העצמה שבניתוק

קחו אוויר, חבר'ה, יש לי הרבה מה לומר לכם, שבו בשקט ואל תפריעו, תודה.
אני נציג טלפוני בחברה סלולרית, ועכשיו אני אדבר.
אתם פשוט תקשיבו, ולא תקבלו זכות לתגובה.

כן כן, פשוט תקשיבו. תגידו כן כן, בקול שֵׁרותי כזה, קול מלא אמפטיה והבנה ונכונות, וכשאגמור לשפוך את המשא שלי - אנתק עליכם את השיחה, כי זה מה שאתם שווים.

ובכן, נתחיל מההתחלה.
שמי מיכאל.
עליתי מגרוזיה לפני 17 שנה, אבל אתם הישראלים לא תשכחו לי לעולם את הפשע הזה, שנולדתי בארץ אחרת ושיש לי מבטא שונה משלכם, הצברים הישראליים.

אני שומע עד היום את הדחיה שלכם. אתם מתקשרים, וברגע שאתם שומעים את המבטא שלי אתם מגמגמים ומבקשים נציג אחר, או מנתקים לי בפרצוף ומקווים בלב הרע שלכם שכשתתקשרו שוב פעם תגיעו לנציג אחר, או שאתם פשוט מדברים אליי כאילו עליתי אתמול לארץ ועברית שלי גרועה.

עכשיו תורי לדבר.
אני מיכאל, ואני גרוזיני.

עליתי לארץ, בהתחלה ניקיתי חדרי מדרגות, ובהמשך גם דירות, ולפעמים גם ווילות של עשירים.
אחרי כמה שנים נמאס לי, ורציתי עבודה מכובדת, אז עברתי לעבוד במוקד שירות הלקוחות של קל-פון.
טעיתי, זאת עבודה נוראה ואיומה, ואני שמח שעזבתי.

אסור לי לספר איפה המוקד נמצא, אבל אף אחד לא יכול לאסור עליי לספר שהייתי נוסע כל בוקר לרחוב האלמן 9 בירושלים, עולה שתי קומות, ויוצא משם אחרי 8 שעות, תבינו מזה מה שאתם רוצים.

כן, תבינו. לפחות תנסו להבין.
אל תהיו כמו הלקוחות שפשוט לא מבינים.
אני מסביר, והם לא מבינים. אני מסביר שוב, והם ממש לא מבינים.
שואלים אותי שוב ושוב:
אבל למה חודש שעבר ירד לי 37 שקל במקום 35.
לך תסביר! לך, נראה אותך.
אני מסביר לאט, ובסבלנות. החבילה שלך, אדוני, עולה 35 שקל. אבל התקשרת לכמה מספרים שמתחילים באחד תשעה מאות, ולכן שילמת על כל דקה עוד חצי שקל.

נראה לכם שההסבר מתקבל?
מה פתאום.
וויכוחים, עצבים, טרוניות.

איך אמר לי אתמול לקוח מעצבן במיוחד?
תקשיבו, זה מקומם.
"אתם חברה של גנבים, ואתה חתיכת גנב, והלוואי שיפטרו אותך, גנב"
כמובן שרציתי לצרוח עליו כמו שצריך, אבל לא, אסור לי.

בחוזה העבודה שלי כתוב שאם אני מנתק שיחה עם לקוח, לא רק שאני מפוטר מייד בלי שום תנאים או שימוע, אלא החברה באופן אישי תתבע אותי על סך של 7000 שקל.
כן כן, 7000 שקל, בגלל העוול הגדול של לתת לבנאדם חוצפן בחזרה על הראש.

אפשר לחשוב כמה כבר משלמים לי על העבודה הקשה שלי, אבל זה עניין אחר.
שמעתי שבכל החברות האחרות זה כמו אצלנו בקל-פון, ואולי אפילו יותר גרוע.

