בס"ד

שנה היא מספיק זמן כדי לזהות מגמות, ולהציב כמה תובנות ברורות.

הנה הראשונה שבהן:

מקובל לחשוב שחומרותיו של משרד הבריאות הישראלי פוגעות בכלכלה, בחינוך ובשפיות האזרחים. מקובל להניח שמשרד הבריאות חותר באגרסיביות להשגת מטרתו – הלא היא הבריאות – תוך התעלמות מערכים ואינטרסים אחרים. זו חשיבה מקובלת, אך לא האמת.

חומרותיו של משרד הבריאות פוגעות קודם כל בבריאות, ובמאבק בקורונה. לאורך כל הדרך, מפורים בשנה שעברה ועד עצם היום הזה, מסרב משרד הבריאות לקחת כל סיכון, ולו המזערי ביותר, כאשר בכך הוא גורם תמיד במישרין לסיכונים חמורים פי כמה ולאבדן חיי אדם. קשה לאבחן אם הגורם לתופעה הוא האנטיפתיות של בכירי המשרד וחוסר ההבנה המוחלט שלהם בפסיכולוגיית ההמונים, או סתם חוסר מקצועיות שאין לו כפרה.

הדוגמאות רבות כל כך, והאיוולת עולה עד לשמים.

במשך למעלה מחצי שנה התעקש המשרד על בידוד בן ארבעה עשר יום לנחשפים לחולה מאומת, תקופת הבידוד הארוכה בעולם. הוא מאן לקחת את הסיכון המזערי של הידבקות שנחשפת בימי הבידוד האחרונים, והביא עליו בידיים מדינה שלמה שמפחדת להיכנס לבידוד יותר ממה שהיא מפחדת מהמחלה, וחקירות אפידמיולוגיות שחצי מהנשאלים בהן משקרים והחצי השני מצליח לעבוד על מפקדת אלון בלי שתדע שהוא משקר.

זכינו, ואנחנו חיים במדינה מיוחדת מאד. מיוחדים וייחודיים בחוכמתנו המופלגת, בכיפת ברזל במובילאיי ובים המלח, במקומות הקדושים ובמזג האויר הנוח, וגם בחבישת מסיכות ברחוב השומם ובאוויר הפתוח. את הרציונל לא צריך להסביר, כי אנחנו כבר מכירים אותו – החשש מהסיכוי הקלוש של הדבקה גם בנסיבות כאלה. כמובן שהמשטרה העצלה ששה אלי קרב, והחלה לשוטט אף היא ברחובות השקטים ולחלק דוחות ביד רחבה ובזרוע נטויה. התוצאה: עם ישראל מאס בקיץ, בזיעה ובמסכות, ואימץ את הסיסמא הנודעת 'היה אדם בצאתך ויהודי באהלך' או משהו כזה, כלומר, ברחוב הפתוח, עמוס האכיפה, עוטים מסכה קפדנית – למען יראו השוטרים וייראו, וברגע הכניסה למקום סגור וצפוף – פשוט מורידים אותה ובא לציון גואל ולמשרד הבריאות הרוגע. מה הרווחנו? כלום.

חתונות. אני מתקשה לעקוב אחרי התקנות, ולכן לא יודע אם הן מתירות היום בחתונה עשרה אנשים בשטח פתוח, או עשרים איש. כך או כך, הבדיחה התפלה והעצובה הזו היא מצבת דיראון עולם לפתטיות של משרד הבריאות. התחנן חבר הכנסת אשר לאשר מתווה. ארבעים איש בשטח פתוח, חמישים איש על הירח, העיקר, במטותא מינייכו, ביקש, תסתכלו על המציאות בעיניים ולא על הדיאגרמות הפרטיות שלכם. לא. שוב השתמש המשרד בשכלו העקום, וסרב אפילו לשמוע. הרי המתווה של אשר אינו חף מסיכון, וכיצד נאשר. כאן המשוואה ממש מספרית – משרד הבריאות לא הסכים לשמוע על חתונות של חמישים איש בשטח פתוח, ומקבל ערב ערב חתונות של שלוש מאות איש במרתפים סגורים. חגיגה אפידמיולוגית במיטבה.

