אומן אומן ראש השנה - אוסף של מחשבות והגיגים

כשמדברים על הנסיעה לאומן, ועל המצב הנתון של מאות בני אדם תקועים במצב קשה, אפשר בהחלט ובקלות להבין את כל הצדדים.
את אלו שהנושא לא מזיז להם,
את אלו שהנושא כן מזיז להם,
את אלו שהנושא מרתק אותם באופן טוטאלי,
את אלו שמוכנים טיפונת להתעמק בו וזהו,
וכמובן את אלו שפשוט לא מוכנים להתעניין בנושא.
הכל קל.
חבל שמגיעים לטונים כאלו, הרי לא מסובך במיוחד להבין מה קורה. ואין פה מישהו שאשם גדול במיוחד.

רציתי לספר לכם על הנסיעה לאומן.
כולכם בוודאי שמעתם עד כמה יהודים מסרו את הנפש כדי לקיים את הציווי של רבי נחמן, להיות אצלו על ראש השנה.
אנשים השתחלו לשם בזמני השלטון הסובייטי, לפניו ואחריו. ולאורך כל השנה חלמו, כספו, התפללו, התבודדו, חסכו כסף - ועשו הכל כדי לזכות להגיע.
תכננו תכניות במשך שנה שלימה (או שנים ארוכות), טוו רעיונות. רכשו דרכונים אמריקאים מבחורי ישיבה מזדמנים, נכנסו לאוקרינה דרך מדינות צד שלישי, הכל, אבל הכל - כדי להיות שם בראש השנה.
וכל פעם משהו אחר השתבש. תמיד מישהו מהקבוצה איתרע עליו מזלו והוא נתקע בין שמיים לארץ; הוויזה שלו התבררה שלא תקפה, נאבד לו מסמך קריטי, מישהו שם עליו עין ועיכב אותו, וכולי וכולי.
תמיד היו עניינים. "מניעות" בשפה הפנימית. תמיד.

גם אחרי מסך הברזל שום דבר לא הלך חלק. "הכל תיקונים", כמו שאומרים. כמעט בכל נסיעה לאומן, ישנם תקלות. רבות, משונות, לא צפויות.
מזוודה אובדת, נשכחת, טיסה שמאחרת לצאת לדרכה, מזג אוויר לא צפוי, עיכובים על כל צעד ושעל, דרישה לשלמונים, תנאים פיזיים לא קלים, תזונה לקויה או חסרה, קריסת התקשורת לארץ ישראל, מחסור במקום תפילה נוח ונעים, ועוד ועוד.

ואנשים המשיכו לחלום, ולטוס, והאישה שלהם נשארה בבית, עם הילדים, לבד בראש השנה.
והיא סחבה לבד את ימי החג, לפעמים עם אמא שלה, לפעמים עם השוויגער שלה, לפעמים עם אחיותיה, לפעמים לבד. מתחננת לבת של השכנים שתשמור על הזאטוטים לכמה דקות כדי לשמוע שופר.
והבעל יצא למסע מפרך, מייגע, שוחק, בלי טיפת הנאה גשמית. לעיתים בלב הולם ומלא בפחד מקפיא ולופת, אמיתי, מקורי, לא מעלי אקספרס. ולפעמים אחרי כל המאמצים ההירואים - הכל נגמר בפלופ ענק. החסיד נתקע איפשהו. באכסניה באומן בלי יכולת יציאה, בבית הנתיבות בווינה, בשום מקום בעיר ויניצא, וכולי. קרה, קורה. לא מרתיע את החסידים.
כי כשהחלום כל כך לא רציונלי, גם המעשים כנראה לא הכי רציונליים. ברסלב, בכלל, לא ממש רציונלית...

בשנים האחרונות, כאשר כאילו התנאים הפיזיים הגיעו לרמת בשלות מיוחדת, ויש בשטח שפע עצום ואינסופי של מלוניות, אוכל, הסעות, טיסות, תרופות - קל לשכוח את האש הבוערת. המאכלת. היוקדת. זו שמתעלמת מכל דבר בשטח, ורוצה רק דבר אחד: להגיע לאומן. להשתטח על ציונו של רבי נחמן. לומר תיקון הכללי, לתת פרוטה לצדקה, ורצוי להקדים לכך איזו טבילה במקווה. קר או חם זה לא משנה.

אנשים.
זה לא רלוונטי אם הנושא חשוב עד כדי כך, או שעדיף להישאר בישראל עם האשה והילדים. רק רוצה למקד אתכם במהות הנסיעה. בחלק שהיא לוקחת לברסלבר בלב.
בכמיהה העזה, בגעגועים, בהשתוקקות.

יכול לומר שאני זוכר היטב את הפעם הראשונה בה ראיתי את הריקוד "אומן אומן ראש השנה" כילד בגיל שש בטרמינל אודסה החשוך והקודר. זה משהו שאי אפשר לשכוח. שנצרב על לוח הפיקוד של הלב. נכנס הכי עמוק באישיות של הבנאדם.
איך עומדים בחלל זעיר מאות בני אדם, עייפים, טרוטים, במשך שעות ארוכות, מייחלים שיגיע פקיד כלשהו לחתום על דרכונם ולהכניסם למדינתו ה"נחשקת".
איך עומדים שעות בתור, אין כסאות, מחכים. מחכים. מהומה אחת ענקית.
ואז הולכים לתור אחרי המזוודות, בתאורה מהבהבת וחלשה עד לא קיימת, שוטרים קשוחים בכל פינה. פרצוף אטום שכמו יצוק מבטון.
המזוודות מגיעות, בניכוי אלו של הבישי-מזל, יוצאים החוצה. קור פתאומי. מחכים לאוטובוס לאומן. שהתעכב משום מה. בסוף מגיע, נדחקים, עולים. נוסעים. מגיעים באמצע הלילה. לאן עכשיו? אין מפתח, המפתח נמצא, פותחים את הדלת, מגיעים לדירה איומה. ריח עצום של עובש וטחב.