הלקוחות גומרים אותי. התלונות, הכעס, הוויכוחים.
כל היום רק מציקים. מבקשים החזרים, זיכויים, צועקים עליי כאילו אני חייב להם משהו.
תירגעו, אני לא חייב לכם כלום, ולא גנבתי בחיים שלי אפילו שקל אחד, עוד מאז שהייתי ילד קטן ורעב בגרוזיה.

לא, אתם לא תדברו עכשיו.
אתם תמשיכו להקשיב לי.
כולכם.
תקשיבו.

אתמול היה היום האחרון שלי בקל-פון.
הכל התחיל בזה שעניתי לשיחה. זו הייתה סתם שיחה, לא מיוחדת בשום כיוון, אבל אני כותב אותה כדי שתבינו את המרמור שלי.
שוב פעם שמעתי את הטון המאשים הזה, הכעוס, כאילו שאני באופן אישי עשיתי איזה עוול. חיז'מאייס.

השיחה נשמעה מהצד שלי בערך כך:
"...אתה בעצם אומר לי שהחבילה שלי עולה 35 שקל, כן? אבל אני זוכר בפירוש שמתי שהצטרפתי לחבילה הזאתי לפני שנה, המחיר שלה היה 23 שקל, כן? והנציג אמר לי שאחרי שנה המחיר עולה לשלושים שקל, כן? הלו - איך אמרת שקוראים לך, מיכאל?, אתה איתי מיכאל? - ואחרי שנה אני מגלה שהמחיר נהיה פתאום 35 שקל.
אתם חצופים וגנבים ושקרנים, מיכאל.

התקשרתי אליכם, ואתם אמרתם לי שהמחיר הוא 30 שקל ולא 25, והייתה טעות בחשבונית. שניה, מיכאל, תן לי להשלים משפט, אבל בסוף החודש שוב פעם יורד לי 35 שקל! התקשרתי שוב פעם, ומה עניתם לי אז?
חוצפנים. עניתם לי שהמחיר באמת 35 שקל, אבל בחודשיים הראשונים אחרי שנה המחיר נתקע על 30 שקל...
אתם גנבים שלא מהעולם הזה. טפו.

"לכן עכשיו אני רוצה שתנתק אותי הרגע מהחברה הגנבים שלכם, מיכאל. הרגע הזה תנתק אותי, ואם אני חייב לכם עוד כסף קחו אותו הרגע, ואל תעיזו לחייב אותי יותר בשקל.

"איך אמרת קוראים לך, מיכאל?
זה מיכאל או מיכאיל?
לא משנה, הבנת מה שאמרתי?
שמעת?
כתבת לך?

"תדע לך שלא רק אתם מקליטים את השיחה, גם אני מקליט אותה.
הכל מוקלט, מיכאל. נגמרו הימים שעשיתם מה שאתם רוצים, חוצפנים. אני אומר לך שהכל מוקלט. מצידי תגיד גם למנהל שלך.
אם אתם מחייבים אותי חודש הבא במשהו, אפילו בשקל, אני תובע לכם את הצורה. ועכשיו.. חח... הנה לך, קח - -
בום, הדגנרט ניתק לי בפנים.

רתחתי.
באמת, רתחתי.
התפוצצתי.

אחרי שאני יושב 7 שעות ורק שומע צעקות, השיחה הזו הייתה הנוצה ששברה את הגב של מיכאל.
לה היה בה שום דבר מיוחד, וכבר היו לי שיחות קשות בהרבה, אבל משהו במוח שלי נשרף, אולי נתיך או משהו.
בדקתי שאף אחד לא מסתכל, התקשרתי חזרה.
הלקוח ראה את המספר של קל-פון, וענה לי בלגלוג:
הרגע דיברתי עם אחד ממכם, עכשיו נזכרתם להחזיר לי שיחה? פסיכיים, עברו הרבה יותר משלוש שעות...

