אמנות הנפש

  1. אמא כמקצוע

    "מה, סתם להיות אמא? אם את כן מרגישה גאווה בהיותך 'רק אמא' את מרגישה סיפוק שמחה מימוש עצמי, אז נהדר לך ואשרייך! אבל אולי תוכלי באמת להסביר איפה, ובמה מתבטא הסיפוק שלך?" פסי דבלינגר שואלת, וגם רוצה תשובות...
  2. אני לא שווה כלום?

    מה הופך אמא ל'שווה'? ומהי הצלחה אמתית באימהות, לעומת כישלון? היכנסו למאמר המעצים ביותר של פסי דבלינגר, שייתן לכן פרספקטיבה נכונה על התפקיד.
  3. גיטה- חלק א'

    "את יודעת גיטה", אני מתחילה בזהירות, "בשביל תקשורת, צריך תמיד שניים. הבן שלך לא נמצא כאן ואת יודעת בוודאי שאם להצליח לשנות מישהו זה תמיד, תמיד, רק את עצמנו." בחדר השיח של אילת בריטמן.
  4. גיטה- חלק ב'

    "את גיטה אני לוקחת הביתה. אני עסוקה בה ואני גם יודעת למה. היא מחייבת אותי לעבוד קשה, להזיז הצדה כל כך הרבה תפיסות עולם שלי, כל כך הרבה דעתנות, כל כך הרבה ביקורת ופשוט, להניח לה להיות שם".
  5. גיטה- חלק ג'

    "בסיפור ההינדיק, תרנגול ההודו של רבי נחמן מברסלב, הצליח החכם לרפא את בן המלך שהשתגע בכך שנכנס יחד אתו אל מתחת לשולחן ויצר אתו אחוות תרנגולים". אילת בריטמן חותמת סדרה.
  6. הטענה יומית

    "חלק מהתפקיד שלנו, הוא למלא את עצמינו בכוחות רעננים, הילדים שלך זקוקים לאמא מלאת כוחות וסבלנית. טעינה יומית יכולה לסייע לאוורור קל לפני שאת עוברת לדבר הבא" היכנסו לטור הקבוע לפני שטף ההכנות לשבת.
  7. הנפשה מדליקה ונעימה לעין

    כללי הנפשה שיעשו את ההנפשה שלכם מדליקה ונעימה לעין חנוכה שמח!
  8. הרצון לתשומת לב והערכה

    '"'אתה לא יודע מה הלך פה עד שהגעת!' את מנסה את מזלך ומסבירה לבעלך שמגיע הביתה אחרי ששככה הסערה של שעת הערב הביתית". פסי דבלינגר, במאמר מעצים!
  9. חלי / ב'

    "אני מושיטה לחלי מספריים והיא נענית. קצת מסתבכת, קצת נקרע לה הדף, אבל בסופו של דבר זה מצליח, הלב גזור, פעור בתוך מעמקי בטן הארנבת" חלי המתוקה, קורעת את ליבנו בפרק ב'.
  10. חלי / פרק ג'

    "בתוך רגע חלי שוקעת לתוך עצמה. היא מרוכזת, רק שעכשיו עוטף אותה משהו רך, נינוח. כשהיא קשובה לקולות שעולים מתוכה היא מזכירה לי אפרוח שנוקש בעדינות, מבפנים, על גבי קליפת הביצה". חלי איתנו, בפרק ג'.
  11. חלי/ א'

    "תראי", היא שוב מסבירה לי בסבלנות. "ילדים קטנים צריכים שאבא ישב לידם עד שהם נרדמים אבל כשהם גדלים, אחרי שהם יתחתנו, הוא הרי לא יבוא להשכיב אותם. אז ככה זה יעבור גם לה!" היכנסו להכיר את חלי, ותצאו עם דמעות.
  12. יוכבד

    הפנים שלה משתנות בבת אחת. "מה כואב לי?" היא שואלת, הקול שלה נחלש. "מה קרה פתאום? אגיד לך: הוא חוזר הביתה כל ערב בשעה שש. לפני כמה ימים שמתי לב שכשהשעה מתקרבת מתחיל לי מן כיווץ בבטן רק מהידיעה שעוד חצי שעה הוא נוחת כאן. את מבינה? אני! מצטערת שילד שלי מגיע הביתה? מייחלת שיאחר?"...
  13. יוכבד- חלק ב'

    "אין ילד רע. יש ילד שרע לו. כמה פעמים שמענו את המשפט הזה. בשיעורי הפסיכולוגיה בסמינר, במדורי הייעוץ בעיתון, במפגשי הנחיית הורים. בטח שאין ילד רע, בטח ובטח לא הילד שלנו. אז מה עושים באמת כשהילד שלנו, שלנו! מקבל ביושר את תווית המזיק השכונתי"...? כלבנה להאיר, עם יוכבד, בפרק ב'.
  14. יחס אישי

    "לא משנה אם זה הילד האחרון , הראשון או האמצעי שלך, לא משנה אם זה הרביעי או השביעי, את רוצה שכל אחד מהם יקבל את היחס הראוי לו, יחס אישי" כשאמא, עולה כתה..
  15. לא לפספס!

    הזמן בורח לנו בין האצבעות: הניו-בורן הקטן הופך לתינוק עגול לחיים, השפה הילדותית המעוותת, מתיישרת ונעלמת, שיער החלאקה ניגזז והם נישאים לגובה ויום אחד, את מגלה אותם אנשים עצמאיים בעולם... היכנסו להיזכר, מה חשוב שלא נפספס בתקופה היפה הזו...
טוען...