יש מפלגות שהשתמשו בגיוואלד כמסר העיקרי בקמפיין.
מרצ וכחול לבן.
כחול לבן זה או בני בכנסת או ביבי לתמיד וחייבים לשמור על מרצ בכנסת.
גיוואלד זה נזק לתדמית מחד אך עובד בקלפי מאידך.
חוזרים לחייך/ם!
כל מי שעוקב ממש טיפ טיפה אחרי שיטות השיווק של בנימין נתניהו מבין שהטקטיקה העיקרית שלו היא "תדמית המצליחן".
הפעם הוא בחר לנופף בחיסונים.
הבחירה לנופף בחיסונים אינה מקרית, שכן עבור רבים משבר הקורונה הינו טראומה אישית וצליחת המשבר הינה בשורה פרסונלית.
מסתבר שנתניהו אינו מסתפק בתדמית מצליחן. אף הוא מצליח להנדס את תודעת ההמון שביבי זה המדינה והמדינה זו ביבי. כנראה משום כך ניכס לעצמו את סיסמת משרד הבריאות "חוזרים לחיים".
אכן, תקעו לו אצבע בעין ובית המשפט פסל לו את הסיסמא, אבל נתניהו יצא מזה בכבוד כשהוא מבשר: "חוזרים לחייך".
המקל והגזר
נתניהו לא מסתפק בתדמית המצליחן והאפוטרופוס של המדינה. הוא נוהג להשתמש גם בגיוואלד. מעין תנאי כפול: אם תצביעו מחל, חוזרים לחייך. ואם לאו, תקבלו את לפיד.
נתניהו מיטיב ליישם את האמרה "שמאל דוחה וימין מקרבת": מרכז כובד המשקל של הקמפיין מונח על תדמית המצליחן, את השוליים הוא משאיר לגיוואלד.
שיטת המקל והגזר הזו אינה שמורה רק לנתניהו. גם יהדות התורה השתמשו בה: קודם כל חרדי זה ג' ויהדות התורה זה חרדי ואחר כך זו התשובה לליברמן.
שיווק ארוך טווח והעדפת קהל יעד
מי שהביא את יהדות התורה להשתמש במסר השייכות החרדית היה בצלאל סמוטריץ. הלה הפך ל"פטרונם של החרדים" מאז שהתגלגל לספסלי האופוזיציה.
את הקמפיין החרדי הוא התחיל כבר לפני שנה:
כנראה כבר אז הוא ידע שיהפוך לראש רשימת החרדל – רשימה בעלת פוטנציאל גבוה להיות אלטרנטיבה למפלגות החרדיות, ולכן במשך שנה שלמה הוא שפך בפומבי קיתונות של טענות על הפקרת החרדים על ידי נציגיהם בכנסת.
תשובתה של יהדות התורה למהלך של סמוטריץ היתה קמפיין השייכות: קודם כל חרדי מצביע למי שהוא קודם כל חרדי, ולכן גם אם סמוטריץ הינו באמת פטרון החרדים, הוא אינו ראוי לקול החרדי מפני שהוא אינו חרדי.
נראה שהקמפיין הזה מבוסס העדפת קהל יעד:
בקרב קהל הבסיס של המפלגה הקמפיין מבצר היטב את הנאמנות המוחלטת למפלגה.
אך בקרב השוליים - אותם חרדים העוסקים בהגדרה מחדש של המונח חרדי, הקמפיין מעורר כנראה אנטגוניזם.
סביר להניח שאסטרטגית יהדות התורה ויתרה על השוליים לטובת קהל נאמן יותר לאורך שנים ארוכות.
לעומתם, מפלגת ש"ס מלבד הקמפיינים המסורתיים שלה פתחה בקמפיין משנה עבור אותם שוליים: "חרדי ימני בוחר בשלמות".
מיתוג, מושגים חדשים והמשקה של פרינט עם דיגיטל.
1. לפני יציאתו של בנט לקמפיין הוא דיבר על קודם כל כלכלה.