השתקתי אותו, סיננתי בזעם:
תסתום, דביל.
הוא השתתק בהלם.
מעולם שום נציג שירות לא דיבר אליו ככה.

אבל אני החלטתי, אני גמרתי. סיימתי. אני מעדיף לנקות חדרי מדרגות, ולא לקבל את ההשפלות היומיות האלו.
ואז, פשוט, אמרתי לו בבת אחת את כל מה שתמיד רציתי לומר.

שפכתי לו על הראש את כל מה שאני חושב עליו, ועל כל החברים שלו. אמרתי לו שאני לא עובד אצלו, ושיפסיק לצעוק עליי כאילו אני רימיתי אותו.

צרחתי עליו שגם אני חושב שחברת קל-פון הם נוכלים, אבל אני בסך הכל נציג שעונה לטלפונים ומקבל 33.7 ₪ לשעה, וגם זה אחרי שנה שלימה שקיבלתי בדיוק שכר מינימום.

לקחתי שאיפת אוויר חזקה, והמשכתי לצעוק את כל מה שאני חושב.
אני לא זוכר בדיוק, אבל עכשיו אני רגוע. הוצאתי כל מה שהיה לי בלב.
צרחתי, ממש צרחתי, צרחות אימים.

צעקתי וצעקתי, עליו ועל כל החברים שלו, ועל הזלזול שלהם בנציגי השירות, ועל זה שהם שוכחים שמיכאל או מישה או כל נציג אחר - הם בסך הכל אנשים רגילים לגמרי ולא המנכ"לים של חברת קל-פון, ועל הצורה הפוגענית בה הם מסיימים שיחות.
ואז הגיע הרגע שכל כך חיכיתי לו.
שאלתי אותו בשאגה:
אתה עדיין שם?
הוא ענה בקול רועד, כן. אני פה.
לקחתי אוויר, אמרתי בצעקה:
הנה לך!!!
וניתקתי לו בפיצוץ את הטלפון בפנים.

הנחתי את השפופרת, ופתאום שמתי לב שיש מסביבי שקט לא רגיל.
הרמתי את הראש, וראיתי שכולם במחלקה מסתכלים עליי. חיוורים, שקטים.
מנהל המשמרת התחיל ללכת לקראתי, עצר, חזר קצת אחורה, והשפתיים שלו קפצו בעווית מעלה, מטה, מעלה, מטה.

ופתאום, בשקט שנוצר...
כל המוקדנים התחילו...
למחוא כפיים!

מחיאות חזקות, רועמות, טאך, טאך, טאך.
שוב ושוב, שוב ושוב.

התחילו לזרוק עליי כדורי נייר, כל מיני חשבוניות מגולגלות.
עטים, סוכריות, כוסות חד פעמיות מכווצות.

התחילו שריקות, מחיאות כפיים, קולות.
כל מיני עובדים שבחיים שלהם אפילו לא אמרו לי שלו, באו אליי, טפחו לי השכם, לחצו לי היד בחיוך ענק.

מזווית העין ראיתי את מנהל המשמרת מסדר לעצמו את הנשימה.
הוא התאושש לגמרי, ורץ אליי, אדום כולו, זועם, רותח, עם קצף בשפתיים.
לא חיכיתי לשמוע מה יש לו לומר, פשוט רצתי החוצה, עלית על האופניים החשמליות שלי, ונסעתי.

למחרת ראיתי בתיבת דואר שלי מכתב פיטורין מיידי.
כי כן, לכולם מותר לצעוק עליי, אבל לי אסור להחזיר.

לכן כתבתי את המכתב הזה, כדי שלפחות אתם תקשיבו לצעקות שלי.


