hands-600497_1920.jpg

השדכן שישב עם החתן ואביו היה מהסס קמעה משפתח את קופת השרצים של המיועדת.
"היא כבידת שמיעה" אמר לחתן המוצלח, בודק בזהירות את תגובותיו, "בסדר" -משך החתן המיועד
בכתפו. "היא גם מושכת רגל" הינחית השדכן, סורק בזקנו במתח, אך הבשורה הנוספת התקבלה גם היא בשוויון: "אה, באמת לא נורא" השיב החתן בחיוך מבטל, השדכן כמעט נאנח בהקלה כשפרש את הקלף האחרון: "היא גם לא מאד חכמה" זרק במילים מכובסות, אבל הבחור לא התרגש: "נוי שוין, באמת שלא נורא".

"לא נורא????" כאן כבר הרגיש אביו של החתן שהוא מתפוצץ בסילון לבבי "מה לא נורא חיימק'ה? אתה בחיר הישיבה! השפיץ של הדור! גדול הדור הבא! ולא אכפת לך שהבחורה כבדת שמיעה, טיפשה וצולעת?"

נראה כי הבחור יצוק מחומר עמיד כי הוא לא נבהל, רק ענה לאביו בניד ראש מפטיר: "מה אכפת לי מה הבחורה? שיהיה אכפת למי שיתחתן איתה..."



בטח שיהיה אכפת למי שיפול לפח הצולע המגמגם והטיפש הזה. אף אחד לא רוצה לקוחות צולעים, מגמגמים בתשלום או טיפשי מזומן, לא אחת אני שומעת בעלות עסקים מתלוננות על 'לקוחות שגומרים אותי' 'יש לקוחות שאני שפחה שלהם' ועוד משפטים מהנוסח הנ"ל שכואב לי לשמוע.

אבל הכאב היותר גדול שלי הוא דווקא בתחום שבו אני עובדת – תחום הפרסום, שהוא הסאגה המקדימה לכל התופעות שמתפתחות ומציבות את בעלי העסקים לפעמים במצב של התשה מתמדת ושחיקה.

"שילמתי מיליונים על פרסומות" אמר רולנד מייסי, שהקים את חברת מייסיס הנודעת, "חצי מהכספים ששילמתי על פרסומת לא הניבו לי דבר, הבעיה היא שאיני יודע איזה חצי הוא זה...."

פרסום הוא דבר שחובה עבור עסק, מתחיל או משגשג ככל שיהיה, בלי הפרסום אין לו חמצן, העורק שלו סתום, אין לו אפשרות להצליח באמת, זו אקסיומה וכל בר דעת מבין אותה כך שאין צורך להרחיב עליה יותר מידי.

אבל-

פרסומת שמביאה לקוחות צולעים, כאלה שאינם מתאימים לעסק ומייגעים אותו ואינם מתאימים לו – מוטב שלא תתפרסם משתתפרסם! הרי אינך רוצה להיות כמו אותו חתן פוטנציאלי המשדך לעצמו בכוח חסרונות עצומים...אז למה אתה משתמש במנוע הפרסום כדי למגנט לך כאלו?

אם אתה עסק בוטיק שגובה מחירים מהגבוהים בשוק אבל נותן יחד איתם שירות ליווי ומעטפת שאין בעסק מתחרה שלך – הכול מצוין ונעים, אבל כשתפרסם עליו כ'הזול ביותר בעיר' לא רק שלא תקבל לקוחות – אלא תהרוס את עצמך ותוציא לעצמך שם רע בכל העיר או הארץ.

את הרעיון הזה לא קשה להבין, הוא נראה ברור כל כך, רק לצערי הרב אני רואה אנשים שמפקידים את הפרסום בידי אנשים הפרסום שלהם וסומכים עליהם בעיניים עצומות, מה שגורם לכך שפעמים רבות הפרסום אולי הוא אטרקטיבי, מושך ואדיר, אבל לא באמת מתאים. ואם אין התאמה – לא רק שלא עשינו דבר – אלא קלקלנו.

בתור בעל עסק – מה שאתה צריך להבין, שכמו שלא תסמוך בעיניים עצומות על העובדים שמתעסקים עם הוצאות הכסף שלך אלא תבדוק אם ההוצאות באמת נדרשות – כך – ועוד יותר – אתה חייב להביט על הפרסום היוצא מטעמך בשבע עיניים, או לפחות לדאוג לפרסומאים שאתה סומך עליהם שהם לא רואים בך אובייקט לפרסום או משחקי מילים אלא מקור להשראה, התאמה והזנקה חיובית.

בהצלחה!!!