אוכלים קצת שימורים, קורסים על המיטות ומתרגלים לריח איכשהו. חלק מהמבוגרים הולכים לציון, עושים תורנויות, לא מסוגלים עוד להתאפק...
למחרת הולכים כולם ביחד לציון, זה המקום הנכסף? בית קטן ופשטני, לבנים צהובות, מצבה צנועה עם פרוכת שחורה. שטח לא גדול בכלל המוקף במעקה פח או משהו אחר מאולתר. האנשים סביב דומעים, חלקם, מתפללים. עושים 'עבודות'. כל אחד שקוע עמוק עמוק בעולם שלו, במקום מיוחד שנפתח רק שמגיעים לציון הקדוש.

והנה מגיע ראש השנה.
יום הדין!
מתפללים במבנה רעוע, רוחות, גשם, קור, נחלים-נחלים של מים זורמים במאונך ובמאוזן מסביב.
מי שנאלץ לצאת לשירותים, השתדל בכל כוחו שלא יצטרך שוב עד אחרי התפילה...

איך השמחה מציפה את הקהל. להיות באומן בראש השנה! החדווה שמרחפת ומעלה את השוהים הרבה מעל הקרקע הבוצית. התחינות, החיבור העמוק לקב"ה. ההזרקה הזו של חוויה רוחנית טהורה ישירות לווריד. אומן אומן ראש השנה.

רבי נחמן מצליח להבעיר אש עזה בכל תלמיד ותלמיד שלו, אש של געגועים להשם יתברך, של קשר אישי לוהט וחם, מעלה גיצים, בהתלהבות, מעל לכל הגיון או כלל.
וכשרבי נחמן מבקש-מצווה, עושים. מגיעים לאומן. מה שמניע את התלמידים זו בערה חזקה, פנימית. איך אפשר להווכח עליה בכלל ולדבר עליה בכלים לוגיים עניניים וקרים?
יש קורונה, אין קורונה, יש ויזה, אין ויזה, יש כסף, אין כסף, יש כרטיס טיסה, אין, יש איפה לאכול, אין, יש איפה לישון, אין, יש מחזור, אין, יש בגדי שבת, אין, יש מעיל גאטקעס וצעיף, אין, יש חשק, אין חשק, לא רלוונטי. נוסעים! היידה!

ולסיום המלל.
רבי נתן אמר פעם, וסליחה על הציטוט הלא מדוייק, שהוא יכול לתת פירוש על המהר"ם שיף הכי קשה - אך לא יכול לפרש את היהודי הכי פשוט.

ואני שואל;
רבויתי.
את הברסלבער'ס אתם מנסים לפרש?...
איך אפשר בכלל. זר לא יבין.
על המחבר
Natan Galant
מצב
הנושא נעול.

תגובות

נתן, ממש פוקח עיניים!
רק למי שחפץ להבין כמובן........

כתיבה כ"כ עשירה!! מביעה, נוגעת, ובעיקר = מנגישה, כן, זאת המילה המדוייקת.
מחברת.
גם את זה שאיננו נמנה על חסידי ברסלב, (כמוני למשל) לשאוף מעט מאוויר הפסגות הלזה....

אין עליך מוהרנ"ת!!
(רק אני שמתי לב???)
מסכים עם כל מילה.
 
אין עליך מוהרנ"ת!!
(רק אני שמתי לב???)
כתבתי את זה, כי זה סוג של שחזור ההסטוריה.
ר' נחמן לא הפיץ את משנתו ותורתו בעולם, אלא רק לתלמידיו בצמצום.
וכל החסידות ברסלב שיש היום, זה בזכות תלמיד נמרץ ובעל כושר כתיבה יחודי, בשם ר' נתן שטערנהארץ מנעמירוב, שהיה בא מידי פעם, וכל ספרי ברסלב של היום, הכל מהביקורים שלו, ומכושר ההבעה והכתיבה שלו. בלעדיו, אף אחד לא היה מבין ויודע מהחסידות הזו בעולם, והיא היתה לכאורה נכחדת.

והנה ההסטוריה חוזרת על עצמה, אף אחד לא מבין מה עובר עליהם, מה פתאום הם מתאבדים שם על הגבולות, עד שבא מישהו בשם ר' נתן, עם כושר כתיבה יוצא דופן, פוקח את עינינו מסביר לנו ומטעים אותנו.
זהו. קוריוז.
 
חוץ מבלארוס - יש עוד אנשים שתקועים בגבולות (רחוקים וקרובים) סביב אוקראינה
וגם הם לא יודעים מה לעשות ומחכים לישועה....
אבל האש - האור של רבינו מאיר בהם והם משתוקקים להגיע לאומן למרות כל המניעות!!
 