צפו באיורים הדהימים של הצייר האגדי @שי קיש <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
נציג  נתן גלנט.jpg
נציג ב  נתן גלנט.jpg
על המחבר
Natan Galant

תגובות

וואו מסכן, רגע זה אמיתי?
או, אם זה לא אמיתי אתה מוכשר (גם אם כן),
אני ממש אוהבת את המדור הזה, קראתי את 2 השבועות וזה מאד מעניין. ישר כח!
הטור מבוסס באופן רופף על חוויות של נציג שירות אמיתי שהחליט כי אני הכתובת לפריקת רגשות ותסכול (הנודניק קדח לי שעה! חוצפן!)....

ו.. תודה.
 
ממש נוגע ללב...באמת מצער.
שנזכה לאהבת ישראל אמיתית!
 
באמת מעניין!!
וזה באמת חשוב להסביר לאנשים את הנושא,,,
מצאתם דרך קולעת ומתאימה כדי להביע את זה טוב!!
תודה!
 
לא ידעתי שככה אנשים מתנהגים
זה גם אנשים בציבור החרדי?
 
הסובבים אותי לא הבינו מה פשר פרצי הצחוק היוצאים מלועי... אוי אם זה לא היה נכון זה היה מצחיק, הבעיה היא שזה נכון, וזה עצוב עצוב מאד, בתור נציגת שרות לשעבר הרחוק השיחות עם הלקוחות היו עבורי ממש עבודת המידות!!! מה אני אשמה שנפלו כל הקווים ולקוחות המתינו 70 דק כדי לספר שחייבו אותם פעמיים קולה בסופר?
בכרטיס אשראי...
 
הכתבה כתובה היטב ובכשרון רב. נתן, אתה גדול!
בהקשר לתוכן, אני יכול לכתוב טור הפוך, איך פקיד שירות עם הבנה מתחת לממוצע מבלבל את השכל ללקוח מהשורה ועוד מצליח לעקוץ אותו עם "חבילת הטבה" שהיא הרעה אחת גדולה...
 
לא ידעתי שככה אנשים מתנהגים
זה גם אנשים בציבור החרדי?
לדידי, אין חרדי / חילוני...
הכל עניין של מידות!!!
ולא רק מצוות.
 
במו אזני ראיתי ושמעתי נציגה (חילונית)
שמה לקוח על "השתק" ומקללת אותו חזרה.
מה זה מקללת, שופכת עליו קיתון פי שניים ממה שהוא.
משחררת את ה"השתק" וקולה הופך לדבש.

הבעיה התחילה כשחברה שלי באותו מוקד שעבדתי בו, היתה צריכה להקשיב לשיחות כדי לוודא מה אכן נאמר / לא נאמר ללקוח, ופתאום היא התגלגלה מצחוק. שאלתי אותה מה מצחיק, היא ענתה לי "הנציג מידי פעם מקלל את הלקוח על השתק, בהקלטה אפשר לשמוע את זה, שומעים את הלקוח מדבר, הנציג עונה לו ואז פתאום צועק עליו והלקוח ממשיך כרגיל.. ופתאום הנציג מדבר כמו בן אדם.. תקשיבי לזה, פשוט קורע"

הבעיה התגברה כשפעם אחת התפספס הכפתור של ההשתק..
 
לא יכולה להתאפק מלהעיר:
הרבה מאד מהצעקות מגיעות מתגובות של הנציגים. לפעמים כל מה שהלקוחות מחפשים זה קצת אמפתיה, והם יתרככו להפליא!
זכור לי פעם שלקוח אמר לי במפורש: "תדעי לך שתכננתי מה זה לצעוק עלייך, אחרי שייבשתם אותי על הקו מעל חצי שעה. אבל את כל כך נחמדה שאני לא מסוגל לצעוק עלייך"
גם זה יש.
 
הכתיבה שלך משהו מהאגדות, אבל הפעם - לא אהבתי את הסגנון. יהודים שומרי תורה ומצוות יותר מעודנים, לא מדברים כך ולא מגיבים כך, לכן, לא נראה לי דברים כאלו באתר הזה.
אבל אתה כותב עם כשרון בתוך העיפרון - תמשיך לעשות חיל!
זהו תפקידו של טור הומור- להצמיד זכוכית מגדלת לעיוותים של החיים.
 
