם ההמחשה-הלא-מילולית.
לרגל חגיגות שבוע האיור, אשמח לשתף אתכם דווקא בנישה מעניינת ופחות מוכרת בעבודות שלי.
פעם בשבוע, לקראת סוף השבוע, כשאפשר להריח כבר את השבת, אני יושב עם החומש, לומד את פרשת השבוע, ונותן לקריקטורות לקפוץ לי לראש.
רגע לאחר מכן, הנושא המרכזי של הפרשה כבר מתחיל לקרום קווים וגידים, מלאי חיוך, אבל חסרי צבע, בכל זאת, פעם העולם היה שחור לבן, לא?
ה"תרגום" הזה של נושא מהפרשה לקריקטורה קלילה הוא תחביב מלא הנאה, שמתפרסם ברשתות החברתיות ורץ ממייל למייל. אין לזה במה מיוחדת וגם אין לי למי להוציא חשבונית על כך. זה קרה לי אי שם בפרשת לך-לך. מאז אני מכור לזה.
גם בגלל הסיפוק הגדול וגם בגלל הקהל הרחב, מכל הגוונים, שמחכה לזה.
אבוי לי אם אאחר לזה, ואז אתחיל להתמודד עם ה"איפה הקריקטורה על פרשת השבוע נו?!" הנזעמים. ולמה דווקא ככה? הרי מה זו קריקטורה? קריקטורה היא משהו שמועבר לבן אדם ב'בום' אחד מהיר. בלי לקרוא, לפחות לא הרבה מילים, כשההברקה או העוקץ גם יעלו חיוך על פני קוראי או צופי הקריקטורה.
אז למה לא לעשות את זה וורט? וורט מאוייר שמבינים בהבטה אחת. זה אגב, מה שיוצר את הקושי הגדול ביותר בעת החשיבה על הרעיון. קליל קליל, אבל להיזהר מאוד בכבודה של התורה ושל הרעיון. שלא תהיה אפילו מראית עין של כביכול קלות ראש על התורה הקדושה.
אחרי תקופה, כשזה צבר תאוצה, באחת מהשיחות עם חברי הטוב הסופר ר' מנחם פינס, אזרח כבוד בעולם הקריקטוריסטים החרדי, עלה הרעיון לתרגם את הקריקטורה לוורט כתוב בקלילות. כך הגענו למצב שבו יש לנו קריקטורה שמתרגמת וורט, ואז מתורגמת חזרה מאיור לכתב. הבישול הזה יצר פרוייקט משעשע ומלהיב. הספר אם שאלתם, יצא בעז"ה לאור בקרוב.
ואם אתם מאלו שיראו את שם הספר קריקתורה ויבקשו לתקן את שגיאת הכתיב, יש סיכוי שאתם שייכים ל%5.11 שלא מבינים קריקטורות, זו באמת בעיה.
בקריקטורות הבאות וגם באלו שלמעלה, תוכלו לזהות וורטים מפרשיות התורה. מתחילים לזהות??
בואו נראה אתכם עושים פה שטייגען ליל שישי אמיתי...
שמי אוריאל פלד, ואם לא ניחשתם עד עכשיו, אז אני מאייר וקריקטוריסט ועוד. 'ועוד' זה כל מה שכלול בעולם ההמחשה-הלא-מילולית.
לרגל חגיגות שבוע האיור, אשמח לשתף אתכם דווקא בנישה מעניינת ופחות מוכרת בעבודות שלי.
פעם בשבוע, לקראת סוף השבוע, כשאפשר להריח כבר את השבת, אני יושב עם החומש, לומד את פרשת השבוע, ונותן לקריקטורות לקפוץ לי לראש.
רגע לאחר מכן, הנושא המרכזי של הפרשה כבר מתחיל לקרום קווים וגידים, מלאי חיוך, אבל חסרי צבע, בכל זאת, פעם העולם היה שחור לבן, לא?
ה"תרגום" הזה של נושא מהפרשה לקריקטורה קלילה הוא תחביב מלא הנאה, שמתפרסם ברשתות החברתיות ורץ ממייל למייל. אין לזה במה מיוחדת וגם אין לי למי להוציא חשבונית על כך. זה קרה לי אי שם בפרשת לך-לך. מאז אני מכור לזה.
גם בגלל הסיפוק הגדול וגם בגלל הקהל הרחב, מכל הגוונים, שמחכה לזה.
אבוי לי אם אאחר לזה, ואז אתחיל להתמודד עם ה"איפה הקריקטורה על פרשת השבוע נו?!" הנזעמים. ולמה דווקא ככה? הרי מה זו קריקטורה? קריקטורה היא משהו שמועבר לבן אדם ב'בום' אחד מהיר. בלי לקרוא, לפחות לא הרבה מילים, כשההברקה או העוקץ גם יעלו חיוך על פני קוראי או צופי הקריקטורה.
אז למה לא לעשות את זה וורט? וורט מאוייר שמבינים בהבטה אחת. זה אגב, מה שיוצר את הקושי הגדול ביותר בעת החשיבה על הרעיון. קליל קליל, אבל להיזהר מאוד בכבודה של התורה ושל הרעיון. שלא תהיה אפילו מראית עין של כביכול קלות ראש על התורה הקדושה.
אחרי תקופה, כשזה צבר תאוצה, באחת מהשיחות עם חברי הטוב הסופר ר' מנחם פינס, אזרח כבוד בעולם הקריקטוריסטים החרדי, עלה הרעיון לתרגם את הקריקטורה לוורט כתוב בקלילות. כך הגענו למצב שבו יש לנו קריקטורה שמתרגמת וורט, ואז מתורגמת חזרה מאיור לכתב. הבישול הזה יצר פרוייקט משעשע ומלהיב. הספר אם שאלתם, יצא בעז"ה לאור בקרוב.
ואם אתם מאלו שיראו את שם הספר קריקתורה ויבקשו לתקן את שגיאת הכתיב, יש סיכוי שאתם שייכים ל%5.11 שלא מבינים קריקטורות, זו באמת בעיה.
בקריקטורות הבאות וגם באלו שלמעלה, תוכלו לזהות וורטים מפרשיות התורה. מתחילים לזהות??
בואו נראה אתכם עושים פה שטייגען ליל שישי אמיתי...
