2.jpg

בס"ד


"מה נשמע" צהלתי לקראת ידידי לאחר שלא ראיתיו מזה כחצי שנה, "כן ברוך ה' הכל מצויין" גם הוא שמח לפגוש אותי. "ומה עם הפרנסה" שאלתי, כי זכרתי שבשיחתנו הקודמת הוא דיבר על כך שהוא מחפש עבודה, "כן, כבר חמישה חודשים שאני עובד בחברה קדישא".

"מה?! זה היה כל מה שהצלחתי לפלוט בחלוף רגעי התדהמה, "חברה קדישא קדישא עם מתים אוננים ואבלים" שאלתי כמנסה לוודא ששמעתי נכון ובעצם ניסיתי רק להרוויח זמן, לקלוט שזה אכן מה שעושה ידידי הנמצא בתחילת שנות העשרים לחייו, אבל הוא פשוט צחק והשיב שאכן כן, משם פרנסתו.

התיישבנו לשיחה מעמיקה על כוס קפה ועוגה, ויצאתי עם תובנה לחיים.

וכך סיפר: גם אני בהתחלה בדומה לך חשבתי כך על עבודה בחברה קדישא, עם כל המיתוסים והטנדרים הכחולים. הייתי בטוח שמדובר בעבודה שבתחילה מעציבה ולבסוף מקהה, הייתי בטוח שהיא מצננת רגשות. חשבתי שהיא מיועדת רק לצ'אלמרים קרים מדורי דורות, אולי גם ליוצאי יחידות קרביות, לא היה לי ספק שזה ממש לא נועד עבורי.

אבל יותר מכל ידעתי שאני צריך להביא לחם לאשתי וילדיי, ולכן כשקיבלתי את הצעת העבודה הלכתי קודם כל לבדוק אותה. ישבתי במשרדים, ליוויתי את התהליכים, ראיתי את המשפחות העצבות המשוועות להכוונה, ראיתי יתומים שרואים בי נציג של אלוקים ומבקשים נחמה, אבל לא ראיתי את המתים.

חתמתי לתקופת ניסיון של שלושה חודשים בחברה קדישא תל אביב. הסברתי לאחים רחוקים על סדרי טהרה ולוויה, הפשטתי תהליכים, הפשרתי מנותקים, הבטחתי שאין שום כפייה, רק טובה לנשמה. עם הזמן התחלתי גם לעשות טהרה, שאוכל להגיד למשפחה שטיפלתי ביקירם בצורה אישית. פעם אחת בהלוויה של כהנים, שמתי לב שהבנים מאוד עצבים על כך שבני הדודים השניים ניגשים קרוב, נושאים את המיטה, מכסים בעפר את הגופה והם עומדים מרחוק, קשתה עליהם מאוד הסיטואציה. ניגשתי לעברם שאלתי לשמם ושם אימם, אמרתי להם "הנה עכשיו אני ניגש לכסות את אביכם בשליחותכם" אי אפשר לתאר כמה שהם התרגשו ופשוט לא מצאו את המילים להודות.
למען האמת הזדעזעתי משנחשפתי לסכומים הנגבים בעד חלקה, אבל אני מבחינתי גומל חסדים של אמת. לא התעצבתי, ודווקא פיתחתי רגישויות נוספות, גם לכבוד המת שנתעלה וגם למשפחה שנשארה.

אז לא, אני לא אומר שהעבודה ממש מתאימה לכולם, צריך לבחון לגופו של כל אדם. אבל אני אישית ניפצתי את המיתוס, עוסק בעבודה שהיא שליחות, ונהנה ממשכורת מספקת.

קמתי, נפרדתי מחברי, אבל מאז לא מפסיק לחשוב על כל התחומים שבהם יש לנו מיתוסים, דעות קדומות, שבהחלט יכולות להתברר כשגויות. לא צריך לנפץ כל מוסכמה, אבל בהחלט שווה שוב לבחון אותה.