ל'עורכת התוכן':
הפרסום של פרוג בעיתונות הוא: "לומד בבוקר את הראשונים בערב מעמד את האחרונים"
דהיינו, שהמעלה הגדולה של פרוג שפתחו מקום לימודים לאנשים שומרי תורה ומצוות וגם באתר הזה זה מודגש היטב.
לכן, לדעתי, אם נמצאים כאן אנשים חרדים מכובדים - אז גם הכתיבה צריכה להיות מכובדת גם אם היא באה
לעשות הומור קצת.
אז המילים האלו - בתוך הטור הזה צרמו לי, כי מי שמכובד לא ידבר כך ולכן, לא רק שלא התחברתי - אלא גם התרחקתי.
 
ל'עורכת התוכן':
הפרסום של פרוג בעיתונות הוא: "לומד בבוקר את הראשונים בערב מעמד את האחרונים"
דהיינו, שהמעלה הגדולה של פרוג שפתחו מקום לימודים לאנשים שומרי תורה ומצוות וגם באתר הזה זה מודגש היטב.
לכן, לדעתי, אם נמצאים כאן אנשים חרדים מכובדים - אז גם הכתיבה צריכה להיות מכובדת גם אם היא באה
לעשות הומור קצת.
אז המילים האלו - בתוך הטור הזה צרמו לי, כי מי שמכובד לא ידבר כך ולכן, לא רק שלא התחברתי - אלא גם התרחקתי.
כותב לך באישי.
 
לא יכולה להתאפק מלהעיר:
הרבה מאד מהצעקות מגיעות מתגובות של הנציגים. לפעמים כל מה שהלקוחות מחפשים זה קצת אמפתיה, והם יתרככו להפליא!
זכור לי פעם שלקוח אמר לי במפורש: "תדעי לך שתכננתי מה זה לצעוק עלייך, אחרי שייבשתם אותי על הקו מעל חצי שעה. אבל את כל כך נחמדה שאני לא מסוגל לצעוק עלייך"
גם זה יש.
הנציגים במובן מסויים סובלים יותר מהלקוחות. כי כל לקוח סובל לעצמו בלבד מההמתנה, אבל הנציג(ה) סופג את הכעס מכל הלקוחות המטורטרים.
 
יפה מאד,כמו תמיד !

לפעמים אכן חסרה התחושה שמעבר לקו יושב בן אדם שהוא בדיוק כמוני,הוא יכול גם להיפגע,לשמוח ממילה טובה.
כולנו נזכור,יושב שם בן אדם!
 
עצה קטנה דווקא מצד הטלפנים
אם מסבירים רגוע לצועק שמולך שבסך הכל אתה רק נציג שעובד לפי מינימום ולא מעלה או מוריד לך אישית עם אתה נמצא בחברה או לא
כך שהאיומים מגיעים למקום הלא נכון והבנאדם מוציא אנרגיה שלא במקום וחבל.
מנסיון,
בדרך כלל זה מרגיע
(לא לוקחת התחייבות בשום אופן... כי הוא ירצה לדבר עם המנהל שמעלי וכו
אבל הצעקות לא מכונות כלפי וזה הרבה )
 
נתן המדהים, העפת לי מהפה את כל הצ'ולנט של מושקה מהכוך מול המקווה, תיזהר שלא אתבע אותך על ליל שישי נטול צ'ולנט ומושפרץ בירה לגמרי.
אני לא יודע איך לאכול את התגובה שלך...
 

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט א'

א אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה:ב אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ:ג אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ:ד אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד:ה אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ:ו אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ:ז אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:ח אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:
נקרא  28  פעמים

לוח מודעות

More from נתן גלנט

שתף את המאמר

למעלה