על פרשיית 'משפטים'
במשמעות אחרת.
משמעות ריקה וחלולה מתוכן.
יהיו הדברים לעילוי נשמתן,
של מילים אבודות ששכחו מעצמן.

ואתם זכרו כי:

חייהן של מילים ביד הלשון!
זיכרונן לברכה, ולא תמיד עם היגיון!

איך אמר לי חבר, 'לך על זה' – כלום לא יישבר...
אז הלכתי,
ומצאתי את עצמי 'שובר את הראש' -
למה 'חבל על הזמן' - אם כל כך נהניתי.
ו'מה נסגר' - אם לא הדלת, ועלי.

ומה מוזר ש'תם עידן' - נמשך לנצח.
ו'סוף הדרך' בא, בדיוק כשאהבתם ורציתם עוד.
מוזר גם ש'כאילו' זה 'בעצם' 'על באמת',
למה לא מתחת - אני שואל.

הידעתם ש'באמת' יאמר רק מי, החשוד כשקרן.
ואם אמר 'אשתדל'... אזי תדע כי, הסיכוי לא קיים.

איך 'עושים חיים', עם כיף ובילויים.
איך 'שורפים זמן', כשכלום לא עושים.
איך 'על הפנים', זה משהו רע.
ואיך מילה כמו 'נשמה', זקוקה להנשמה.

את 'איך בא לי' שהוא יבוא,
'בכלל' לא הבנתי!
ו'איזה יופי'?
אני עד היום לא יודע.

ועוד אחד שממש 'עלה לי על העצבים',
איך הוא אמר: 'סלח לי' אני ראשון בתור,
'באיזה קטע' אני אמור לסלוח לו?

ותכלס'
'יש מצב' ש-
התחלתי 'לחפור'...
ועם מקלדת.

אז די.
ו - 'יאללה ביי'.

אני גם כך כבר מבין
שאין לי מושג -
על מה אני מדבר!