עד לפני שבועות ספורים הייתי מותח ביקורת קטלנית על הרעיון, הנסיעה, המרחק, וההאללה. אבל מאז שראיתי איך אלפים (!) מוכנים להעביר חודש שלם רחוק מהבית, רחוק מהקהילה והמשפחה ובלי עבודה או כולל - רק בשביל ראש השנה אצל רבנו. אני רק שותק ומסביר לעצמי שיש דברים שלא הבנתי.
מי יודע, אולי יום אחד אני אסע כדי להבין, משהו.
 
עד לפני שבועות ספורים הייתי מותח ביקורת קטלנית על הרעיון, הנסיעה, המרחק, וההאללה. אבל מאז שראיתי איך אלפים (!) מוכנים להעביר חודש שלם רחוק מהבית, רחוק מהקהילה והמשפחה ובלי עבודה או כולל - רק בשביל ראש השנה אצל רבנו. אני רק שותק ומסביר לעצמי שיש דברים שלא הבנתי.
מי יודע, אולי יום אחד אני אסע כדי להבין, משהו.
כל דבר שאנשים מוכנים להקריב בשבילו הוא בהכרח דבר חשוב ונכון ?!
 
כל דבר שאנשים מוכנים להקריב בשבילו הוא בהכרח דבר חשוב ונכון ?!
בוודאי שלא. אבל כיון שאני רואה שיש כאן משהו נסתר - אני לא יכול לשפוט דבר שאני ממש לא מבין. מה גם שלי אין ספק שלא מדובר בדבר פסול, וממילא כל דבר כזה שאנשים מוכנים להקריב עבורו - הוא דבר סופר חשוב.
 
ממש לא הבנתי לאן אתה חותר
קראת את המאמר המרגש של הרב גלנט?
זה בנוי על אותו רעיון
אתה חייב להבין שאנחנו כיהודים חרדים אנו אמונים על הכלל שכל דבר שמגיע עם קשיים מראה על גדלותו העצומה
לא יתכן שאנשים ימסרו את נפשם בצורה מעוררת השתאות כזאת ויפקירו את גופם ומאודם במסירות נפש של ממש
ותאמין לי שמעטים הם האנשים המוסרים את נפשם בצורה כזאת על דבר שאינו נחוץ...
תאמינו לי התמונה הזאת שרואים נכון לעכשיו אלפי יהודים השוהים עדיין בין הגבולות בתנאים תת אנושיים שווה אלפי פוסטים ופרסומת ושירים ומסע הסבר קופירייטי מסיבי גדול ככל שיהיה!!!
אם אנשים מסוגלים לחיות תחת הזוועה האחשרמוטי הזה
זה מראה על משהו גדול יותר! שמימי יותר!!! מיסתית ואולטרה מרומם!!!
ותאמין לי אין לי אפילו לא טיפת זיקה לחסידות ברסלב
אבל שנה הבאה אני בהחלט עושה חושבים בנוגע לכל הענין הזה
ולא רק אני אלא עוד כמה רק אני הוא זה שאומר את זה קצת בקול,
 
כפי שכבר כתבו פה כבר אחרים אין שום חשש לקורונה-להיפך באומן עפ"י המתווה הרבה יותר בטוח מאשר בארץ. חלק מהמתווה כולל גם הוספת 550 שוטרים באזור הציון על חשבוננו. (חוץ ממאות השוטרים שנמצאים שם כל שנה, ס"ה כ1,000 שוטרים) מה שאומר שבכל כמה מטרים יעמוד שוטר. ועוד שוטר אוקראיני . מי לא ישמור?
כבר אמרנו ואנו חוזרים ואומרים שאנחנו מוכנים לכל מתווה וכל תנאי רק תנו לנו להיות בציון בערב ראש השנה (אפי' לכמה דקות-ואת שאר סדר היום נעשה בדירות ובמתחמים) ובאומן בר"ה.
אין דבר כזה "בטוח", ובכל מקרה כולם יודעי שהנושא המרכזי הוא הטיסות והדרכים וכו'.
 
בוודאי שלא. אבל כיון שאני רואה שיש כאן משהו נסתר - אני לא יכול לשפוט דבר שאני ממש לא מבין.
איזה דבר נסתר בדיוק ? אנשים שבטוחים שמבחינה דתית זה דבר גדול להיות באומן בראש השנה משקיעים בכך מאמצים רבים כשם שכל אחד מאתנו היה משקיע מאמצים רבים להשיג מצה בפסח
 
אתה חייב להבין שאנחנו כיהודים חרדים אנו אמונים על הכלל שכל דבר שמגיע עם קשיים מראה על גדלותו העצומה
לא יתכן שאנשים ימסרו את נפשם בצורה מעוררת השתאות כזאת ויפקירו את גופם ומאודם במסירות נפש של ממש
ותאמין לי שמעטים הם האנשים המוסרים את נפשם בצורה כזאת על דבר שאינו נחוץ...
אם יורשה לי לשאול מה המקור של הכלל הזה ?!
אפשר למצוא הרבה דוגמאות של אנשים בעולם בכלל ובציבור שלנו בפרט שמשקיעים בדברים בלי שום פרופורציה לחשיבותם
 
איזה דבר נסתר בדיוק ? אנשים שבטוחים שמבחינה דתית זה דבר גדול להיות באומן בראש השנה משקיעים בכך מאמצים רבים כשם שכל אחד מאתנו היה משקיע מאמצים רבים להשיג מצה בפסח
יש המון דברים חשובים שכולם מעריצים מאוד מאוד ובכל זאת זה הפעם הראשונה שאני רואה:
א. אנשים שמקדישים לנושא את זמנם למשך חודש.
ב. שמוכנים להיפרד מהמשפחה כל החודש הזה.
ג. שאין להם עבודה למשך חודש ושבועיים (בידוד)
ד. שחושבים על זה כל כך מוקדם.
ה. שהופכים את העולם במצב מלחמה עולמי -
עבור תפילת ראש השנה. שאפו!
 
