אש.jpg



צר לי עליך אחי, נאמת לנו מאוד. נאום כואב נאמת.

כמו נער מתבגר וממורמר, ששונא את אביו, אמו, וכל משפחתו. מצהיר ומבטיח, על אפם ועל חמתם לא אשוב הביתה, לעולם.
כמו איש רגזן שפורץ עם רכבו אל שטח מסילת הברזל, ולא שת ליבו אל הרמזורים ותמרורי האזהרה.
כן הוא הכסיל הפועל ללא דעת, מונע משנאה אישית ותאוות נקם. צמא לכבוד ולתהילה, ומוכן להתבזות עבורם כאחד הריקנים.

החרבת את ביתך ושאר נכסיך, לא הבטת אף לא צעד אחד קדימה. לא פזלת לימין או לשמאל, שעטת בריצת אמוק לחצות הנהר, לא לפני ששרפת וכלית בזעמך את הגשר שעליו.

וכשתנוח מכעסך, ותנוח עליך הרוח, תביט לאחור ותגלה שלא נותר לך בית לשוב אליו.

צר לנו עליך. ועלינו.
על שהנחת כל השקפותיך במגירה נעולה וחתומה, והשלכת לים את המפתח.
על שמסרת את הבור ממנו שתית, לידי הצמאים לעקירתו, וששים למלאותו עפר ורפש.
על שהשלכת מאחורי גווך את ידידיך, הוריך ומוריך, ונתת את מסורת ישראל למרמס תחת כפות הסוס והחמור.

עוד יבואו ימים, ישתנו העיתים, ויחלפו הזמנים.
ייגלל החושך מפני האור, ויתהפך הגלגל על הגולל.
או אז תלקט בוחרים כמלקט שיבולים.
עוד יבואו ימים טובים. לנו.
782px-PikiWiki_Israel_19051_Tel_aviv.jpg