אותו סיפור בבריתות ובבתי הכנסת, בהלוויות ר"ל ובמקוואות, בחנויות ובבידודים, ובכל מקום שבו לא הונח על השולחן פתרון הגיוני וישים, מחשש שיש בו סיכון כלשהו. הציבור אמר את דברו בפשטות, אם לא מרשים לי לחיות – אחיה בלי רשות. תוכלו כמובן לצעוק, מה אכפת לך ממשרד הבריאות, ונשמרתם, פיקוח נפש, מה עם האחריות. ייתכן שאתם צודקים. אבל קודם כל, אני מדבר כרגע על משרד הבריאות, ולא על האזרח הפושע. ושנית, כאשר דוחקים את האדם לפריעת חוק, הוא יפרע אותו עד הסוף, בבחינת צפצפו עלי ואני פורע וכאשר אבדתי אבדתי. שבת חורבן.

היום מגיעה העקמומיות לשיא. הצעירים הישראליים לא ממהרים להתחסן, ומשרד הבריאות אובד עצות בניסיונות נפל לשכנע אותם לעשות זאת בכל זאת, ובהמוניהם. במקביל, דוחה המשרד שוב ושוב את יישום הבטחתו להעניק הטבות והקלות כלשהם למתחסני המנה השנייה, משום שהוא חושש מהאחוזים הבודדים שכן נדבקים ומדביקים, גם אחרי קבלת החיסון. כאן צריך לעצור ולומר די, די לעיוורון ולטמטום. הרי אם היו מודיעים היום על פתיחה מיידית ונרחבת למתחסנים בלבד, היו התורים מתמלאים כמו בורות הניקוז בבני ברק. ולא צריך להיות מומחה לאימונולוגיה וביולוגיה מולקולרית כדי להבין שהתועלת שיביאו למניעת התפשטות המחלה שני מיליון מחוסנים בשבוע הקרוב, גדולה על התועלת בהמשך הסגירה המהודקת והפיקטיבית של המשק.

שנה הספיקה לנו כדי להכיר את הלך הרוח במשרד הבריאות, אבל לא הספיקה למשרד הבריאות כדי להכיר את הלך הרוח שלנו. הם עדיין לא למדו שמה שלא יפתחו עם הגבלות – ייפתח בלי מגבלות, שאת המתווה שהם לא יאשרו – יאשר האזרח בכוחות עצמו, ושאנשים – בשונה מעכברי מעבדה – עשויים לפתח עצמאות מדאיגה ממש באמצע התהליך.

משוגעים, רדו מהקונספציה.


לסיום, בקשה ותחנונים לקוראים היקרים. הדברים שכתבתי לעיל אינם קשורים בשום צורה לשאלה ולדיון אם יש/אין קורונה; אם החיסונים של פייזר טובים יותר או דווקא של אסטרה זנקה; אם הציבור החרדי שומר על ההנחיות של משרד הבריאות או של הרבנים; אם לבונה זו תרופת פלא או תרופת סבתא; אם המשטרה נוהגת באלימות בהפגנות פחים שרופים; אם הורגים את החולים באיכילוב או בחסדי עמרם, וגם לא אם נכון לפתוח כעת את תלמודי התורה בכיתות ו' בערים כתומות עם ציון 6.8. זה לא קשור כי כאשר מישהו יורה לעצמו ברגל, דוחף לעטיית מסכות וגורם לאי עטיית מסכות, חותר לחתונות מצומצמות ומביא בידיים את החתונות ההמוניות, גם בלי לבחור צד בוויכוחים המעייפים אתה מבין שהוא עושה שטות גדולה. אז אנא מכם, אל תיקחו לשם את הדיון.