וואו. חזק.
ואם כבר מדברים, תרשו לי לעלות נושא, לא קשור, אבל הכי קשור שיש.
כולם מסביב מדברים על ההפליה החרדית, על הלינ'ץ התקשורתי כלפי ציבור שומרי התורה, על פרויקט הרמזור- אדום חרדים,ירוק חילוניים, ועוד דובדבנים בנושא.
לא נמאס לכם להתלונן?
די.
הרי, גם אם זה נכון(וזה נכון!), זה רק גאווה בשבילנו.
כן, אנחנו נרדפים על היותנו שומרי תורה. כן, אנחנו סובלים ומקריבים בגלל היותינו מאמינים באלוקים חיים.
כן. בראש מורם ובגאווה.
בדיוק כמו אותם יהודים שמתו על היותם יהודים. בדיוק כמו האלה שנושלו מרכושם על היותם יהודים. בדיוק כמוהם.
לא, אל תתלונו. אל תתוכחו. אל תשמיצו.
זה פשוט לא לרמה שלנו. וזהו.
אני ממש מסכים על כל מילה.
אבל תרשה לי להעיר, שזה שזאת גאווה, ונקודת ציון לשבח, לא עושה את זה פחות מתסכל, ואם דבר הפתגם השחוק הוא שכשכואב בוכים, אז כשמתוסכלים מאכיפה בררנית חסר קשר פשר והגיון, אז ודאי שמייללים.

התלונה לא מורידה, ולא באה במקום הגאווה.

אה, ועוד משהו, יש את כל "אנשי העולם הגדול", שיודעים להסביר בצדקנות מתחסדת, למה השוטר, רוצץ גולגלות המפגינים, (בהפגנות חרדיות בלבד כמובן.) 'עושה את עבודתו' ותו לא, ושכך היה נוהג כל אחד, וחייבים להבין וכו' וכו'.

וימים כעין אלו, לטפח על פני אלו באו......
 
חייב לומר- אני רחוק מאד מחסידות ברסלב, אבל והאבל הזה זועק, יש אנשים שלמען הדבר שבו הם מאמינים הם מוכנים לישון ולשהות כמה ימים בשטח הפתוח בלי שירותים ואוכל, בחוסר וודאות איום ונורא, אז נכון זה לא דרכי/ דרכנו, אבל האם אתה למען האידיאל והאמונה שלך במה שהיא מוכן לעשות את מה שהם עשו למען האידיאל שלהם????
האם יש כאן מישהו שלמען מצוות הדלקת נר חנוכה בביתו או למען מצה בפסח מוכן לטוס לאן שהוא ולהיות בחוסר וודאות בלי תנאים מינימלים????
אז תגידו שהם משוגעים, מטורפים, פוגעים בבן אדם לחבירו ובקב"ה, אבל תסתכלו פנימה ותראו את הדביקות במטרה ותשאלו את עצמכם למען מה את/ה תהיה מוכן לעשות את זה!!
שנה טובה לכולם.
 
חייב לומר- אני רחוק מאד מחסידות ברסלב, אבל והאבל הזה זועק, יש אנשים שלמען הדבר שבו הם מאמינים הם מוכנים לישון ולשהות כמה ימים בשטח הפתוח בלי שירותים ואוכל, בחוסר וודאות איום ונורא, אז נכון זה לא דרכי/ דרכנו, אבל האם אתה למען האידיאל והאמונה שלך במה שהיא מוכן לעשות את מה שהם עשו למען האידיאל שלהם????
האם יש כאן מישהו שלמען מצוות הדלקת נר חנוכה בביתו או למען מצה בפסח מוכן לטוס לאן שהוא ולהיות בחוסר וודאות בלי תנאים מינימלים????
אז תגידו שהם משוגעים, מטורפים, פוגעים בבן אדם לחבירו ובקב"ה, אבל תסתכלו פנימה ותראו את הדביקות במטרה ותשאלו את עצמכם למען מה את/ה תהיה מוכן לעשות את זה!!
שנה טובה לכולם.
וואלה תאמין לי אני ליטאי בדם...
אבל עליך אני ממש רואה שאתה באמת כבר מתחיל להתקרב לרבינו ...
עלה והצלח, שנה טובה ומתוקה שיהיה לך...
 
ב

באמת שאני כבר הרבה זמן לא מבין את הטענות הללו.
מה ההבדל אם הבן אדם מתפלל בבית כנסת פה בארץ, או באומן?
אין מתווה שסוכם עם האוקראינים לפני זמן רב, כדי למנוע הדבקה?
בראש ובראשונה אין מתווה, האוקראינים לא רוצים אותנו ובהחלט אפשר להבין אותם.
אבל יש הבדל מהותי בין הארץ לאומן. באומן אתה נמצא כל התפילות, כל הסעודות, כל החודש, כעם אנשים שהם בגדול זרים. אין שם תא משפחתי מצומצם וקבוע. וההדבקה מתפשטת במעגלים רחבים הרבה יותר.
וזה בלי לדבר על המטוסים, ההסעות, והמניינים הגדולים.
 
