הַקֹּטְפִים מַלּוּחַ עֲלֵי שִׂיחַ
וְשֹׁרֶשׁ רְתָמִים לַחְמָם.
[איוב ל' ד']
וּכְשֶׁהַחֹשֶׁךְ יֵרֵד
נִשּׁאֵר לְלֹא מִלִּים,
כְּשֶׁהַחֹשֶׁךְ יֵרֵד
יִשּׁאֲרוּ רַק שִׁירִים,
וַחֲצָאֵי לְבָבוֹת תְּלוּיִים
הוֹמִים, דּוֹמְמִים, מְצַפִּים
כְּנִגּוּן הַמִּתְחַנֵּן לַתָּוִים,
וְהַחֹשֶׁךְ רַד
וְאִתּוֹ הֵאִירוּ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים,
וּלְמִמְשָׁק כַּנְפֵי הַמַּלְאָכִים
נִסְלַל נְתִיב בִּשְׂדֵה מוֹקְשִׁים,
וּכְשֶׁתַּעֲלֶה הַשּׁמֶשׁ
גַּם הַלַּיִל יִשְׂחַק בְּקוֹל,
יִתְמַהּ, אַיֵּה הַחֹשֶׁךְ
וְאֵיךְ נִתְבַּהֵר הַכֹּל,
גַּם קֹדֶשׁ גָּבַר עַל חוֹל,
תַּמּוּ לָהֶם יְמֵי אֲסֵפַת הָרוּחַ
הַקֹּטְפִים מַלּוּחַ עֲלֵי שִׂיחַ,
שָׁמַיִם יוּאֲרוּ בְּצָהֹב-תָּכֹל
כְּאוֹמְרִים הִגִּיעַ הָעֵת לֶאֱכֹל,
וּבְמוֹתָם,
צִוּוּ אֶת הַחַיִּים,
לְעַצְמָם...
נ.ב.
עוֹד שִׁיר עַל נִּסְיוֹנוֹת
וְעַל שְׂדֵה שּׁגְיוֹנוֹת,
עַל כְּאֵב וְעַל פַּחַד
עַל לְבַד וְעַל בְּיַחַד,
עַל חֲתָכִים בִּבְשַׂר הַחַי
וְעַל זַעֲקַת עוֹד אָבִינוּ חַי.