עם הקמפיין זה הפך למצע מסודר וממותג תחת השם "תכנית סינגפור".
2. במסגרת קמפיין הגיוואלד של בני גנץ הומצא עוד מושג חדש: "מזימת אפריל".
סביר להניח שנפגשתם עם שלטי חוצות המספרים על מזימת אפריל.
אין בשלטים פירוט על המזימה ואפילו לא את שם היוצר של העלילה.
המסתוריות הזו של המזימה מביאה סקרנות. סקרנות מביאה לחיפוש בגוגל, וחיפוש בגוגל מביא לקמפיין הדיגיטלי "מזימת אפריל" של בני גנץ.
שלב ב: חשיפה לקמפיין של בני גנץ מביאה לחרדה ממזימת אפריל, וכשמזימת אפריל זועקת שוב ושוב משלטי החוצות החרדה הופכת לפרנויה, וכשהפרניוה גוברת לא נותרה למצביע האומלל ברירה אלא להטיל כן בקלפי.
אניח בצד בלבולי שכל. העיקר שהבנתם שזו המשקה גאונית בין פרינט לדיגיטל.
"תכנית סינגפור" של בנט הומשקה עם דיגיטל בשלטי חוצות באמצעות אייקון של חיפוש בגוגל.
אגב, הקמפיינרים של בנט וגנץ הרוויחו גם קידום דיגיטלי בכלל וקידום של אתר הקמפיין בפרט על ידי שימוש במילות מפתח ייחודיות: "תכנית סינגפור" ו"מזימת אפריל".
מיזנסצנה
יאיר לפיד העביר את מסריו הרהוטים מחד והשטניים מאידך בסרטוני נאומים בדיגיטל ובראיונות לתקשורת. את שאר הקמפיין הוא בחר לצבוע בעיקר בצבעים ופחות במילים.
"לפיד 2021: יש עתיד."
שילוב המילים (והמיתוג בכלל) גאוני בפרט בעידן הנוכחי שגוש השמאל מקטר כבר שנים על "שלטון היחיד" של נתניהו.
אבל זה רק חלק מהסצנה.
התפאורה (מיזנסצנה בשפה הקולנועית) של הקמפיין הכוללת את שמש הזריחה בצבע המאפיין תקווה הייתה לגולת הכותרת של הקמפיין.
גם הכלכלית של ירון זליכה בחרה בשמש ובצבעים כקוף אחרי בן אדם כשהמסר שלה נותר עמום.
בכלל המיזנסצנה הייתה דומיננטית מאד בסבב הבחירות הנוכחי כאשר חיוכו הצוהל של נתניהו נמרח על שלטי חוזרים לחייך, אך מאידך פרצופו נצבע בצבעים חשוכים בשלטים ובסרטון של "מזימת אפריל" ובאיום "ביבי לתמיד" של בני גנץ.
כמו הכחול-לבניקים גם הליכוד מצאו מבט קפוא ומרוחק של יאיר לפיד וצבעו אותו בצבעים חשוכים כדי להפחיד את הציבור מהאפשרות שלפיד ישמש כראש ממשלה.
קודם כל תהיה נוכח
בעודי נוסע ברחבי הארץ נתקלו עיני בשלטים המכריזים מילה אחת: מרצ.
שלטים דומים היו של "הכלכלית בראשות ירון זליכה" אף לא מילה אחת נוספת.
לדעתי זו אחת מיסודות השיווק: גם אם אין לך מה לומר לפחות תהיה נוכח.
הגרועים
1. "עם בנט זה אפשרי". מה אפשרי?
2. הטרנד המאוס של תחילת מערכת הבחירות:
"יהדות. אמת. דרך".
"אושר. ביטחון. תקווה".
"אומץ. יכולת. דרך"
אני מפרש את תסמונת שלושת הנקודות כחוסר יכולת לתרגם את הערכים בבריף למסר אחד שכולל את כל הערכים, או חוסר יכולת לסינון הערכים עד לגיבוש ערך מרכזי. עוד לא דיברתי על יצירתיות ומעוף.
בהצלחה חברים.