יכול להיות שכל אלו שטסו לחו"ל בלי לדעת מראש אם יתנו להם להיכנס או לא, ציפו לאיזה סיפור מופת או משהו כזה.
ובסוף, כשכל כך הרבה נתקעו שם עכל גבול בלארוס-אוקרינה, הם התאכזבו -כי ציפו לאיזו ישועה, לנס גלוי.
אבל לדעתי, אין צורך בזה. הנס הכי גדול, המופת הכי עצום, זה לראות כל כך הרבה חסידים מוסרים את נפשם, כפשוטו על אידיאל שהם מאמינים בו. תגידו, זה לא נשמע לכם סיפורי חסידים מהדור הקודם?
 
משל שאמר רבי נחמן מברסלב לענין המתקרבים אליו, ומי שבוחר בכול זאת לא להביו שימשיך לשתות יין פטישים...

משל…
בזמן רבינו, היה היין שהגיע מחבל טוקאי שבהונגריה, שנקרא "יין הונגרי", יין מפורסם מאוד, ונחשב לאחד היינות המשובחים בעולם (ובפרט בפולין ורוסיה, שאף הגנה על אזור טוקאי על מנת להגן על אספקת היין המשובח לחצר הצאר). בטעמו הנפלא ובריחו המשכר היה יינה הטוב של הונגריה, לשם דבר בכל ארצות אירופה – ועד היום, לאחר חידוש יצור היין בחבל לפני כ-20 שנה הוא נחשב ליין מעולה.
לא על כל שלחן עלה היין הזה. לא כל אחד זכה גם לטעום ממנו, שכן היין המשובח הזה היה יקר מאוד, ורק על שלחנות מלכים נראה היה היין ההונגרי, או בבתיהם של משפחות אצילים ועשירים מופלגים, שמרשים היו לעצמם ללגום ממנו מדי פעם.
ובאחד הימים, לקראת היריד שהתקיים באחד השווקים האזוריים הגדולים, יצא סוחר אחד אל השוק, מוביל איתו עגלות טעויות בחביות, מלאות באותו יין מעולה.
ריח נעים ומשכר עד מאד עלה מן החביות, ולעגלון ולמשרת שישבו על גבם ושמרום מכל משמר, לא נותר אלא לעצור בעד תשוקתם לטעום מן היין המשובח, שכמוהו לא טעמו מעולם. צער רב נגרם להם בכל עת שהיה ריח היין נודף ומגיע לאפם. אולם הם לא העיזו אפילו לחשוב על טעימה מהחביות שעמדו לידם.
וכך התמשכה לה הדרך, וככל שנמשכה יותר כן הלך תאבונם של המשרת והעגלון אל היין וגדל. ומשלא יכלו עוד לעצור ברוחם, פנו אל אדונם, הסוחר, שישב עמם בעגלה, ואמרו לו: "הלא אנו נוסעים בדרך הזה, עם היין הזה, ואנו סובלים הצער כל כך, תן לנו לטעום מעט". נתן להם הסוחר, לגימה לכל אחד, ויטב לבם מאד. עתה, עתה, הבינו, מדוע כה מהולל הוא היין ההונגרי, שכן לא טעמו טעם נפלא כזה מימיהם.
לימים, נזדמן אותו משרת לבית מרזח אחד בעיירה קטנה, בין שותי יין. ישבו השותים, והיללו את יינם, שכמוהו לא טעמו אף פעם. ומשמצא היין חן בעיניהם וטעמו הערב עלה בפיהם שיבחו השותים את היין והכריזו שזהו ה"יין ההונגרי" המשובח…
המשרת ששמע אותם מדברים על יינם, וזכר את טעמו המופלא של היין, קם מיד ופנה אליהם: האמנם יין הונגרי יש לכם?! תנו לי, במטותא, לטעום ממנו מעט…" והעניקו לו.
אולם, משאך טעם המשרת את היין, דחה את הכוס מלפניו בשתי ידיים, באמרו בלגלוג: "כלום סבורים אתם שזהו היין ההונגרי? – לא מיניה ולא מקצתיה, רחוק היין הזה מלהיות הונגרי!"
אולם אותם שתיינים וותיקים הביטו בו, במשרת הצעיר, בבוז, ואף גערו בו על שהוא מתערב בעניינים שאין לו בהם מושג, אולם הוא בשלו: היין הזה אינו יין הונגרי! כעסו עליו, אחזו בו ודחפו אותו החוצה, אך הוא בשלו: "הלא אני יודע שאין זה יין הונגרי כלל, כי הלא אני הייתי אצל סוחר גדול כזה" וכו'. אך הם לא השגיחו בו, והיו בטוחים שמשרת עלוב זה לא טעם ולא ראה יין משובח מימיו, וודאי לא יין הונגרי שאינו מצוי אפילו בין עשירים. והוא, המשרת, צעק כל הזמן: הלא אני הייתי אצל פלוני הסוחר ושם טעמתי…" אך לא עזר לו כלום
