Untitled-1.jpg



פעמים רבות,
אנו עושים עבודת עיצוב ללקוח מהקצה השני של הסקאלה המנטלית, מגזרית, עדתית,
ונתקלים בקשיים,


אני בכלל חסיד בעלז, (למען הכתבה)
אוכל כל יום לארוחת בוקר רק ארוחות עם וילונות אדומים,
עמודי זהב מפוארים, עליהם רובצים אריות מרוצים,
משולבים בעציצים מהודרים,

אין מצב שהבן שלי יקבל בחיידר תעודה ללא אובייקטים מטובי היוצרים,

והנה בא אלי השכן מלמטה,
זה עם כובע הקניטש הדהוי משהו,
הוא צריך עימוד לספר שהוא מוציא,

ישבנו בערב על כוס קפה,
הוא אדם מסודר, ואני חייב להודות, גם מאוד ישר,
הוא מגיע מוכן, מוציא לי ספר של מחבר אחר,
ואומר לי, “תראה, אמרו לי שכדאי לבא עם דוגמה, אז זה הסגנון שאני רוצה”

במבט של מומחה, מהיר ומקיף,
אני קולט את העניין,
לא תואר ולא הדר,
פשטות גמורה,
ללא שערים, ללא פורזץ מודפס,
ומי מדבר על כריכה מושקעת,
והעימוד, סטייל של שנות הממי”ם,

בקיצער, איך אומרים,
אני מאושר,
לקוח נעים, קל, לא דורש הרבה השקעה,
ומה שהכי טוב, שהלקוח הזה הולך להיות מופתע !
כן .. ! לגמרי,
כשהוא יראה איך הספר שלו הולך להיראות, עם ההדמיות שלי,
הוא יגמור עלי את ההלל,

מניסיון, לקוחות כאלו מביאים תמיד ברכה,
מרוצים, מביאים חברים,

מרוצה ? לגמרי.


לאחר שבועיים,
אני מתקשר לשכני היקר,
ומזמין אותו לביתי בשעות הערב,
לראות על מסך ה 45 אינצ’ את הספר שלו !
(אה .. אין לו איימיל.. מה חשבתם ? !)

לא אלאה אתכם
אבל חטפתי מכה,

בנימוס, ובסבלנות,
בהתנצלות רבה ובהתנצלות,
הוא אומר שלא לזה הוא התכוון,
מפריעים לו העיטורים בכותרות,
הכתב מודרני מידי,
והוא גם לא רוצה חלון..

אני מנסה להסביר לו מה הולך, ומה יפה,
אבל, מתברר שהוא יודע מה הוא רוצה,
הוא יודע גם ללמוד, ובעדינות רומז לספר שהביא לי לדוגמה,

כמעצב אמין שיודע לספוג,
אני עוצם עיני, ומודיע לו בלארג’יות, שהוא יקבל בדיוק מה שהוא רוצה !

בסופו של תהליך,
ולאחר עוד כמה “תיקונים” מיגעים וחסרי טעם,
הוא יוצא עם מוצר, מיושן,

לא נעים, שנינו קצת מאוכזבים,
איך לומר, אני חושב שהפסדתי לקוח,
אני מרגיש אותו, הוא מרגיש אותי ..
בקיצור באסה ..

אבל,
טוב שכך,
אין לי רצון לעבוד עם כאלו לקוחות,
ממש לא.


האם אנו כמעצבים צריכים, ואמורים לוותר על לקוחות אלו ?

לא !

איך ?

עם נכונות וחכמה,
נוכל לפתור את הבעיה

אנו כמעצבים,
צריכים להכיר עוד כמה עולמות,
סוגי אמנות, סטייל עיצובי
ולהבין אותם,
ללמוד אותם, ולהכיל אותם

שוב, לא לאהוב, אלא ל ה ב י ן אותם
להבין את הרעיון, הקונספט, האמנות, המהלך, הנושא, הביקוש


עוד אפיזדורה קטנה,
(הפעם, אמיתית)
כמעצב בבית דפוס,
יצא לי לעצב הזמנה לחתונה לבחורה אתיופית,
זה היה משהו מעניין מאוד,
קיבלתי בנוסף לנוסח הסטנדרטי, דף כתוב בכתב יד,
באמהרית, הזמנה של ההורים בכתב יד, אותו הייתי צריך לשלב איכשהו
וכל זה בצבעים כבדים של בורדו,
אני אישית, לא אהבתי את ההזמנה,
אבל הייתה יצירה, היה שילוב, היה גריד מינימלי
והעיקר, הכלה הייתה מאושרת, לגמרי, מעבר לציפיות שלה,
הבורדו, היה מושלם !


אז,
אל תרתעו מלעבוד עם סוגי עיצובים חדשים,
השקיעו זמן וראש,
ללמוד ולהכיר עולמות שונים וחדשים !