הנושאים החמים
בסוף השיחה עם המעסיקה בפוסט הקודם, היא שיתפה אותי באנקדוטה מעניינת בהקשר שלנו:
''באחד מהגיוסים נכנסה לריאיון מועמדת שזוהתה מידית, על ידי המראיינים שלנו כבעלת מורכבות מסוימת. מעט איטיות, קושי בהבנה, משהו שקשה להצביע עליו בברור.
היא נכנסה עם אש בעיניים ואמרה: ''אני סוס עבודה, אני אעשה הכל בשביל העבודה, תקראו לי בכל זמן, אני חייבת להצליח בעבודה''.
בקיצור, רוצה את העבודה בכל מחיר!
לא יכולנו לעמוד מול מוטיבציה שכזאת. קיבלנו אותה והיא הצליחה מאד למרות המורכבות שלה. כי היא רצתה באמת''.
אינטרס המועמדת ואינטרס המעסיק היו בהלימה. למעמדת היה חשוב שהמעסיקים יהיו מרוצים ולמעסיקים היה חשוב שהעובדים יבואו בשמחה, יתמידו בעבודה ויעשו את המיטב.
מועמדים רבים מציבים את עצמם במרכז ושוכחים שהמעסיק הוא בעל חשיבות לא פחותה בהרכב התמונה ולכן, כשנשאלה השאלה: מה את מצפה מהעבודה, התייחסותם כללה את עצמם בלבד.
אז איך משדרים מוטיבציה?
נכנסים היטב לנעלי המעסיק. מה חשוב לו? למה הוא מצפה מהעובד? איך הוא רוצה לראות את העובדים בעוד תקופה?
אם יש היסוסים כלשהם לגבי המשרה, חשוב לברר זאת קודם על ידי עבודת שטח. לאחר מכן, אפשרי לערוך רשימה של שיקולי רווח והפסד.
לעיתים מועמד יחליט: שווה לי להיות שנה בשכר נמוך ובעבודה במשמרות, כדי לרכוש את הניסיון. במקרה כזה הוא יגיע לריאיון, שלם עם החלטתו ויצליח לשדר מוטיבציה, (כפי התאוריה של ''בר חיים''), המתארת תהליך מחושב ושכלי של הצבת יעדים, עיבוד מידע וקבלת החלטות.
ובראיון?
קודם כל, חיוך. מתכון בטוח.
חשוב לשדר התלהבות. אש בעיניים, דיבור חי. מעסיקים מגיבים טוב למועמד שמתלהב מהחברה ומהמשרה המוצעת לו ובניגוד לדעה הרווחת, זה לא אמור לפגוע במשא ומתן על השכר, כי אם יעלה את ערכו של המועמד.
מוטיבציה מגיעה מבפנים ויוצרת התלהבות. כמובן, שאין הכוונה להתלהבות היסטרית שעלולה להזיק, אלא להבעת רצון וחיות גבוהה ומתבטאת בצורה שונה בהתאם לאופי.
טיפוסים מוחצנים יבטאו זאת בטון דיבור והטיפוסים הרגועים והשקטים יביעו דרך העיניים ותוכן הדיבור.
ועכשיו נדבר בשפה שלו:
'אני מצפה להצליח בעבודה', 'אני רוצה שיהיו מרוצים ממני', 'העבודה מעניינת ומאתגרת אותי' ועוד.
אז להתראות בעבודה!
אסתי אקרמן, יועצת תעסוקתית
הכוונה וסדנאות.
''באחד מהגיוסים נכנסה לריאיון מועמדת שזוהתה מידית, על ידי המראיינים שלנו כבעלת מורכבות מסוימת. מעט איטיות, קושי בהבנה, משהו שקשה להצביע עליו בברור.
היא נכנסה עם אש בעיניים ואמרה: ''אני סוס עבודה, אני אעשה הכל בשביל העבודה, תקראו לי בכל זמן, אני חייבת להצליח בעבודה''.
בקיצור, רוצה את העבודה בכל מחיר!
לא יכולנו לעמוד מול מוטיבציה שכזאת. קיבלנו אותה והיא הצליחה מאד למרות המורכבות שלה. כי היא רצתה באמת''.
אינטרס המועמדת ואינטרס המעסיק היו בהלימה. למעמדת היה חשוב שהמעסיקים יהיו מרוצים ולמעסיקים היה חשוב שהעובדים יבואו בשמחה, יתמידו בעבודה ויעשו את המיטב.
מועמדים רבים מציבים את עצמם במרכז ושוכחים שהמעסיק הוא בעל חשיבות לא פחותה בהרכב התמונה ולכן, כשנשאלה השאלה: מה את מצפה מהעבודה, התייחסותם כללה את עצמם בלבד.
אז איך משדרים מוטיבציה?
נכנסים היטב לנעלי המעסיק. מה חשוב לו? למה הוא מצפה מהעובד? איך הוא רוצה לראות את העובדים בעוד תקופה?
אם יש היסוסים כלשהם לגבי המשרה, חשוב לברר זאת קודם על ידי עבודת שטח. לאחר מכן, אפשרי לערוך רשימה של שיקולי רווח והפסד.
לעיתים מועמד יחליט: שווה לי להיות שנה בשכר נמוך ובעבודה במשמרות, כדי לרכוש את הניסיון. במקרה כזה הוא יגיע לריאיון, שלם עם החלטתו ויצליח לשדר מוטיבציה, (כפי התאוריה של ''בר חיים''), המתארת תהליך מחושב ושכלי של הצבת יעדים, עיבוד מידע וקבלת החלטות.
ובראיון?
קודם כל, חיוך. מתכון בטוח.
חשוב לשדר התלהבות. אש בעיניים, דיבור חי. מעסיקים מגיבים טוב למועמד שמתלהב מהחברה ומהמשרה המוצעת לו ובניגוד לדעה הרווחת, זה לא אמור לפגוע במשא ומתן על השכר, כי אם יעלה את ערכו של המועמד.
מוטיבציה מגיעה מבפנים ויוצרת התלהבות. כמובן, שאין הכוונה להתלהבות היסטרית שעלולה להזיק, אלא להבעת רצון וחיות גבוהה ומתבטאת בצורה שונה בהתאם לאופי.
טיפוסים מוחצנים יבטאו זאת בטון דיבור והטיפוסים הרגועים והשקטים יביעו דרך העיניים ותוכן הדיבור.
ועכשיו נדבר בשפה שלו:
'אני מצפה להצליח בעבודה', 'אני רוצה שיהיו מרוצים ממני', 'העבודה מעניינת ומאתגרת אותי' ועוד.
אז להתראות בעבודה!
אסתי אקרמן, יועצת תעסוקתית
הכוונה וסדנאות.