* * *
"מי שטעם יין הונגרי…"
בסיימו לספר את המשל הנפלא הזה, הפטיר רבינו בזו הלשון: "אבל לעתיד, כשיבוא משיח, אז ידעו, כשיתנו יין המשומר, אזי לאחרים יוכלו להטעות, ויתנו להם יין וואליחשין סטראוויצטיר [סוג יין משובח], ויאמרו להם, שהוא יין הטוב המשומר, אבל לאנ"ש, לא יוכלו להטעות, כי אנחנו טעמנו היין הטוב" וכו' (חיי"מ עבוה"ש כ').
גם בכדי להבין משל זה עצמו על בוריו, חייבים להיות מאנשי רבינו ז"ל. כי לא די לדעת שיש "יין הונגרי" בעולם, צריך גם לטעום אותו ממש. ורק אז אפשר להבין, מדוע יין משובח אחר, אינו אלא "וואליחשין סטראוויצטיר", שאמנם אף משובח מאד, אבל אינו אלא "תחליף" זול יותר של היין המשומר האמיתי, אותו טועמים המתקרבים לצדיק האמת, וטועמים מאורו הגנוז.
* * *
העולם הזה מטעה
העולם הזה מטעה. הוא מלא בפיתויים, הסחות דעת, שבילים מפותלים שאולי מובילים אל התכלית – כנראה שלא. מטרת ביאתו של האדם לעולם הזה, השפל, הירוד, היא אחת: לעבוד את בוראו, לעשות רצונו, להרבות כבודו ולהמליכו למלכו של עולם בכל מעשיו, ברוחניות ובגשמיות; לעסוק בתורת ה', ללמוד וללמד, ולקיימה בכל הליכותיו. להיות מייצגו של מלך מלכי המלכים בעולם הזה, בכל רגע ורגע ובכל נקודה.
אבל העולם הזה מטעה. והוא מלא בפיתוים ובהסחות דעת, שלמרות שהם מגושמים וירודים להחריד מבחינה רוחנית, הם נראים מפתים מאוד, נוצצים, מעולים, בחינה גשמית, על פי קנה מידה קצר טווח; והוא מלא שבילים, שאולי מוליכים אל התכלית ואולי לא, אבל לעתים הם נראים זהים, ולעתים אין שלטי הכוונה, ואין שלט שיגיד "אל התכלית פנה ימינה", או "לשאול תחתיות פנה שמאלה", וגם אם הוא אומר, זו עלולה להיות טעות. כי לא כל בקבוק שהתוית שלו מכריזה "יין הונגרי" אכן מכיל את היין הזה. ואולי זה רק יין משובח אחר, אבל שאינו דומה לטיבו ולרמתו של אותו יין הונגרי מעולה ומשובח.
ומה עושים?
"אותו לא יטעה כבר העולם
"מי שטעם יין הונגרי", אומר רבינו הקדוש, "אותו לא יטעה כבר העולם". וגם אם הבקבוק יהיה מפואר, וגם אם התווית תהיה מהודרת ובאותיות של קידוש לבנה יהיה כתוב עליה "יין הונגרי", טעימה קטנה, אפילו הרחה, תספיק למי שטעם כבר את היין האמיתי לדעת שזה לא זה. זה אולי טעים, אבל זה לא היין המשובח האמיתי ההוא.
ומי שטעם באמת את דרך רבינו הקדוש, את היין ההונגרי הרוחני שמציע רבינו הקדוש בבקבוקים מכל סוג, אותו לא יטעה כבר העולם. הוא תמיד ידע: המטרה, התכלית, היא עבודת ה'. אם כבר זכה להשיג את אותה תכלית בפועל או שמא עדיין לא – זה ענין אחד. אבל בכל זאת, תמיד לדעת את זה, שזו – רק זו! – התכלית, ולכסוף לכך, ולחכות, ולקוות ולהתפלל ולצעוק לה', שיזכה אותנו להתקרב אליו באמת, ושלא נטעה, ושלא נסכים לשתות יין אחר, טוב פחות, אלא רק את היין ההונגרי שלו, זה האמיתי, המשובח, בעל הארומה הנהדרת והנפלאה שרק הוא יכול להציע.
העולם הזה אכן מלא בפיתוים ובהסחות דעת, אבל מי שטעם מהיין ההונגרי הרוחני, אותו לא יטעו כבר פיתוים זולים, בכל מסוה שהוא. הוא יודע – וזוכר תמיד – מה תכלית הבריאה, מה תכליתו בעולם הזה.
 
נערך לאחרונה ב:
משל שאמר רבי נחמן מברסלב לענין המתקרבים אליו ומי שבוחר בכול זאת לא להביו שימשיך לשתות יין פטישים...

משל…
בזמן רבינו, היה היין שהגיע מחבל טוקאי שבהונגריה, שנקרא "יין הונגרי", יין מפורסם מאוד, ונחשב לאחד היינות המשובחים בעולם (ובפרט בפולין ורוסיה, שאף הגנה על אזור טוקאי על מנת להגן על אספקת היין המשובח לחצר הצאר). בטעמו הנפלא ובריחו המשכר היה יינה הטוב של הונגריה, לשם דבר בכל ארצות אירופה – ועד היום, לאחר חידוש יצור היין בחבל לפני כ-20 שנה הוא נחשב ליין מעולה.
לא על כל שלחן עלה היין הזה. לא כל אחד זכה גם לטעום ממנו, שכן היין המשובח הזה היה יקר מאוד, ורק על שלחנות מלכים נראה היה היין ההונגרי, או בבתיהם של משפחות אצילים ועשירים מופלגים, שמרשים היו לעצמם ללגום ממנו מדי פעם.
ובאחד הימים, לקראת היריד שהתקיים באחד השווקים האזוריים הגדולים, יצא סוחר אחד אל השוק, מוביל איתו עגלות טעויות בחביות, מלאות באותו יין מעולה.
ריח נעים ומשכר עד מאד עלה מן החביות, ולעגלון ולמשרת שישבו על גבם ושמרום מכל משמר, לא נותר אלא לעצור בעד תשוקתם לטעום מן היין המשובח, שכמוהו לא טעמו מעולם. צער רב נגרם להם בכל עת שהיה ריח היין נודף ומגיע לאפם. אולם הם לא העיזו אפילו לחשוב על טעימה מהחביות שעמדו לידם.
וכך התמשכה לה הדרך, וככל שנמשכה יותר כן הלך תאבונם של המשרת והעגלון אל היין וגדל. ומשלא יכלו עוד לעצור ברוחם, פנו אל אדונם, הסוחר, שישב עמם בעגלה, ואמרו לו: "הלא אנו נוסעים בדרך הזה, עם היין הזה, ואנו סובלים הצער כל כך, תן לנו לטעום מעט". נתן להם הסוחר, לגימה לכל אחד, ויטב לבם מאד. עתה, עתה, הבינו, מדוע כה מהולל הוא היין ההונגרי, שכן לא טעמו טעם נפלא כזה מימיהם.
לימים, נזדמן אותו משרת לבית מרזח אחד בעיירה קטנה, בין שותי יין. ישבו השותים, והיללו את יינם, שכמוהו לא טעמו אף פעם. ומשמצא היין חן בעיניהם וטעמו הערב עלה בפיהם שיבחו השותים את היין והכריזו שזהו ה"יין ההונגרי" המשובח…
המשרת ששמע אותם מדברים על יינם, וזכר את טעמו המופלא של היין, קם מיד ופנה אליהם: האמנם יין הונגרי יש לכם?! תנו לי, במטותא, לטעום ממנו מעט…" והעניקו לו.
אולם, משאך טעם המשרת את היין, דחה את הכוס מלפניו בשתי ידיים, באמרו בלגלוג: "כלום סבורים אתם שזהו היין ההונגרי? – לא מיניה ולא מקצתיה, רחוק היין הזה מלהיות הונגרי!"
אולם אותם שתיינים וותיקים הביטו בו, במשרת הצעיר, בבוז, ואף גערו בו על שהוא מתערב בעניינים שאין לו בהם מושג, אולם הוא בשלו: היין הזה אינו יין הונגרי! כעסו עליו, אחזו בו ודחפו אותו החוצה, אך הוא בשלו: "הלא אני יודע שאין זה יין הונגרי כלל, כי הלא אני הייתי אצל סוחר גדול כזה" וכו'. אך הם לא השגיחו בו, והיו בטוחים שמשרת עלוב זה לא טעם ולא ראה יין משובח מימיו, וודאי לא יין הונגרי שאינו מצוי אפילו בין עשירים. והוא, המשרת, צעק כל הזמן: הלא אני הייתי אצל פלוני הסוחר ושם טעמתי…" אך לא עזר לו כלום
* * *
"מי שטעם יין הונגרי…"
בסיימו לספר את המשל הנפלא הזה, הפטיר רבינו בזו הלשון: "אבל לעתיד, כשיבוא משיח, אז ידעו, כשיתנו יין המשומר, אזי לאחרים יוכלו להטעות, ויתנו להם יין וואליחשין סטראוויצטיר [סוג יין משובח], ויאמרו להם, שהוא יין הטוב המשומר, אבל לאנ"ש, לא יוכלו להטעות, כי אנחנו טעמנו היין הטוב" וכו' (חיי"מ עבוה"ש כ').
גם בכדי להבין משל זה עצמו על בוריו, חייבים להיות מאנשי רבינו ז"ל. כי לא די לדעת שיש "יין הונגרי" בעולם, צריך גם לטעום אותו ממש. ורק אז אפשר להבין, מדוע יין משובח אחר, אינו אלא "וואליחשין סטראוויצטיר", שאמנם אף משובח מאד, אבל אינו אלא "תחליף" זול יותר של היין המשומר האמיתי, אותו טועמים המתקרבים לצדיק האמת, וטועמים מאורו הגנוז.
* * *
העולם הזה מטעה
העולם הזה מטעה. הוא מלא בפיתויים, הסחות דעת, שבילים מפותלים שאולי מובילים אל התכלית – כנראה שלא. מטרת ביאתו של האדם לעולם הזה, השפל, הירוד, היא אחת: לעבוד את בוראו, לעשות רצונו, להרבות כבודו ולהמליכו למלכו של עולם בכל מעשיו, ברוחניות ובגשמיות; לעסוק בתורת ה', ללמוד וללמד, ולקיימה בכל הליכותיו. להיות מייצגו של מלך מלכי המלכים בעולם הזה, בכל רגע ורגע ובכל נקודה.
אבל העולם הזה מטעה. והוא מלא בפיתוים ובהסחות דעת, שלמרות שהם מגושמים וירודים להחריד מבחינה רוחנית, הם נראים מפתים מאוד, נוצצים, מעולים, בחינה גשמית, על פי קנה מידה קצר טווח; והוא מלא שבילים, שאולי מוליכים אל התכלית ואולי לא, אבל לעתים הם נראים זהים, ולעתים אין שלטי הכוונה, ואין שלט שיגיד "אל התכלית פנה ימינה", או "לשאול תחתיות פנה שמאלה", וגם אם הוא אומר, זו עלולה להיות טעות. כי לא כל בקבוק שהתוית שלו מכריזה "יין הונגרי" אכן מכיל את היין הזה. ואולי זה רק יין משובח אחר, אבל שאינו דומה לטיבו ולרמתו של אותו יין הונגרי מעולה ומשובח.
ומה עושים?
"אותו לא יטעה כבר העולם
"מי שטעם יין הונגרי", אומר רבינו הקדוש, "אותו לא יטעה כבר העולם". וגם אם הבקבוק יהיה מפואר, וגם אם התווית תהיה מהודרת ובאותיות של קידוש לבנה יהיה כתוב עליה "יין הונגרי", טעימה קטנה, אפילו הרחה, תספיק למי שטעם כבר את היין האמיתי לדעת שזה לא זה. זה אולי טעים, אבל זה לא היין המשובח האמיתי ההוא.
ומי שטעם באמת את דרך רבינו הקדוש, את היין ההונגרי הרוחני שמציע רבינו הקדוש בבקבוקים מכל סוג, אותו לא יטעה כבר העולם. הוא תמיד ידע: המטרה, התכלית, היא עבודת ה'. אם כבר זכה להשיג את אותה תכלית בפועל או שמא עדיין לא – זה ענין אחד. אבל בכל זאת, תמיד לדעת את זה, שזו – רק זו! – התכלית, ולכסוף לכך, ולחכות, ולקוות ולהתפלל ולצעוק לה', שיזכה אותנו להתקרב אליו באמת, ושלא נטעה, ושלא נסכים לשתות יין אחר, טוב פחות, אלא רק את היין ההונגרי שלו, זה האמיתי, המשובח, בעל הארומה הנהדרת והנפלאה שרק הוא יכול להציע.
העולם הזה אכן מלא בפיתוים ובהסחות דעת, אבל מי שטעם מהיין ההונגרי הרוחני, אותו לא יטעו כבר פיתוים זולים, בכל מסוה שהוא. הוא יודע – וזוכר תמיד – מה תכלית הבריאה, מה תכליתו בעולם הזה.
[/QUOTE]
אני ממש לא ברסלבית, והקשר ביני לחסידות הזו מסתכם בהערצה.
אני מעריצה של תורת ר' נחמן, ומעריצה של החסידים שלו.
וכן, אפשר לומר שטעמתי.
 
כתבתי את זה, כי זה סוג של שחזור ההסטוריה.
ר' נחמן לא הפיץ את משנתו ותורתו בעולם, אלא רק לתלמידיו בצמצום.
וכל החסידות ברסלב שיש היום, זה בזכות תלמיד נמרץ ובעל כושר כתיבה יחודי, בשם ר' נתן שטערנהארץ מנעמירוב, שהיה בא מידי פעם, וכל ספרי ברסלב של היום, הכל מהביקורים שלו, ומכושר ההבעה והכתיבה שלו. בלעדיו, אף אחד לא היה מבין ויודע מהחסידות הזו בעולם, והיא היתה לכאורה נכחדת.

והנה ההסטוריה חוזרת על עצמה, אף אחד לא מבין מה עובר עליהם, מה פתאום הם מתאבדים שם על הגבולות, עד שבא מישהו בשם ר' נתן, עם כושר כתיבה יוצא דופן, פוקח את עינינו מסביר לנו ומטעים אותנו.
זהו. קוריוז.
ידידיי תשמעו טוב .
אני לא ברסלב'ר ועוד יותר מזה אני בא מקהילה שמתנגדת לדרכם .
ובכל זאת אני פשוט גאה במסירות נפשם לקידוש המטרה באמונה פשוטה להיות אצל הצדיק .
באו נראה חסיד ויזניץ/גור/סאטמר/בעלזא/מודזיץ/וכו' שכך היו מוסרים את נפשם למטרה זו
אני יענה לכם חד וברור לא היו כו כך מתמסרים .
וחסידי ברסלב אל תצדיקו את עצמכם בפני המלעיגים עליכם .
חיזקו ואמצו.
 
כברסלבר שרוף אני רוצה לומר לכולם על תנסו להבין או לפרש חסיד ברסלב, כי לעולם תבינו...
רק תדונו לכף זכות ותמשיכו לעזור לנו לקרב את הגאולה ברחמים ואל תעמדו לנו בדרך. ;)
סליחה שנולדנו...
דבר שהיא אפשר להבין אותו לעולם נשמע קצת כמו משהו שאין בו היגיון ...(יש כאלה שזה מחמאה עבורם :( )
 
מצב
הנושא נעול.

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ב'

ט בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ:י בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ:יא בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ:יב בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:יג בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ:יד בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן:טו בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ:טז בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ:
נקרא  5  פעמים

לוח מודעות

More from נתן גלנט

שתף את המאמר

למעלה